פורומים

 - טיפוס הרים

כתבה חדשה: פסגת קילימנג'ארו - ספטמבר 2023 אחים לחיים משלחת 8

21 בספטמבר 2023 ב 22:30 25 תגובות 1715 צפיות profile imageOgash Ofer
יאללה יאללה - Don't Stop To The Top ועוד קריאות עידוד שחוזרות על עצמן כמעט 8 שעות בעלייה של יום הפסגה ובסופו של דבר חבורת הגיבורים, כולם חברים ב"אחים לחיים", מגיעים יחד כגוש אחד לפסגת קילימנג'ארו - ההר הגבוה ביבשת אפריקה והפעם 15 לוחמים ועוד 4 תורמים אמריקאים ממייסדי העמותה ובראש הרב חיים. כולם יחד בעוצמה שקשה להסביר והתרגשות עד דמעות נעמדים יחד למרגלות שלט העץ הקטן - שמכריז אואורו Uhuru Peak, הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אפריקה.
צילם: ישי וייסברג והצוות המקומי
לכתבה - פסגת קילימנג'ארו - ספטמבר 2023 אחים לחיים משלחת 8
הוספת תגובה
  • 1. אורח/ת - ואוו 24 בספטמבר 2023 ב 04:19

    אין מרשים ומרגש מזה!

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 2. אורח/ת - שואף לפסגה 25 בספטמבר 2023 ב 11:12

    אלופים שהם גם גיבורים.
    אהבתי את הנחישות

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 3. profile image Ogash Ofer 26 בספטמבר 2023 ב 07:50

    נוסף סרטון של התקווה על פסגת הקילימנג'ארו - התרממות רוח אדירה מיד לאחר שיא הקושי (ועוד לפני הירידה הארוכה):
    https://youtu.be/ybLgGJyRJZU?si=7wHUcG-W6rarsNRe

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 4. אורח/ת - דסליי 26 בספטמבר 2023 ב 09:11

    וואו איזה מרגש לראות אותם מסיימים (;
    כל הכבוד למדריך העל שלהם

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 5. profile image Ogash Ofer 26 בספטמבר 2023 ב 09:25

    אורח/ת - דסליי כתב/ה:
    "

    וואו איזה מרגש לראות אותם מסיימים (;
    כל הכבוד למדריך העל שלהם

    "
    תודה אח יקר

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 6. אורח/ת - נדב 27 בספטמבר 2023 ב 23:14

    אלופים, היה לי הכבוד להיות עם חבורה של אריות במסע הזה. חברה אחד אחד לא מוותרים ולא משאירים אף אחד מאחור. היו לי כמה הזדמנויות בעבר לעשות את הקילי, אבל זה ממש ממש לא היה אותו הדבר בלעדיכם.
    אני חדש יחסית בעמותה, וקיבלתי בבת אחת חבורה של אחים לכל החיים.
    שנה טובה, אוהב אתכם מאוד!

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 7. אורח/ת - גיא 27 בספטמבר 2023 ב 23:14

    שנה טובה אחים! הייתה באמת חוויה בלתי נשכחת! אוהב אתכם

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 8. אורח/ת - גיא 27 בספטמבר 2023 ב 23:15

    שנה טובה אחים! הייתה באמת חוויה בלתי נשכחת! אוהב אתכם

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 9. אורח/ת - טל 27 בספטמבר 2023 ב 23:15

    שנה טובה חברים יקרים! לא אשכח את הרגעים ביחד, הקשים והמצחיקים. ללא ספק של פעם בחיים. תודה על האחים החדשים שנכנסו לחיי

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 10. אורח/ת - אבי 27 בספטמבר 2023 ב 23:15

    שנה טובה אחים היה חוויה כואבת ומדהימה לכל החיים אוהב אותכם

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 11. אורח/ת - דויד 27 בספטמבר 2023 ב 23:16

    אחים לחיים! תודה על חוויה בלתי נשכחת. על מסע מאתגר וסיפוק אדיר! תודה לכל אחד ואחד ממכם שהוספתם אור ואווירה! תודה לתומר סעדה שדאג שהכל יתקתק! תודה לעופר המלך שהוביל אותנו בביטחון ליעד!
    אוהב אותכם אחים! שנה טובה ומתוקה

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 12. אורח/ת - גשהו 27 בספטמבר 2023 ב 23:16

    שנה טובה לכם אלופים! הייתם הכול בשבילי הלכתי עם חששות וחזרתי עם הרבה חוויות בלתי נשכחות אוהב אתכם על מלא.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 13. אורח/ת - ישי 27 בספטמבר 2023 ב 23:17

    אחים אהובים ויקרים,

    זו משלחת רביעית שלי בעמותה והיא ללא ספק הטובה מכולם (הפילה בנוקאאוט את אלסקה, Sorry rabbi).

    היה כיף אדיר להיות אתכם ולתעד אתכם - מתאמצים, שמים כתף, מחייכים המון ודוחפים קדימה.

    תודה ענקית לתומר ואוגש!

    המבחן האמיתי של המשלחת ממשיך בארץ ובקשר שחשוב לכולנו שיישמר לשנים רבות.

    שנה טובה ומתוקה לכולכם! 😘

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 14. אורח/ת - ליעד 27 בספטמבר 2023 ב 23:17

    שנה טובה אחים יקרים!
    אין לי עדיין את המילים להסביר את החוויה המטורפת הזאת.
    תודה מיוחדת לתומר, עופר וישי - אתם אדירים!
    אוהב אתכם אחים שלי ושמח כל כך על הזכות להיות חלק מהמסע המופלא הזה יחד איתכם ❤️🫶

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 15. אורח/ת - אופיר 27 בספטמבר 2023 ב 23:18

    שיהיה חג שמח ושנה טובה לכולם🍏🍏
    הייתה חוויה בלתי נשכחת עם כל אחד ואחד מכם יאחים!
    תודה לעמותה על הזכות להיות חלק מהמסע המדהים הזה🙏🏻

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 16. אורח/ת - שרון 27 בספטמבר 2023 ב 23:19

    חג שמח ושנה טובה לכלום היתה חוויה מטורפת שמחתי להכיר את כולם וכל אחד ממכם

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 17. אורח/ת - David 27 בספטמבר 2023 ב 23:20

    Missing all you guys already!! L’shana tova. But sure nice to sleep in a normal bed.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 18. אורח/ת - Brade 27 בספטמבר 2023 ב 23:21

    Still flying 🤣

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 19. אורח/ת - אלכס 27 בספטמבר 2023 ב 23:23

    🏔️ Huge thanks to all my brothers and Friends of BFL organization for the incredible journey. It was a grueling test of both physical and mental strength, but I did my best and stayed positive throughout. At the peak, I may have lost myself, but I found new and old friends who made this adventure unforgettable. 🌟 Shabby and Boby you’re my heroes.Now home and only Dives. Pummba 🐗אני

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 20. אורח/ת - שבי 27 בספטמבר 2023 ב 23:25

    עדיין לא בשלב האיכול של מה שעבר עלינו.
    אבל רוצה לומר תודה.
    תודה לכולם על החברות האכפתיות והדאגה.
    תודה על הצחוק הבכי והשיתוף. תודה על הביטחון שהשרתם . תודה על היד על הכתף בדיוק שצריך מבלי לבקש.
    תודה על ההשראה שכל אחד ואחד מכם סיפק מ״supreme leader” וקודקוד תומר עד לשותפים האמריקאיים .
    רוצה לאחל שנה טובה לכולם והמשך בהרפתקאה משותפת בצורה זו או אחרת.
    אוהב שבי.

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 21. אורח/ת - תומר 27 בספטמבר 2023 ב 23:25

    שני יא נסיך,
    לקחת בהליכה את תואר המנצח האמיתי של המסע הזה.
    נתת הצגה של נחישות וחתירה למטרה.
    אוהבים על מלא ❤️❤️❤️

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 22. אורח/ת - רבי חיים 27 בספטמבר 2023 ב 23:29

    TZADDIKIM!!
    I want to wish each of your a Gmar Chatima Tova! May Hashem Bless you and your families with Brochot beyond your expectations this year. Amen!

