בשיאו של הקיץ, כשכאן מאוד חם, בהרי הקווקז נעים ואפילו קר. כשכולם טסים לחו"ל וגאורגיה מוצפת בתיירים אנו הצלחנו לטייל בשטח בלב ההרים ובין כפרים נידחים, כמעט לבד, לכבוש פסגות ומעברי הרים גבוהים ולבצע את כל התוכנית שלנו ע"פ המתוכנן.
העוצמה של רכס הקווקז - פסגת שחארה מעל אושגולי - מדהים!
לאחר טיסת לילה מתל אביב לטביליסי, אספנו את הרכבים בשדה התעופה ונסענו לשעתיים שינה במלון בטביליסי. את הבוקר אנו מתחילים מוקדם, עוד לפני שהגאורגים יוצאים לעבודה ונוסעים לעיר להצטייד בפירות, מים ולהחליף לכסף מקומי (לארי). יוצאים על הכביש הראשי דרומה ומיד מערבה לכביש כפרי הנכנס ללב הרי הקווקז הנמוך. הנוף העירוני מתחלף בשדות מעובדים למרגלות הרים ירוקים ובין לבין כפרים קטנים, חקלאים ופרות... גם על הכביש! ארוחת צהרים במסעדה מקומית וקדימה לשטח. השביל הרחב הופך להיות צר ומטפס מעלה לעבר מעבר ההרים. גיחה קטנה בין העצים מביאה אותנו לשפת אגם טבסקורי, שלכבודנו השמש יוצאת מבין העננים והשילוב בין האגם להר שמעליו - מקסים! ממשיכים לטפס מעלה, חוצים את גובה 2,000 מטרים ונכנסים לערפל - קר! עמדת בדיקת דרכונים (ות.ז. למקומיים) של המשטרה במעבר ההרים בגובה של 2,300 מטרים ואנו גולשים מטה, על קצה המצוק (יש ערפל אז רק אני יודע שיש מצוק) לעבר המלון שלנו בעיירת הסקי בקוריאני.
היום הראשון - על אגם טבסקורי
הבוקר קריר ובהובלתו של כרמי אנו יוצאים לבקר את הפסל (יש לכתוב המוזנח) של סטלין בבקוריאני. חגיגת יום הולדת ליוסי לוי ותמונה קבוצתית (מה שיהפוך למסורת בטיול הזה, בנוסף לחיפוש התמידי אחר סטלין, או מה שנשאר ממנו) ואנו חזרה על הג'יפים בדרך למעבר ההרים - 2,300 מטרים. בדרך ממלאים מים מהמעין הכי טעים באזור, שוב בודקים לנו את הדרכונים ואנו יורדים על הרכס דרומה לעבר העמק הפורה. תמונה קבוצתית עם הטרקטור והנשים העבודות בשדה ולמרגלות אחלקלקי אנו עולים על הכביש הרגלי שמדרום לקווקז הנמוך ונוסעים צפון מערבה למערות וארדזיה. ארוחת צהרים על נהר מטגווארי ועם הרבה אנרגיה מטפסים למערות (מזל שהמדריך, זה הח''מ, עוצר מידי פעם להסברים על הסלע ועל ההיסטוריה - אז אפשר להסדיר נשימה...). מתחילים לצעוד בתוך המערות הפתוחות, שומעים קצת סיפורי נצרות והיסטוריה גיאורגית. נכנסים פנימה לתוך המערות בדרך המטפסת מעלה לתצפית מדהימה על העמק ויורדים בתוך הנקבה עד לתחתית המצוק. חוזרים לאחור ועוצרים לתצפית על המצודה של קרטביסי מהגשר התלוי שעל הנהר ועולים על הכביש הראשי מערבה עד לאחלציקי - כאן ישנים את הלילה ואוכלים ארוחת ערב במסעדה על האגם (משהו הציע להקים כאן חופה למסיבות חתונה...).
