דקאר 2016, קטגוריית המכוניות: ההצלחות, הכישלונות וההפתעות

מזג אוויר קשה שנע בין סופות חול וסערות גשמים שהביאו לביטול וקיצור סטייג'ים לבין חום בלתי נסבל שהגיע ל-47 מעלות, התהפכויות של נהגים ורוכבים מובילים, קבוצה גדולה יחסית של רוקי'ס שזה היה הדקאר הראשון שלהם - גם במכוניות וגם באופנועים – שעשו תוצאות יפות, שבירת ההגמוניה של קבוצות יצרן במכוניות ובמשאיות, ערעור מעמדה של ק.ט.מ באופנועים – הראלי של 2016 היה אחד המרתקים בשנים האחרונות. לפניכם סיכום של קטגוריית המכוניות, על הקטגוריות האחרות נכתוב בהמשך השבוע.    

''השנה, המכונית שלנו השתפרה מאוד בהשוואה לשנה שעברה. עבדנו על השלדה, הגיאומטריה והמתלים. גם תצורת הטורבו שונתה לחלוטין, כדי לשפר את התגובה בטורים נמוכים וגם כדי לשמור על מהירות גבוהה במרומי האנדים. השנה אמנם היה לנו קצת יותר זמן לעבוד על השיפורים יחסית לשנה שעברה, אבל כמו תמיד, היינו  רוצים שיהיה יותר זמן לעשות זאת...''. כך אמר לוקאס קרוז, נווטו של קרלוס סאיינז, לפני תחילתו של הראלי. אבל מסתבר שהזמן בכל זאת הספיק וקבוצת פיג'ו עשתה את הלא יאומן: להעמיד בעונה השנייה שלה בלבד בדקאר רכב מספיק מהיר, ובעיקר מספיק אמין, כדי לאפשר לסטפן פטרהנסל לזכות בכתר השישי שלו בקטגוריית המכוניות ובדרך להראות למכוניות המיני ששלטו בדקאר מ-2012 מהיכן יוצא העשן...

המסלול בשבוע הראשון של הראלי היה קל יחסית, דומה למסלולי ה-WRC, וזה שיחק לידיים של סבסטיאן לואב, שניצח ארבעה מתוך ששת הסטייג'ים של השבוע הזה והוביל בדרוג הכללי. אבל אחר כך הגיע החלק הקשה יותר, בדיונות, בהן חוסר הניסיון של לואב בתנאים כאלה הכשיל אותו: התהפכות בסטייג' השמיני, שקיעות בסטייג' התשיעי – והוא יצא מתמונת הפודיום וסיים את הראלי במקום התשיעי (אגב, בתחרות בין נהגי ה-WRC  שעשו השנה הסבה לדקאר, ניצח מיקו הירבונן את לואב, כשתפס את המקום הרביעי). סאיינז לחץ חזק כדי לקחת את ההובלה, אבל הצליח גם הוא להתהפך ופרש מהתחרות (וזאת השנה הרביעית ברציפות שהוא פורש ולא מצליח להגיע לקו הסיום...). גם נאסר אל-עטייה ניסה – ועוד התהפכות! בסופו של דבר סיים אל-עטייה במקום השני.

זה השאיר את פטרהנסל עם יתרון של שעה בסיום הסטייג' ה-10, והוא שייט לו בניחותא לעוד ניצחון – הנהג המעוטר ביותר בתולדות הדקאר, עם רקורד של שישה ניצחונות במכוניות ועוד שישה באופנועים – הישג שככל הנראה לא יהיה מישהו נוסף שיוכל להגיע אליו. עבור פטרהנסל זה היה בוודאי ניצחון מתוק במיוחד על קבוצת X-רייד שכפתה עליו לאפשר לחברו לקבוצה דאז, נאני רומה, לנצח את הראלי של 2014, התנהלות שבעקבותיה עבר פטרהנסל לקבוצת פיג'ו.     