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 23. אורח/ת - דויד כהן 28 בספטמבר 2023 ב 08:53

    כשאני עוד מנסה לנחות מהמסע המטורף הזה הישר לתוך הטירוף הישראלי בתקופה הכי שמחה. הסערה נוכחת זמן מה! אז ככה באמצע החיים שהבית בקרטונים הילדים בחופש מקבל טלפון עם הזדמנות חד פעמית, ״בעוד חודשיים אחים לחיים על פסגת הקילימנגרו, ואתה איתנו!״ רגע!? חזרתי מניו יורק לפני ארבעה חודשים, במעבר דירה לעיר אחרת, קיץ, שלושה ילדים! מבט לאחת והיחידה, אשתי היקרה, מבט שאמר הכל! ההתרגשות מתחילה עוד בהכנות.
    רק לפגוש את עופר באימון מדרגות, ואז בהכרת הקבוצה והכל הולך ומתעצם, ככה במשך חודשיים עד שאתה מגיע לפסגה!
    מה לא עבר לי בראש בחודשיים האלה? 5 חיסונים, אפריקה, אוכל מים? אבל, וזה האבל הגדול! שאתה יודע שאתה הולך לעבור את המסע הזה עם קבוצה של אריות, אתה יודע שלא משנה מה יהיה אנחנו אחד! וואחד כזה גדול!
    אני בעמותה כמעט 10 שנים! וכל פעם מחדש אני מופתע עד כמה ״שמורת הטבע - אחים לחיים״ היא טהורה ומדהימה! כשהמטרות שלנו משותפות , יש בנינו הצלחות, תקווה, ואהבה! דווקא בימים אלה נזכור תמיד שאחים אנחנו וחייבים להיות יחד! ״שבט אחים גם יחד״
    למה גם? כי עם כל המחלקות והדעות השונות עלינו תמיד לשבת יחד! ❤️ חג שמח!

    Noa CohenBrothers for Life - אחים לחיים

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 24. אורח/ת - תומר סעדה 28 בספטמבר 2023 ב 08:55

    יומן מסע, קילימנג'רו 2023

    בשעה הזו בדיוק לפני שבועיים עלינו על המטוס בחזרה מאתיופיה לארץ. 15 אחים בדם שעברו יחד חוויה של פעם בחיים - טיפוס על ההר הגבוה באפריקה, הקילימנג'רו.

    לקח לי שבועיים שלמים עם עצמי לעכל ולהכיל את המסע, לעבד את החוויות הגדולות והקטנות, לשחזר בראש את רגעי השיא והשפל ולהאמין שבאמת כבשנו אותה - פסגה ארורה בגובה 5,895 מטר מעל פני הים...

    שמונה ימים לפני, אותם 15 נפגשנו בנתב"ג לבושים בחולצת זברה אחידה, חולצת המסע. החבר'ה די מהוססים וחוששים מהלא נודע אבל נחושים לעמוד במשימה. גם ההיכרות בינינו די שטחית והסתכמה בשלושה מפגשים קצרים של הכנה פיזית בעיקר.

    נחתנו בטנזניה שבאפריקה, עולם שלישי, לא מוכר ולפעמים יכול קצת להרתיע. למחרת יצאנו למסע. הכניסה לשמורה ארוכה ומתישה, עמוסה בביורוקרטיה. לקבוצה הצטרפו 4 אורחים מיוחדים - 3 שותפים ונשיא עמותת אחים לחיים, שהגיעו במיוחד מארה"ב. את הציוד הכבד מסרנו אחר כבוד לצוות מקומי של כ-50 איש - מדריכים, סבלים, טבחים, מלצרים. אריות מקומיים שמטפסים כמעט את כל הדרך עם משקל מטורף על הגב ודואגים לכל דבר שרק נרצה.

    ביומיים הראשונים טיפסנו 2,000 מטר בגובה. עברנו ביער טרופי ובסוואנה אפריקאית. שיחות קטנות תוך כדי הליכה איטית ומתישה, חברויות חדשות נרקמות תוך כדי מילים.

    את השבת, יום המנוחה וההסתגלות לגובה, העברנו בגובה 3,700 מטר. ביום הזה קרה הנס - שיח לוחמים, מעגל אהבה שאנחנו עושים במסעות כאלה. כל אחד בתורו שיתף בפתיחות מדהימה את סיפור הפציעה האישי שלו. התרגשנו, בכינו, צחקנו והתחבקנו במשך כמעט 3 שעות (שהרגישו כמו 10 דקות). מאותו רגע, 15 אחים למסע הפכו לאחים בדם, אחים לחיים. היומיים הבאים נראו שונים. חבורה מלוכדת, צועדת יחד כשהפיסגה שמולנו נראית כמו חלום שעומד להתגשם.

