שטח 4X4

נוצות הקרב של האינדיאני - ג'יפ גרנד צ'ירוקי טריילהוק

ג'יפ גרנד צ'ירוקי קיבל גרסת טריילהוק מוטת שטח – שבילי הגולן נכנסו לכוננות.
Jeep Grand Cherokee TrailHawk

31/08/17

לג'יפ, כמתבקש מחברה ששמה הפך לשם נרדף לרכב שטח, יש גרסה מוכוונת שטח לכל אחד מהדגמים שלה. לרנגלר יש כמובן רוביקון (קישור) מעליב־המעלות, ולצ'ירוקי ולרנגייד יש גרסאות טריילהוק, שזוכות לשינויי מבנה ומכניקה המשפרים משמעותית את יכולת השטח. ועכשיו, גם לגרנד צ'ירוקי יש גרסת טריילהוק, והיא אפילו הגיעה ארצה.

ולא סתם, אלא אפשר לבחור: הדגם האירופאי אצל סמל"ת, או הדגם האמריקאי (עם שתי טבעות עיגון גדולות מלפנים) אצל אוטומקס, היבואן המקביל של ג'יפ. זה האחרון גם סיפק לנו את רכב המבחן (בצבע לבן) (בצבע אדום - רכב המבחן של סמל"ת - יבואן ג'יפ לישראל).

אז מה מציעה גרסת טריילהוק? בתחום החזותי ישנן אותן טבעות אדומות, הרבה פחות כרום והרבה יותר שחור ואפור. על מכסה המנוע מדבקה גדולה בגימור מט — למניעת הבהקים בנסיעה מדברית, למשל. חישוקי "18 עם צמיגים גבוהי־דופן — 265/60 — משלימים מראה שנראה "שטח" יותר מאשר הגרסאות הרגילות.
יש גם מתלי אוויר שהותאמו במיוחד לגרסה זו "לביצועי שטח עדיפים" כדברי היצרן, ומשפרים את מרווח הגחון בס"מ במצב הגבוה (מבין שלושה). את החבילה משלימים מיגוני גחון מלאים מפלדה ומערכת הנעה קוודרה־דרייב II, הבכירה בהיצע של ג'יפ, עם יחס העברה נמוך (ככל הנראה זהה לזה שמוצע בשאר הגרסאות) ודיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור. לא, אין נעילה מלאה בשום מקום — חוץ מאשר בקטלוגים העשירים של יצרני השיפורים.
וישנה גם אפשרות לפרק את החלק התחתון של הפגוש הקדמי במהירות בזכות ברגי פרפר — למרות שנראה שמה שמתפרק הוא רק מגיני הבוץ הקדמיים ופס דק מתחתית הפגוש. הנתונים מדברים על שיפור דרמטי של זווית גישה בזכות הסרת הפגוש; 36.1 מעלות בהשוואה ל־29.8 מעלות איתו.

ענייני איפור ואבזור

תא הנוסעים מציע עיצוב אלגנטי וביצוע טוב, שמגבים את שאיפות ג'יפ כמותג פרמיום. אבזור עשיר מוסיף גם הוא לתחושה הטובה: מושבי ספורט מעולים עם כיוון חשמלי, אוורור וחימום, גם המושבים מאחור מחוממים ובחלק זה גם יציאת מיזוג, שפע עור, מסך "8.4 עם מערכת מולטימדיה עשירה וקלה למדי לתפעול, גג פנורמי, מפתח חכם — והרשימה עוד ארוכה.

ולא פחות חשוב — שפע מערכות בטיחות. אוטומקס מביאה את הרכב עם חבילת הבטיחות, האופציונאלית בארה"ב, שכוללת בקרת שיוט אדפטיבית (עובדת מעולה, גם במהירות פקקים), ניטור שטחים מתים, תיקון סטייה מנתיב וכמובן בלימה אוטונומית. גם בנסיעה לאחור, מה שיכול ליצור מצבים משעשעים/מעצבנים כאשר המערכת מזהה שיחים/עשבים ובולמת עצמאית.
כשמצרפים את שפע האבזור ועיצוב תא הנוסעים למרחב הפנימי הגדול, מתקבלת תחושת עושר נעימה. עניין, שבמפתיע, לא ברור מאליו גם במכוניות ברמת המחיר הזו. תא המטען נראה קטן יותר מהנפח המוצהר, אבל עדיין מספיק כדי להכיל בלי בעיה ציוד לפיקניק עשיר.

נעים לי נעים לי

והתחושה הנעימה ממשיכה גם כשיוצאים לדרך. המנוע — 3.6 ליטר V6 בנזין המוכר של היצרן — חלק ונעים, מתואם היטב עם תיבת שמונת ההילוכים שמשודכת אליו ויחד הם מזיזים את הרכב בקלילות האופיינית למנועים גדולים. המתלים מספקים נוחות טובה מאוד בעיר ומחוץ לעיר, ורק על גלי כביש ובמהירות גבוהה אינם מונעים תנועה מעט ארוכה מהרצוי של המרכב. בידוד רעשים מוצלח משלים את החבילה, כאשר למרות צמיגי "חצי שטח" אין כמעט בכלל רעשי כביש. רעשי רוח קלים מופיעים רק במהירות כביש שש, וצליל המנוע כמעט ולא מורגש אם לא דוחקים אותו לעבר הקו האדום.

