פורומים

 - שטח 4x4

השמש, הירח, לוחות השנה ואיפה הג'יפ?

11 באוגוסט 2008 ב 10:36 נערך 29 בספטמבר ב 17:56 21 תגובות 58207 צפיות profile imageגלעד4X4

רוצים לתכנן טיול בלילה עם אור ירח, רוצים לדעת מתי השמש שוקעת או מתי יש להשכים קום ולראות את הזריחה, או סתם מתעניינים בלוחות השנה. כתבה שתעשה לכם סדר בין לוחות השנה של היהודים, הנוצרים והמוסלמים לבין זריחת ושקיעת השמש והירח.

לכתבה המלאה על לוחות השנה, הירח והשמש

הוספת תגובה
  • 1. אורח/ת 11 באוגוסט 2008 ב 12:43

    יפה יפה

    כבר שנתיים שאני מחובר לאתר הזה מתוקף אהבתי את התחום. שמחתי לראות כתבה זו העוסקת בעולם היהדות. נראה שכולנו נחזור בסופו של דבר לעולם זה, גם דרך מסעות שטח. יש לכם כתבות וסרטים מעולים. אתר נקי שאפשר לגלוש בו בלי חשש. כל הכבוד!

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 2. דותקום 11 באוגוסט 2008 ב 21:10

    כתבה מעולה

    עופר כרגיל נעים לקרוא את הכתבות שלך והפעם ממש מושקע ונחמד
    תודה

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 3. צח 14 באוגוסט 2008 ב 22:15

    כתבה מעניינת וממצה, כל הכבוד לכותב.

    כתבה מעניינת וממצה, כל הכבוד לכותב.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 4. אורח/ת 14 באוגוסט 2008 ב 22:28

    אהבתי לקרוא וגם החכמתי , תודה מאורצ'ה

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 5. אורח/ת 15 באוגוסט 2008 ב 00:54

    למדתי וגם השכלתי

    פשוט ויעיל
    יפה לכותב

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 6. אורח/ת 15 באוגוסט 2008 ב 07:48

    לג'יפאי המשכיל

    יותר משזאת כתבה לג'יפאי זו כתבה למי שחיי במזרח התיכון וצריך להכיר את שלושת הדתות.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 7. אורח/ת 15 באוגוסט 2008 ב 09:55

    כתבה טובה ועיניית

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 8. אורח/ת 24 בפברואר 2009 ב 20:33

    תיקון טעות אחת

    עופר שלום.

    שמחתי לקרא את מאמרך על לוחות השנה אך הרשה לי לתקן טעות אחת:

    כבר בלוח היוליאני יש תוספת יום ב – 29 בפברואר בכל שנה רביעית. הבעיה היתה שלמעשה השנה השמשית הנה מעט פחות מ 365 ורבע ימים, ותוספת יום פעם ב-4 שנים הינה תוספת גדולה מידי. לכן גרגוריוס תיקן (וזה לוח השנה הנוכחי) שבשנים המתחלקות ב -100 לא יוסיפו את 29 בפברואר, למרות שהן מתחלקות ב-4. ובשנים שמתחלקות ב- 400 כן יוסיפו למרות שהן מתחלקות ב -100. ולכן בשנת 2000 הוסיפו כי היא מתחלקת ב-400. אגב, היהדות סופרת את הלוח השמשי לצורך ברכת חמה.  ביהדות השנה השמשית הנה בדיוק 365 ורבע ימים (כמו בלוח היוליאני), ולכן ברכת חמה תחול פעם ב-28 שנים (7 פעמים 4) –תמיד ביום רביעי בשבוע. השנה זה יקרה ביום רביעי 8.4.2009 הפעם הבאה תהיה ביום רביעי 8.4.2037 (זה לא מיקרי). אלי ערמון

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 9. אורח/ת 24 בספטמבר 2009 ב 14:26

    תיקון של עוד טעות אחת

    החודשים שבהם יכול לחול השינוי של 29 או 30 יום הם חשון וכסלו (ולא סיון וכסלו, כפי שנאמר בטעות בכתבה).

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 10. אורח/ת 07 באוקטובר 2010 ב 06:26

    כתבה מעולה - מתי חודש הרמאדאן?

    ואיך הקשר לעיד אל פיטר?

