סיכום טיול שטח - בשבילים בואכה ירושלים, 7/9/19

יום שבת ה-7/9/19 התכנסנו בבוקר בפארק קנדה שבעמק איילון, כמה מטיילים שאוהבים לרדת מהאספלט, אך מעדיפים לא להתקשות מדי בדרך. בתפריט הדרכים ניתן למנות בעיקר שבילי קק"ל שאינם מאתגרים במיוחד, למעט איזה קוליס שנחרץ באדמה או מעט דרדרת שהחליטה להתיישב על השביל. לעומת זאת תפריט האתרים היה ארוך ומגוון על פני תא שטח לא גדול במיוחד - עדות להיסטוריה הרוחשת אותה חוותה האדמה של מדינת ישראל.

כבר בהחילת הטיול, יחד עם ההסברים הכללים על הטיול ומתכונתו, נהנו מתצפית על עמק איילון המרשים, בו התרחשו לא מעט קרבות מרכזיים בהיסטוריה של הארץ, אחד המרכזיים שבהם היו קרבות החשמונאים היהודים בשלטון ההלניסטי. משם המשכנו לשכשוך רגליים בבריכה הקטנה של עין איוב, אך לדאבוננו הבריכה הייתה במקומה, רק מה, ללא מים בתוכה. אז שמנו את פעמינו אל מקום העצירה הבא, אל ריכוז אבני המיל הרומיות - שלטי הדרכים של העת העתיקה, לחילוץ עצמות קטן מחוץ לכלי הרכב. לאחר מכן ולאחר בראנץ בקרבת שער הגיא, המשכנו ועלינו בדרך דיפנבייקר, שקרויה על שם נשיא קנדה לשעבר שהיה מתומכינו הבולטים בקהילה הבין לאומית דאז, שפנינו ירושליימה. בדרך עצרנו כדי להתרשם מהקיצוניות הטופגרפית איתה היו צריכים להתמודד פורצי הדרך לירושלים בתש"ח, ואף עצרנו קלות בגן היפני שנמצא שם.

לאחר מכן חצינו את כביש מספר 1 לכיוון דרום, כדי להמשיך על דרך בורמה שבשנת 1948 הצילה את היישוב היהודי בירושלים, כשכיוון הנסיעה הפעם הוא לעבר השפלה. לאחר עצירה נוספת באחד מאתגרי העבירות הקשים איתם התמודדו אדריכלי הדרך, מקום אשר קיבל את השם המהדהד - סרפטנטינות, המשכו אל מצפה הראל כדי לראות את הקצה של עמק איילון מצדו השני, וגם כדי לשמוע על המקום וחשיבותו בהיסטוריה של המדינה היהודית הצעירה לפני 70 שנה.

להתראות בטיול הבא