סיפור קטן מאתגרי ההובלה של המסע:
יום שישי אחר הצהרים בדרך לנקודת הסיום והלינה במלון על שפת הכנרת.
בצומת האון אני פוגש בצד הדרך את רכב מספר 1 - בנטלי מודל 1921 בלתי ניתנת להערכה (עשרות מיליוני אירו, אם לא יותר) ולצידו צוות המכונאים האמריקאי שמלווה אותו.
הסיבה: אין טעינה והמצבר גמור.
הצוות הזמין גרר ומחכה להגעתו ובעל הרכב קצת עצוב.
הפתרון שלי: פרקתי לרכב הליווי האמריקאי את המצבר. הרכבתי בבנטלי ושילחתי אותו לדרכו.
את המצבר של הבנטלי הרכבתי ברכב הליווי ועם כבלים הנעתי מהרכב שלי. וקדימה לדרך.
הצוות האמריקאי מופתע מהחשיבה והיזמות הישראלית. שבת שלום לכולם.