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 11. profile image Ogash Ofer 23 באוקטובר 2010 ב 15:54

    חודש הרמאדאן

    חודש הרמאדאן הוא החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי. הוא חודש קדוש כי בחודש זה קיבל מוחמד את הקוראן.
    בסופו של החודש חל עיד אל פיטר - חג של 3 ימים לסיום חודש הצום.
    השנה (2010) חודש הרמאדאן חל מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר (עד ראש הנשה היהודי). שנה הבאה (2011) הוא יחול 11 ימים קודם לשנה הזו.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 12. profile image Ogash Ofer 23 באוקטובר 2010 ב 15:58

    הוספתי תמונה של השעון במכה

    על פי שעון זה מכה היא מרכז הגלובוס.
    שעון זה מחליף ע''פ האמונה המוסלמית את קו גריניץ' - קו גריניץ' (בלונדון - בריטניה) שהוא קו האורך 0 ולפיו מחשבים את הזמן באופן יחסי בכל מקום אחר על הגלובוס.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 13. אורח/ת 23 באוקטובר 2010 ב 18:52

    כתבה מרתקת !!

    כל הכבוד, כמי שמכיר לפחות 2 מתוך 3 הלוחות שמחתי לקרוא ולהחכים !
    אכן מושקע ומפורט במידה

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 14. profile image Ogash Ofer 24 בינואר 2015 ב 19:14

    משך הזמן בו הירח מקיף את כדור הארץ

    הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ כל כ-27.3 יום - חודש סידראלי.
    כדור הארץ מתקדם במסלולו סביב השמש במהלך החודש הסידראלי, ולכן הירח אינו חוזר לאותו מופע לאחר ההקפה.
    משך הזמן בין מופעי ירח זהים, לדוגמה בין מולד ירח אחד למשנהו, הוא כ-29.5 יום - חודש סינודי.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 15. אורח/ת - אלי קינן 05 ביולי 2018 ב 00:02

    יש לתקן בפיסקה:

    ״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

    החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 16. profile image Ogash Ofer 05 ביולי 2018 ב 07:08

    אורח/ת - אלי קינן כתב/ה:
    "

    יש לתקן בפיסקה:

    ״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

    החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

    "
    אבדוק זאת!

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 17. profile image Ogash Ofer 05 ביולי 2018 ב 07:22

    אורח/ת - אלי קינן כתב/ה:
    "

    יש לתקן בפיסקה:

    ״..אורך השנה נקבע באמצעות אורכם של חודשי סיוון וכסלו היכולים להיות באורך של 29 או 30 ימים כל אחד ביחד ולחוד״

    החודשים הם חשון וכסלו, ולא סיוון וכסלו.

    "
    אכן - אתה צודק!
    בשנה "כסדרה" - שנה רגילה: חשון הוא 29 ימים וכסלו הוא 30 ימים. ואז אורכה של השנה הוא 354 ימים (או 384 ימים כשנה מעוברת).
    בשנה "חסרה": גם חשון וגם כסלו הם 29 ימים ואז אורכהשל השנה הוא 353 ימים (או 383 ימים כשנה מעוברת).
    בשנה "מלאה":גם חשון וגם כסלו הם 30 ימים ואז אורכהשל השנה הוא 355 ימים (או 385 ימים כשנה מעוברת).

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 18. profile image Ogash Ofer 23 באפריל 2020 ב 06:10

    בזמן שבישראל, ירדן וערב הסעודית הרמאדן יתחיל היום (יום חמישי; ואז נברך את המוסלמים ב״רמאדאם כרים״ החליט המופתי של מצרים כי רק מחר (יום שישי) יהיה ראש חודש ויתחיל הרמאדאן. אז את המצרים נברך מחר.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 19. profile image Ogash Ofer 23 באפריל 2020 ב 06:11

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 20. אורח/ת - רמי 29 בספטמבר ב 17:55

    כתבה מאוד מעניינת, תודה

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 21. profile image Ogash Ofer 20 באוקטובר ב 20:13

    הידעתם כי במהלך חודש אוקטובר של שנת 1582 התבצעה "קפיצה" של 11 ימים בלוח השנה הלועזי (של שנת השמש) כי גילו שחסר רבע יום במהלך מספר שנים כדי לאזן את לוח השנה וכך התחילה הספירה של לוח השנה הגרגוריאני.

    הוספת תגובה צטט והגב
ביטול