    יום הפסגה היה קשוח. מאוד. אין דרך יפה או קלה להגיד את זה. וכמה שהטיפוס קשה, הירידה הייתה קשוחה לא פחות. היום הזה התחיל לפני עלות השחר, הליכה של עקב בצד אגודל וחמש נשימות בכל צעד. אחרי שבע וחצי שעות בתנאי חמצן דליל, שעות שהרגישו כמו נצח, הגענו ליעד. אושר פנימי שקשה להסביר במילים, תחושת סיפוק מטורפת והחסרת כמה פעימות לב. אנשים בכו, צחקו, התחבקו ובעיקר דאגו להצטלם - הרי כולנו עלינו בשביל התמונה, לא?

    את שיחת הטלפון הלווייני המסורתית מהפסגה (רק כדי להודיע בארץ שהגענו בשלום) שדרגנו הפעם לשיחת וידאו בווצאפ. כן, מסתבר שאם רוצים (ומשלמים מראש 30 דולר) - יש וויי-פיי גם בחור הכי גבוה באפריקה. אז אחרי צילומי הסטודיו קינחנו בשירת התקווה עם שאריות החמצן שנותרו לנו, והתחלנו את המסע למטה, בחזרה לעולם האמיתי. יום הפסגה, שהתחיל לפני הזריחה כאמור, הסתיים אחרי 22:00. סה"כ 22 ק"מ של הליכה, 1,200 מטר של טיפוס ו-2,200 מטר של ירידה בגובה.

    את היום האחרון, ירידה של 20 ק"מ האחרונים היינו אמורים לדלג בקלילות. רגע של חוסר עירנות הובילה לפציעה של אחד האחים והחזירה את כולנו ברגע אחד לטירונות. הפצוע הונף על 4 כתפיים חסונות וכולם נכנסו לטור מאחורי ה"אלונקה", מחכים לרגע שבו יקחו חלק ב"חילוץ"...

    סוף טוב הכל טוב. בשעה 17:00 חצינו את שער היציאה מהשמורה - מסריחים, מאובקים, רעבים ועייפים - אבל עם לב מפוצץ מגאווה ותחושת מסוגלות אדירה. והכי חשוב - יצאנו 20, הגענו לפסגה 20 וסיימנו 20. לא משאירים פצועים בשטח!!!

    את כל המסע הנדיר הזה הוביל בגאון מדריך אחד יחד ומיוחד - עופר אוגש. המילה "מדריך" קצת מעליבה כי מדובר באדם משכמו ומעלה - בשישה ימים של מסע הוא היה אבא, אמא, אח גדול, חובש, נווט, פסיכולוג ובדרן ראשי. מפאת צניעותו לא אוסיף את שאר מעלותיו הרבות.

    וכל הדבר הזה לא היה קורה בלי עמותת אחים לחיים, עמותה שהיא המשפחה השנייה שלי כבר 13 שנים. תודה על הזכות!

    לסיכום,
    6 ימים של מסע פיזי אבל לא פחות נפשי, אחוות לוחמים פצועים (וזר לא יבין...) ורגעים שלא אשכח לעולם.

    אחים שלי, שותפים לדרך -
    ישי, גשאו, אופיר, גרוסמן, נדב, ליעד, ברכה, סער, אלכס, טימור, שרון, דוד, אבי, שבי המלך וצוות הליגיונרים - בובי, בראד, דייויד והרב חיים - היה לי הכבוד להיות חלק במסע המופלא שלנו ביחד. תודה לכל אחד ואחד מכם, נכנסתם לי עמוק ללב. אוהב אתכם עד פסגת הקילימנג'רו ובחזרה ❤️❤️❤️

    ואחרונה חביבה אבל הכי חשובה, תודה לאישתי היקרה Neta Bar-Natan Saada שעדיין זורמת עם השטויות שלי... אוהב הכי בעולם 😘

    הוספת תגובה צטט והגב
  • 25. אורח/ת - רבי חיים 28 בספטמבר 2023 ב 08:57

    Travel diary, Kilimanjaro 2023

    At this hour exactly two weeks ago we got on the plane back from Ethiopia to Israel. 15 blood brothers who went through together a once in a lifetime experience - climbing Africa's highest mountain, Kilimanjaro.

