היום הראשון 22/4/11
היום השני 23/4/11
היום טיילנו בעתיקות דלפי בביתה של האוראקל ואפולו.
מיד לאחר מכן עלינו לרכס גיונה עם נופים מדהימים,
בקרחת יער קסומה ערכנו הפסקת קפה רגועה שלא הכינה אותנו לבאות.
בפסגת הר גיונה נלחמנו בשלג בפילוס וחילוץ הרכבים ששקעו.
לאחר 4 שעות מלחמה החלטנו לרדת מההר ולהמשיך בדרכים חלופיות למלון.
יום נפלא וסוחף מלא אדרנלין.
שרק ימשיך ככה....
היום השלישי 24/4/11
היום יצאנו מעיירת המעיינות החמים למפלים של הר איטי.
משם התחלנו להעפיל לרכס איטי בתקוה שתוצאת המאבק בשלג תתאזן אחרי התקיעות אתמול.
אהההההךךךך.... כמה התבדנו.
כבר בתחילת העליה, בשלגים הראשונים נתקלנו בעצים שקרסו על השביל.
הוצאת רצועות גרירה וממשיכים לטפס.
אחרי כמה מאות מטרים של מלחמה בלתי פוסקת בשלג ובמרחק של 100 מ' ממעבר ההרים,
והתקדמות של 10 ק"מ ב-7 שעות, נכנענו לשלג בעומק של כמטר וחצי.
הקבוצה מדהימה יותר מכל נוף ועובדת כמו מקצוענים.
נקווה שלא נראה יותר שלג בחיים......
היום הרביעי 25/4/11
היום היה יום רגוע בשבילי מחוז אברטניה, שוויץ של יוון.
התחלנו במנזר פרוסוס המדהים שמשקיף לאחד מערוצי נהר קריקרופוטמוס.
אז ירדנו לנהר והלכנו לאורכו דרך סדרה של מפלים מרהיבים עם מים שקופים ובריכות טורקיז, עד למערה השחורה, מערת הפרטיזנים הנחבאת מאחורי המפלים.
אחרי הליכה ארוכה ומרעננת בנהר, העפלנו לרכס גורנס ונבענו לאורך המצוק עד לפנדברכי, נהר הגשם הניצחי.
אחרי הליכה קצרה במים קפורים חזרנו לפריסה וקפה, ומשם לדומניסטה לארוחת הרים מדהימה.
ו.............. לא נתקלנו בשלג כל היום!!!
היום החמישי 26/4/11
מעודדים מהצלחת יום אתמול ללא תקלות יצאנו הבוקר לטפס על רכס אגראפה.
כבר בהפסקת הקפה, התחיל לרדת גשם שהפך מהר מאד למטח ברד.
ברד? זה לא מפחיד אותנו... ואז הגיע הערפל שלא רואים ממטר.
ערפל? זה לא עוצר אותנו... ואז חסמו את השביל מפולות סלעים.
זה יעצור אותנו? קצת מעצ וממשיכים.
ואז הופיע האוייב הגדול- השלג שמפולת שלגים סחפה את השביל והעלימה כל אפשרות להתקדמות.
לא נכנענו והחלטתי לרדת דרך שביל אחר לנהר למעקף... עוד מעשה אופטימי שנגמר בכך שאני עומד בתחתונים בתוך המים הקפואים ומחפש נקודות עגינה.
הסוף נכנענו גם לאוייב החדש- הנהר והלכנו לפצות את עצמנו בצלעות כבש בטברנה הררית.
היום השביעי 28/4/11
