SATLLA-1 הוא לוויין זעיר ראשון ממשפחת לוויינים זעירים שמטרתם להציג יכולת שידור אופטית מהחלל לכדור הארץ (תקשורת לייזר), כלומר שידור של מידע שנאסף על ידי הלוויין לרבות מצב המערכות ותמונות שצילם כחלק ממשימותיו באמצעות אור (פולסים של לייזר). באמצעות משדר אופטי, המידע הופך לאור וכך הוא משודר מהלוויין.
לוויינים זעירים, כשמם כן הם, בנויים בד"כ משלד אלומיניום בגודל 10*10*10 ס"מ, ובתוכם מערכות אלקטרוניות שונות כגון מחשב משימה, בקר ראשי, מערכת לניהול אנרגיה, מערכת לבקרת ייצוב מערכת ניווט, וכן מצלמות, תאורת LED חזקה, לסימון ואיתות לתחנת הקרקע.
שידור באמצעות גלי רדיו הנהוג כיום הוא יקר מאוד ומצריך רישיון ממשרד בתקשורת, הקצאת תדר וכן שימוש בצלחות לוויין גדולות. תדרי הרדיו מוגבלים ולכן הקצאתם דורשת זמן המתנה ניכר. לעומת זאת, שידור באמצעים אופטיים אינו מצריך רישיון, מאפשר שידור כמויות גדולות יותר של מידע ובאופן מהיר יותר מאשר גלי רדיו. ישנם יתרונות נוספים בתחום הסייבר והסתרת התקשורת, אם זאת ישנם גם חסרונות לרבות תקשורת לייזר דורשת שמיים "נקיים" מעננים בכדי שהמערכות "יראו" זו את זו ויוכלו להעביר את המידע. מעבר לכך הצורך לכוון את הלוויין בדיוק של עשירית המעלה.
הלוויין שוגר לתחנת החלל הבינלאומית, ע"ג חללית אספקה כחלק ממטען עבור תחנת החלל הבינלאומית, כשהוא נמצא בכלי שיגור מיוחד, יחד עם מספר לוויינים זעירים נוספים ממרכזי מחקר שונים בעולם. הלוויין ישוגר בתחילת נובמבר, למסלול שיקיף את כדור הארץ בכל 97 דקות לערך ויחל במשימותיו.
משימות הלוויין הנוכחי, שהינו הראשון מבין שלושת הלוויינים המיועדים להישלח בסדרה זו של לוויינים, היא בחינת מערכת עוקב כוכבים, שפותחה באוניברסיטת אריאל. מערכת זו קובעת את מנח הלוויין לפי תמונות כוכבים אותה הוא "רואה" דרך מצלמה. ללוויין מערכת בקרת ייצוב מבוססת גלגלי תנופה זעירים, שפותחה גם כן באוניברסיטת אריאל, על מנת לייצב את הלוויין למנח שיאפשר קליטה של שידורים אופטיים בכדור הארץ, וכן מערכת שידור רדיו בהספק נמוך ולמרחקים ארוכים שמשמשת לשידור נתוני הלוויין וכן לשליחת פקודות מתחנת הקרקע.
הלוויינים הבאים בסדרה זו, יציגו מערכות משופרות של הכוונת לייזר על מנת לבדוק יכולת ייצוב ושידור אופטיים של המידע מהלוויין לכדור הארץ.
פרויקט זה מנוהל במעבדת מחקר רב תחומית באוניברסיטת אריאל, בהנחיית פרופ' בעז בן משה. המעבדה מתמקדת בחקר החלל, במערכות ניווט, רובוטיקה אוטונומית וסייבר. צוות הפיתוח מבוסס על סטודנטים, מסטרנטים ודוקטורנטים מהמחלקה למדעי המחשב ומהפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל.
המעבדה החלה בתכנון ובניית לוויין זעיר כבר ב-2016, במטרה לייעל ולהוזיל שימוש במערכות ניווט ותקשורת. כדי לאפשר מחקר ולמידה באמצעים זמינים יותר למוסדות חינוך ואקדמיה קטנים וצעירים יותר. מצב שכיום מתאפשר בעיקר לחברות ענק ולמוסדות חינוך יוקרתיים בעלי תקציבים גדולים.
הלווין הזעיר:
