מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר - הונדה אפריקה טווין

לא אובייקטיבי. זהו שחררתי את זה מהתחלה. לפני כשנתיים, ערכתי מבחן השוואתי בין שלושה דו"שים קרביים מהמובילים בשוק. מסע ארוך בכביש ובשטח הרחק אל המדבר. עם כל מכשול שצלחנו החסרתי פעימה ואחרי עליה ארוכה ומסולעת כבר הבנתי שלבי נתון לאפריקה טווין. כמו סמארטפון אחרי נוקיה, חשבתי שזה אולי מיותר, אבל אחרי שחוויתי את מעטפת הביצועים, כבר לא יכולתי לחזור לאחור וקניתי אחד. האפריקה טווין מתח עבורי את גבולות השטח והכביש יותר מכל אופנוע אחר עד כה. יש חזקים ממנו, יש קלים ממנו ויש קרביים ממנו. כולם במחיר של שטח על פני כביש או להיפך. עבורי האפריקה טווין היה הכי הרבה שטח שיש באופנוע שכל כך מפנק בכביש.

חלפו שנתיים. הונדה משפרת את הדגם הקיים ומגדילה ויוצרת בנוסף דגם קרבי יותר. אדוונצ'ר ספורטס בשבילכם. ואני, עם לוחית המבחן, מרגיש כמו ילד בחנות ממתקים.

ובחנות הממתקים זוכים דגמי 2018 למפלט חדש, לוח תצוגה שונה, מצערת אלקטרונית וארבעה מצבי ניהול מנוע. דגם הספורט הקרבי מצויד גם בבולמים ארוכים וקשיחים יותר, כידון גבוה, מושב גבוה ושטוח, משקף גבוה, רגליות רחבות, מכל דלק גדול, ידיות מחוממות, שקע מצת, סבל אחורי קרבי, מגני צד ומגן גחון כיפת ברזל. כל הטובין הזה תחת צביעה חגיגית לרגל 30 שנה להולדת האפריקה טווין.

הרושם הראשוני גדול. הספורטאי נראה ומרגיש עצום. שיעור קומתו ניכר ואני ממש מרגיש על הגובה. הגודל משרה ביטחון בכביש ובשטח, כשכל מדרגה או חריץ נראה זניח תחת גחון הברזל הגבוה ביותר בנישה. ארגזי הצד המקוריים מתחברים לספורטאי ללא כל התאמה נדרשת.

זנב האופנוע קצת שונה ומכיל תא קטן לאחסון כלי עבודה. הכידון גבוה ונוח יותר, בעיקר בעמידה. המושב גבוה בחמישים מ"מ. התוספת נובעת ממהלך בולמים הגדול בכעשרים מ"מ ומשכבת ספוג נוספת במושב הקדמי, שנועדה ליישר קו עם המושב האחורי. תוספת הספוג רכה ונוחה יותר. עם זאת, בסיס המושב לא השתנה ומי שרוצה להנמיך יכול להחליף את המושב למושב הדגם הקודם או אף למושב מונמך.

סיבוב קטן של המפתח ואות חיים ממלא את הצג. הספרות בתצוגה יותר גדולים וברורים. אחת התוספות האהובות עליי בדגם החדש היא טווח הנסיעה הנותר בכל עת. המסך ממוקם בזווית כזו שתקל על קבלת אינפורמציה גם בעת רכיבה בעמידה. רוב הזמן המידע נראה הרבה יותר טוב, למעט מקרים של שמש מאוד נמוכה.

עם התעוררות המנוע, נשמע צליל עבה יותר ובשרני. השיפור המרגש ביותר מורגש במשיכת המצערת -

תגובת המנוע חדה ופראית. בעקרון, מניב המנוע אותה עצמה, אך התגובה הרבה יותר טובה. מכל הדלק גדול יותר, עבור טווח רכיבה שבין 500 ל- 600 ק"מ.

המשקף הקדמי הגבוה מצליח לחפות על מיקומו הרם יותר של הרוכב. מצבי ניהול המנוע כוללים שלושה מצבים מובנים: עירוני, תיור ושטח ומצב משתמש הניתן לעריכה. הבשורה הטובה היא ששינוי מצב נשמר, גם לאחר דימום מנוע. המשתנים הניתנים לעריכה עבור כל מפה הם: תגובת המנוע (3 מצבים), בלימת המנוע (3 מצבים) ובקרת אחיזה (7 מצבים + ביטול).

מחלקת הגימיקים סידרה לנו מנגנון איתות הכבה עצמאית. כמו כן, במצבים בהם פועלים בקרות החירום מהבהבים אוטומטית כל המאותתים. העברת ההילוכים חלקה וטובה יותר, גם בלי מצמד.

פרץ ריגוש שני נובע מעבודת הבולמים. כאמור, מהלך עבודת המתלים ארוך יותר ואופיים קשיח יותר (אטי) ביחס לדגם הרגיל. הדגם הרגיל מצליח לשלב רכות שפחות מעייפת עם יכולת שטח טובה מאוד. בולמי השואה הארוכים מתמודדים טוב יותר עם מכשולים רצופים ופחות מנדנדים את האופנוע בכניסה אגרסיבית לתוך וביציאה מפניות חדות בכביש. קצב הרכיבה על הספורטאי גבוה יותר בזכות מהירות התגובה והביטחון בה שורה האופנוע.

הרכיבה בשטח מאתגרת. מפלסי הגובה משתנים וכשׁשׂדה הראייה חמקמק נדרש להתאים את קצב הרכיבה למצב הקיים. שדה חמניות יפהפיות נישאות לגובה רב, צובעות את האופק בצהוב כמו להקת מעודדות המסתירות את המשך הדרך. המושב הגבוה והשטוח מקל על המעבר מישיבה לעמידה ועל התנועה לפנים ולאחור בהתאמה. המעבר לעמידה פוקח את עיניי לרווחה והקצב שוב עולה.

הרגליות הרחבות, נוחות ומחברות אותי טוב יותר לספורטאי. לעניות דעתי, רוכבים המבלים יותר בשטח ישמחו לרגליות אף יותר רחבות. כפתור בקרת האחיזה עדיין מאוד נגיש ואינטואיטיבי לשימוש. הבקרה בדגם החדש אינה מתבצעת באמצעות ניתוק הצתה, אלא על ידיד השבתת המצערת, בזכות היותה אלקטרונית. התרשמתי שבקרת האחיזה מתפקדת טוב יותר ופחות דרמטית לעומת קודמתה. מגני הידיים המקוריים מפלסטיק שומרים מפני חצץ שמופצץ, אך לא יעמדו על המשמר בנפילות.

האופנוע עדיין משווק עם צמיגי הדנלופ טריילמקס. הצמיגים טובים לכביש ולשטח קל. לטובת רכיבה אגרסיבית בשטח מומלץ לעבור לצמיגים בעלי חתך שטח גבוה יותר. ובכלל, הלוק של האדוונצ'ר ספורטס פשוט דורש קוביות.

המשקל הרטוב כבד בעשרה ק"ג. חצי מזה בגלל דלק, היתר בגלל מיגונים ותוספות. מרכז הכובד עדיין נמוך ויכולת השליטה באפריקה טווין מצוינת גם במהירות זחילה.

כשקצב הרכיבה עולה, שוב מבריקים הבולמים. יכולת השיכוך טובה יותר והאופנוע מרגיש יותר בטוח לגהץ מהמורות במהירויות גבוהות יותר. הארגונומיה נוחה מאוד וקל יחסית להביא את האופנוע בדיוק לנתיב בו רוצים לעבור.

אובייקטיבי או לא, השתדלתי להוריד קצת את הסמיילים והלבבות, ואפילו לגלות קצת עננים. אך אם תחסירו פעימה אחרי שתרכבו עליו, אל תגידו שלא הזהרתי אתכם מפני התאהבות ממגע ראשון.

גולת הכותרת בדגמים החדשים היא תגובת המנוע החדה, הבּינה במיפויי המנוע ועבודת הבולמים הספורטיבית ביותר. כמו האופנוע, גם קצב הרכיבה גבוה יותר בכביש ובשטח.

הצביעה יפה, אך חבל שאין גוונים נוספים לבחירה. האופנוע ידידותי יותר לרוכבים גבוהים ועבור מסוקסי השטח מומלצים שיפורים קלים באגף הצמיגים, הרגליות ומיגון הידיות.

מרווח הגחון יביא את הרוכב רחוק יותר בשטח. דלק לא יחסר לכך, אם כי אישית הייתי מסתפק ואף מעדיף את מכל הדלק הרגיל. הצג יותר ברור ועשיר, הצליל יותר מפתה והנוכחות איתנה כסלע.

בסתר לבי, אני כבר מצפה לדעת מה יהיה האופנוע הבא. מה יהיה טוב יותר. זה אולי ייקח עוד כמה שנים, אך זה יגיע. סביר מאוד שהוא יהיה בכלל חשמלי. הטכנולוגיה לא עוצרת וכך גם התיאבון שלנו לאופקים יותר רחבים. עד אז, עבורי, האפריקה טווין אדוונצ'ר ספורטס הוא הכי הרבה כביש שיש באופנוע שטח אדיר.

מפרט טכני