בקיצור — יופי של שייט למרחקים ארוכים. כל זמן שמדובר בכבישים ישרים. בכביש מפותל השילוב של צמיגים מוטי שטח עם משקל גבוה ומתלים רכים יוצר התנהגות מסורבלת ולא הכי מדויקת. לא משהו ברמה מסוכנת, חלילה, אבל בהחלט כזו שמעודדת את הנהג להוריד את הקצב.

וכשמורידים את הקצב מקבלים צריכת דלק שפויה למדי — לפני הירידה לשטח, ואחרי לא מעט קילומטרים שרובם על כבישים בין עירוניים, מחשב הדרך סיפר על 8.4 ק"מ לליטר. אבל רגל כבדה על הגז, או עמידה ממושכת בפקקים, תצניח את הנתון הזה לתחום שבין חמישה לשישה ק"מ לליטר. עדיין — מכובד בהחלט עבור כלי שכזה.

מפשילים מתלים

ואחרי הנסיעה הארוכה צפונה, מגיע הזמן לרדת לשטח. לצורך העניין נבחר מסלול ברמת הגולן שמוגדר במדריכים השונים כ"קושי בינוני" לרכבי שטח עם הילוך כוח. עם הטריילהוק הגדול לא היה ברור על מה ולמה זכה המסלול בדירוג הזה.
מערכת ההנעה הורידה כוח ביעילות גם בקטעים תלולים ותחוחים, והתגברה בקלות על הצלבות בעליה. בקטעים המסולעים כל שנדרש הוא להרים את הרכב למצב הגבוה מבין השלושה האפשריים — עניין שלא היינו מתנגדים אם היה מתבצע מהר יותר — ולנסוע. אולם במצב הגבוה ביותר המתלים הופכים לקשים מאוד (בעיה מוכרת במתלי אוויר), מה שפוגע קשות בנוחות הנסיעה, ודורש מהנהג להעלות ולהוריד את הרכב בהתאם לאופי השביל כדי לקבל שילוב אידיאלי בין נוחות לשלמות הגחון.
ועוד בנושא גובה המתלים — היבואן הדריך אותנו כי יחס ההעברה הנמוך, LOW, משתלב רק במצב הנמוך של המתלים. מוזר — ומסרבל את המעבר ליחס הנמוך.

אבל התלונה העיקרית בשטח היא לגבי שדה הראייה קדימה — השמשה הקדמית נגמרת נמוך מהמקובל ברכב שטח, ויחד עם מכסה המנוע הגדול והרבוע מתקבל שטח מת גדול במיוחד, עניין שדורש מהנהג זיכרון טוב בקטעים טכניים — או להיעזר במכוון.

הצמיגים המקוריים - גודייר רנגלר אדוונצ'ר — הפגינו אחיזה נאה על סלעים ועפר, ולא נראו עליהם חתכים כלשהם או "נגיסות" שסלעי הבזלת החדים יכולים לגרום להם. ואם הזכרנו עמידות וסלעים — מיקום הרדאר של מערכת בקרת השיוט, בתחתית הפגוש הקדמי וללא מיגון כלשהו, מעורר תהיות לגבי עמידותה בשטח.

נוצות

בניגוד למצב באחים הקטנים יותר , גרסת הטריילהוק של האינדיאני הגדול מציעה יתרונות שטח צנועים יחסית ביחס לגרסאות הרגילות — אולי בגלל שיכולות השטח של הגרנד צ'ירוקי לא רעות גם באותן גרסאות "רגילות". ועדיין, יכולת השטח שמציע הגרנד צ'ירוקי טריילהוק "מהקופסה" היא די והותר לטייל המזדמן, שרק מחפש כלי איתו יוכל להשלים כמעט כל מסלול טיול שברשת. מי שאתגרי עבירות הם הקטע שלו, שטיול שטח מבחינתו לא שלם בלי איזה מעלה או שניים, עדיף שיקנה לו איזה רוביקון — או ישפר לטעמו גרנד צ'ירוקי רגיל.

גרנד צ'ירוקי טריילהוק הוא שייט מצטיין למרחקים ארוכים, על הכביש או מחוצה לו, מציע רמת עידון גבוהה ורמת אבזור עשירה במחיר שאינו גבוה בהרבה משל לנד קרוזר בנזין. אז אם חשבתם להוציא בסביבות 400,000 שקלים על רכב שאמור להיות נעים בכביש ובעל יכולת מכובדת בשטח, הטריילהוק הגדול צריך להיות גבוה ברשימה שלכם.