עובדה  אחת בלטה מאוד השנה: ברוב המקרים בהם הנהגים המהירים הפסידו זמן, זה קרה בגלל טעויות שלהם ולא בגלל תקלות מכניות. ועוד עובדה: מתוך שלושים הנהגים בשלוש העשיריות הראשונות, 12 שמו  יהבם על כלי רכב של טויוטה, עוד 8 נהגו במיני (כל המכוניות שהכניסה הקבוצה לראלי גם סיימו אותו, הישג נדיר...) 4 בפיג'ו ו-2 בטנדרים של פורד. אבל היו שם גם שתי רנו דאסטר שסיימו יפה (מקומות 18-19) ובאגי יפהפה של קבוצת סנצ'ורי מדרום אפריקה, נהוגה בידי מארק קורבט, שהגיעה למקום ה-17.  

ומה הלאה?

למרות שמרבית התרחישים שלנו לקראת הדקאר השנה לא התממשו, או שהתממשו בחלקם, בכל זאת ננסה לצפות מה יקרה בשנים הבאות. בסיומו של הראלי, אמר פטרהנסל כי השוואת הניצחונות שלו במכוניות להישגו באופנועים, היתה המטרה האחרונה שהציב לעצמו. האם בכך רמז שהוא מתכוון לפרוש? השנה הוא יחגוג יומולדת 51 ויחד עם סאיינז בן ה-54 הם זקני הנהגים הבכירים וסביר להניח שבקרוב יתלו את כפפות הנהיגה.

דור הביניים, אלה שבאמצע שנות ה-40 שלהם, יהיו אלה שיתחרו על הפודיום בשנים הבאות. ביניהם החבורה הוותיקה יותר שכוללת בין היתר את דה-וילייה, רומה, דפרה וכמובן את אל-עטייה, שהודיע שהשנה יוריד קצב, כי הוא צריך להתאמן לקראת האולימפיאדה הקרובה (יש לו מדליית ברונזה אולימפית בקליעה למטרה בצלחות חרס...).

ויש גם צעירים יותר בוותק כמו לואב, שהוכיח כבר את יכולתו ויהיה מתמודד דומיננטי מאוד, וצעירים בוותק וגם בגיל, כמו הירבונן, שצעיר בעשור מאל-עטייה. 

אבל שימו לב לנהג צעיר באמת, הארי האנט האנגלי בן ה-28 בסך הכל, שהתחרה גם הוא השנה בפעם הראשונה בדקאר והגיע למקום העשירי, כשהוא  נעזר בניסיונו של הנווט הוותיק אנדי שולץ, שישב בכיסא הימני של מכונית המיני שלהם. שולץ היה נווטו הקבוע של הירושי מסואוקה לאורך שנים וגם זכה איתו בראלי של שנת 2003, לא לפני שלקח את הכתר עם יוטה קליינשמידט ב-2001. האנט התחיל להתחרות במרוצי ראלי-רייד רק השנה והגיע למקום שלישי בראלי של אבו-דאבי ולמקום שביעי בראלי של מרוקו. זכרו את השם, אנחנו בוודאי נתקל בו בדקארים הבאים. אגב, גם הירבונן הלך על הקונספט הזה ו''הצטייד'' בנווט ותיק ומנוסה, מישל פרין, שזכה שלוש פעמים בראלי עם פייר לארטיג (1994-95-96) ופעם אחת עם רומה ב-2014 ובין לבין ניווט עבור סאיינז, ברונו סאבי וצ'יצ'ריט.   

הניצחון של פיג'ו שם קץ לוויכוחים, האם ניתן לנצח את הדקאר עם מכונית בעלת הנעה אחורית בלבד. הוכח שבתכנון נכון, עם המנוע הנכון וכמובן עם צוות נהגים עילאי – זה אפשרי. האם יהיו עוד קבוצות שינסו ללכת בכיוון הזה? לא בטוח, כי רק קבוצת יצרן עם משאבים גדולים מאוד ויצר לא פחות גדול לנצח יכולה לממש זאת. אבל אין ספק שב-X-רייד יעבדו השנה סביב השעון על שיפור המיני שלהם, כדי שבשנה הבאה תהווה יריב הולם יותר למכוניות הפיג'ו.