איסלנד - המסע אל ארץ הקרחונים והאש

ועוד כמה תמונות לפתיחת יומן המסע - איסלנד 2013:

איסלנד - אי קטן ובודד בשולי האוקיאנוס הארקטי שיש בו כל כך הרבה לראות

איסלנד - אי קטן ובודד בשולי האוקיאנוס הארקטי שיש בו כל כך הרבה לראות

היום הראשון - מסע אל דרום האי לשמורת הטבע ת'ורסמורק שבינות להרי הקרחון

הטיסה לאיסלנד מדלגת מעל אירופה (עם נחיתת ביניים) והאוקיאנוס האטלנטי. נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי של האי הקטן קצת לאחר חצות הליל ובחוץ אור של בין הערביים. אוטובוס לוקח אותנו למלונות בהם התאכסנו במחצית הלילה הראשון לבואנו.
בבוקר אספנו את הרכבים - לא חדשים אומנם, אך כולם מצויידים בצמיגי שטח 35 לאפשר לנו את התנועה בדרכי השטח של האי.
עצרנו בעיר הבירה רייקיאויק להצטייד בציוד קמפינג, מזון ושתיה לשהות של יומיים בלב האי הרחק מכל יישוב, ויצאנו בכביש הטבעת לעבר אזור הקרחונים של דרום האי בדרך לאחת משמורות הטבע היפות שבאי ת'רסמורק (מקום מושבו של האל תור) בלב עמק שבין שני הרי קרחון נישאים בין שפע של נהרות ויובלים המנקזים את מי הפשרת הקרח.
הדרך הובילה אותנו באזור פעילות גיאותרמית שנראתה למרחוק בדמות ארובות קיטור הנפלטות מהאדמה.
לאחר מסע בכביש של כ 100 ק''מ הגענו אל פתח העמק וגלשנו לעבר דרך שטח המובילה לריכוז של בקתות הרים ואזורי קמפינג אשר בלב השמורה.
בתחילתה נראית הדרך עבירה למדי ותמימה, מסביב מתנשאים הרים מוריקים מתערבבים במורדות לבנים של לשונות הקרחונים. ואו אז הגענו אל האתגר הראשון חציית נחל עמוק וגועש. החציה בתוך המים העמוקים גרמה להתנגשות קלה עם אחד הסלעים שבקרקעיתו מה שגרם לנזק קטן לשסתום מילוי האויר של אחד הגלגלים באחד הרכבים. נדרשנו כמובן להחלפת גלגל.
לאחר שתי חציות נוספות של נחלים עמוקים (שבשעות אחה''צ גואים עקב הפשרת הקרחון לאורך כל היום), עצרנו בשערי בקתת הרים שבה בילינו את הלילה השני באיסלנד בתנאי שדה האופייניים לצעירים המטיילים עם תרמילם על גבם.
הבחורות החרוצות ליאורה, הלנה, גלית, יעל ודנה שקדו על הפיכת המצרכים שקנינו לארוחת ערב, והגברים התמקמו סביב הגריל ועסקו בצליית הבשר האיסלנדי שאין שני לו ברכותו וטעמו.
לאחר שסעדנו את ליבנו פרשנו אל שקי השינה למנוחת הלילה (שאינו לילה ממש). רעש הנחירות נשמע ברמה.....

