אגדת שטח: הג'יפ של מיניאפוליס מולין

אבל בחברה לא אמרו נואש, והציעו לצבא האמריקאי לפתח על בסיס ה- UDLX גורר תותחים, שיצויד בהנעה 4X4. לאחר קבלת האור הירוק, נבנו שישה דגמי אב שקיבלו את השם UTX, נמסרו לבדיקה ועברו סדרת מבחנים מתישה. הכלים, ששקלו כחמישה טון כל אחד, צוידו במנועי ארבע בוכנות בנפח 4650 סמ''ק שסיפקו 41.5 כ''ס ובמנועי שש בוכנות בנפח 6700 סמ''ק עם 75 כ''ס. לרוחב כל החזית הותקן רולר, שסייע לרכב לצלוח מכשולים.

הבוחנים היו מלאי התפעלות מהיכולות של ה-UTX, במיוחד לאחר שהצליחו לגרור את תותחי ההוביצר בבוץ. אחד מהבוחנים, סמל ג'יימס ט ' או'בריין מהמשמר הלאומי של מיניסוטה, סיפר לעיתונות המקומית כי בהשראת דמותו של ''יוג'ין הג'יפ'' הכל יכול מסרטי פופאי, הוא תלה על הרכב שבחן שלט שנשא את השם Jeep ואחר כך גם צייר את השם הזה על צדי הכלי.

ה- UTX לא נכנס בסופו של דבר לייצור, משום שהיה כבד מדי ומהירות הכביש שלו היתה נמוכה מהנדרש (בתנאים ממש טובים הוא גירד את ה-50 קמ''ש). אבל הוא כנראה הכלי הראשון שזכה לשאת את השם המיתולוגי.

MM הצליחה סופו של דבר ל''מכור'' לצבא כלים אחרים, ביניהם גוררי תותחים, אבל הכלי המעניין ביותר שלה היה ה-NTX, שנועד לגרירת מטוסים בשדות תעופה מאולתרים. גם כאן היה מדובר ברכב עם הנעה 4X4, במתכונת מיוחדת. תיבת ההילוכים ותיבת העברה היו מחוברות לסרן האחורי, שהיתה בו גם תיבת הפחתה. יחסי ההעברה בשני הסרנים היו שונים, ושילוב הסרן הקדמי היה אפשרי לפיכך רק לאחר שילוב תיבת ההפחתה. גם המנוע היה יוצא דופן, עם שסתומים הידראוליים (דבר נדיר באותה תקופה) וראש שהורכב בצדו של הבלוק, ולא מעליו.

המרכב היה נראה כמו שני חצאי חבית שחוברו יחדיו, עם צללית נמוכה מאוד שאיפשרה נסיעה מתחת לכנפי המטוסים. מערכת המתלים כללה קפיצים לסרן הקדמי – וזהו. לסרן האחורי לא היה שיכוך כלל ומפעילי הכלי לא בדיוק אהבו את זה... בסך הכל נבנו כ-850 NTX, ששירתו בעיקר באיי האוקיינוס השקט ועשו את מלאכתם נאמנה.

ניסיון של MM לקבל קרדיט על השם ''ג'יפ'', גם בזירה המשפטית, נכשל ואחרי המלחמה היא חזרה לייצר טרקטורים עד שנמכרה לחברת וויאט והשם מיניאפוליס מולין נעלם לחלוטין.