דיפנדר – סוף המסיבה

כבר קרוב לעשור שהשמועות על הפסקת ייצור של הדיפנדר רוחשות בשטח, אבל הפעם זה נראה סופי ונחרץ: העיתון הבריטי ''טלגרף'' יצא השבוע בכותרת חד-משמעית לפיה יופסק ייצורה של קופסת האלומיניום בסוף 2015 והוא גם נוקב בתאריך המדויק: 20 בדצמבר.

מדוע אנחנו עסקים בסוגיה הזו שוב ושוב? הדיפנדר הוא אייקון שטח שנמצא איתנו שנים רבות, עוד מגלגולו הקודם בו נקרא פשוט לנד רובר. יש לו חסידים מושבעים רבים (ובאותו מידה גם כאלה שלא סובלים אותו...) שלא מוכנים להחליף אותו באף רכב שטח אחר. אבל בעולם שבו הנטייה היא לכיוון כלי רכב מפנקים עם יכולות כביש טובות שבאות על חשבון ביצועי השטח, הדיפנדר הפך לדינוזאור מוטורי. גם תקנות הבטיחות ואיכות הסביבה, ההולכות ומחמירות מדי שנה, מותירות אותו מאחור.

כיום מייצרים כ-18 אלף דיפנדרים בשנה, מסך כל הייצור של לנד רובר העומד על כ-300 אלף כלי רכב. עם תג מחיר די גבוה, הוא נמכר בעיקר לגופים מוסדיים כמו צבאות שונים (כולל צה''ל), כוחות הצלה למיניהם וכו', וגם לבעלי אחוזות בריטים שמרנים שמחזיקים דיפנדר אחד לצד צי הריינג' רוברים שלהם...

לנד רובר נמצאת היום במצב טוב מאוד, כשהביקוש לדגמים האחרים שלה, במיוחד האיווק, הולך וגדל וקצב הייצור אינו מדביק את הדרישה. בסיטואציה כזו, ברור מה מביא את מנהליה להחלטה על הפסקת הייצור של הדיפנדר, כדי לפנות מקום ומשאבים לטובת דגמים שההכנסות מהם גדולות יותר.

ייתכן שבסוף 2015 נראה שייצור הדיפנדר מתפצל לשני כיוונים: הפסקת הייצור של הדיפנדר הקלאסי בבריטניה לטובת דגם מתורבת יותר המבוסס על ה-DC100 שהוצג בתערוכת הרכב בפרנקפורט ב-2011 והמשך הייצור של הדגם הקשוח בארצות אחרות, כמו סרי לנקה, כשהוא מיועד רק למדינות שבהן תקנות הבטיחות ואיכות הסביבה פחות מחמירות.