    It took me two whole weeks with myself to digest and contain the journey, to process the big and small experiences, to recreate in my head the highs and lows and to believe that we really conquered it - a cursed peak at 5,895 meters above sea level...

    Eight days ago, those 15 we met at Ben Gurion Airport dressed in a uniform zebra shirt, the travel shirt. The guys are quite nervous and worried about the unknown but determined to meet the mission. Also getting to know us is quite superficial and summed up in three short sessions of mainly physical preparation.

    We landed in Tanzania in Africa, third world, unknown and sometimes can be a little discouraging. The next day we set out on a journey. The entrance to a long and exhausting reservation, loaded with bureaucracy. The group was joined by 4 special guests - 3 partners and the president of the Brothers for Life Association, who came especially from the United States. We delivered the heavy equipment out of respect to a local team of about 50 people - guides, waiters, cooks, waiters. Local lions that climb almost all the way with crazy weight on their backs and take care of anything we could want.

    In the first two days we climbed 2,000 meters high. We went through a tropical forest and an African savannah. Small conversations during a slow and exhausting walk, new friendships are woven during words.

    Shabbat, the day of rest and height adjustment, we passed at 3,700 meters. On this day a miracle happened - a conversation of warriors, a circle of love that we make on such journeys. Everyone in turn shared amazingly openly their own story of personal injury. We were excited, cried, laughed and hugged for almost 3 hours (which felt like 10 minutes). From that moment, 15 brothers for the journey became brothers by blood, brothers for life. The next couple of days looked different. A tight bunch, walking together as the summit ahead of us looks like a dream coming true.

    Summit day was rough. Very. There is no beautiful or easy way to say it. And as tough as the climb was, the descent was no less tough. This day started before dawn, walking heel to toe and five breaths with each step. After seven and a half hours in light oxygen conditions, hours that felt like eternity, we arrived at our destination. Inner happiness that is hard to explain in words, a feeling of crazy satisfaction and missing a few heartbeat. People cried, laughed, hugged and mostly worried to be photographed - after all we're all on for the picture, right?

    The traditional satellite phone call from the summit (just to let Israel know that we arrived safely) we have upgraded this time to a video call on WhatsApp. Yes, it turns out that if you want (and you pay 30 dollars in advance) - there is Wi-Fi even the tallest guy in Africa. So after the studio shootings we enchanted the song of hope with the remaining oxygen, and started the journey down, back to the real world. Summit day, which began before sunrise as stated, ended just after 22:00. A total of 22 km of walking, 1,200 meters of climbing and 2,200 meters of elevation descent.

    The last day, the last 20 km descent we were supposed to skip easily. A moment of lack of vigilance led to the injury of one of the brothers and sent all of us back in one moment to boot camp. The injured was lifted on 4 covered shoulders and everyone got in a line behind the "Alonka", waiting for the moment when they will take part in the "rescue"...

    Good ending all is well. At 17:00 we crossed the exit gate from the reserve - smelly, dusty, hungry and tired - but with a heart bursting with pride and a great sense of ability. And most importantly - we went out 20, reached the top 20 and finished 20. We don't leave injured in the field!!!

    This whole rare journey was brilliantly led by one and only guide - Ofer Ogash. The word "guide" is a bit offensive because it is a man of higher and higher - in six days of a journey he was father, mother, big brother, paramedic, navigator, psychologist and main entertainer. From his modesty I will not add his many other degrees.
    Ofer Ogash

    And all this would not have happened without the Brothers for Life Association, an association that has been my second family for the past 13 years. Thank you for the privilege!

    So to sum it up,
    6 days of a physical but no less spiritual journey, brotherhood of wounded warriors (and a stranger won't understand... And moments I'll never forget.

    My brothers, partners on the way -
    Yishai, Gashao, Ofir, Grossman, Nadav, Liad, Baracha, Saar, Alex, Timor, Sharon, David, Abby, King Sebi and the team of legionaries - Bobby, Brad, David and Rabbi Haim - it was an honor to be part of our wonderful journey together. Thank you to each and every one of you, you have gone deep into my heart. Love you guys to the top of Kilimanjaro and back ❤️❤️❤️

    And last but most importantly, thank you to my dear wife Neta Bar-Natan Saada who is still flowing with my nonsense... Love the most in the world 😘

    הוספת תגובה צטט והגב
ביטול