רכב פשוט, ספרטני משהו, שהפך ברבות השנים לאייקון שטח מבוקש
מאת: עופר אדר
23/07/13
מבין יצרניות הרכב האמריקאיות, חברת פורד היתה האחרונה להצטרף לפלח המתפתח של כלי רכב עם הנעה 4X4, שאינם רכבי עבודה טהורים. בשוק הקומפקטי שלטו אז דגמי ה-CJ של ג'יפ והסקאוט של אינטרנאש, כשמעליהם אפשר היה למצוא את הטאון וואגון של דודג', את הווגוניר של ג'יפ ואת הסאברבן של ג'י.אם. באוגוסט 1965 הגיח הברונקו (Bronco) של פורד, רכב קטן יחסית, עם בסיס גלגלים של 92 אינץ' בלבד. מי שדחפו לייצור הברונקו היו שניים מבכירי פורד דאז: דונלנד פריי, שהיה מנהל הייצור של החברה (וגם ה''אבא'' של המוסטנג), ולי איקוקה, שהיה באותן שנים סגן נשיא החברה.
בתכנונו של המהנדס פאול אקסלרד, נבנה רכב פשוט, חסון וספרטני, על פי מה שהיה מקובל באותן שנים: שלדת סולם, שני סרנים חיים, קפיצי עלים מאחור וספירליים מלפנים. בדגמים הראשונים הוצע רק מנוע שש בוכנות בטור בנפח 2.8 ליטר, שסיפק 105 כ''ס. המנוע שודך לתיבה ידנית עם שלוש מהירויות ותיבת העברה דנה 20 נתנה הילוך כוח ביחס של 2.46:1. הסרן האחורי היה 9'' מתוצרת פורד, הקדמי דנה 30 (שהוחלף בשנים שלאחר מכן בדנה 44).
0 תגובות
תגובות