שובה של המיני מוק

יצרנית עלומת שם הנקראת Moke International, הודיעה השבוע על כוונתה לחדש את ייצורה של המיני מוק, עם  רכיבים מודרניים מתחת למרכב ששומר על התצורה הקלאסית של המוק. החברה הציגה רכב אחד, והכריזה על כוונה לייצר כ-1000 כלים כאלה בשנה הקרובה לצורך בחינת השוק, חלקם עם מנוע בנזין וחלקם עם מנוע חשמלי. הייצור כולו מיועד בשלב זה לאוסטרליה, עם הגה ימני, ואם הביקוש יצדיק זאת יורחב השיווק לכל העולם.

המיני, יצירתו הגאונית של סר אלק איסיגוניס, עשתה מהפכה בתכנון כלי רכב: זאת היתה המכונית הראשונה עם מנוע רוחבי שהניע את הגלגלים הקדמיים, תצורה שתמצאו היום במרבית המכוניות הקטנות והקומפקטיות המודרניות. על בסיס המיני, ייצרה BMC (חברת האם של אוסטין ומוריס) את אחד מכלי הרכב המשעשעים והמהנים ביותר בזמנו - המיני מוק.

הרעיון הראשוני היה לייצר רכב קל ופשוט לצרכים צבאיים, שאפשר להובילו בקלות באוויר. אורכו של המוק היה קצת יותר משלושה מטר, עם מרכב פתוח לחלוטין שיועד לארבעה נוסעים. הדגם הראשון צויד במנוע 850 סמ''ק (בהמשך הוגדל הנפח ל-1000 סמ''ק, 1100 ובסוף גם ל-1275) עם משקל נוצה של פחות מחצי טון.

אבל בהתמודדות מול הדרישות הצבאיות, היתה מכשלה אחת גדולה, או יותר נכון קטנה: הצמיגים של המוק היו זעירים (ג'נט בקוטר 10 אינץ' שבהמשך הייצור הוגדל ל-12 אינץ', משהו בסדר גודל של גלגל וספה). צמיג זעיר משמעו מרווח גחון צנוע ביותר, והמוק לא עבר את מבחני הגיוס. גם גרסה כפולת הנעה וכפולת מנועים, דוגמת הדה שבו סהרה, לא הצליחה להרשים את לובשי החאקי.

לאחר הכשלון בגיבוש, יועד המוק לשוק האזרחי ועשה לו מעריצים רבים כ- Dune Buggy  בארצות בהן יש חופי ים ארוכים וחוליים, דוגמת קליפורניה וחלק מאוסטרליה. הייצור, שנעשה תחילה בבריטניה, הועבר לאחר שנים מספר לאוסטרליה ומשם לפורטוגל ובסך הכל יוצרו במהלך השנים 1964-1993 כ-50 אלף מוקים. ב-1993 רכשה חברת קג'יבה את פס ההרכבה ואת זכויות הייצור של המוק, אבל לא מימשה אותן.

ב-2010 הציגה ב.מ.וו דגם קונספט המבוסס על גרסת הקרוס-אובר של המיני המודרנית, שעיצובו מהווה מחווה למוק הקלאסי. כשמעמידים את הדגם הזה מול המוק המקורי, אפשר לראות בבירור את ההתקדמות שחלה בעיצוב כלי רכב במהלך השנים. אבל לנו יש בכל זאת פינה חמה לדברים הישנים...