יוצאים לדרך השטח

יוצאים לדרך השטח

היום הראשון לעבר הנחלים הגדולים

דנה חוצה את הנחל הגדול

דנה חוצה את הנחל הגדול

מחליפים גלגל ובמקביל מכינים שתייה חמה

מחליפים גלגל ובמקביל מכינים שתייה חמה

הבנים מנפנפים והבנות מבשלות

הבנים מנפנפים והבנות מבשלות

ממטעמי המטבח של הבנות

ממטעמי המטבח של הבנות

היום השני הדרך בלב האזור ההררי לעבר שמורה נוספת - לאנדמאנלאוגר

ביום השני שוב חצינו את הנחלים הגדולים והפעם עם פגע משמעותי - הגלגל המחליף ניתק מהרכב ככל הנראה עקב קריסת הברגים שעברו יום קודם סדרת חינוך בדמות פתיחה אגרסיבית וסגירה עוד יותר.
נאלצנו לנטוש את הרכב ונסענו צפופים לנקודת מפגש עם חברת ההשכרה שהביאה במהלך הבוקר רכב חליפי. הדרך בשלישיה שוב עברה דרך העמק המופלא וביקור בקרחון הגולש ממורדות ההרים בזוית תלולה מאוד.
לאחר החלפת הרכב וההתארגנות שמנו פעמינו לעבר גוש ההרים המרכזי לעבר הר הגעש HEKLA הידוע בהתפרצויותיו הרבות (19 פעמים באלף השנה האחרונות).
הדרך אל ההר עוברת בנופי בראשית הרי טרשים שדות לבה ואפר געשי. בתום 125 הק''מ שבשטח הגענו אל הר הגעש וטיפסנו למרומיו.
שעות הערב ירדו ובנסיעה מהירה שעטנו לעבר שמורת הטבע לאנדמאנלאוגר הנחשבת לפנינה שבכתר הטבע האיסלנדי. בשמורה שוב בקתה הממוקמת ליד בריכת מים תרמיים המתערבבים במי הפשרת השלגים ומספקת הנאה לכל המטיילים.
את הלילה העברנו שוב בבקתה, הפעם בתנאי טירונות גולני אבל שוב אחרי סעודת מלכים מטעם הבנות ואלו שצולים על הגריל.

על הבוקר - מוט רדיוס שבור

על הבוקר - מוט רדיוס שבור

הפטרול החדש

הפטרול החדש

לעבר הר הגעש HEKLA

לעבר הר הגעש HEKLA

האתר הפופולרי

האתר הפופולרי

בקתת הטירונות

בקתת הטירונות

היום השלישי חציית האי מזרחה לעבר החוף הדרום מזרחי

ביום השלישי המשיכה דרכנו בלב האי – הפעם לעבר רצועת החוף הדרום מזרחית.
חצינו הרים, וטיילנו רגלית בתוך קניונים. מזג האויר הקדיר פניו וגשם זירזף מדי פעם.
את הלילה ישנו במלונות בקצה הדרומי של האי בעיירה ליד עיירה בשם ויק. כאן ההרים קרובים אל רצועת החוף ואל כביש הטבעת שלאורך החוף הדרום מזרחי כשמסביב שדות לבה אינסופיים.
ארוחת ערב גורמה חיכתה לנו באחד המלונות שבאזור, לאחריה התפזרנו לחדרינו למנוחה בין הסדינים. 

