מסעות הצלב - גרסת הפנאי המעניינת של וולוו V40 היא כמעט חסרת מתחרות. איך היא מתמודדת מול ה-ב.מ.וו X1 המחודש, שמציע גישה שונה לגמרי?
מבחן דרכים עם הנעה אחורית אחת והנעה קדמית אחת, וכל הנעה ברכב אחר...
קצרו ברינה, יחד עם אלי ותומר: גיא רוטקופ, ניצן אביבי.
28/06/13
בסוף שנות התשעים היו וולוו ו- ב.מ.וו מהראשונים בין מותגי היוקרה לזהות, כל אחד בדרכו, את נישת הפנאי המתפתחת. וולוו עשתה זאת כבר ב-1997 בדרך הקלה, עם גרסת מוגבהת וכפולת הנעה ל-V70 (למעשה ה-850 סטיישן), והכינוי ''קרוס קאנטרי'' נולד. גישה בה דובקים השבדים – שמזוהים עם סטיישנים מימים ימימה – גם היום, למרות שיש להם בהיצע גם דגמי פנאי יעודיים. ב.מ.וו הלכה מההתחלה על דגם נפרד עם מראה פנאי ברור, אך ויתרה על יכולות השטח לטובת יכולת כביש גבוהה מכל מה שפגשנו בתחום לפני כן. כך נולד ה-X5 המקורי ב-1999. אבל המהלך החשוב והמוצלח שלה היה הרחבת מבחר הפנאי לשפע כיוונים ודגמים. וכך היא הייתה גם הראשונה לרדת לתחום הקטן והכמעט עממי עם ה-X1.
בתערוכת פריז, זמן קצר אחרי השקת ה-V40, הציגה וולוו את גרסת הקרוס-קאונטרי לדגם, אך הפעם בלי האותיות XC בשם – ובלי הנעה כפולה (בארץ, כרגע). הם הסתפקו בהגבהה ואיפור קלים, ונשארו עם ההנעה הקדמית – ופער מחיר קטן יחסית מול הגרסה הרגילה. עם תג מחיר של 200,000 שקלים (220,000 למאובזרת), אין לה מתחרים ישירים בארץ, ולכן היה מעניין לבחון אותה מול ה-X1. הגישה הבסיסית אומנם שונה בכמה מובנים, אך המחיר דומה (217,000 ש''ח לגרסת הבסיס – שמאובזרת יותר מהקרוס קאנטרי הבסיסית) וכך גם ההסתפקות בהנעה לסרן אחד, האחורי כמובן.
הוולוו מתבססת על הפלטפורמה שפותחה עם פורד, ומשמשת גם את הפוקוס, הקוגה (קישור למבחן דרכים השוואתי), המאזדה 3 ועוד – ובחו''ל קיימת גם הנעה כפולה. הקרוס קאנטרי מותחת את הגדרת ''רכב הפנאי'' – הגובה הכללי ותנוחת הישיבה אומנם גבוהים יותר ב-4 ס''מ (שילוב של הגבהת המתלים בשני ס''מ ושני ס''מ שהגיעו מחישוקים וצמיגים גדולים יותר), אבל כדי לשמור על מאפייני הניהוג הונמכה חטיבת ההינע, ומכל הסיפור יוצא שמרווח הגחון גדל רק בס''מ ל-14.5 ס''מ נמוכים. לגרסת ה-T5 מרווח של 15.5 ס''מ – עדיין קרוב יותר למשפחתית מלרכב פנאי. ה- ב.מ.וו X1 הוא דגם עצמאי וברור יותר, אולם גם לו קרובי משפחה – סדרה 3 סטיישן היוצאת שהשאילה פלטפורמה, בסיס גלגלים ומכלולי הנעה. זה אומר שבגרסאות הבסיס, כמו זו שבחנו, ההנעה אחורית. מרווח הגחון גדול יותר, עם 17.5 ס''מ, אבל מעט צנוע ביחס לתחום ומבהיר לאן כיוונו המתכננים. ה-ב.מ.וו X1 גבוה מהוולוו ב-9 ס''מ, אבל עם 154 ס''מ שוב מדובר בנתון כללי צנוע. הוא גם ארוך יותר ונהנה מבסיס גלגלים ארוך יותר.
