הרפתקאות מוטוריות בצפון הודו - מעברי ההרים הגבוהים בעולם

המטרה: מעברי ההרים הגבוהים של ההימאליה!

סרטון קצר מהמסע. צילם: גרא ויזר, ערך: בני דויטש

Great Himalayan Range

ה-Great Himalayan Range היא דרך ההרים הגבוהה בעולם, 492 ק''מ של כביש - אם אפשר לקרוא לאספלט המצולק והמלא בורות הזה כביש, בשילוב של שביל - שיש שיאמרו שזה בכלל שטח, עם קטעים של מפולות סלעים, שלג ונחלים שוצפים שמבתרים את השביל ומשאירים סלעים לרוחב הדרך. במפות, בשילוט ואפילו על הקבלות של אגרות מעבר הדרך (ויש הרבה מחסומים) רשום כי מדובר בדרך מהירה (HighWay) כשרובה כביש אגרה בתשלום! זו הדרך - כביש לאומי, המחברת את דלהי וצ'נדיגאר וערים רבות נוספות הנמצאות במישורים שלמרגלות ההימאליה עם העיירה מנאלי, הנמצאת במדינת הימאצ'ל פראדש לעיר לה שהיא בירת חבל לדאק שבלב רכס הרי ההימליה שבהודו. לאורכו של הכביש מספר מעברי הרים מוטורים שחלקם מעל 5,000 מטרים ולרוב מעל העננים. לאורכה של הדרך מעט מאוד אוכלוסיה, חלקם נוודים, רובם טיבטים - בודהיסטים ומעט ישובי קבע הנשארים במקומם גם בחודשי החורף הקפואים כשהדרך סגורה למעבר. מעט מסעפים לצד הדרך מובילים לכפרים קטנים או לאגמים בגבהים של מעל 4,000 מטרים. החשיבות הצבאית של הדרך, החיבור של צפון הודו ואזורי הסכסוך עם סין מצפון מזרח, ופקיסטאן מצפון מערב, היא הסיבה העקרית להשקעה של אלפי עובדים בתחזוקה סיזיפית (ללא סוף) של הכביש. עובדים אלו, החיים באוהל עם כל משפחתם לצד הדרך, מנסים לסלול את הדרך, להרחיבה, לתחזק את הגשרים, למנוע מפולת סלעים, לפנות סחף ולאפשר מעבר רציף במשך ארבעת חודשי הקיץ. רב העובדים עושים זאת בעבודת ידיים ועם כלים פשוטים - כמו פטיש ואת חפירה המחובר לחבל בו מושך מפעיל האת. העובדים, גברים ונשים, שוברים סלעים אדירים לחתיכות אבן קטנות המשמשות לביסוס הדרך והכנה לסלילה, שאולי תעשה ביום מן הימים, מזיזים סלעים ויוצקים בטונים לא מזויינים (כמעט ללא ברזל). אך הטבע בהימאליה חזק, עוצמתי וחסר רחמים! בן רגע הוא הורס ומחריב את עבודתם באמצעות מפולות סלעים, סחף של נחלים זורמים או שלג וקרח הגולשים אל הכביש ומפרקים אותו כלא היה!

רכס הרי ההימאליה

היום הראשון בהודו - מונסון אדיר ונהיגה מבולגנת צפונה

לילה קודם נחתנו בדלהי לאחר שטסנו אל-על למומביי ובטיסה פנימית לדלהי (לא הכי נוח אבל עדיין אין טיסות ישירות מהארץ לדלהי). הבוקר במלון נעים, אך בחוץ לח מאוד וגשם לפרקים - זו עונת המונסונים! לאחר ש''חתמנו'' על כלי הרכב - התחלנו לנוע בשיירה של 7 מכוניות, בנהיגה ישראלית בלב דלהי הסואנת! תענוג מרגש וגם מוצלח! הגשם התחזק, אך לא יכולנו לוותר על סיור ''קטן'' בלב דלהי - שער הודו המרשים, המיין באזר, מצודת רד- פורט וביקור בתוך המקדש של הסיקים, כולל ''ארוחה'' קטנה בבית התמחוי המקומי (התרומה שנתנו למדריך הסיור הייתה שווה). דלהי בשיא המונסונים מוצפת מים, עד לגובה הברכיים לפעמים, המטרייה לא ממש עוזרת - אבל חם וזו חוויה להירטב. חזרנו לכלי הרכב ולאחר שעה של פקקים יצאנו על כביש מספר 1 צפונה לעבר אמבלה ומשם עוד כשעה עד לצ'אנדיגאר, הנמצא כ-100 ק''מ ממרגלות הרי ההימלאיה. סה''כ כ-250 ק''מ צפונה על כביש טוב, בהגדרת ההודים, אך בפועל זו דרך של 4 שעות נהיגה. חלק מהאספלט אינו קיים, חלקו שביל מלא בורות עם אבנים ומים, עקיפות על השוליים מכל הצדדים, כיווני תנועה לא מוגדרים והצפצפה! היא היא אביזר הבטיחות החשוב ביותר (וגם היחיד כמעט שקיים בכלי הרכב).

הודו - תמונות מהיום הראשון

היום השני לנהיגה בהודו - מטפסים על הרכס

הודו - תמונות מהיום השני

היום שלישי - מטפסים גבוה... עד שנעצרים!

הודו - תמונות מהיום השלישי

יום רביעי - יום גבוה, מדהים שאפילו מסתיים בתחילת החושך!

הודו - תמונות מהיום הרביעי

יום חמישי - שוקעים באגם צו-קאר

הודו - תמונות מהיום החמישי

יום שישי - במורד האינדוס עד ללה

מסתבר שגם לעיר השוכנת בגובה של 3300 מטרים אפשר לרדת... מאגם צ'ומורירי, מגובה של 4,600 מטרים, אנו יוצאים בדרכים כבושות המטפסות למעבר הרים בגובה של 4,900 מטרים ויורדים דרך ערוץ נחל מדהים שקירותיו אדומים, עציו ירוקים והזרימה בו חזקה עד הגשר הגדול המזרחי מעל נהר ההינדוס.

ההינדוס הוא נהר מרכזי בתת היבשת - כזה שהעניק את שמו למדינה ולכל תת היבשת - בקיצור 3,200 ק''מ מהרמה הטיבטית, מערבה במרכז הרי ההימלאיה ודרומה בפקיסטאן עד לים, כמות אין סופית של מים, כשעכשיו בסוף הקיץ הנהר רדוד (הכול יחסי) ובחורף מטפס בעוד כמה עשרות מטרים ואוסף איתו את כל מה שאפשר.

לאורך הכביש והנהר כפרים קטנים ומקדשים בלב בוסתנים ירוקים. עצרנו בכפר קטן על אם הדרך - צ'ומאנטאג ,לתקן פנצ'רים, לנפח אוויר בצמיגים ולראות את אתר המעיינות החמים של הודו - לא משהו שהייתי בונה עליו לחופשה רומנטית הררית.

את ארוחת הצהרים אנו אוכלים בתוך הבוסתן של כפר טיבטי הנמצא מעל נהר האינדוס ולאחריה עולים על כביש טוב, שסופו עדיין שביל, הנוסע במורד ההינדוס ומביא אותנו עד לצומת הגדול של אופשי שעל הדרך הראשית ללה.

בסיסי צבא, המון משאיות צבאיות, מאגרי דלק צבאיים וגם מפקדים בכירים ברכבים עתיקים (כנראה שיש כבוד בקרב הפיקוד הבכיר למועדון החמש) מלווים אותנו כל הדרך צפונה בתוך עמק מרקה עד ללה. ככול שמתקרבים לבירת העמק התנועה הופכת סואנת, יותר בתים על הכביש, יותר מסחר, יותר חיות, יותר סטופות, יותר דאבות ויותר אנשים - כולם על הכביש, כמובן.

אחר הצהרים, כשהשמש עדיין בשמיים, אנו נכנסים לתוך לה לאחר נהיגה ארוכה של 215 קמ במורד ולצד נהר ההינדוס.

הודו - תמונות מהיום השישי

יום שביעי - מטפסים לקרדונגלה

הודו - תמונות מהיום השביעי

היום השמיני - כמו בקיבוץ

התעוררנו לבוקר מקסים ב''קיבוץ'' של סומור בליבו של עמק נוברה. הכול בנחת ורגוע תחת עץ המישמשים, כשרק המארס בשש-בש מפר את השלווה הטבעית של המקום. בדרך דרומה לעבר הקרדונגלה עצרנו בדיונות חול (לא יאומן - דיונות בגובה של 3,500 מטרים!) שבלב העמק - בדיוק מעל מפגש הערוצים של נהר נוברה עם נהר השיוק. שוב טיפסנו את הקרדונגולה הפעם דרומה בדרך חזרה ללה. מזג האוויר מתקרר ככול שעולים מעלה ושוב מתחמם לאחר שגולשים דרומה לעבר העמק הירוק של לה. אחר צהרים רגוע ברחובות של לה, מפגש עם ישראלים רבים הממלאים את ''הרובע הישראלי'' של העיר וגם קצת קניות בחנויות של הסוחרים הטיבטים. עם חושך חוזרים למלון, רוב הזמן החשמל הוא על בסיס של גנרטורים אישיים שכן רשת החשמל אינה עובדת רצוף, והחל מהשעה עשר בלילה העלטה שולטת ברחובות ואנחנו נהנים מארוחת ערב טובה ושינה עמוקה.

הודו - תמונות מהיום השמיני

היום התשיעי - מטיילים וקונים בלה

לאחר מסע קשה וארוך הגיע הזמן לנוח! היום התשיעי מתוכנן כיום ספייר היה ואם ניתקע בדרך... או כיום חופשי למנוחה ב''עיר הגדולה'' של חבל לדאק. קצת חנויות, הרבה שוטטות, בתי קפה והיה גם מי שטיפס לתצפית ממבצר צמו על העיר הירוקה השוכנת בלב העמק החום, ממש מעל העיר העתיקה ושני המסגדים שבמרכזה. למחרת התעוררנו מוקדם בבוקר, נסענו לשדה התעופה המקומי של לה והתחלנו ''להתגלגל'' חזרה לדלהי (היה מי שנשאר שם לעוד כמה ימים או לכמה חודשים...), משם למומבי ולתל אביב.

הודו - תמונות מהיום התשיעי

תודה ענקית לכל המטיילים אשר נסעו והלכו אחריי במפולת ובמים...

תודה ענקית לכל המטיילים אשר נסעו והלכו אחריי במפולת ובמים...

קישורים:

קישור ליומני המסעות של אתר השטח בהודו