יוצאים ליום השלישי

יוצאים ליום השלישי

היום הרביעי למסע - לאורך הקרחון הגדול ביותר באירופה - ווטנהיוקודל שמו

היום הרביעי זימן אותנו לנסיעה לאורך החוף המזרחי על כביש הטבעת על רצועת החוף הצרה מאוד שבין מורדות הקרחון הענק ווטנהיוקודל 200 ק''מ אורכו, לבין חוף הים. והקביל את פנינו בעננים וגשם, זאת לאחר שלושה ימים של שמש צפונית נעימה.
בבוקר ביקרנו באחד מארכיטקטורות הטבע היפות בדמות רצועת סלעים שחורים הפורצים אל הים. מקום הנקרא: דירהוליי או בעברית מדוברת שער האי. על הסלעים מקננות ציפורים ממשפחת התוכיים הקראות פאפינים שגיבורינו צילמו כמעט מכל זוית אפשרית ובכל תנוחה אפשרית.
קפצנו גם לצפות בעוד אחת ממוזרויות הטבע שהם סלעים הבולטים מתוך הים בדמות מגדלים או צריחים או ככל שיעלה ביד הדמיון....
המשך היום הובילנו לקניון היפה ביותר באזור הדרומי שלאורכו ניתן ללכת אך ורק אם מוכנים לטבול את הרגלים במימי הנחל הזורם בתוכו עד מעל הברכיים. בועז הוכיח לנו שזה ניתן וכי הוא עשוי ללא חת. חצה את הנחל ובחזרה ללא פגע. האחרים וויתרו....
מהקניון העפלנו חזרה להרים לפקוד את המפל היפה בשפה האיסלנדית שהיא ויקינגית עתיקה ללא כל השפעה זרה- פאגריבוס (עם בית רפה).
תקלה אישית של מילוי בנזין לתוך מיכל הסולר (של המדריך רחמנה לצלן) גבתה מאיתנו ביקור במוסך לשאיבת חצי מיכל. שני ג'יפים המשיכו על הכביש לעבר הפארק הלאומי בו טיפסו לעבר מפל יפה, שהגשם מנע את הופעתו בכל הדרו, וכולנו חברנו באתר מפורסם בשם הלגונה הקרחונית שם צולמו שלושה מסרטי ג'ימס בונד והסרט באטמן. לקראת ערב עזבנו את שברי הקרחון בדרך למסעדה כפרית בה חיכתה לנו ארוחת גורמה נוספת – לובסטרים.
את הלילה בילינו בשלשה מלונות בכפר דייגים קטן ונחמד בשם HOFN. 

בוקר גשום בדרום האי ליד דירהוליי השער לאי באיסלנדית

בוקר גשום בדרום האי ליד דירהוליי השער לאי באיסלנדית

באמצעיתו של היום הרביעי

באמצעיתו של היום הרביעי

בסיומו של היום הרביעי

בסיומו של היום הרביעי

ולקינוח לובסטרים במסעדה כפרית

ולקינוח לובסטרים במסעדה כפרית

היום החמישי למסע - לאורך הפיורדים המזרחיים

היום החמישי נועד לחציית הקרחון (לאורכו לאורך החוף) מהלך 200 ק''מ. לנוכח בקשות המטיילים - עשינו את הדרך חזרה ללגונה, תוך סטיה נוספת לאור בקשות המטיילים לטפס אל הקרחון מקום שם אפשר לשכור אופנועי שלג. מזג האויר היה ממש נגדנו והראות על הקרחון ירדה ל 50 מטר, דבר שמנע ממי בינינו שמאוד רצה את החוויה.
הגענו אל הלגונה ושם יצאו כל גיבורינו לשיט בסירת מנוע (זודיאק) בין שברי הקרחון שצפו להם בלגונה באצילות. החוויה היתה עוצמתית ביותר. הדרך צפונה למחוז חפצנו הובילה דרך הפיורדים המזרחיים של האי, תוך שאנו מלבנים בקשר את ההגדרה מהו פיורד האם הוא מפרץ או קניון ימי. האינטרנט סיפק תשובה שפיורד הוא מקרה פרטי של מפרץ העונה לקריטריון אופי מדרונות ההרים שסביבו.
הדרך אל עיר המחוז בה חיכה לנו מלון וארוחת ערב חמה ועשירה חצתה את רכס ההרים ונאלצנו לשרך דרכנו באיטיות בתוך ענן סמיך שרבץ על ההרים. עייפים אך מרוצים (ושבעים) פרשנו לשינה עמוקה בינות לסדינים הנקיים של המלון.

