נקודה בשטח – בית הכנסת באום אל קנאטיר

ביום חם בסופו של קיץ, בשלהי המאה ה-19, טיפסה משלחת בהרכב מוזר משפת הכנרת אל רמת הגולן, דרך ערוצו של נחל סמך. בראש המשלחת עמד סר לורנס אוליפנט, בריטי שקבע את מושבו בארץ ישראל מתוך אמונה נוצרית שחזרתם של היהודים לא''י תקרב את בואו של המשיח. אוליפנט, שקיבל את הזיכיון להקמת מסילת רכבת מחיפה לדמשק, חיפש את הנתיב המתאים לסלילה, כשאחת מהדרישות החשובות היתה מקורות מים למילוי הדוודים של קטרי הקיטור של אז. שותפו לחיפוש הדרך היה המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר, שטביעת ידו ההנדסית ניכרת עד היום במקומות רבים בארץ. הם הובלו על ידי מורה דרך מקומי, שהכיר היטב את האזור.

כשהגיעו לנקודה הסמוכה למקום בו נמצא היום קיבוץ נטור, הוביל אותם מורה הדרך לצוק בזלת גדול, שלמרגלותיו בריכת מים הניזונה ממעיין, ומעליה שתי קשות אבן ענקיות. מורה הדרך הסביר, כי המקום נקרא אום אל קנאטיר (מערבית – אם הקשתות). לא רחוק מהבריכה עמדו ארבעה קירות מאבן בזלת מסותת, שממנה הזדקרו עמודים גבוהים וסביבם גלי אבנים. על פי טיב החיטובים על העמודים, הסיק אוליפנט שהגיע לחורבותיו של בית כנסת עתיק. וכך כתב בספר שפרסם ''כתבות מארץ ישראל'': ...אני רואה באתר החורבות את מיטב התגליות שגיליתי עד היום, ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקה מדוקדקת יותר.

למעלה ממאה שנה מאוחר יותר, הגיע רחבעם זאבי ז''ל, אז שר התיירות, לביקור בחפירות הארכיאולוגיות בבית הכנסת בדיר עזיז, ליד היישוב כנף. הוא שמע הסברים מפי ד''ר חיים בן-דוד, הארכיאולוג שעמד בראש משלחת החפירות, וממש לפני שעמד לעזוב אמר לו בן-דוד כי בית הכנסת בדיר עזיז הוא כאין וכאפס לעומת בית כנסת אחר הנמצא באזור, שלף את ספרו של אוליפנט והחל להקריא ממנו את תאור בית הכנסת באום אל קנאטיר. זאבי החל לחייך, מבלי שמלוויו יבינו למה. כשסיים בן-דוד לקרוא, סיפר להם זאבי כי הוא זה שתרגם את ספרו של אוליפנט... באותו מעמד הבטיח כי ידאג למימון לחפירות גם באום אל קנאטיר. שבוע לאחר מכן נרצח, אך לפני כן הספיק לאשר את התקציב הדרוש.

החפירות בבית הכנסת מתבצעות בצורה מיוחדת, שהוצעה על ידי יהושע דריי, שמנהל את הפרויקט : מעל האתר העמידו עגורן באמצעותו פינו את השטח, כל הממצאים מסומנים באמצעות סריקות לייזר ושבבים אלקטרוניים מוחדרים לתוך האבנים, לצורך תיעוד.

השחזור מתנהל בקצב איטי, אך הקירות כולם כבר במקום, והמקום אכן מרשים. גובהו של היכל הקודש הפונה דרומה, לכיוון ירושלים, הוא כ-5.5 מטר, העמודים מעוטרים בציורים שונים, של צמחים ובעלי חיים, ובמרכז הרצפה נמצא מעגל אבנים המחולק למעגלי משנה. מסביב למבנה מוטלות עוד אבנים רבות ונראה שיש שם עוד עבודה רבה לארכיאולוגים, אבל גם כך המקום שווה ביקור. הבריכות והקשתות שתיאר אוליפנט עדיין במקומן, והן היו חלק ממערך של מפעל להלבנת פשתן, מקור הפרנסה של תושבי היישוב היהודי שהיה במקום בתקופה הביזנטית, שהם אלה שככל הנראה הקימו את בית הכנסת.

איך מגיעים: הדרך הפשוטה ביותר היא לעלות לרמת הגולן מצומת מעלה גמלא (כביש 869), בצומת דליות לפנות ימינה (כביש 808) ולאחר כ-2-3 ק''מ שוב ימינה לכיוון נטור, מעט לפני שער הכניסה ליישוב יש דרך משמאל שנסללה לאחרונה באספלט, עם שילוט ''קשתות רחבעם'' (זה השם שניתן למוקם לזכרו של זאבי ז''ל). מגיעים למגרש חניה גדול שלצידו ספסלים רבים (מקום מצוין לעצירת אוכל) ויורדים במדרגות לאתר החפירה ולבריכה. מי שרוצה להגיע דרך השטח, ראו במסלול הטיול המצורף.

מסלול טיול: סובב נחל אל על בטיפוס מהכנרת לרמת הגולן