היום השני - על רקע האנדרטה של סטלין בבקוריאני
מצודת קרטביסי
היום השלישי - לאחר שחצינו צפונה את הקווקז הנמוך
קצת קניות ומילוי גז בשוק של אחלציקי ואנו על הכביש בדרך לחציית הקווקז הנמוך. הכביש הראשי לעבר הים מסתעף צפונה לעבר ישובים נידחים ובסופם הופך האספלט לשביל ומהר מאוד משלבים הילוך כוח ומתחילים לטפס מעלה. מזג האוויר מתקרר, הירוק הופך חזק יותר והיער נפתח לצמחיית גובה נמוכה. כפרי קיץ, בנויים מעץ, של רועי הצאן והבקר מפוזרים בגאיות שבין ההרים הגבוהים ואנו עוצרים בשיא הגובה של מעבר ההרים - 2,300 מטרים עם תצפית פתוחה 360 מעלות כשמצפון רואים את הפסגות של הקווקז הגבוה - מקסים! יורדים צפונה לעבר העמק הגדול שבין רכסי הקווקז, עוצרים לארוחת צהרים בשטח (ולא שכחנו את תרגיל החילוץ הקטן לחימום לפני הצהרים...). מסיימים את הירידה בבית ההבראה - סוריימה - כאן יש מספר בארות (ברזים) של מים ''כבדים'' עמוסים במינראלים וטובים לכל המחלות (כך אומרים הרופאים המקומיים) - רק שיש להתאים את הברז הנכון לבעייה - בהצלחה! כביש סלול מפותל מאפשר לחרוך צמיגים ובלמים מוריד אותנו עד לעמק הגדול ובלבו קוטאיסי - העיר השלישית בגודלה בגאורגיה. המלון מקסים, שוכן על גדת הנהר, בין אגמים קטנים והכול ירוק וחום חזק מסביב. ארוחת הערב במסעדה מקומית טובה ליד המלון. שם מחכה לנו הפתעה (ספונטני, מבטיח שלא הזמנתי זאת מראש) המקומיים חוגגים יום הולדת לג'וני (רק גברים) והקבוצה הישראלית (ובעיקר הנשים) עושים להם את הערב בשירה וריקודים והם מחזירים לנו בהמון אהבה, ים של שתייה (צ'צ'ה ויין נשפכים כנהר) ובשירה של ''הבה נגילה הבה''. לאחר כשעתיים, ובדחיפות קלות, אני מפסיק את החגיגה... יש לחזור למלון כי מחר יום ארוך!
היום הרביעי - בראש ההר מעל מעבר ההרים של הקווקז הגבוה
יום ארוך ומאוד אתגרי לפנינו - ארוך כי הדרך ארוכה ואתגרי כי רב הנסתר על הנודע ואיתני הטבע יכולים לשלוח אותנו את כל הדרך חזרה בגלל מפולת, בוץ לא עביר, גשם בלתי צפוי או סתם גשר שקרס בדרך. סיבוב בוקר בכיכר המרכזית של קוטאיסי (בכל זאת אנו חייבים תמונה קבוצתית...), קצת קניות בצ'חאלטובו ואנו מתחילים לטפס צפונה על הכביש עד לנדכי. האספלט מסתיים והדרך הופכת משובשת ומובילה אותנו בין כפרים קטנים לצד הנהר. על גבעה ירוקה מעל הנהר עצרנו לשתות תה ואת ארוחת הצהרים אכלנו בסוף הדרך, לאחר שחצינו את הכפר האחרון והקטן ביותר (10 בתים שרובם נטושים). התחלנו לטפס צפונה על דרך צרה, לצד מפלי מים ואבני צפחה שחורות. השביל בוצי וגורם לשני אופנוענים (המטיילים היחידים שפגשנו על הדרך) להיתקע. קצת עזרה ודחיפות והם ממשיכים למעלה וגם אנחנו מחויכים ושמחים ממשיכים להתקדם. מגיעים לאוכף, בגובה 2,600 מטרים, שמתחת לפסגות המושלגות והקרחוניות של הקווקז הגבוה עוד באור יום ואנו מחליטים לטפס גבוה יותר ל- 2,680 מטרים לתמונה קבוצתית (אם צריך - אז צריך!). בדרך למטה לאושגולי אנו אוספים את המארח שלנו, שעושה תצפית-פיקניק, על כיפה בשטח ולא מאמין שהגענו מוקדם, ויורדים לבית הארחה שלו ושל אשתו. קבלת פנים חמה, חלוקה לחדרים וארוחת ערב הכי טעימה שיש מחכה לנו בבית החם כשמסביב הקור משתלט (מזל שהמדריך אמר להביא בגדים חמים). לילה טוב אושגולי!