בדרך ללגונה עולים לקרחון

בדרך ללגונה עולים לקרחון

הנסיעה לאחור הצדיקה את עצמה

הנסיעה לאחור הצדיקה את עצמה

היום השישי למסע - שהוא גם ערב שבת

יום שישי בשבוע שהוא גם היום השישי למסע החל מוקדם בבוקר עת יצאנו לתדלוק חם לקראת מסלול ארוך חוצה אי. המטרה היא בקתת הרים למרגלות הר הגעש אסקיה שבלב האזור ההררי של האי למרגלות המורדות הצפוניים של הקרחון הענק. חצינו נחל גדול שעוד נבקר בו וירדנו דרומה לעבר דרך שטח שאורכה 148 ק''מ. מזג האויר האיר לנו פנים לאחר שלושה ימים של עננות נמוכה וגשם לפרקים.
הדרך חוצה את הרמות ההרריות של לב האי במגמה מערבה. חציית עמקים ונחלים מחייבת עקיפות רחבות מאוד. האתר הראשון שנגלה לעינינו הוא הר הגעש הכבוי סנייבדל שהוא הגבוה שבהרי הגעש בדמות חרוט שבגוש ההרים המרכזי. גובהו קרוב ל 1,900 מטר וכיפתו מכוסה שלג עולמים ולעיתים גם רובץ עליו ענן. ערכנו לעברו מספר תצפיות לאפשר זוויות צילום שונות והמשכנו לעבר קניון חבוי בלב השממה שקירותיו זקופים ושחורים בעוד האפיק הזורם בו כחול וירוק.
לאור התקדמות נאה בציר המרחק הוחלט לערוך סטיה ולפקוד את אחד האתרים היפים באזור היא מערת הקרח. מערה הנוצרת עקב המסת קרחון ע''י מים רותחים הנובעים ממעיינות תרמיים בראש הקרחון. לצערנו חיכתה לנו אכזבה קשה. בלילה הקודם ארע ארוע טבע במקום המעיינות החמים התגברו וגרמו להמסת ובר מאסיבי בקרחון חזיתו ואיתה גם המערה התמוטטו ונוצר שיטפון סוחף שגרף אל הנהר הגדול שמוביל משם אל הים כל זכר למערה.
העצוב הוא שפקחית של שמורות הטבע אשר פגשה בנו בכניסה לשמורה (מהלך 100 ק''מ למערה) טרחה ללא לאות להזהירנו מירידה מהשבילים המסומנים, אך לא טרחה לגלות את אוזננו את שכבר ידעה – שמערת הקרח איננה עוד. יתרה מכך אמרה לנו בארשת חשיבות כי נראה שם דברים מעניינים. לפיכך השקענו 82 ק''מ של דרך הרים מתפתלת לעבר הקרחון ובחזרה רק כדי לראות את שרידי המערה ולשמוע את סיפור המקרה המצער כל כך מהפקחית שהיתה במקום לוודה שמטיילים לא יתקרבו לאזור הסכנה.
מאוכזבים קמעה ועייפים מן הדרך הארוכה, שעטנו אל הבקתה שלמרגלות הר הגעש, אליה הגענו בעוד מועד על מנת להכין ארוחת ערב דשנה של ערב שבת ולקיים קבלת שבת בחדר האוכל של הבקתה.

