סוף שבוע של שלג בצפון רמת הגולן

קבוצה ביום שישי וקבוצה ביום שבת:

הקבוצה הראשונה (יום שישי) כללה רק רכבי שטח עם הילוך כח, כשהמטרה הייתה לטפס הכי גבוה והכי רחוק שאפשר. הקבוצה השנייה (יום שבת) כללה גם רכבי שטח ללא הילוך כח, כשברור היה שהשבילים בהם תנוע, יהיו עבירים יותר.

הקבוצה הראשונה:

יצאנו, ביום שישי בקבוצה של כלי רכב עם הילוך כוח, מצומת גומא מזרחה לעבר רמת הגולן ועברנו בשדות הירוקים של הגליל. כפר סאלד, תל פאחר, ציר הנפט, חציית כביש 99 (שהיה סגור לתנועה), כניסה לכפר עין קיניה ומפגש ראשון עם השלג. עין קיניה הייתה צבועה בלבן, אבל התנועה ברחובות הפנויים בשלג לא הייתה בעייתית. עם היציאה מהכפר יצאנו מהרחובות הפנויים משלג והתחלנו להתמודד עם העלייה וחוסר האחיזה.עם העליות הראשונות, אנו מצליחים להתמודד ללא קושי מיוחד. עם סיום הטיפוס, נפגשנו עם קבוצת הטרקטורונים שמעדכנת, כי המשך הדרך בעייתי ושהם חוזרים. אמנם, כבודם של הטרקטורונים במקומו מונח, אך טרם הגיח לעולם רוכב הטרקטורון שיקבע לנו, מה בעייתי ומה לא. ליתר בטחון, אני ממשיך לבד בדרך, מסיים את העלייה ומודיע לכולם בקשר, שאפשר להמשיך. אבל אז, מתחילים הדברים להשתבש....

חילוצים בעלייה...

באמצע העלייה, החליק הפראדו של ארי ונעצר בסמוך מאוד לתעלה שבצד הדרך. עכשיו החלו מאמצי החילוץ! הדיסקברי של הקוברסקים התחיל למשוך ונעצר ללא יכולת התקדמות כלשהיא. הפראדו של גפני נקרא לחלץ את המחלץ והתיישב גם הוא ללא יכולת תזוזה. לבסוף, הרוביקון של האוציטלים נכנס לתמונה וחילץ את כולם עם הכננת. סיפור החילוץ התארך ובסיומו היה ברור, שגובה השלג אינו מאפשר נהיגה. עלינו על הכביש לעבר מסעדה ובירכת רם.

מסעדה, ברכת רם ולסיום יער אודם

עם ההגעה למסעדה והקירבה לברכת רם, החלטתי לעשות ניסיון נוסף בנסיעה בשלג, כדי להגיע נקודת תצפית יפה. עליתי על שביל שטרם נסעו בו והודעתי לכולם שיסעו אחריי. עם הירידה לשלג, התיישב הדיסקברי של אופיר רחמים והיה צורך למשוך אותו החוצה. בכך הסתיימו הנסיונות לנהיגה בשלג. נסענו על הכביש ליער אודם, נכנסנו לאחד השבילים ושם סיימנו את הטיול. שבת שלום לכולם!

הקבוצה השנייה (יום שבת):

כאמור, בקבוצה השנייה היו גם רכבי שטח ללא הילוך כח, הרבה ילדים והיה ברור, שפני המשתתפים לטיול רגוע. יצאנו מאותו מקום, אך היעד היה שונה - הגעה לרמה מדרום למסעדה, באזורים בהם השלג יותר ידידותי...

כפר פית, מסעדה ויער אודם

התחלנו בשבילים הבוציים של הגליל העליון. שלוליות קפואות, נוף וירוק ובקר הרועה בשטח. תכננו לטפס לרמה באזור שרידי הכפר פית. משם דרומה ומזרחה עד כביש מסעדה - אודם. רגע לפני הפנייה מזרחה , כשהכל עוד ירוק והטמפרטורה נסבלת, יצרנו לאכול ארוחת בוקר ולהוריד אויר בצמיגים. עם הפנייה מזרחה החל השלג, אך קצב הנסיעה לא נפגע. עצרנו לשחק, לטפל בפנצ'ר והמשכנו מזרחה, בנסיעת שלג מהנה.

אתגרים ופתרון תקלות

בהמשך הנסיעה, השלג הפך גבוה וההתקדמות הפכה אתגרית יותר. בדרך הצרה היו צריכים לנוע כלי רכב בכיוונים מנוגדים וזה כבר היה אתגר של ממש. הדרוזים, שחווים את כמויות המבקרים בכל שנה, מגלים סבלנות יוצאת דופן למרות שאנו חוסמים את דרכם ומעכבים אותם בדרך לעיסוקיהם השוטפים. תקלה באחד הרכבים מחייבת גרירה עד הכביש, שם אנו נפרדים ממשפחת גפני לשלום וממשיכים על הכביש דרומה. סיימנו את משחקי השלג, אכלנו ארוחת צהרים והגיע הזמן לנוע דרומה. עם היציאה לדרך, מתגלה פנצ'ר בפאג'רו של משפחת פנסו. החלפת גלגל מהירה וירידה מהירה מהרמה דרך השטח, בשל העומס בכבישים. החיבור של ציר הנפט עם כביש 99 מסמן את סיום הטיול של יום שבת.

שבוע טוב לכולם

יומיים של טיולי שלג הגיעו לסיומם. טעמנו מכל מה שיש לשלג להציע, נוף מיוחד, עבירות קשה, החלקות, גרירות וחילוצים, טמפרטורות נמוכות וילדים מאושרים. כל הכבוד לכולם על הסבלנות ושיתוף הפעולה. שבוע טוב ולהתראות בטיולים הבאים...