בראלי ערד , שנערך בשבת של חג הפועלים, יצאו כ- 30 כלי רכב לתחרות המוצהרת הראשונה בישראל, כולל ביטוח, כולל נציג הפדרציה העולמית לספורט מוטורי, כולל אירוח, שערוריית שיפוט ומע''מ.
מאת: אבי רפאלוב
29/07/00
אין דבר יפה או מוזר יותר מאשר לפגוש סובארו אימפרצה 4X4 טורבו חולפת על פניך ברעם מנוע בעוד אתה יושב באמצע שום מקום, על כוס קפה. בשבת ה- 99-5-1 זה קרה לנו, רק שאנחנו כן ידענו שהיא, הסובארו, תגיע ולמרות זאת - היה זה מוזר. זו הפעם הראשונה, שבארץ הקודש מתקיים מירוץ מכוניות של ממש על שבילי המדבר. מירוץ מדוד על זמנים. מרוץ עם מנצחים ברורים, בגדי נהגים, נעלי נהיגה מעור רך ועוד מיני מתקנים כמו: קשת התהפכות וקסדות ומכשירי קשר פנים בין הנהג לנווט, כן, ממש נווט, כזה שצועק לנהג: ''עוד 50 מטר סיבוב חד ימינה'', מרוץ של ממש. בשעה 7:00 בבוקר יום שבת כבר היו כל המתחרים על הרגליים. מלון ענבר בערד, המה אדם. מתחרים לבושי סרבלים, שופטים ואנשי עזר לבושי חולצות ירוקות, מלווי מתחרים וסתם מתעניינים. כולם הסתובבו בין כולם והשמחה וההתרגשות הייתה רבה. המתחרים הרגישו, ובצדק, כטווסים בין תרנגולות, כולם קרקרו סביבם טפיחות על שכם, איחולי הצלחה, קריצות של ממתיקי סוד ועוד כל מיני טרם המירוץ. השעה 9:00. המירוץ יוצא לדרך, וכבר יש מנצח, ברוך שליט, האיש שאירגן והביא את המירוץ לרגע נכסף זה, מנצח, שלאחר חלוף שעות ספורות, פחות מעשר שעות, יהפוך למפסיד.
הקטע המדוד הראשון בוטל בתום יום המירוץ, מכיוון ששופטי הקטע לא הוצבו במקום הנכון לפי מה שנקבע בתוכנית. בגלל ביטול הקטע הזה יזוזו כמה מתחרים מהמקום הראשון למקום השני ואחרים ינועו קדימה בדירוג. לצערנו, המירוץ הזה ייזכר בדברי ימי המירוצים כשערוריית שיפוט ודירוג הגדולה ביותר בהיסטוריה המוטורית הקצרה שלנו. נחזר מעט אחורה ההכנות למירוץ החלו כשבועיים לפני יום הזינוק. צוותי המתחרים, להוציא את אביב קדישאי והילל סגל, החלו מתאמנים במסלול אשר נימסר למתחרים מבעוד מועד. חלקם אפילו הגדילו לעשות ונשארו ללון בבאר שבע על-מנת שיוכלו להתאמן כמה שיותר. האווירה הייתה נהדרת. המתח עמד באוויר בכולם ניכרה ההתרגשות המיוחדת שלפני מירוץ. המנוסים בתחרויות בינלאומיות תרמו גם הם לאווירה הכללית בהציגם התנהגות מקצוענית ורצינות מיוחדת. אף אחד לא לקח את המירוץ הראשון הזה בקלות ראש. יום לפני המירוץ, יום שישי ה- 30.04.99 , הגיעו כל המתחרים, חלקם הגדול כבר בשעות הבוקר, לרחבת חניון אגד, אל מול מלון ענבר בערד, המשכן הרשמי של המתחרים. על רחבת האספלט שמול המלון ניצב אוהל ''סיאט'' לטובת המתחרים שירצו ליהנות מן הצל. גדר מתכת הוכנה מבעוד מועד כדי לתחום את השטח לכלי הרכב להבדיל מהשטח לכלי הרכב שאינם מתחרים, הכל עמד מסודר וחגיגי, היה פשוט יפה להפליא. עד ש..
לפתע, הגיחו עננים שחורים משחור, השמיים התקדרו והשמש כוסתה באובך שגם זיקני ערד לא זוכרים כמותו. ראש העירערד, אחד התומכים באירוע, מכתב (וטלפון) זועם, מלא אחר מאשר השר הדגול ירום הודו, שומר השבת - הרב פורוש הצעיר (להבדיל מהרב פורוש הזקן). הרב טען בפני ראש העיר ושוטריה, שאין לחלל את השבת בעיר ערד, שכן מירוץ מכוניות שייצא מעיר יהודית בשבת קודש יגרום לנו, לעם ישראל, צרות צרורות. ולא עבר זמן רב והגיע מכתב מחסידי גור אל המארגן , ברוך שליט , ובו קובעים החסידים המיוחדים האלו שבגלל קיום המירוץ ביום שבת יהרגו חיילנו בלבנון (אגב, בשבוע בו נהרג איתן בלחסן ז''ל, מפקד סיירת צנחנים בלבנון, לא התקיים שום ראלי). הפניה מהדתיים והלחצים, אשר הופעלו על המוסדות בערד הביאו את המשטרה להורות (שלא מרצונה) לברוךשליט להזיז את המאהל משטח האספלט השייך לאגד, לשטח כורכר המרוחק מרחק יריקה משם. לאחר עבודה מאומצת אכן עבר המאהל על דגליו למקומו החדש ובאה על ציון גאולה ושקטה העיר ערד 40 שעות. בשעות הערב מצאו את המתחרים ומלוויהם מסתובבים בעיר, יושבים בלובי המלון ואפילו חורכים מיני בשר, כשר וגם לא כל-כך כשר על מגרש המריבה, הלא הוא משטח האספלט של חניון אגד. ''מי רוצה צלע כבש גרמני?'' צעקה חזקה עלתה ממגרש החנייה שם בער מנגל במלוא האש, קריאה שסימלה את היחס של רוב המתחרים לכפיה הדתית. האנשים ישבו יאכלו, שתו וצחקו, ניכר היה בכולם שהיום הוא יום מיוחד. בשעה 10:00 בלילה פרשתי לי לחדרי, מחר יום קשה, דילוגים מנקודה לנקודה ועמידה קשה בשמש בהמתנה לתמונה טובה אחת .
בבוקר ב-7:00-כאמור היו כבר כולם על הרגליים. המתחרים כשבראשם רמי שוכטוביץ עם הלנסר אבולושיין שלו, שהגיעה במיוחד מקפריסין על ציוותה. ראם סמואל, אלוף צרפת לשעבר, ששכר מיובל מלמד את הסובארואימפרצה שלו ואת שירותי הליווי, בסכום חסר תקדים (לפני מע''מ), אורי שוער המנצח הסדרתי (לאחר פרישת נועם היימן וגילי הכהן), אביב קדישאי עם הילל סגל, דני כהן, רז היימן שהחליט להמיר את כידון האופנוע בהגה המכונית, נתן פליישר שלא ניכנע ומדגם בכל פעם רכב חדש, עידו כהן וה''זיבר'' שלו, יענקלה זלצר וגדי צוקר, שאחרי המירוץ נישבע כי יתבע את שליט, ויירגע כמו כולם, ועוד רבים וטובים, כולם ישבו מתוחים בכלי רכבם וחיכו לאות הזינוק. אות ה ז י נ ו ק .. ניתן. לפני כלי הרכב המתחרים יצא ג'יפ ''אופנינג'', הפותח את הדרך ומזהיר את, המסתובבים על המסלול, אחריו נוסעת מכונית ''אופנינג'' נוספת ורק אחרי שניהם החלו לנוע המתחרים, כשראשון יוצא רמי שוכטוביץ ואחריו ראם סמואל. הקטע הראשון עובר בשלום, אף אחד לא ניתקע. למעט הבעייה הזכורה - הצבת