אל מערת הקרח שהתמוטטה

אל מערת הקרח שהתמוטטה

היום השביעי למסע - יום שבת ובסיומו 2 רכבים מושבתים

יום שבת בבוקר, אחרי לילה בבקתה פרטית לקבוצה, קמנו לעננות בוקר נמוכה וזרזיף גשם של אוגוסט.
ארוחת הבוקר הוכנה בחריצות ואנחנו כבר על הג'יפים. הדרך מטפסת לאורך 8 ק''מ ממרכז המבקרים והבקתה אל מגרש חניה בתחילת שביל ההליכה למעלה המכתש הענק של הר הגעש אסקיה.
הדרך מתחילה בתוך ענן נמוך ולא סמיך ועד מהרה מתבהר האופק ואנו צועדים בתוך עמק גדול מוקף הרים שפסגותיהם מכוסות עננים. הדרך ללוע הר הגעש אסקיה - ההר הוא הר געש בזלתי שבראשו שלשה לועות הגדול שביניהם בקוטר 8 ק''מ, נוצר לפני כ 10,000 שנה בהתפרצות נפיצה שיצרה את המכתש הענק. היום הוא מלא במים ונקרא אגם אוסקיוואטן. ההתפרצות המשמעותית בשנים האחרונות היתה בשנת 1875 שזעזעה את כל האי. באותו מועד נפרץ לוע נוסף שעומקו 200 מטר מתחת פני ההר בקוטר של כ 1 ק''מ המלא במים תרמיים הנובעים ממעיין בתחתית הלוע.
מפולת שלגים ואבנים סיכלה שוב את הרצון של הקבוצה לרדת למעמקי הלוע ולרחוץ במימי הבריכה שבקרקעיתו. מאוכזבים מה חזרנו לרכבים והתחלנו בנסיעה צפונה לעבר הפארק הלאומי בעל השם הבלתי אפשרי יוקולסגליופור על נהר היוקולה הזורם לאורכו.
תקלה בפטרול של משפחות פלד וקלרון עוצרת אותנו. נראה כי יש תקלה בבלם והוא תופש את הגלגל. שחררנו בעזרת שימוש בהילוך כוח ונעילה אחורית (למניעת העברת הכוח לגלגל השני, והמשכנו בדרכנו. התקלה חזרה שוב לאחר מספר ק''מ ושוב נפתרה באותה שיטה. (נצטרך לטפל בכך בהגיענו לציביליזציה).
וכל לאחר כ-שלוש שעות של נסיעה במדבר בין שדות הלבה מתוצרתו של הר הגעש אסקיה הגענו לחוף מבטחים כביש הטבעת הצפוני.
בעליה על הכביש גם הפאג'רו עשה סימנים של ''קיבלתי מכה'' והיה מאוד לא יציב בנסיעה. לאור זאת התקדמנו מאוד לאט לגמוא את 30 הק''מ של כביש אספלט בואכה עיר קטנה שם מצאנו מוסך.
במוסכניק קירקע את שני הרכבים. ואנו התחלנו בהדברות עם חברות ההשכרה. תוך כדי כך הסענו את החבורה לאתר ספא שבקרבת מקום שם שכשכו במים תרמיים חמים ומרגיעים עד שהותוותה הדרך לחידוש סד''כ הרכבים. סוכם כי הרכב עם תקלת הבלם יתוקן ע''י המוסך ויהיה מוכן למחרת בבוקר, ואילו הרכב שבו נשברה התושבת של מוט הרדיוס האחורי, יוחלף בחדש שיהיה מוכן גם הוא למחרת בבוקר.
בצענו שני סבבים של הסעות למלון שהיה במרחק 30 ק''מ משם עם שני הרכבים שנותרו שמישים, והלכנו לחדר האוכל להשקיט את הרעב בארוחה כיד בית מלון שלשה כוכבים איסלנדי. – אוכל מצויין לדעת כולם.
והייתר יסופר בקורותיו של יום ראשון הוא היום השמיני לטיול.

