יומן מסע: מועדון סובארו דרייב בחולות חלוצה - 2/3/19

כל הדרך מהמרכז דרומה לא הפסיק לרדת גשם, מתון אבל צפוף, כזה שחייב את המגבים לעבוד ללא הפסקה. ענן אפור-שחור כיסה את השמיים, מאופק לאופק, מחשיך את השמש העולה. מזג אוויר כזה תמיד מעלה חששות: מה יהיה אם הגשם לא ייפסק? כיצד נקיים את הטיול? מה יעלה בגורל כל ההפסקות והעצירות המתוכננות? אבל החששות מתחילים להתפוגג בואכה צומת יד מרדכי, כשפיסות שמיים תכולות מתחילות להציץ מבין העננים. עוד מרחק קצר דרומה ובצומת סעד הגשם פוסק ושמש חיוורת מבצבצת פה ושם. יופי, אפשר לקיים את הטיול כמתוכנן.

את נקודת המפגש קבענו בתחנת הדלק הצמודה לקיבוץ מגן. המטיילים, כרגיל בטיולי מועדון סובארו דרייב, מגיעים בזמן. תדריך קצר, הסברים על נהיגת חול, קביעת סדר הנסיעה בשיירה וחלוקת מכשירי קשר – ואנחנו יוצאים לדרך. תחילה על הכביש עד לקיבוץ גבולות, שם נכנסו לשטח. עברנו ליד מצפה גבולות, הנקודה בה הוקם הקיבוץ בשנת 1946, ולצערנו האתר היה סגור ומסוגר.

בהמשך, עצרנו להפסקת בוקר ליד אחד מעצי האשל המנקדים את ים החולות של הנגב המערבי. זהו אחד האזורים האחרונים בארץ שהציוויליזציה עדיין לא חדרה אליו, בזכות היותו שטח אש ותחושת הנסיעה בו משכרת. ניצלנו את ההפסקה להורדת אוויר מהצמיגים, צעד הכרחי למי שרוצה לצלוח את הדיונות, ולארוחת בוקר מהירה. לחימום האווירה – נשבה רוח מקפיאה - חילקנו תה רותח לכולם. מכאן והלאה, שייטנו כל היום בשמורת החול הגדולה, הכוללת את חולות חלוצה, חולות עגור וחולות שונרא. ולא סתם בחרתי את המלה "שייטנו": הנסיעה בדיונות, עם המעלות והמורדות התכופים, דומה יותר מכל להפלגה בסירה.

היעד הראשון היה הדיונה הגדולה וכבר מרחוק ראינו את מקבץ כלי השטח שעלו וירדו ממנה: אופנועים, טרקטורונים, SBS-ים, טנדרים ושאר מגוון רכבי שטח. ניסיון שלנו לטפס עליה הסתיים בשקיעה של הרכב השני בשיירה, ממנה הצלחנו להיחלץ בעזרתם של צעירים בדואים מהיישוב ביר הדאג'. את שאר כלי הרכב כבר שלחתי מסביב, והתחברנו חזרה לשביל האדום החוצה כמעט את כל השמורה. דיונה קטנה בדרך - ועוד שקיעה, הפעם של המדריך... פקשוש קטן של הנתיב וה-XV כמעט יושב על הגחון. חפרנו קצת, גייסנו את כל הגברים לדחוף, שתי רצועות של 9 מטר כל אחת חוברו יחדיו ונרתמו לרכב שהיה מאחורי – ובמאמץ משותף נחלצנו גם מהשקיעה הזו.

נקודת העצירה הבאה המתוכננת היא העיר הנבטית רחובות שבנגב. אבל עוד בטרם שהגענו לשם – קריאה במכשיר הקשר: תראו איזו פרחים סגולים יפים לצד הדרך! כמובן שעוצרים ויוצאים מכלי הרכב, ואנחנו פוגשים את אחד מהפרחים היפים ביותר בארץ – איריס הנגב, השייך לקבוצת איריסי ההיכל. יש כמה מינים של איריסים כאלה בארץ, שלושה מתוכם גדלים בדרום: איריס הנגב, איריס ירוחם ואיריס שחום. בהמשך היום פגשנו עוד מקבצים של האיריס הזה, לצד אין ספור פרחים אחרים. הפריחות מדהימות, כמו שלא ראינו באזור הזה כבר שנים רבות, וזה בזכות גשמי הברכה שירדו השנה.

את הפסקת הצהריים עשינו לצד הכנסייה הגדולה בעיר הנבטית, ולאחריה המשכנו לכיוון קניון הלס. תופעת טבע מעוררת השתאות של נקיקים עמוקים שנגרמו בגלל סחף מים באדמה הרכה. עוד כמה עצירות קצרות כדי להתפעל מהפרחים ולצלם אותם, עצירה ארוכה יותר לקפה הכרחי לצידו של עץ אשל ענק נוסף – ואנחנו יוצאים מהשטח ליד באר מילכה. מפאת קוצר הזמן, ויתרנו על נסיעה בנחל לבן, אבל נחזור לשם בהזדמנות קרובה.

תודה לכל המשתתפים, ונתראה בשטח.

לצפייה ביומן המסע של הקבוצה של קובי בצלאל - הקליקו כאן

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן