המסעות למזרח ירדן הם תמיד מיוחדים, ייחודיים ובעלי תוכן עשיר של מדבר, אסלאם, גאוגרפיה והיסטוריה.
אך הפעם, בצהרי היום השלישי, בעומק המדבר המזרחי, בין גבול עיראק לגבול ערב הסעודית, נפתחו ארובות השמיים וברד בגודל כדורי גולף ירד מלמעלה בעוד למטה האדמה הוצפה באגמי מים ענקיים מכוסים בשכבת קרח - חוויה של פעם בחיים!
מאת: Ofer Ogash
15/11/13
המטרה: לחצות את המדבר של חצי האי ערב לאורך הגבולות של ירדן.
מישראל מזרחה לערב הסעודית, צפונה עד לסוריה, שוב מזרחה לעיראק ומערבה לאורך הגבול עם ערב הסעודית למרכז ירדן.
שעת הש': אי שם בחודש אוקטובר 2013
כוחותינו: כמה משוגעים לדבר! חלקם מוכי מדבר! האחרים סתם שכחו לקחת את הכדור הנכון של הפרופסור הקנדי...
האמצעים: 3 טויוטות, 2 דיפנדרים, רוביקון וג'מיני קטן ואמיץ!
אז כמו כול טיול לירדן מתחילים בלעבור את הגבול, פלפל אצל ה''מוהנדס'' במרכז עקבה ועל דרך המלך מטפסים מגובה פני הים לגובה של כ-1,000 מטרים במדבר הדרומי. אבל בשונה מטיולים הרגילים המסתובבים בדיונות של ואדי ראם - היום צריך להתקדם עוד כ-80 ק''מ מזרחה ולטפס לרמת המדבר לגובה של 1,300 מטרים.
תחילתו של המסלול הם שבילים חוליים, קצת דיונות, שקיעה אחת או שתיים, הפסקת קפה בחלק המזרחי של המדבר הדרומי, שילוב הילוך כוח LOW ותחילת טיפוס טרשי מזרחה.
על דרך הבשמים, בהתאם להנחיות של מובילי השיירות הנבטים, אנו עולים מעלה. השמש שוקעת במהרה ואת העליות הקשות לרמת המדבר אנו עושים בלילה. תדריך קצר, נהגים ממושמעים וטובים ולאחר כשעה כל הרכבים מתייצבים על רמת המדבר.
עוד כשעה של נסיעה לילית מהירה ואנו יורדים לתוך השקע בו בנוי חאן טורקי עתיק על דרך החאג' - דרך עולי הרגל למכה. פורסים אוהלים ובו בזמן אבו זיאד מגיש ''מקלובה'' ותה שהוכן על המדורה. לילה טוב ירדן!
יום מדברי ארוך של 400 ק''מ לפנינו - לכאורה המדבר הוא שממה! אבל כש''חופרים'' בו העושר אין סופי!!
את הבוקר פתחנו עם חמשת מצוות האסלאם בסיור בקלעת פצועה - חאן טורקי עתיק על דרך החאג' - דרך עולי הרגל למכה (אחת מחמשת המצוות). ארוחת בוקר למרגלות המצודה וקדימה לדרך...עצירה ראשונה ב''מחטאת חטיה'' - תחנת הטענה של פוספטים במסעף של הרכבת החיג'אזית (קישור לסיפור הרכבת). המשכנו מזרחה במדבר החמדה הענק וחצינו את קו המים החדש לעבר רבת עמון. בערוצים הקטנים פגשנו את שושנת יריחו ואת המצוק המכתשי ירדנו לעבר הגבול הסעודי. על אבן גבול ממוספרת שבין ירדן לסעודיה עצרנו והצטלמו - מהצד הנכון, כמובן!
עלינו צפונה בשבילים, ללא הגבלת מהירות, עד למאהל של מאלפי העופות הדורסים, איתם ישבנו לשתות תה. המשכנו היישר צפונה לתוך קע ג'עפר - ימת המלח היבשה, השטוחה והגדולה במזרח התיכון. פלאפל מקומי, הכי טעים שיש, בג'עפר וצפונה על כביש 5 - כביש ''סדאם חוסיין'' צפונה לעבר אל-אזרק. תיקון צמיג (חוסך תיקון שטח), קצת קניות והיישר לארוחת הערב במלון.
את הבוקר התחלנו על כביש 5 - שמיים בהירים וקצת שלוליות לצידי הכביש ובין שדות הבזלת גורמים לאבי להכריז כי ''אין כמו מים במדבר בשביל לרגש את הנווד המדברי...''.
מטוס ה''אלמנות'' בספאווי מספק לנו עצירה על ציר ה-ציר ה-H וסיפור צינור הנפט (קישור לסיפור הנפט הערבי). המשך מזרחה והמרחק בשילוט לעבר עיראק יורד לקטן. צפונה לעבר הגבול הסורי, בחלק המדברי שבים ירדן לסוריה, חתכנו במישור מהיר ומאובק בין שדות בזלת עד לקצ'ר בורקו - המצודה הכי דרום מזרחית באימפריה הרומית - על קו הגבול של ''לימס ערבייה''. לצד האגם והמצודה התחיל לטפטף הגשם וכי אז גילינו כי בבה (ישראל) התבלבל בכדורים והחליט לקפוץ למי האגם הקפוא!