בוקר שבת מתחיל בצעדת בוקר אל הר הגעש

בוקר שבת מתחיל בצעדת בוקר אל הר הגעש

החברה ממתינים בבריכה התרמית לפתרון התקלות

החברה ממתינים בבריכה התרמית לפתרון התקלות

כאן כנראה חטף הפאג'רו מכה

כאן כנראה חטף הפאג'רו מכה

היום השמיני למסע - הנסיעה לנקודה הצפונית ביותר של האי

אחרי ארוחת הבוקר מוקדמת נסענו בועז ואנוכי לעיר הקרובה להביא את הפאג'רו התחליפי (קינג מודל 2011 אך עם גלגלי כביש...) לא נורא המשך המסע אינו אתגרי במיוחד... חזרה למלון, מעמיסים את החברה ויורדים למוסך שליד האגם. חלקי החילוף הגיעו למוסך ע''י חברת ההשכרה עוד בשלוש לפנות בוקר. הפתעה נוספת. המשטרה עורכת אכיפה על חברות השכרה שחורגות מנוהלים ובטעות חשבו שהרכב שלנו חורג. חברת ההשכרה הסדירה את העניין לא לפני שהיו הרבה שיחות טלפון בינם ובין השוטרים שסירבו להודות שעשו טעות. כך או כך מסירת הרכב נדחתה לצהרים, ואנו יצאנו למסלול המתוכנן סביב האגם שמכונה מיבאטן באיסלנדית אגם הזבובים, מספר אטרקציות מסביב, אחת מעניינת נקראת הטירות השחורות עקב צורות משונות של מרבצי לבה שנפלטו מהר געש סמוך, אטרקציה אחרת היא אזור גיאותרמי פעיל מאוד כמו סיר לחץ. ארוחת צהרים בפיצריה מקומית, דין ודברים עם המארחת, בשל הכנסת אוכל למסעדה, נגמר בשלום ויצאנו לקחת את הרכב המתוקן להמשך המסע. הדרך הובילה אל הפארק יוקולסארגליופול, לחזות במפל הגדול ביותר באירופה – 200,000 ליטר מים בשניה. אכן מרשים!
צילומים מכל כיוון אפשרי ואנחנו ממשיכים במסלול חדש שכן מקום הלינה המתוכנן (בקתה נוספת) הוחלף לדרישת הקהל במלון. המסלול הקפה לאורך החוף הצפוני ונגיעה בנקודה הצפונית ביותר של האי בקו רוחב 66 מעלות צפון. בדרך צופים בברבורים שטים באגם ובציפורי מים וחוזרים למלון בדיוק לארוחת הערב הדשנה. 

אגם מיבאטן (אגם הזבובים) והר הגעש קראפלה

אגם מיבאטן (אגם הזבובים) והר הגעש קראפלה

היום התשיעי - המסע דרומה בעקבות האבות המייסדים

היום התשיעי מתחילים את המסע דרומה דרך הרמה ההררית קיוליור. חבל ארץ המשתרע על כ 150 ק''מ מרובע בין שני קרחונים אשר ביום ללא עננים נראים כמעט מכל נקודה על הציר העובר בה. הדרך קופצנית ומלאה בורות עוברת על גבי תוואי עתיק שקישר בין הצפון לדרום האי עוד בתחילת ההתיישבות באי. רבוי השטחים המישוריים על הרמה המדברית איפשר נתיב נוח בעבירות קלה יחסית לכלי הובלה רתומים ובתקופות האחרונות גם ממונעים. לאורך הדרך מספר פונדקי דרכים וביקתות ללינת עוברי האורח. תחילתה של הדרך הנקראת קיילוואגור בכביש אספלט המסתעף מכביש הטבעת לכיוון דרום, וסופה באזור אתר פעיל תרמית על קו השבר שבין הלוחות הטקטוניים האירו-אסייתי והאמריקאי.
אנו בחרנו להתחבר לדרך העתיקה באמצעות דרך שטח אחרת, הררית שבה הנוף מרהיב. לאחר תדלוק ולקראת 180 ק''מ בשטח יצאנו דרומה.
במחצית הדרך לערך יש אזור פעיל מאוד שבו ממוקמת בקתת הרים ולידה בריכה טבעית המוזנת ממי מעיין מים רותחים ומפלג של מי שלג ומאפשרת רחצה מהנה לאלה מאתנו שרוצים לנוח מעט מטילטולי הדרך.
בהמשך הדרך הקביל את פנינו גשם סוחף אשר רק האט מעט את קצב הנסיעה. לקראת שעות אחהצ המאוחרות הגענו אל מחוז חפצנו שם בקרנו באחד המפלים המפורסמים של איסלנד גודלבוס שמימיו נופלים בשתי מדרגות הניצבות אחת לשניה והרסס העצום שנוצר יוצר בשעות אחה''צ קשתות מרהיבות.
לאחר שחברינו הוריקו את מחסניות הצילום פנינו לאטרקציה נוספת הלא היא הגייזר היחיד שנותר באי שמתפרץ לגובה 6 – 8 מטר כל 10 דקות לערך. ליד הגייזר המתינה לנו ארוחת ערב במסעדה מכובדת בסגנון מקומי. לאחר שקינחנו עוד כ 20 ק''מ קצרים למלון דירות על אם הדרך שם המתינו לכולם חדרים מחוממים ומפנקים.