המרשלים מודדי הזמן שלא במקומם המוסכם מראש. עובר הקטע הראשון ללא תקלות. בקטע הקישור(קטע דרך המחבר בין שני קטעי דרך מדודים הנקראים סטייג'ים) שובקת האימפרצה של נדב. טלטל פורץ את בלוק המנוע ויוצא לשאוף את אוויר הנגב. לאחר המירוץ יסביר אחד המכונאים, שבעייה כזו נוצרת לאחר שהמתחרה נוהג בהילוך נמוך בטורים גבוהים מאוד, במשך זמן ארוך מדי, ובכן, זוהי המכונית הראשונה הפורשת מן המירוץ. במשך המירוץ סבלו כמעט כל המתחרים מבעיות טכניות, אשר החלו בהחלקות של הגיר שהתחמם, והמשיכו בנזילות שונות עקב מאמצים ובמכוניתו של ראם סמואל אפילו מהפסקת עבודת מגדש הטורבו. אגב במכוניתו של ראם הוחלף הגיר במהלך המירוץ. לאחר מירוץ יפה לאורך הדרך מערד צפונה הגיעו המתחרים לישוב מיתר, שם חיכתה להם במה ריקה ומערכת הגברה צווחנית. המכוניות, שהגיעו מן השטח באו בדהרה בשביל העולה מן הוואדי אל מגרש שהוכן עבורם. שולי השביל היו מכוסים בקהל רב שעמד קרוב משני צדדיו והייתה סכנה שרכב מתחרה, יחליק בסיבוב ויפגע בצופים. בישראל, שלא כמו בארצות מפותחות מוטורית, אין לקהל הבנה מינימלית באיזה מקום אפשר לעמוד קרוב ובאיזה מקום כדאי להתרחק מעט.
. הקהל - זו למעשה הייתה הבעייה המרכזית של כל האירוע (למעט מדידת הזמנים). רמי שוכטוביץ, ראם סמואל, עודד פישמן ואודי בלצר, למעשה וכמעט כל מתחרה שדיברתיאיתו, התלונן על כך שבדרך בה נסע הסתובבו כלי רכב רבים שאינם מתחרים, חצו את המסלול או באו מול המתחרים בחוסר זהירות ורק נס מנע אסונות. אני עצמי הייתי עד לנסיעה של באגי במעלה אחד השבילים מול הכיוון של נסיעת המתחרים, כשממולם ומעבר לגבעה מגיע נתן פליישר שהוא נוהג בג'יפ שלו. שני כלי לא יכלו להבחין זה בזה, שכן האחד טיפס מצד אחד של הגבעה והשני מצידה השני. בדרך נס לא ניפגע אף אחד, זה יכול היה להיגמר באסון נוראי. חייבים לתת את הדעת לקטעים מסובכים של סיבובים עיוורים ועליות ללא זווית ראייה. אך בסך הכל האירוע היהצבוע וססגוני, כל מי שנישאל על ידנו להרגשתו ענה: נהדר, לא ייאמן, ממש כייף ומיוחד. אכן היה זה יום -מיוחד במינו. בסיום היום לאחר שהמתחרים הגיעו בחזרה לערד, למגרש המריבה, אמור היה להתקיים טקס סיום ובו אמור היה המארגן- ברוך שליט, נשיא מועדון מירוצי ישראל, לשאת דברים . ולחלק גביעים למקומות ראשונים מכל קטגורייה. משום מה התקיים טקס קצר של כמה דקות בו נמסר גביע לרמי שוכטוביץ ולדני כהן ו....... זהו. אף אחד אחר לא קיבל גביע, גם מיקום המתחרים לא נמסר. חבל, דבר זה העיב קשות על הצלחת האירוע כולו וגרם לעוגמת נפש להרבה אנשים שהשקיעו שעות הכנה רבות וכסף רב בהכנת כלי רכבם באופן רציני למירוץ.
בגלל הטעויות הרבות ואי הבהירות בנוגע למיקום המתחרים אנו מביאים כאן את המיקום כפי שנימסר על ידי ברוך שליט: מכוניות ראלי (סובארו, מיצובישי וכו') מקום ראשון: רמי שוכטוביץ ומיכאל מראליקס (בתקוה שהשם מאויית כהלכה) - מיצובישי לנסר מקום שני: דני לוי וג'ורג' פיוקוס - סובארו מקום שלישי: יצחק דיד וסמיא רפי - סיטראון ויזה (ג'יפים באגים וכו') מקום ראשון בכללי: עידו ויוחאי כהן מקום שני: אביב קדישאי והילל סגל מקום שלישי: ברקט ניר וערן
לסיום, שמעתי קטע קטן שהעיב על הרגשת האחדות ששררה בקרב המתחרים בעקבות הקטעים שעוללו הדתיים. מסתבר שגם ממס''י ביצעה ''תרגיל'' לא נקי וניסתה לשבור את ידו של ברוך לפני שזו הספיקה להניח את הקנקן הרותח. מספר ימים לפני המירוץ פנה ברוך שליט לעמיתים מן המועדון המקביל לממס''י אצלנו, אך בקפריסין בשאלה האם יוכלו לבוא ולהדריך את השופטים הישראלים במדידת זמנים, התשובה הייתה חיובית - כמובן. השופטים אישרו את בואם ואף הציעו להגיע עם שעוני עצר (סטופרים) מיוחדים למירוצים, המדפיסים את התוצאה על גבי נייר טרמי עם העתק הניתן למתחרה שעבר בנקודה. לפני שיצאו לדרך ביקשו לקבל אישור ממועדון המכוניות הקפריסאי ,להוצאת השעונים הנ''ל, שכן השעונים שייכים כנראה למועדון. ראשי המועדון בקפריסין התקשרו לממס'' י בישראל - וביקשו מהם אישור למשלוח השעונים ומה עושה ממס''י בישראל ? עונה בשלילה לבקשת הקפריסאים . אין לשלוח לשליט שעוני עצר! מישהו בממס''י השתגע. אנו בטוחים, שאילו ידע נשיא ממס''י על המקרה הזה היה קורא למעולל המקרה אליו ומשלח אותו בבעיטה הביתה. סוף טוב הכל טוב, השופטים מקפריסין לא קיבלו את הוראת המועדון שלהם ובאו עם השעונים לישראל (מה שלא מנע את שערוריית השיפוט).
בסך הכל היה אירוע נהדר. הטעות בשיפוט נבעה לדברי המארגנים מחיבור לא נכין של התוצאות. כולנו תקווה, שהפעם הבאה תהיה טובה יותר מהפעם הזו, שכן גם ביבי לא נולד ראש-ממשלה טוב מההתחלה רק בסוף הוא נהיה גרוע. בינתיים הגיע לאוזנינו הידיעה הצפויה מראש, ששני אנשים שעוסקים בדרך-כלל באירגון אירועי ספורט מוטורי ותיכנון מסלולי ראלים, יצאו לירדן ללמוד איך לארגן אירועים כאלו כהלכה, השניים יצאו לירדן בברכת.......מי אם לא ממס''י. לסיכום: עד לשלב טקס הסיום הייתה מרוחה על פני המתחרים והמלווים הבעה של הנאה מרובה. לאחר שלב הטקס נימחקה הבעה זו מעל פני כולם, מה שאומר שהמרוץ היה נהדר ושלב סיכום הנקודות היה כישלון. נישאר איפה - לשפר את שלב ספירת הנקודות וזהו שיהיו לכם ימים יפים יותר.
0 תגובות
תגובות