יומן מסע – אמצע השבוע בנחל דישון, מאי 2018

ימי שני של חורף 2018 הקפידו להיטיב איתנו, גם בכל מה שנגע למזג האוויר ששרר בימים בהם יצאנו לטיולים, עם שמש חורפית שהקפידה ללטף אותנו באורה הרך. טוויסט בעלילה הגיע דווקא בטיול של אמצע חודש מאי. הראשונים שהגיעו בבוקר למקום המפגש, התחילו להזרים הודעות בוואטסאפ: שמוליק כתב "חורף, אני בתחנה - רעמים וברקים… חוץ לארץ", ובצלאל הכריז: "הוצאנו משוטים…". מתי ומיכל שמבלים עם דייויד ורותי בחו"ל בפרובנס, שלחו לנו איחולים לטיול מהנה ובוץ נעים. האיחולים שלהם עבדו ובגדול.

יצאנו לדרך עם וישרים פועלים, ולא חלפה אפילו חצי שעה עד אירוע הבוץ הראשון והמשמעותי של הטיול. שלולית די תמימה למראה, לכדה את הסובארו של אסתי. "סעי אחורה, סעי קדימה", עופר ניסה להוציא אותה מהבוץ בלי ללכלך את הנעליים. לא עזר. גם הניסיונות לדחוף אותה קדימה, לא קידמו את החילוץ. עופר הוציא שפלות, שמוליק הניח אותן לפני הגלגלים הקדמיים של הסובארו., "תני גז". גם זה לא עזר. בינתיים שאר הרכבים בשיירה עקפו את השלולית בדרך חלופית, ושבתאי בפאג'רו נקרא לחילוץ. רצועה נקשרה אל וו הגרירה, והוא חילץ את אסתי ונינה ממלכודת הבוץ.

להיות סוגר השיירה זה תפקיד עם אחריות, ויש לנו את הקבועים שעושים את העבודה בנאמנות ובמיומנות. הסוגר הראשון בהיררכיה של טיולי יום שני הוא בועז, אחד המטיילים הוותיקים של אמצע השבוע. כשהוא לא מגיע לטיול, מחליף אותו מתי, הפעם שניהם היו חסרים ושבתאי קיבל את המינוי, ועשה אותו בדיוק כפי שכתוב בפרוטוקול.

בחלקו הראשון של הטיול נסענו בנחל צבעון, קטע דרך ששנים רבות לא היינו בו. נזכרתי ששכחתי כמה שהדרך הזאת יפה. נחל צבעון היה רק המתאבן לקראת המשך היום, לאורכו של נחל דישון.

ב-9/3/2013, בטיול שבת, נסענו להיפרד מחלקו המרכזי של נחל דישון - אחד ממסלולי ה-4X4 המרשימים שיש בארץ, שנסגר לכניסת רכבי שטח. כמונו היו בשבת ההיא מאות רבות של ג'יפאים, וטיול הפרידה הפך לפקק אחד גדול. נהגים חסרי סבלנות נדחפו, באו מכיוונים נגדיים והתעצבנו אחד על השני. הבלגאן היה גדול. למחרת אותו יום נסגר המקום לנסיעת רכבים.

לפיכך, בטיול הנוכחי נאלצנו להגיע לחלק התחתון של הנחל דרך הכביש, אבל לא היו שיירות שהפריעו, בקושי פגשנו טרקטורון אחד.... אף אחד לא התלונן, כי איך אפשר להתלונן בתוך יער קסמים כששיחי בר של לוע ארי פרחו על המדרון הסלעי, וטיפות הגשם שנקלעו לתוכם נצנצו לאורה של השמש, שהפציעה והספיקה להזכיר לנו שהקיץ אוטוטו כאן.

בסטנדרט של הטיולים, חלק חשוב במקומות בהם אנחנו עוצרים זאת הרחבת הדעת. היסטוריה, סיפורי מורשת, תולדות ארץ ישראל וכו'. בנחל דישון עופר דיבר בעיקר על הטבע. כשעשרה אפרוחי חוגלה שזה עתה בקעו מהביצים רצו בעקבות אימם המבוהלת מאימת שיירת הג'יפים שלנו, קיבלנו הסבר מלומד על ההבדל בין ציפורים שיש להן גוזלים, לעומת בעלי הכנף ממשפחת התרנגוליים שמהביצים שלהם בוקעים אפרוחים.

נראה היה שדרך החתחתים הזכורה לנו מהטיול הקודם בחלקו התחתון של נחל דישון שופרה, וסיימנו את המסלול מוקדם מהמתוכנן, מה שאיפשר לנו להמשיך לנחל מחניים ולעצירה שתמיד משמחת בעין ירדה. ובדברי ימי עין ירדה תיזכר חבורת ג'יפאים וג'יפאיות שרדפו עם המצלמות והטלפונים אחרי צב מים, שרק רצה להיעלם. סיימנו שם בצילום קבוצתי, והמשכנו להסניף עוד קצת מים בירדן ההררי.

רגע לפני שהטיול הסתיים, נדחקנו דרך מסבכי הברזל של גשר בנות יעקב כדי לראות את הנהר הכי גדול שיש לנו ממבט על. להתראות בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן