09:00, תחנת הדלק בדימונה - כ 10 גיפאים עם בני המשפחות הגיעו למסלול אתגרי באיזור המכתש הקטן.
המכתש הקטן גודלו כ 6X8 ק''מ והוא אחד מ- 5 מכתשים מוכרים בארץ (המכתשים: מכתש גדול, מכתש קטן, מכתש רמון ו- 2 מכתשי עריף). הנחל המנקז את מימיו הוא נחל חצרה. שני שבילים עיקריים יורדים אל המכתש: הראשון הוא מעלה עלי בפינתו הדרום-מערבית של המכתש,המגיע ממעלהעקרביםהשני הוא מעלה חצרה המהווה חלק משביל קדום שעלה מנחל צין למיצד תמר, ויורד בצידו הצפון-מזרחי של המכתש.אז יצאנו לתצפית על המכתש - העמדנו את הרכבים בראש מעלה עלי, אחד משני השבילים המובילים לתחתית המכתש. מזג האוויר החורפי משהו, לא איפשר לנו לעצור ולאכול במקום אז המשכנו ''להתגלגל'' דרך מעלה עקרבים עד הכניסה לציר המצלעות. ציר שקיבל את שמו בשל הנסיעה לאורך ולצידי צלעות המכתש.
קצת היסטוריה...
אחרי התצפית המיוחדת על המכתש הקטן, ירדנו דרך מעלה עקרבים לכיוון הכניסה לציר המצלעות. מעלה עקרבים - כביש ישן משנת 27 ועד 56 שחיבר בין בש לאילת עד שבשנת 56 נסלל כביש 40 כביש מעלה העצמאות. יש הסבורים כי שם עקרבים ניתן לו מהמילה בערבית עקארב שזה פיתולים.
המקום זכור גם בשל הטבח שנעשה במעלה בשנת 1954 באוטובוס של אגד שעבר במקום. האוטובוס היה בדרכו חזרה לתל אביב מהחגיגות שנערכו באילת לציון חמש שנים להנפת דגל הדיו (הדגל שהונף באילת בסיום מבצע עובדה). האוטובוס הותקף ע''י חוליית מחבלים שארבה לו ומהאירוע נהרגו 11 מנוסעיו, אחד נפצע קשה והיה צמח לתקופה של 32 שנים וכשנפטר הפך לנרצח ה- 12 בפיגוע.
נכנסנו לציר המצלעות - צלעות המכתש ליוו אותנו לאורך כל המסלול. עצרנו ליד חלקי מטוס חיל האוויר שהתרסק בשנות ה- 70 המאוחרת, ככל הנראה עקב תקלה- הטייס נטש ולא נפגע. הצבא פרץ דרך בכדי להגיע לחלקיו של המטוס בכדי להביאם לבסיס חיל האוויר לצורך חקירת האירוע. הציר היה חסום שנים רבות ורק לאחרונה, לפני כ-6 שנים, נפתח לתנועה גם עבור ציבור המטיילים.
המסלול כלל עליות ומורדות דיי מאתגרים כולל, כמובן, המדרגה המפורסמת. רט''ג (רשות הטבע והגנים) מאפשרים נסיעה רק בכיוון אחד ולעניות דעתי זהו המקום היחידי בארץ ששביל מסומן נחשב לחד סיטרי.
המדרגה במצלעות
אז הגענו למדרגה.... ההגעה למדרגה היא דיי דרמטית - כולם מחכים וכולם חוששים, גם אלו שהיו בה, כמוני, עשרות פעמים.
הגישה היא דרך ציר שהולך ונהיה צר יותר ויותר, אחרי עיקול רציני ופתאום הדרך יורדת בצורה חדה כלפי מטה. כל הג'יפאים, על בני המשפחות , מתקרבים למדרגה ואומרים לעצמם - איך לעזאזל יורדים את המדרגה ומסיימים אותה בשלום??
אז חברים, מזיזים אבנים, מגביהים את התהומות ומכוונים רכב רכב במהירות אפסית. מספר חברים עומדים כדי להחזיק את הרכבים שמקבלים שיפוע חזק שמאלה. מכשיר הקשר לא מפסיק להשמיע את ההוראות וההנחיות וכך, במשך שעה וקצת, ירדו 10 ג'יפים מבלי שייגרם נזק, ולו הקטן ביותר, למי מהרכבים. אנחת רווחה נשמעה מכל אחד ואחת...
היה תענוג!!!
15 דקות נסיעה ואנחנו מגיעים לנחל צין הרחב.
עצירה לצהרים בגבי שיש ומסתלקים לפני שיחשיך לכיוון כביש 25 בואך דימונה.
היה תענוג!!!
תגובות