כאשר צמד המתחרות נפגשות השכם בתחנת הדלק, אין ספק מי יפה יותר. הוולוו נראית קלילה וספורטיבית, עם צללית שנעה בין סטיישן לקומפקט ומזכירה מכוניות עבר של היצרן החל ב-P1800 וכלה ב-480. הבעיה היא שכמעט מכל זווית היא אינה נראית רכב פנאי, וניתן לשגות ולהחליפה ב-V40 רגילה. כן, היא מוגבהת אך ספק אם תבחינו בכך. בניגוד לגרסה שבחנו, הרגילה חסרה חלק מפסי הניקל והמשטחים הכסופים ההיקפיים (7500 שקלים) ונראית אפילו תמימה יותר. בתחום בו הפוזה היא פרט חשוב, זו בהחלט עשויה להיות בעיה. ה-X1 רחוק מלהיות מלך היופי – הוא לא בולט מספיק ומזוויות מסוימות הפרופורציות מוזרות. אבל ברור שהוא רכב פנאי ומתיחת הפנים שיפרה במשהו את מראה החרטום. ובכלל, החרטום הארוך יוצר תחושה דינאמית שמתאימה לדימוי שב.מ.וו אוהבת לשדר. כן, עיצובו הוא טעם נרכש, אבל בסופו של דבר רוכשים אותו.
הסיפור ממשיך פנימה. לוולוו סביבת נהג נאה ומודרנית, גם אם למרבה הצער המחוונים המוקרנים מוצעים רק בגרסה המהודרת (ואחרי שראית אותם, הרגילים מעט שגרתיים) והצג המרכזי קטן מדי. איכות החומרים טובה והנדסת האנוש נוחה לרוב. הבעיה היא שממושב הנהג אין שום תחושת פנאי. רוב רוכשי כלי הפנאי אוהבים את תנוחת הנהיגה הגבוהה, ובוולוו ההרגשה היא כמו במכונית רגילה. לא כך המצב בב.מ.וו, שעם תנוחת הישיבה הגבוהה בהחלט נותנת את התחושה השולטת והמגודלת. אבל גם תא הנוסעים של המכונית הבווארית אינו חף מפגמים. העיצוב אמנם יוצר תחושה יוקרתית עם קווי ב.מ.וו המקובלים ומערך ה-I-דרייב העשיר ובעל הצג הגדול, אבל המראה הכללי פחות מודרני והפלסטיק פשוט ונוקשה לא רק בחלקים נסתרים. אפילו בחלק המרכזי יש חלקים שמרגישים חלולים והתחושה הפשוטה מגיעה גם לדלתות. אהבנו יותר את האבזור ב-X1, ומסך ה-I דרייב הרחב עדיף על הצג הקטן שבוולוו (שמצידה גאה במערכת מניעת תאונות עירונית ובצדק). למרות ההבדל הגדול בבסיס הגלגלים, מבחינת מרחב מאחור הפער אינו גדול כשמדובר ברגליים (יש קצת יותר מקום לרגליים בב.מ.וו וקצת פחות לברכיים) אבל הוא מהותי לטובת ה-X כאשר מדובר בראש. גם הראות עדיפה בו. כיאה לרכב פנאי גם תא המטען בב.מ.וו גדול משמעותית מזה הצנום שבוולוו.
חטיבות הכח מפגישות בין עולמות שונים. מצד אחד ניצבת הבווארית עם חטיבת כח שאפיינה את ב.מ.וו בעבר ומגיעה מסדרה 3 היוצאת. מדובר במנוע ה-2.0 ליטר האטמוספרי שמייצר 150 כ''ס ומשודך לתיבת שישה הילוכים אוטומטית (200 קמ''ש, 10 שניות למאה). מולה ניצבת הוולוו עם תפריט עכשווי שאומר מנוע טורבו קטן וחזק (1.6 ליטר, 180 כ''ס) שמשודך לכפולת מצמדים עם שישה הילוכים (225 קמ''ש, 8.5 שניות). זינוק ראשון ב-X1 מפתיע. הוא מרגיש נמרץ, עם תגובות נחושות למצערת ותחושה חיונית. על הכביש הרכב לא מרגיש איטי משמעותית מהוולוו, ונראה שההבדל האמיתי הוא שהוולוו אינה צריכה להתאמץ כדי לטפס למהירויות גבוהות בעוד הב.מ.וו כן. לא נורא. צליל המנוע נחמד ויחידת הכח הגרמנית ששה לעלות לכיוון ה-6500 סל''ד. תיבת ההילוכים בב.מ.וו נעימה יותר אך מרגישה מעט איטית בחצי מצערת (זה משתפר במצב ספורט). אבל על המסלול סימנה וולוו את התמונה האמיתית ולא הותירה כל סיכוי לבווארית, אותה הביסה בפער עצום. הוולוו מהירה וזה בולט גם בגרסה זו. כיאה למנוע טורבו היא אינה זקוקה למאמץ כדי לשמור על קצב והדחף זמין תמיד. נחמד לראות שהמנוע כויל באופן קצת יותר מהנה ופחות ליניארי מבפורד. הוא נותן תחושה ששווה לטפס בסל''ד.
צריכת דלק:
לאורך כל המבחן הייתה הוולוו (שחמושה במנגנון עצור והתנע) חסכונית יותר. תחת עומס הפער הצטמצם ל-7.8 מול 8.6 ק''מ לליטר אך בשיוט גדל ל-12 מול 14 ק''מ לליטר. הממוצע עמד על 10.3 מול 12.9.
למרות שהיא נשענת על ה-V40, מתלי הקרוס מכוילים באופן פחות נוקשה והתחושה הראשונית רכה ופחות מרוסנת ודינאמית. בפניות רכינת המרכב מוחשית ויחד עם הגה שמשלב בין תגובה מהירה לחוסר תחושה במרכז התוצאה אינה נוסכת ביטחון. היא דורשת הסתגלות אבל כשלומדים לבטוח בה מגלים שהיא מסוגלת להרבה יותר ממה שנראה. רכב הפנאי הקטן של ב.מ.וו מזכיר את סדרה 3 הקודמת, עם מרכב מרוסן, תחושה רהוטה מהמתלים והגה בעל משקל נכון ואפילו מעט כבד. היכולת בפניות מפתיעה עבור כלי פנאי והרכב יכול להעלות שפע חיוכים בזכות ההתנהגות. למרות הגובה אין לו את הרכינה של הוולוו. הוא נוקשה ומגיב מהר להגה וגם לזה צריך להתרגל. על הכביש, למרות ההנעה ובגלל היכולת והכח הצנוע, צריך להתאמץ כדי לאתגר את בקרת היציבות. גם ההיגוי המהיר והמדויק טוב אך שינויי המשקל בתוך פניה, ובייחוד על פני גלים, מפריעים. מבחינת נוחות הפערים אינם גדולים. למרות הרכות הוולוו קצת פחות נוחה מהצפוי, בעוד שבב.מ.וו הקשוחה המתלים משדרים פעולה נכונה. הוולוו מסתדרת מעט טוב יותר על מהמורות קטנות וקצת פחות על הגדולות ולכן בכביש בין-עירוני משהו בב.מוו מרגיש יותר עסוק. וזה ממשיך גם לעיר שם הוולוו מעט עדיפה על מפגעים קטנים אך מתקשה על הגדולים. הוולוו מרגישה רגועה וקלה יותר לנהיגה במהירות גבוהה על כביש שאינו מושלם. הב.מ.וו שקטה יותר מבחינת רעשי הכביש (משמעותית) אך מעט יותר רועשת מכיוון הרוח. לבלמים בב.מ.וו פעולה מדויקת ונחושה יותר.
הסיבה ששני הכלים גובים פרמיה מסוימת היא הפנאי ולכן ירדנו לשבילים שחידדו את יתרון ב.מ.וו. על שבילים מחוספסים ה-X1 הרגיש הרבה יותר נכון ומוצק. המתלים שלו עבדו ושידרו תחושת ביטחון שאפשרה לנוע בקצב הרבה יותר מהיר. הוולוו הרגישה שברירית ונחבטת במצבים אלה, ולמעט על שיבושים קלים, לא שידרה נוחות וחייבה האטה. הקינוח נשמר לשבילים המפולסים והמהירים של צפון הנגב. אנחנו רגילים לנהוג בכלי פנאי 2X4 עם הנעה קדמית אך ה-X1 שונה. יש לו הנעה אחורית שהופכת את השבילים לחוויה. ניתן לרענן את יכולת הדריפטים בפניות, לשחק עם האחוריים באופן מהנה, ולדמיין לרגע ששם משפחתי כן נגמר במאקינן. ממש סטארט-אפ מוטורי.
הקרוס-קאנטרי משתפר על שבילים אלה וחוזר להציג נוחות טובה ויכולת מהירה, ובכל זאת על בורות או שיבושים גדולים יותר (שעלולים להגיע) הוא נחבט ומרגיש פחות חסון.
הפעם לא היו ספקות לגבי ההכרעה. הקרוס-קאנטרי נעימה, יפה, טובה ועם ביצועים מפתיעים, אבל היא לא נראית כמו רכב פנאי, לא יוצרת אשליה כזו ובסופו של דבר מרגישה רוב הזמן כמו V40 רגילה. לכן לא מצאנו הגיון ממשי בלהעדיף אותה על פני ה-V40 הדינאמית והזולה יותר. ה-X1 אולי אינה נאה במיוחד, אבל היא משדרת מסר ברור ונכון יותר לקהל היעד, זה שרוצה מראה (שלא לומר פוזה) פנאי וישיבה גבוהה. כבונוס מתקבלת התנהגות מהנה ואופציה נדירה לחוויה מוטורית כאשר יורדים לשבילים.
מנוע מנוע קדמי, אורכי, 1995 סמ''ק תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', משתנה הספק/סל''ד 150 כ''ס/ 6400 מומנט/סל''ד 20.4 קג''מ/ 4000 מרכב הנעה אחורית הילוכים אוטו', 6 היל' מתלה ק'/א' עצמות עצה כפולות / רב חיבורי בלמים ק'/א' דיסק מאוורר/דיסק מאוורר מערכות עזר ESP צמיגים 225/50-17 פירלי סינטורטו מידות בסיס גלגלים 276 ס''מ xרxג 445.5x180x154.5 ס''מ משקל 1530 ק''ג נפח תא מטען 420 ל' מהירות מרבית 200 קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 10.4 שנ' צריכת דלק (מבחן) 10.3 ק''מ/ל' מחיר מחיר 217,000 ש''ח אחריות 36 חודשים
מנוע מנוע 4 ציל', קדמי, רוחבי, 1596 סמ''ק תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', תזמון משתנה, טורבו הספק/סל''ד 180 כ''ס/5700 מומנט/סל''ד 24.5 קג''מ/1600 (27.5 בהגדשת יתר) מרכב הנעה קדמית, רובוטי כפול מצמדים, 6 היל' מתלים ק/א' תמוכות מקפרסון/ רב חיבורי בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים מערכות עזר ESP צמיגים 205/55-16 קונטיננטל אקוקונטקט מידות בסיס גלגלים 264.5 ס''מ אxרxג 437x178x146 ס''מ משקל 1380 ק''ג תא מטען 335 ל' מיכל דלק 62 ל' מהירות מרבית (יצרן) 215 קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 8.5 שנ' צריכת דלק (יצרן) 12.9 ק''מ/ל' מחיר מחיר 200,000 שקלים אחריות 24 חודשים
1 תגובות
1
Ogash Ofer
29 ביוני 2013 ב 11:11
תמונות מקסימות של תומר פדר!
תגובות