מתחת לעננים ובגובה הפסגות - 2,680 מטרים
השאיפה לגבהים גורמת לי ובעקבותיי למטיילים לרצות קצת יותר ולמתוח את היום עד הקצה וקצת יותר... אבל ההישג ותחושת הסיפוק מובנת רק למי שהיה שם! את הבוקר התחלנו מוקדם (קר מאוד!) בטיול רגלי בתוך אושגולי - הכנסייה העתיקה, צריחי המגדלים המיוחדים, כלבי הרועים, הפרות, החזירים ואנשי הכפר שמתעוררים מופתעים מהקבוצה ההולכת בבוץ ובמים הזורמים. לאחר ארוחת בוקר מתחילים לרדת על השבילים הטובים בדרך למסטייה ופוגשים מטיילים שבאים לטיול ''חד יומי'' בכפרים למרגלות הרכס. ב''עיר הגדולה'' מסטייה אנו מתדלקים, קונים פירות לצהרים ויוצאים לטיפוס צפונה עד למרגלות הקרחון ופסגת ההושבה. הטיפוס ארוך ומתמשך, עוד עיקול ועוד טיפוס, אחד הרכבים קצת מתחמם (שעה לוקח לו להתקרר וממשיכים למעלה), קצת החלקות בבוץ ולבסוף אנו מגיעים לאגם קטן - דולינה, בגובה של 2,767 מטרים - מתחת לפסגה של ההושבה ובין פסגות מושלגות אנו מצטלמים יחד. הירידה קצרה ומכאן ''רק'' עוד 200 ק''מ עד לעיר הנחל פוטי שעל הים השחור. עייפים אך מרוצים פוגשים את המיטה לקראת חצות.
אושגולי - מקום קסום!
למרגלות פסגת ההושבה - תמונה בגובה של 2,767 מטרים
מעגל קבוצתי בגבהים
התחלנו בגובה של 800 מטרים, בטביליסי, טיפסנו לשיא הגובה של הקווקז הנמוך - קצת יותר מ 2,300 מטרים, ירדנו לעמק לקוטאיסי בגובה של 70 מטרים, טיפסנו לאושגולי ולהושבה עד לגובה של 2,767 מטרים וירדנו לשפת הים השחור - 0 מטרים. עכשיו נשאר לחזור מזרחה על הכביש עד לטביליסי בגובה 800 מטרים. את היום התחלנו בטיול רגלי לאורך הנמל הגדול של פוטי. לאחר ארוחת הבוקר המשכנו לכבישים הכפריים שמתחברים לכביש הראשי למרגלות הקווקז, דרך המשי, מפוטי (גיאורגיה) שעל הים השחור ועד לבאקו (אזרבייג'אן) שעל הים הכספי. כשבדרך גם רואים שלטים לטהרן (איראן) רק 1,300 ק''מ. בגורי - העיר בה נולד סטלין עצרנו לצהרים ולביקור, וכמובן לתמונה, בבית של סטלין למרגלות הפסל של ''שמש העמים'' (ככה זה שמנהיגים קמים בבוקר, פוקדים לרצוח כמה אלפי אנשים וחושבים שהשמש ''זורחת להם מהתחת'' (סליחה על הביטוי)). פסטיבל בירה עם להקה מקומית וישראלים רוקדים מחזיר אותנו לאווירה השמחה ולעת ערב אנו מגיעים למלון בטביליסי. סיור לילה בעיר העתיקה ולאחר חצות אנו פורשים לישון.
היום השישי - בנמל פוטי על הים השחור
שמש העמים - הבית של סטלין בגורי
טביליסי בלילה
טביליסי - בירת גאורגיה
לאחר שנהגנו 1,240 ק''מ במסע סובב גיאורגיה - קווקז נמוך וקווקז גבוה הגיע הזמן להחזיר את הרכבים ולהתחיל ללכת ברגל... העיר העתיקה של גיאורגיה מקסימה, בית הכנסת במרכז העיר מרגש והמצודה השולטת על העיר ללא מילים (כי לא נשאר אוויר למי שטיפס עד למעלה). סיור קבוצתי של 3 שעות והלחץ לקניות עושה את שלו. החבורה מתפזרת (לראשונה) ויוצאת לשווקים... אין הרבה מה לקנות, בטח שלא חסר דבר בארץ, אבל קצת מזכרות ומתנות זה מתבקש! לעת ערב עולים על הטיסה וממריאים הבייתה - וזה הזמן להודות לכולם על הרוח ההרפתקנית ועל העזרה ההדדית - הייתה חוויה מיוחדת!
