נקודה בשטח – בריכת רוברטס

מדי חורף, לאחר שיורדת כמות סבירה גשם, נקווים מים בתוך בריכת רוברטס ונוצר אגם רדוד שעומקו כמה עשרות ס''מ. על פני המים משכשכים עופות שונים, אפשר למצוא בו דו-חיים למיניהם וגם צמחיית מים עשירה.

הבריכה היא תופעת טבע המוכרת בשם ''שלולית חורף'', הנוצרת מהיקוות של נגר עילי במקומות נמוכים שאין להם מוצא ניקוז. בשלוליות מתקיימת מערכת אקולוגית עונתית, הנכנסת לתרדמה עם התייבשות המים וחוזרת לחיים בחורף שלאחר מכן.

בריכת רוברטס נוצרה בתוך שקע בשולי חולות אשדוד, באזור בו מי התהום גבוהים והתקיימה בו במשך מאות – ואולי אלפי – שנים חקלאות מיוחדת המנצלת את קירבת מים התהום לפני השטח. שיטה חקלאית זו, ששמה ''חקלאות מוואסי'', עדיין משמשת את החקלאים באזור עזה ופתחת רפיח, ואפשר למצוא שרידים שלה לאורך כל מישור החוף, כמו למשל באזור קיסריה.

הדיונות של מישור החוף בישראל הן השלוחה הצפונית ביותר של הסהרה. מקור החולות בסודן ובאתיופיה והם הוסעו דרך הנילוס אל הים התיכון ומשם, בשל משטר הגלים והרוחות, הגיעו לחופי הארץ. החולות עשירים ביותר במיני צומח וחי אנדמיים (ששטח מחייתם מוגבל גיאוגרפית) לישראל. בצמחים למשל, 40% מכלל המינים אנדמיים של ישראל חיים בחולות.

וכיצד קיבלה השלולית את שמה? דיוויד רוברטס היה צייר סקוטי שסייר בארצות המזרח התיכון בחלק הראשון של המאה ה-19 (1838-1839). הוא צייר מאות תמונות של המקומות בהם ביקר, בעיקר של מקומות קדושים, אך בין היתר צייר גם את השלולית הזו.

הטכניקה שלו היתה מיוחדת: הוא הסתפק ברישום מהיר של המקום, לצד הרישום סימן סקלה של צבעים ואת כיוון השמש. את הרישומים שלח לצוות העובדים שלו באנגליה, שהפכו אותם להדפסי אבן.

רישומיו מהמזרח התיכון התפרסמו בשישה כרכי ספרים, ומאוחר יותר גם עיבד חלק מהם לציורי שמן. הרישומים המקוריים הם פריט אספנים מבוקש ביותר, וערכם רב.

איך מגיעים: נכנסים לאזור החולות דרך חניון השקמים, סמוך לתחנת הרכבת של אשדוד. ממשיכים לנסוע על השביל השחור, חולפים על פני החורשה המנדטורית עד שרואים משמאל לדרך שורה של עצי איקליפטוס ענקיים. השלולית למרגלותיהם. הדרך חולית בחלקה, ואפשרית למעבר עם כל רכב שטח וכמובן גם לטיול רגלי מהנה בשבת יפה של חורף.

ניתן לשלב את הביקור בבריכה בתוך מסלול הטיול מניצנים לחולות אשדוד