טיול מועדון Jeep - עמק המעיינות והגלבוע - שבועות 2015

חג השבועות מקובע אצלי בתודעה כאחד החגים שאני פחות אוהב – למרות מאכלי הגבינות, טקסי הביכורים, מופעי הטרקטורים המקושטים בפרחים שגוררים עגלות עמוסות בתינוקות (בהתיישבות העבודת) והתזות המים המסורתיות ברחובות הערים– פשוט כי כל כך חם! גם השנה הכין לנו ריבונו של עולם יום שרבי ולוהט במיוחד לכבוד החג, מהשהעלה חששות כבדים לקראת טיול מועדון ''jeep'' ב''עמק המעיינות'' ובאיזור הגלבוע.

למוד נסיון ומתוך כוונה שהמסלול יתקתק כמו שעון, יצאתי לסיור מכין ביום שלפני הטיול על מנת לדגום את השטח ולהיווכח אם אכן ראוי לצאת אל כמה מהמעיינות בעיצומו של חמסין. חלק מהמקומות התגלו כמטונפים בצורה יוצאת דופן ו/או שכמות המים בהם לא מצדיקים היסחבות של קבוצה גדולה. מקומות אחרים התגלו כהומי אדם ופרייבטים, רועשים ולא כייפיים באותה מידה, וכך נערכו כמה שינויים קלים בחלקו השני של מסלול הטיול - בסוף התברר שהכל היה לטובה.

התכנסות הקבוצה נקבעה למגרש גדול בכניסה ליישוב שדמות מחולה. עד מהרה מתייצבים כולם– גרנד צ'רוקים, רנגלרים, רוביקונים ושני צ'רוקים חדשים– כאשר אני שמח לגלות בקבוצה חלק מהאנשים שאני כבר מכיר מהדרכות הנהיגה. הרשמה, חלוקת מכשירי קשר וגם שי שווה לגמרי למשתתפים (ערכת קפה מדוגמת של Go-nature, מתנת מועדון Jeep), תדריך והסברים על המסלול שמצפה לנו, הוראות בטיחות והיידה - אנו יוצאים לכיוון כביש הבקעה ונכנסים לשביל לאורך גדר המערכת המוביל לעין סוכות.

למרות שהשעה עוד לא עשר בבוקר, כבר חם. חם מאוד. והבריכה הגדולה המוקפת קני סוףבעין סוכות קרירה ומזמינה למרות הזבל הרב שמושלך מסביב. נחמה מסויימת מצאתי בעובדה שחלק גדול מהטינופת שהיתה כאן אתמול נאסף ע''י משפחה נחמדה שביקשה ללון כאן בלילה.

אחרי שחייה מרעננת וארוחת בוקר, אנו יוצאים לכיוון כביש הבקעה, לקטע קישור אספלטי קצר. חוצים את מעבר הבקעה ונכנסים שמאלה לשטח – לשביל הנע בין גדר ההפרדה (שנראית כמו גדר גבול לכל דבר ועניין, עם כביש מערכת וציר טישטוש– רמז למשהו עתידי?....) לבין אפיק נחל בזק שמצפון לשביל. מכיוון שהקיץ הנורא של עמק בית שאן עוד לא באמת כאן אלא רק חמסינים מזדמנים, הצבע השולט עדיין ירוק – זה לא הירוק הזרחני הרענן של החורף, אבל גם לא הצהוב המעולף של הקיץ.

השביל כאן קל לתנועה אפילו לפרייבטים, אבל מהר מאוד הוא יורד לחציית ערוצו הצר והפראי של נחל בזק ומתחיל להתפתל בסרפנטינות בעלייה תלולה ודרדרתית לכיוון הר אבנר. אין בעיית עבירות אמיתית, בוודאי לא ל-Jeepים, אבל מדובר בציר שאינו מטוייל ואינו מתוחזק כלל - תשתית הקרקע כאן לא מסבירה פנים ובכלים שנוסעים בכביש או בשבילים בהנעה אחורית נדרש שילוב 4X4 ובימים חמים כמו היום – מוטב גם לשלב הילוך כוח על מנת למנוע התחממות תיבות ההילוכים האוטומטיות. 

הסיכון הגדול כאן הוא בטיחותי – מראות הנוף המרהיבים של עמק בית שאן מצפון ושמורת נחל בזק עילי מדרום, מהפנטים ממש ונהגים שלא יהיו עירניים מספיק, עלולים להתגלגל באחד המדרונות התלולים–אז נא לשמור את הידיים על ההגה ואת העיניים על השביל. וזו לא המלצה אלא אזהרה מפורשת! בצומת הדרכים שלפני העליהלחירבת נר אפשר לראות את מעלה חירבת נר הצפוני – עלייה דרדרתיתארוכה ותלולה במיוחד, אכזרית ומסוכנת שמובילה לשרידי הכפר חירבת נר (או בשמו הערבי - אום סירחאן, שנעזב בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ממלכת ירדן משנת 1949, שבהם נקבע כי השטח שייך לישראל). 