לפרטים על המסע הבא בגיאורגיה - הקליקו כאן
צבעים עזים! התמונות של כרמי ברגמן:
לפרטים על המסע הבא בגיאורגיה - הקליקו כאן
6 תגובות
1
carmiberg
16 באוגוסט 2013 ב 13:23
כבוד והערכה למדריכנו עופר
עופר לא מספיק שבמסע היית טוב מאד גם את החיבור (בשפת הבית ספר) הכנת לנו ועוד לפי ימים, יעזור לי מאוד לאלבום שאני מכין.
כל הכבוד ותודה !!!
2
אורח/ת
16 באוגוסט 2013 ב 16:55
תודה לעופר
כל טיול מבחינתי, מתחיל בארץ, עוד לפני ההמראה. כך מהמפגש הראשון במשרדי החברה, היה ברור שאנחנו בידיים טובות של מדריך מקצועי, מנוסה, אחראי ומאורגן (כמו שצריך).
היה ברור שעופר מכיר את השטח, את מציאות הטיול, יודע ומכין את עצמו למגוון תרחישים העשויים לקרות במהלך הטיול בשטח.
התקבצו אנשים טובים למטרה משותפת ואהבה לנהיגת שטח, שבאו לראות נופים ולכבוש דרכים לא דרכים, בין כפרים להרים. בקבוצה שררה אווירה נעימה ומכבדת.
הבדיחות לא הפסיקו לרוץ בעידודם של יוסי ועופר ובין חצ'פורי למשנהו. היה כל כך כייף שאפילו הגבינות המלוחות כל יום נראו פחות מלוחות. נראה שאם היינו מטיילים חודש, הבדיחות לא היו נגמרות.
נופיה המרהיבים של גאורגיה, מגוון הפרחים והצמחייה, הפנים המחייכות של הכפריים האוטנטיים וגילויי אהבה לישראל, עשו לי טוב על הלב.
צרוף של כל אלה לנהיגה המעולה של כרמי והנהגים האחרים ( אפילו פנצ'ר אחד לא היה) בדרכים משובשות ככל שהיו, עשו את הטיול לחוויה בלתי נשכחת יפה וחיובית מבחינתנו. תודה על הכול , בברכה לנה ושלום קוולר
3
אורח/ת
16 באוגוסט 2013 ב 17:22
המעגל הקבוצתי - הכי חמודים שיש!
4
אורח/ת
17 באוגוסט 2013 ב 09:34
חנקין2 רחובות
לפי הצילומים אני רואה שלא הגעתם לכפר שתילי. טוב לטיול מעמיק צריך יותר מ 8 ימים.
5
אורח/ת
17 באוגוסט 2013 ב 22:37
זה לא ברור מאליו שטיול יכול להצליח כל כך
אין ספק שלהצלחתו תורמים מספר גורמים ולכן אנו רוצים להודות לחברים בקבוצה, הרגשנו מאוחדים ומלוכדים, היינו ממושמעים ונאמנים, אחלה חבורה.
המסלול היה מדהים, מפתיע כל יום מחדש, מרגש ומאתגר.
ואיך אפשר בלי להודות למדריך המקסים, עופר, המקצועי והמוביל . הרגשנו בטוחים, נהנינו מההדרכה וההובלה, מהבדיחות והצחוקים, גילית עניין בכל אחד ונתת תחושה טובה ונעימה.
אתה קאצו רי קאצי = אחלה גבר.
מחכים לטיול הבא .
טלי ויחיאל.
כל מי שביקש אלבום, כמעט סיימתי אותו, בשבוע הבא אשלח אותו ואיידע אתכם.
6
Ogash Ofer
14 בנובמבר 2013 ב 07:53
הוספתי בדף 2 את ברכת התודה של כרמי
ותודה לך כרמי על הברכה (התמונה) המרגשת
מסע ג'יפים חוצה נגב, מהערבה לנגב - חנוכה 2024
טיול ג'יפים יומיים - נחלי המדבר ודרכים קסומות
טיול ג'יפים מדברי יומיים - חנוכה 2024
טיול ג'יפים יומיים סובב מכתש רמון - חנוכה 2024
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סוזוקי SUZUKI
טיול שבילים עבור לקוחות KGM רקסטון 2WD - חנוכה 2024
טיול מועדון KGM רקסטון משמורת מצוק הצינים למכתש רמון
טיול ג'יפים לשמורת מצוק ההעתקים ומצוקי דרגות
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - הר חורשן
טיול ג'יפים לנחל תבור, רמת סירין ומורדות הירדן
תגובות