שטח 4X4

מבחן דרכים: סוזוקי קרוסאובר SX4 CROSSOVER

קרוסאובר משפחתי חדש של סוזוקי והפעם בגרסה של הנעה קדמית בלבד (יש גם הנעה כפולה, אך לא הפעם).
האם הסוזוקי CROSSOVER החדש עשוי לנגוס בקטגורית המשפחתיות כמו שרכבי הפנאי הגדולים יותר נגסו במכוניות המנהלים?
יצאנו לבדוק...

מאת: דני פרומצ'נקו - מגזין אוטו

02/01/14

סוזוקי לא משחררת דגמים חדשים בקצב גבוה, לכן מכונית חדשה לחלוטין, ועוד כזו המכוונת לסגמנט המשפחי הגדול, מושכת עניין רב - אצלנו ואצל הקהל - כן, יותר ממאזדה3 החדשה! (קישור להשקה של הסוזוקי בברצלונה).

הסוזוקי החדשה מסקרנת גם בגלל שהיא פוסחת על שני הסעיפים: משפחתית מצד אחד, ומהצד השני רכב פנאי קטן (או שמא קומפקטי?) נסכים על תחום ה''מכוניות שנראות כמו ג'יפ אבל הן לא באמת'' - קישור לתגית של ג'יפון הנעה בודדת - ההולכת וגדלה בעולם וגם אצלנו בארץ.

מעניין שיבואנית סוזוקי בחרה בשם ''קרוסאובר'' (השם המקורי כפי שהוצג בברצלונה, S–Cross, דומה מדי לרכב פנאי של סיטרואן) אבל מפרסמת אותו בתור רכב משפחתי פרופר, ולא בתור ''אלטרנטיבה למשפחתית'', בדומה לצעד של יונדאי עם הטוסון בזמנו (קישור להשקה של הטוסות בשנת 2004).

ואכן, בסיס הגלגלים שלה אומנם קצר יחסית למקובל היום בתחום המשפחתי, אך יתרון הגובה אמור לפצות על כך ולהעניק מרווח מספק למשפחה.

רכב פנאי

הנהירה אחרי רכבי הפנאי צברה תאוצה דווקא כשאלו החלו להמכר בארץ ללא הנעה כפולה (קישור לסגמנט), המייקרת את מחירן ומעלה את צריכת הדלק שלהן.

אז מה מושך לקוחות ממכונית נוסעים - למכונית ''פנאי''. אחד ההסברים שעולים תדיר הוא החיבה לתנוחה הגבוהה יותר מעל הכביש. אולם לי אין ספק שמדובר בנוסף לגובה גם בעיצוב ה''קרבי'' יותר של מכוניות הפנאי - זה שכולל את ''מגני'' הפלסטיק הרחבים מסביב ו''מגן'' הגחון המבהיק, המבצבץ מתחת לפגוש הקדמי ומתפתל מעלה.

העובדה שעיצוב מהווה היום פקטור מרכזי בבחירת רכב אינה חדשה מפתיעה. השיפור המתמיד באיכות המכוניות בכלל, וטשטוש הזיהוי ה''לאומי'' שלהן, כמו גם מספר המותגים הרב המשתמש במכלולים זהים לחלוטין, הביא לכך שהעיצוב הוא לפעמים ההבדל העיקרי בין מכונית אחת לשנייה. שימו לב שלא תמיד מדובר ב''יופי''.

יופי - לא מה שבולט בקטגוריה

לדעתי לפחות, יונדאי i40 למשל, יפה הרבה יותר מ–iX35, אולם העיצוב הגבוה והקרבי של האחרונה גובר (נכון לעכשיו) על יופייה של הראשונה. לכן, כשאני בא לבחון את עיצובה של הסוזוקי החדשה, אני מסתכל יותר על אפקט ה''קרוסאובריות'' שלה מאשר על יופייה. ככזו, הסוזוקי עושה את העבודה. היא יחסית גבוהה ומגיני הפלסטיק תורמים לאווירה המסוקסת, והיא בהחלט מיישרת קו עם המקובל בנישה. בכוונה לא אתייחס ליופי, שלרב הוא לא בדיוק מה שבולט בקטגוריה.

פנים הרכב

נוחות הישיבה טובה ויש שפע של מרחב פנים הן מלפנים והן מאחור. עם רוחב של 176.5 ס''מ (צרה בס''מ מהקורולה החדשה של טויוטה), היא בהחלט מספיקה למשפחה ממוצעת. תא המטען גדול ונוח, ועם השכבת המושבים האחוריים ניתן להניח שם חצי בית...

