סובארואים בדרך הבשמים

מזג אוויר מושלם לטיול. השמיים מצויירים, המדבר פורח, השמש נעימה, הכל אומר דבר אחד - יש לנו כל התנאים לטיול טוב.
נפגשים במצפה רמון, מתארגנים ויוצאים לדרך על כביש 40. יורדים למכתש, חוצים אותו ויורדים לשטח. הכביש הבא שנפגוש, יהיה כביש הערבה שיסמן את סוף הטיול. עד אליו, יש לפנינו דרך ארוכה, עם הרבה אתגרים בדרך.

אנחנו נוסעים הפוך לכיוון תנועת השיירות בדרך הבשמים. ההולכים בדרך נעו מערבה לכיוון חופי הים התיכון, אך התנועה מזרחה, כשהנוף נמצא מלפנים ולא מאחור, הרבה יותר מהנה. חוצים את קו צינור הנפט, אל עבר התחנה הראשונה - חאן סהרונים. עצירה קצרה לביקור וסיפור וממשיכים.

שכחתי - תקלה ראשונה (ואחרונה)

עוד בדרך לחאן סהרונים, תקלה ראשונה. עליתי על אבן חדה ודופן הצמיג נקרעה בשני מקומות. תוך שניות נורת לחץ האויר נדלקה והמשמעות ברורה. יש לי פנצ'ר ואחנו בקושי בתחילת הטיול. בד''כ, פנצ'ר בצמיג אינו בעיה גדולה. מחליפים לגלגל הרזרבי וממשיכים. אבל בסובארואים של השנים האחרונות, הגלגל הרזרבי קטן, אינו מתאים לנסיעת שטח, ודאי לא ארוכה ולא כל שכן, ארוכה וקשה. הבנתי שהגלגל הרזרבי אינו אופציה בשלב זה. תיקנתי את הצמיג והמשכנו כרגיל. בין מעלה למעלה, התפללתי שהתיקון יחזיק.

מעלה דקלים

הירידה במעלה דקלים עברה מהר וחלק. את חלק מהרכבים אפילו לא הספקתי לצלם. הירידה במעלה, הזכירה לי את מה שכבר בעצמי הספקתי לשכוח - לסובארואים יכולת שטח מצויינת. בבסיס המעלה, חצינו את נחל ארדון ועצרנו אחרי שיירה קצרה, בראש מדרגת נקרות.

מדרגת נקרות היא בעצם שתי מדרגות קרובות זו לזו. רעש החבטות של רכבי השטח של הקבוצה שלפנינו באבנים, לא בישר טובות. פתאום נזכרתי, שלא מזמן שמעתי מישהו אומר שהמדרגות הפכו ממש קשות. החלטתי לא להסתכל, לנסות להירגע ולהרגיע אחרים מרחוק. ניתן לרעש ולקבוצה ההיא לסיים, ונקווה לטוב. מקסימום אגיד, שירד אויר בגלגל המפונצ'ר ונעבור למקומות יותר ידידותיים. השיירה עברה ואיתה הרעש והלחץ. מבט מקרוב העלה ששום דבר לא השתנה במדרגות. הסוברואים יעברו אותן בקלות. קצת סיקול אבנים ובנייה, כיוון מדוייק וכולם למטה בריאים ושלמים. אפשר לעצור להפסקת אוכל.

נחל נקרות משלב נהיגה מהירה עם מעברים בעייתיים. אבנים גבוהות באמצע הדרך, תימרונים הדוקים על סלעים ובינהם ונחל רחב זרוע חצץ, המזמין כל נהג שטח, לנסוע בו הכי מהר שהוא יכול.
עם המפגש עם מיצד נקרות, עוצרים לביקור בבור נקרות, המרשים מכל שרידי בורות המים של הנבטים, במרחבי הנגב. אנחנו ממשיכים מזרחה בנחל נקרות, אך יוצאים ממנו וממשיכים לעקוב אחר תוואי דרך הבשמים.

ממיצד קצרה נפרש נוף מרשים לכל הכיוונים. המיצד חולש על כל המרחב סביבו וזאת הסיבה למיקומו. ההגעה למיצד הנה בדרך קלה ומהירה אך ביציאה ממנו, מעבר טכני לא פשוט. שוב, כיוון מדויק ונהגים ממשומעים וגם המעבר הזה עובר מהר, בקלות ובשלום.

הנסיעה ממיצד קצרה היא במגמת ירידה עד לערבה. זאת הזדמנות טובה לנהיגה בתוך תמונת נוף הפרושה לפנים. המעברים אינם קשים (בטח למי שהגיע לשלב הזה) ואנו גולשים לנחל קצרה ונחל עומר. שעת אור אחרונה מספיקה לנו לעצירה קצרה במואה - התחנה הראשונה של דרך הבשמים בישראל, להתרשמות מגודל המבנה והמתחם ואנו יוצאים לכיוון המפגש עם כביש הערבה.

טיול סובארו נוסף הסתיים. הוא הסתיים כפי ובשעה שהסתיים, הודות לקבוצת המטיילים שכל דבר שעשו, היה איכותי. התארגנו בזמן, שיתפו פעולה, עזרו ונעזרו זה בזה, נהגו במקצועיות תוך שמירה על הדרך וכלי הרכב, ויותר מכל, הפגינו ידע מרשים בנושאים מנושאים שונים. תודה לכולכם, ניפגש בטיולים הבאים.