מישיו סוזוקי (Michio Suzuki) הקים את החברה שלו לייצור נולי אריגה לתעשיית המשי עוד ב-1909, הרבה לפני שיצרן הרכב היפני הגדול ביותר - טויוטה החלה גם היא לצעוד בדרך הזו. בשנות ה-30 החלו לחפש בחברה כיוונים חדשים להתפתחות, והפור נפל לכיוון של ייצור מכונית קטנה. הפיתוח החל בשנת 1937, אך מלחמת העולם השנייה שיבשה את התוכניות.
בתום המלחמה, חזרו לייצר בסוזוקי מכונות אריגה, אחר כך עברו לייצור אופניים ממונעים ומשם היתה הדרך קצרה לייצור אופנועים.
לכתבה המלאה: הדו-גלגליים של סוזוקי
ב-1955 יצאה משערי המפעל המכונית הראשונה שנשאה את סמל סוזוקי, ומאז התפתחה החברה לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, עם מפעלים ב-23 ארצות ושיתופי פעולה עם יצרניות רבות, ביניהן ג'נרל מוטורס (שהחזיקה בבעלות חלקית על החברה ועדיין מחזיקה בחלק קטן ממניותיה), סובארו, מאזדה, ניסאן, מארוטי ועוד.
רכב ה-4X4 הראשון של סוזוקי תוכנן ונבנה למעשה על ידי חברת הופ (Hope), בשנת 1965. זה היה ג'יפ ''אמיתי'' אך קטנטן, עם מנוע שתי פעימות מקורר אוויר של מיצובישי בנפח 360 סמ''ק. החברה נקלעה לקשיים וסוזוקי רכשה את זכויות הייצור בשנת 1968,החליפה את המנוע לאחד מתוצרתה באותו הנפח ושינתה את שמו לג'ימני 360 (הג'יפ הזה ידוע גם בשם LJ10).
קוריוז מעניין: בכדי לשמור על האורך הכולל המותר לתנועה בערי יפן (פחות משלושה מטר), הגלגל הרזרבי הותקן בתוך תא הנוסעים על חשבון הכסא האחורי, כך שלמעשה היה זה רכב לשלושה נוסעים בלבד...
ב-1972 יצא דגם ה-LJ20 עם מנוע מקורר מים, כשהנפח נשאר 360 סמ''ק, וב-1974 הגיע ה-LJ50 שכונה גם SJ10, הראשון בסדרת ג'יפי ה-SJ של סוזוקי (SJ-Suzuki Jeep). נפח המנוע הוגדל ל-540 סמ''ק, עדיין שתי פעימות ומקורר מים. במקביל ל-LJ50 החל ב-1977 גם ייצורו של ה-LJ80, שנקרא גם SJ20, עם מנוע ארבע פעימות בנפח 800 סמ''ק. ייצור סדרת ה-LJ נמשך עד לשנת 1983.
ב-1982 התייצב בזירה ה''כוכב'' של סוזוקי: ה-SJ410, אותו אנחנו מכירים כסמוראי - ג'יפ קטן אבל קשוח, עם מנוע 1000 סמ''ק, מצויד בכל מה שצריך בכדי להתמודד גם עם שטחים קשים. הסמוראי קנה לעצמו מעריצים רבים ברחבי העולם, וגם בישראל: עלויות האחזקה שלו היו שפויות יחסית לג'יפים אחרים, צריכת הדלק סבירה ולמעלה מזה, שוק השיפורים שלו התפתח למימדי ענק, מה שעשה אותו לכלי אהוד על צעירים שחיפשו רכב שטח ראשון
(למבחן דרכים לסמוראי משומש בטורקיה).
ב-1984 קיבל הסמוראי מנוע גדול יותר, בנפח 1300 סמ''ק, וב-1996 נעשה בו השינוי הגדול הבא: קפיצי סליל החליפו את קפיצי העלים, לשיפור איכות החיים של הנוסעים בו (היו כאלה שהגדירו את הסמוראי עם קפיצי העלים כ''קרש גיהוץ שחוברו לו גלגלים''). דרכו של הסמוראי הגיע לקיצה ב-1998, עת הוחלף בג'ימני, שנבנה על פי אותם עקרונות: ג'יפ קטן אך קשוח, המיועד למי שבאמת רוצה לרדת לשטח (למבחן דרכים לג'ימני).
ב-1989 החלה סוזוקי בייצור הויטארה, רכב שטח מעודן יותר – הרבה יותר – מהסמוראי. הדור הראשון של הויטארה שרד עד 1998, והדור השני יוצר בשנים 1999-2003. ב-1999 החלו גם בייצור גרסה מאורכת של הויטארה, שקיבלה את השם גרנד ויטארה (למבחן דרכים לגרנד ויטארה דור שני). גרסה מאורכת עוד יותר, ה-XL7, מיוצרת החל משנת 2001 ויש בה מקום לשבעה נוסעים בשלוש שורות של מושבים. בשנת 2006 יצא משערי המפעל הדור השני של הגרנד ויטארה (למבחן דרכים ל-XL7).
סוזוקי מייצרת גם גרסת קרוס-אובר למכונית ה-SX4, אותה היא בונה בהונגריה בשיתוף עם פיאט.
גרסה מיוחדת של ה-SX4 נוטלת חלק במרוצי ה-WRC.