הפנים, כמקובל בסוזוקי, מעט פשוט ושחור - אבל שימושי ונוח לתפעול. הפריעה לי מערכת המולטימדיה האופציונאלית (בהרכבה מקומית) - עם מצלמת רוורס, תפעול מגע ומערכת ניווט - שהותקנה ברכב המבחן.

אני מעדיף את העיצוב המקורי ללא המערכת הזו, והיא גם לא תפקדה בצורה מושלמת. אם כבר, עדיף שיהיבואן יציע את המערכת המקורית, שלפי דיווחי אריאל (שהיה בהשקה בברצלונה) עובדת ונראית טוב יותר.

עד כאן, הקרוסאובר מהווה אלטרנטיבה משפחתית ראויה. כל מה שנחוץ עכשיו הוא דבר פעוט: להתניע אותה ולבדוק איך היא נוסעת.

תיבת הילוכים רציפה - לטוב ולרע

הסוזוקי צוידה במנוע 1.6 ליטר, שנתוניו (120 כ''ס) זהים לאלו של המנוע הקודם. בסוזוקי אומרים שהוא קל ויעיל יותר מהקודם, ועם צריכת דלק עדיפה.

המנוע משודך לתיבת הילוכים חדשה - רציפה בעלת שבעה יחסים קבועים מראש. יש שאוהבים תיבות כאלו ויש ששונאים אותה. השאלה היא כמובן איך משתמשים במכונית. בשיוט או נסיעה עירונית רגועה, רב יתרונה של התיבה על חסרונותיה.

תיבת ההילוכים הרציפה מאפשרת שיוט בסל''ד תת קרקעי (100 בקצת יותר מ–1500 סל''ד) וכך הנסיעה שקטה ובעיקר חסכונית. בנהיגה אגרסיבית יותר מסוגלת התיבה הרציפה להחזיק את המנוע בסל''ד היעיל והחזק - אך זה מביא לרעש מנוע נוכח ויוצר תחושה מוזרה כשהמהירות גוברת, והסל''ד כביכול תקוע.

בנסיעה עירונית

התחלתי את הנסיעה בדרום ת''א, בכבישים הפחות טובים של הכרך הגדול. הסוזוקי קיפצה משבר לשבר - לא אהבתי. בדקתי את לחץ האוויר בצמיגים והוא עמד על כמעט 40 PSI. זהו הלחץ המומלץ על ידי היצרן למכונית עמוסה (4–5 נוסעים). הפחתתי את הלחץ לכזה שמתאים למכונית לא עמוסה, והנוחות השתפרה, אם כי עדיין הייתה ממוצעת בלבד - וצריכת הדלק עדיין היתה טובה מאוד (13.9 ק''מ לליטר בתנאי המבחן). תחושת ההגה הייתה מוזרה משהו, עצבנית באזור האמצע וחסרת מרכוז.

התאוצה הראשונית טובה, ומיד אחר כך התיבה מורידה את הסל''ד ומביאה לנסיעה עירונית רגועה וחסכונית. אולם לפעמים התיבה לא ''מורידה הילוך'' בתגובה ללחץ קל על דוושת התאוצה, והתוצאה היא מנוע שנאבק ורועד בסל''ד נמוך בנסיון להאיץ את האוטו. לחיצה קצת יותר אגרסיבית פותרת את זה. גם השיוט בכביש הבין–עירוני נעים ורגוע - עם אותה הערה לגבי מרכוז ההגה.

בכביש המפותל

עברתי לכביש מפותל ומאתגר לנהיגה, ולהפתעתי דווקא כאן הסוזוקי ממש הצטיינה.

השלדה שתפה פעולה ברצון עם גחמות הכביש והנהג. הזנב פסע קלות לפי דרישה והתיישר לפי פקודה. הבלמים נשכו כיאות, התחושה הייתה בטוחה, מהירות ההתקדמות טובה וההנאה מרובה.

לפעמים יש גם הפתעות טובות בחיים...

תמורה מצוינת פלוס בונוס!

אין ספק שסוזוקי קרוסאובר היא תחליף הולם למכונית משפחתית.

הקרוסאובר מרווחת, בעלת תא מטען מספק, מתנהגת על הכביש כמשפחתית לכל דבר והיא עולה פחות מרב המשפחתיות האצ'בק הנמכרות בארץ.

עם תג מחיר של כ–120 אלף שקלים לאוטומטית (110 לידנית) היא מספקת תמורה מצוינת למחיר ומוסיפה כבונוס את הצעקה האחרונה באופנת המכוניות - מכונית שנראית כמו ג'יפון.