יצאנו מהשטח לאכול ארוחת צהרים עם נהגי המשאיות ברואיישד ובתוכנית נסיעה מדברית לארוך ציר ה-TAP. תחת שמיים מעוננים, אך ללא גשם, נסענו דרומה על שבילים עם שלוליות שסיפקו לנו שעשועים ותמונות יפות. עצרנו להטיל את מימנו ולקרוא לגשם בשירה ''גשם גשם בוא!'' והוא אכן בא! ובגדול!!
ארובות השמים נפתחו, שבר ענן פרץ לגשם אדיר ועוצמתי ולאחריו ברד כבד, כמו כדורי גולף היכו בנו, ופני השטח הוצפו במים מכל עבר. ככול שהתקדמנו דרומה נערם הברד על מכסה המנוע, עד כדי שכבה של 20 ו-30 סנטימטרים. השלוליות קפאו והתכסו בקרח ועם גלגלי הרכב שברנו את השכבה העליונה. תוך כדי חזרה לכביש חצינו ''נהרות מדבר'' שזרמו לרוחב של מאות מטרים שבעוצמת המים, המכסים את מכסה המנוע, ''שטנו'' ונסחפנו הצידה בזרימה עד אשר לאחר כשעה וחצי ראינו ''יבשה'' באופק. קבוצת בתים על הגבעה שמסביב הכול מוצף במים והכביש במרכז הכפר לבן מקרח ושלג.
על הכביש הראשי עלינו, המשאיות נסעו בקצב של 20 קמ''ש כשהנהגים המומים ממזג האוויר. עצירה לבדוק שכולם בסדר ולתכנן את המשך הדרך מחזירה את השמש ובבת אחת חזר המדבר לקדמותו!
נשארנו עם חוויה מאלפת - משהו של פעם בחיים!!! אפשר להתכונן לשיטפון אבל צריך מזל על מנת לחוות אותו!
(קישור לשיטפון בוואדי ראם בשנת 2006 / קישור לתגית שיטפונות באתר השטח).
לא פשוט לחזור לתוך הטיול לאחר החוויות של יום האתמול, אבל עוד דרך ארוכה לפנינו מערבה לכיוון ישראל כשבדרך מצודות מדבר ולאחריהן חניון / מוזיאון המכוניות של המלך חוסיין.
מצודת אזרק אל דרוז' הבנויה כולה מאבני בזלת מספקת לנו סיפורי צלבנים, מוסלמים ועד המודיעין הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
קצ'ר עמרה, אתר מורשת עולמי, בזכות ציורי הקיר שבתוכו מספק לנו הצצה למנעמי השלטון המוסלמי בתחילת דרכו וקצ'ר חארנה מאפשר להבין מה התנאים שקיבלו הנוסעים לאורך דרכי המדבר.
את עמאן חצינו במהרה, בין תנועה סואנת לעבר מוזיאון המכוניות של המלך חוסיין - כאן אפשר להבין ''מה זה להיות מלך'' ולא ליום אחד... לעבר הבקעה גלשנו מגובה של 900 מטרים למינוס מאתיים ומירדן נפרדנו על גשר שייח חוסיין.
קישור למסע המיוחד למזרח ירדן - הכי מזרחה שיש!
קישור לטיול הקלאסי בירדן - מדבר הדרומי, ואדי ראם ולפטרה
4 תגובות
1
עמית
15 בנובמבר 2013 ב 18:20
אין דברים כאלה, מדהים.
2
יניב גולן
16 בנובמבר 2013 ב 09:59
עשיתם לי חשק, בהחלט יש מצב שאצטרף.
3
אורח/ת - בבה
27 בפברואר 2019 ב 08:24
חוויה בלתי נשכחת רצופה באירועים ומראות עוצרי נשימה
נכון שארוע שבר הענן ברושיידה היה חריג הזקנים אומרים שזכור להם כזה שבר ענן לפני 60 שנים ויותר -זמן מדבר
במסע כזה מתגבשת קבוצה לערבות הדדדית תמיכה דאגה וגם הרבה קפה (שותפות גורל)
אי אפשר לסכם כזה מסע אלא מה שכן ניתן זה לרדת לג'יפ לזווד מחדש לרוקן תחמושת ולהתכונן למסע הבא
BEBE
4
Ogash Ofer
27 בפברואר 2019 ב 12:51
חוויה בלתי נשכחת רצופה באירועים ומראות עוצרי נשימה
נכון שארוע שבר הענן ברושיידה היה חריג הזקנים אומרים שזכור להם כזה שבר ענן לפני 60 שנים ויותר -זמן מדבר
במסע כזה מתגבשת קבוצה לערבות הדדדית תמיכה דאגה וגם הרבה קפה (שותפות גורל)
אי אפשר לסכם כזה מסע אלא מה שכן ניתן זה לרדת לג'יפ לזווד מחדש לרוקן תחמושת ולהתכונן למסע הבא
BEBE
תגובות