המטרה - גייזיר

המטרה - גייזיר

היום העשירי למסע - מקו השבר של ת'ינגוודליר עד רייקיאויק

פצחנו בארוחת בוקר בבית ספר של הימים ההם שהפך למלון דרכים מקסים. בעל המלון בחור צעיר עם עיניים הוזות מספר לנו על ההסטוריה של המקום ועל אמונותיו. אנו לועסים את הבאגטים ומקשיבים.
הרבה רעידות אדמה, הוא מספר ומתנבא כי הר הגעש HEKLA הידוע לשימצה עתיד להתפרץ בעוד זמן קצר (שלשה חודשים כך הוא אומר). אנחנו נרגעים, מחר ממריאים חזרה לקו רוחב 32.
ההסבר לסיפוריו פשוט. האזור הוא קו השבר שבין הלוחות הטקטוניים האירו-אסייתי והאמריקאי. שבר המתרחב בכ- 2.5 ס''מ לשנה וגורם לפעילות הגעשית ולרעידות האדמה התכופות.
נסענו לראות במו עינינו את קו השבר באזור שנקרא ת'ינגוודליר, שהיה גם מקום התכנסותו של הפרלמנט הראשון בעולם (כן האיסלנדים יזמו את הפרלמנט הראשון בשנת 930 לספירה), שהתכנס פעם בשנה בחודש יוני המאפשר הגעת הנציגים תחת כיפת השמיים, במשך מעל 800 שנה. הפרלמנט היה מחוקק חוקים ופותר סיכסוכים.
הקהל היה בא למקום, פורש אוהלים ומקשיב לדובר הפרלמנט שהיה עומד על סלע החוקים (מצולם בכתבה) ומקריא את החוק החדש.
סיור במקום ויציאה לגמוא את 30 הק''מ לרייקיאויק. בכניסה לעיר נסענו לאחד האתרים המפורסמים של העיר – הפנינה שהיא תשבץ של אטרקציות כמו מסעדה יוקרתית מסתובבת על גג המבנה, מרכז כנסים, ספריה, מוזאון, ואפילו גייזר קטן המתפרץ ממעמקי יסודות הבניין כל רבע שעה לערך. הפנינה נבנתה על ארבעה מיכלים ענקיים האוגרים מעל 20,000 מ''ק מים רותחים המגיעים מבארות החפורות לעומק 2 ק''מ.
גובה המבנה 26 מ'. עלינו למרפסת לצפות ולצלם את גגות העיר.
אחרי שהורדנו את כל הכבודה במלון נחמד במרכז העיר יצאנו להחזיר את הג'יפים ולזמן חופשי לסיור בעיר. החברים פקדו כמובן את הכנסייה המפורסמת אדלגרימסקירקיה – מבנה מיוחד שגובהו 73 מטר מתרומם מעל כל בניני העיר, נראה מכל מקום בעיר, בנויה בארכיטקטורה מודרנית מבטון חשוף.
בערב ארוחה חגיגית לסיום מוצלח של הטיול במסעדה אוטנטית.
בבוקר השכמה עולים על האוטובוס השכור לשדה התעופה. כבר מתגעגעים למקום המדהים הזה על נופיו ואנשיו המקסימים.

קו השבר בין הלוחות הטקטוניים האירו-אסייתי והאמריקאי חוצה את איסלנד - היינו שם

קו השבר בין הלוחות הטקטוניים האירו-אסייתי והאמריקאי חוצה את איסלנד - היינו שם

לסיכום: 10 ימי נהיגה, 3,000 ק"מ, אלפי תמונות, קרחונים, מפלים, נהרות, מעיינות רותחים, כבשים ועוד...

קישור לפרטים על המסעות של אתר השטח לאיסלנד