מסע אל לב הבקעה - דצמבר 2018

תוכניות לחוד ומציאות לחוד

התוכנית המקורית הייתה טיפוס אל הסרטבא מכיוון ציר משואה, ירידה במעלה אלכסנדריון ( מעלה הסרטבא) לעבר היישוב יפית וטיפוס לכיוון מעלה אפרים דרך אנדרטת הבקעה.
מזג האוויר החורפי שפקד את האיזור בימים לפני הטיול גרמו לי להרים טלפונים רבים לתושבי האיזור וכאלו שטיילו באיזור בשבוע שקדם לטיול והוחלט כי ציר משואה לסרטבא יורד מהפרק!
שימוש בצירים נוספים הוטלו בספק ולבסוף הוחלט להמר על ציר מכורה-סרטבא.
הציר מוכר לי כבעייתי בחורף אך רובם המליצו וטענו כי הוא הציר עם הסכיויים הגבוהים למעבר וזאת למרות המעלה שלצורך העניין ייקרא " מעלה מכורה" - מעלה מעט דרדרתי, מעט הצלבות, סלעים - כשהם רטובים זה בעייתי.

מעלה מכורה

ציר מכורה

כיום לפני הטיול, כל המשתתפים מקבלים הודעה על שינוי נקודת המפגש.
נפגשים במכורה בשעה 09:00, ונכנסים לשטח. מהר מאוד נקלעים לשטחים חקלאים בוציים - לא משהו שהתקשנו להתמודד איתו.
מתחילים את הטיפוס ומגיעים עד המעלה. היינו שיירה של כ 10 כלי רכב - חלקם משודרגים יותר וחלקם סטנדרטים. - לכח ולאחיזה היה חלק נכבד בכיבוש המעלה. מעלה של כ 150 מטר שחלקו העליון בנוי מסלע גדול ומחלקי ולכל זה נוסיף את ההצלבה - בקיצור מעלה לא קל בכלל.
נקצר ונציין כי מלבד 3-4 כלי רכב, כל יתר הקבוצה נדרשה למשיכה עם 3 רצועות בנות 9 מטר כ"א וסהכ כ 30 מטר של רצועה. הרכב המחלץ, רכבו של עבדכם הנאמן גם נתקל בקרקע ללא אחיזה והחילוצים לא היו קלים - קרוב לשעה וחצי היינו במעלה - גשם קל מידי פעם אך האדרנלין והעזרה של האחד לשני הפכה את כל החילוץ לחוויה משותפת.
הרכבים הראשונים של המעלה התבקשו להתקדם כ 100 מטר על מנת לאפשר לאחרונים לטפס והתברר כי ממש 100 מטר ממעלה מכורה יש עיקול, על קרקע בוצית וחלקה, עם שפ"צ שמאלה לכיוון חריף רחב ועמוק שיצרה זרימת הגשמים האחרונה. הרכב הראשון החליק לתחילת החריץ ורנגלר נפל לחריץ.
הערכת מצב מהירה הובילה למסקנה אחת - כל רכב שינסה לטפס, יגיע בסופו של דבר לעומקי החריץ - אז קיבלתי החלטה - מ ס ת ו ב ב י ם .
כן אחרי החילוצים והמשיכות בעלייה - מסתובבים.

איפה נאכל צהרים כשהגשם המעצבן לא מפסיק

אז הסתובבנו ונבחר ציר חליפי רק מעלינו יורד גשם והשעה כבר שעת צהרים ולא אכלנו ארוחת בוקר ואנחנו רעבים. לעצור סתם ולאכול לא ניתן כי - ג ש ם, מנסים לאתר חממה או סככה עד שמגיעים לכפר ערבי שסכור לי כמאוד ידידותי. באחד החצרות אני מאתר בוסתן עם גגון, שולחן וכסאות - מתאים בול לצרכים שלנו. אחד מיושבי הבית מסתובב בחצר והחלטתי ליזום - פניתי אליו בעזרת אחד מדוברי הערבית בשיירה וביקשתי את רשותו להשתמש בחצר/בוסתן. הבחור פשוט שמח והחל מייד לסדר את הרחבה עבורינו. ברז מים צמוד, כסאות ושולחנות ובקיצור כל מה שצריך .מסביבנו רפת מאולתרת עם 2 פרות, מעט תרנגולות ולילדי השיירה היה הרבה מה לעשות בזמן הפנוי. שיירה נוספת חולפת על פנינו, גפ הם משתמשים בציר כציר חלופי מחמת המעלות החלקלקים וממכשיר הקשר שלהם יוצאים קולות של ניסיון איתור מקום לארוחה...מוכר לא?!.

שלב האילתורים וההימור השני

יוצאים מהכפר וההתלבטות היא באיזה ציר לבחור מבלי להתמודד עם חילוצים נוספים.אין תשובה ממש ברורה אבל בחרנו במעלה יתרו המוביל אל ראש מעלה חרובה - אותו מעלה שמוריד אותנו ישירות למושב רועי ומשם הביתה.
הציר שעולה מהכביש במעלה יתרו חושף בפנינו נוף מדהים של הסרטבא ושל ההרים שנכנענו למעלות ולחלקלקות הקרקע שלהם. הגענו לראש מעלה חרובה ועם הרבה סבלנות ירדנו את המדרגות במעלה והגענו לשדות החקלאיים שהוציאו אותנו, מלאי בוץ!! אל כביש אלון.
אפשר בקלות לסכם - היה פשוט מדהים !

יורדים את מעלה חרובה