בחודש אפריל ובמזג אוויר מושלם!, יצאה קבוצה של 20 חברים לטיול ג'יפים במדבר הדרומי של ירדן.
עקבה, וואדי ראם, חרז'ה - ארץ הקשתות, פטרה, פטרה הקטנה והערבה הירדנית היו רק חלק מהמקומות שחבורת הג'יפאים, שהצעיר שבניהם בן 15 ואילו "זקני השבט" בעשור השישי לחייהם, טיילו בהם.
הדריך: וייזל עדי
השעה 07:30 וראשוני הג'יפים מגיעים לרחבת החניה של מעבר הגבול בין אילת לעקבה. המרת הכסף, אגרת יציאה, אישור המכס להוצאת הרכב מהארץ וסיום בביקורת הדרכונים שלמשרד הפנים. כלי הרכב עומדים אחד אחרי השני בשער היציאה ממעבר הגבול הישראלי ואילו מהצד הירדני - רכב אחר רכב נכנסים לביקורת ובדיקת הג'יפים בצידו השני של הגבול.
הג'יפים הישראלים מקבלים זהות ירדנית, לרבות ביטוח חובה, רישיון רכב ולוחית רישוי. בסיום הליכי הבירוקרטיה , עומדים על רקע תמונת הענק של עבדאללה השני - מלך ירדן, לתמונת הקבוצה המסורתית.
עקבה היא העיר הדרומית ביותר בממלכה הירדנית וממוקמת ממזרח, מול העיר אילת שלנו. עקבה הינה האיזור היחידי בירדן בו ניתן להתרחץ במי ים סוף הוא הים האדום, וכאן הירדנים מציעים לתיירים אטרקציות של צלילה וספורט ימי. לעקבה עבר הסטורי ואפשר למצוא בה ממצאים ארכיאולוגים קדומים. העיר מונה כ-110,00 תושבים, ומאחר וזהו המוצא הימי היחידי שיש לירדן ניתן להבחין בכישים בדרך אל ובדרך מעקבה בתנועה עמוסה של משאיות המובילות סחורה ומכולות.
עם הגעתנו לעקבה סיירנו בשוק המקומי, קנינו קצת תבלינים ופיצוחים ונהננו מהשוק הססגוני שבלב העיר.
על "דרך המלך" טיפסנו לכיוון ואדי ראם וזאת למרות שאת הביקור לעומקו של ואדי עצמו השארנו ליום השני למסע.
נכנסנו לדיונות שמצפון לוואדי ראם, הורדנו אוויר מהצמיגים לכ- 15 PSI והתחלנו ב"בניסוי כלים" והכרת רזי הנהיגה בדיונות. הדיונה הראשונה שפגשנו בהחלט לא קלה ולכן נשארנו בה כשעה עד שכל 8 הג'יפים הצליחו לעלות. היו כאלה שהתקשו והיו כאלה שממש עפו! - מסתבר שהתוצאה בקצה הדיונה תלויה בנחישות הנהג.
חלק מהג'יפאים בשיירה נוהגים לראשונה בדיונות וחלקם מעט מנוסים יותר, אך לכולם זו חוויה מיוחדת.
בין הדיונות הנמצאות צפונית לוואדי ראם, נסענו גם ב"ימות מלח" - או "קע" בערבית והשתעשנו בדיונות ברמות קושי מגוונות עד שהגענו באור אחרון למאהל בו נישן את הלילה.
ארוחת ערב טובה היא הפינאלה של יום רצוף חוויות. מאטפונה - מאכל בדואי מסורתי, שהתבשל כמה שעות בתוך האדמה הוא מעדן מדברי, ולאחריה כולם פורשים לישון.
היום השני חולק לשניים. הבוקר יוחד לסיור במרחבים העצומים שבלב וואדי ראם ולאחר ארוחת הצהרים נסענו להשתעשע בדיונות של חרז'ה היא ארץ הקשתות.
ואדי ראם נמצא בדרום הממלכה, כ 40 ק"מ צפונית מזרחית לעיר הנמל עקבה, והוא שמורת הטבע המדברית המפורסמת של ירדן. האזור הוכרז ע"י הירדנים כשמורת טבע או ליתר דיוק "איזור מוגן" בו ניתן למצוא שכיות חמדה מדבריות כמו קניונים, הרים ענקיים, דיונות חול, מעיינות וגם ציורי קיר מעשה קדמונים. השמורה סובבת סביב ג'בל ראם - ההר השני בגובהו בירדן 1760 מטרים.
בלב הואדי ממקום הכפר ראם - כפר קטן ומוזנח שכל המבקרים בוואדי חולפים בתוכות לאחר שעברו בכניסה הרשמית דרך מרכז המקרים של השמורה.
לאחר ארוחת הצהרים במאהל בו ישנו את הלילה, המשכנו מעט צפונה לכיוון תא שטח המכונה עפ"י המקומיים - "ארץ הקשתות" היא חרז'ה. תא שטח ענק, ובו ניתן למצוא מספר קשתות בגדלים ובצורות שונות. ביקרנו ב 2-3 מהם ולא יכולנו לוותר על ביקור ושעשוע מוטורי במספר דיונות הממשמשות כמקפצות לג'יפים.
באור אחרון עזבנו את תא השטח ועלינו על "דרך המלך", הוספנו אוויר לצמיגים ויצאנו צפונה לנסיעה של כשעה עד לכפר ואדי מוסא הנמצא מעל פטרה.
היום האחרון לטיול יוחד לביקור בבירת הנבטים היא פטרה.
המקום הינו אחד מאתרי התיירות היותר מפורסמים של המזרח התיכון, ולא בכדי נבחר בשנת 2007 להיכלל ברשימת של "שבעת פלאי העולם החדש", מקום שני אחרי החומה הסינית.
פטרה נוסדה כעיר נבטית קדומה שהתפרסמה בעיקר בשל "ארמונות" הקבורה שנחצבו בסלעים האדומים המרכיבים את הרי אדום. המבנים שנחשפו עד כה, ברובם מבנים שנבנו במאה ה 3 לפנה"ס, ונבנו ע"י הנבטים. לעיר היה תפקיד מרכזי שכן שימשה כתחנה עיקרית לשיירות הגמלים שצעדו בדרך הבשמים ומפטרה התפצלו דרכיהם לצפון - סוריה, או מערבה לכיוון נמל עזה.
לאחר הביקור באתר המרכזי נסענו לבקר גם באתר המוכנה "פטרה הקטנה" ולאחריה חזרנו דרומה למעבר הגבול בערבה.
2 תגובות
1
Galitp
15 באפריל 2019 ב 00:15
היה טיול מושלם. תודה עדי. נהננו מכל רגע.
2
אורח/ת - אלון וליאת סלע
17 באפריל 2019 ב 12:24
היה מעולה:החברה,המדריך והחוויות שאספנו בדרך.
תודה רבה עדי,היטבת לסכם בתמונות ובמלל את הטיול.
חג שמח מ"הסלעים"
תגובות