רק אתמול ראינו כאן קבוצת רכבי שטח משופרים שחלקם נאבקו בשיפוע החד והדרדרתי ללא הצלחה. בקבוצה שלנו יש שני רוביקונים שלהלכה מסוגלים להתגבר על העלייה הזו, אבל אנחנו כאן עם משפחות וילדים ועבור כל השאר מדובר בסיכון מיותר ואנו מעדיפים להישאר על הציר הנופי שמדרום למעלה, שמעניק תצפיות נוף יפות יותר. אחרי שעוברים ליד חורבת בית המוכתר של אום סירחאן שצמוד לשביל, הציר ''נפתח'' ומתמתן, הדרדרות, השיפועים והתהומות מאחורינו וגם הנהגים יכולים להירגע ולנשום אוויר צח (וחם).  

ליד היישוב מלכישוע (שהוא מרכז גמילה למכורים לסמים שממוקם בנקודה הכי יפה שאפשר לדמיין) אנו שוב בקטע קישור סלול. עוברים לצד גדר המערכת והכפר הפלסטיני ג'לבון שמעבר לה, ויורדים לעבר קיבוץ מירב. כאן יש נקודת תצפית יפה אליה צועדים בשביל שמצדדיו משובץ באריחים עליהם חרוטים קטעי שירים ממיטב השירה העברית–מה רע בקצת קולטורה?.... זהו מקום מוצל ויפה להפסקת מנוחה והסברים על הנוף המרהיב של עמק חרוד שנשקף מצפון.

אחרי המנוחה ממשיכים בתנועה לכיוון היישוב מעלה-גלבוע ושוב יורדים לשטח. משלבים הנעה כפולה והילוך כוח ויורדים את מעלה אבינדב. המעלה ארוך מאוד ותלול בכמה קטעים אבל לא קשה במיוחד, למעט כמה קטעי תמרון נקודתיים בין בולדרים ומדרגות סלע שמחייבים זהירות, בעיקר בכלי הרכב הנמוכים יותר. בעלייה אין בו עניין מיוחד עבור נהגים מחפשי אתגרים ברכבי שטח אמיתיים כמו ה-jeepים שלנו, אבל בירידה, עם הנוף המסחרר של עמק חרוד שנפרש ממול, הוא בהחלט שווה ומומלץ.  

אחרי חציית שבילים מהירים בין בריכות הדגים, אנו עוקפים את קיבוץ רשפים ועולים שוב לכביש, לכמה קילומטרים, (תו''כ עקיפת המוני בית ישראל שגודשים כל פינה רטובה סביב נחל הקיבוצים) שיובילו אותנו לכיוון מחצבת בית אלפא ושוב לשטח, לעקיפת בית העלמין של קיבוץ בית-אלפא וממש לצד המחצבה, התחלת הטיפוס התלול על המדרון הצפוני של הגלבוע והתפתלות בסרפנטינות של מעלה ברקן. גם כאן, לצורך שמירה על שלומן של תיבות הילוכים אוטומטיות מומלץ שילוב הילוך כוח. הסרפנטינות רודפות זו את זו, ושוב הנהגים נדרשים למלוא העירנות שאם לא כן –יירדו מהשביל. מה שאכן קורה לנו בסוף העלייה...  אבל למרבה המזל, מדובר רק בירידה לתעלה רדודה. לא נגרם כל נזק. הקבוצה מתפעלת בזריזות רצועות משיכה ושאקלים והג'יפ מחולץ בקלילות.

את הפסקת הצהריים אנו עורכים במצפור ויניה– נקודת מנוחה מוצלת ונעימה עם כמה שולחנות פיקניק, סמוך לכביש דרך נוף הגלבוע, אותו נחצה ונמשיך בשבילים המתפתלים על שיא הגובה לכיוון גבעת חוחית וירידה במדרונות הדרומיים של הגלבוע עם תצפית רחבה על שטחיהרשות הפלסטינית שמעבר לגדר: הכפרים ערבונה, דיר עזלה, בית קד והעיר ג'נין. לסיום, אנו מושכים צפונה לכיוון כביש הכניסה ליישוב הקהילתי גן נר הסמוך לצומת יזרעאל ומסיימים טיול ארוך (כ-80 ק''מ במצטבר).

לכל יומני המסעות הקודמים של מועדון ג'יפ - הקליקו כאן לטיולים הבאים של מועדון ג'יפ - הקליקו כאן לטיולים הבאים של מועדון ג'יפ רנגלר רוביקון - הקליקו כאן לדף מועדון ג'יפ - הקליקו כאן