המסע למדבר הדרומי של ירדן הוא חוויה עוצמתית לכל החושים, בעיקר לעינים. את מה שרואים בטיול כזה אי אפשר לתאר במילים.
וכדבר המפרסם: תמונה אחת שווה לאלף מילים. אז בואו וניתן למצלמות לדבר ובין התמונות נשרבב מספר מילים לרקע ולסיפור המעשה.
צילום: אמיר נחומי, תומר עובדיה, אתי שוורץ
מפת פטרה : מתוך ספרו של אברהם נגב "אדוני המדבר"
מאת: אמיר נחומי
03/01/20
הכניסה לירדן אפשרית דרך מעברי גבול שנפתחו בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-26 לאוקטובר 1994 ע"י ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל והמלך חוסיין שגם הוא נאסף אל אבותיו. קדמה לכך "הצהרת וושינגטון" שנערכה על מדשאות הבית הלבן ב-25 יולי באותה שנה. בהשתתפות שני המנהיגים ובחסות הנשיא האמריקני ביל קלינטון.
במסגרת הנורמליזציה בין שתי המדינות שכללה כינון יחסים דפלומטיים, פתיחת שגרירויות, פתיחת גבולות ומעברי גבול למעבר חופשי של אנשים וסחורות, חופש גישה הדדי לנמלי הים והאויר, איסור בחוקי המדינות על תעמולה עויינת, ויחסי שכנות טובה. הנספח להסכם השלום מסדיר את תהליך הכניסה למדינות כולל עם רכבים בבעלות פרטית. אנו חשים לאורך שנים את יישומו המלא של הסכם השלום ונהנים מהכנסת האורחים של הירדנים, פקידי הממשל, אנשי הבטחון והאזרחים.
היום הראשון במסע הוקדש ל:-
1. כניסה לירדן - תהליך פורמאלי בתחנת הגבול בצד הישראלי, לאחריה תהליך דומה בצד הירדני, שבסופו אנחנו בירדן, מטיילים עם הרכבים שלנו תחת לוחיות זהוי ירדניות.
2. תדלוק רכבים, טעימה ממטעמי המטבח הירדני והכנסת האורחים בעקבה.
3. נסיעה בכביש הערבה הירדני, מהלך 124 ק"מ לפתחו של וואדי נמלא. טיפוס בוואדי (כביש מחודש בחלקו על תוואי דרך נבאטית עתיקה הנמצאת על הרכס של הרי אדום, בואכה הכפר וואדי מוסא).
4. התארגנות קצרה ויציאה לסיור רגלי באחד משבעת פלאי העולם - הלא היא ה"עיר" פטרה. במרכאות,- כי פטרה איננה עיר במובן הרגיל של המילה.
5. שהות למשך הלילה במלון טוב. ארוחת ערב דשנה, באדיבות המטבח הירדני והאזנה להרצאה מפי המדריך הישראלי על "אדוני המדבר" הלא הם הנבטים.
בוקר יום שישי, היום השני למסע. החבר'ה התעוררו משינה עריבה (לאחר שלילה קודם נסעו מאות ק"מ מביתם בישראל לעבר מעבר הגבול באילת). ארוחת הבוקר עשירה במטעמים, ושוב אנחנו בדרך. קודם לתדלוק הרכבים, לאחר מכן צידה לדרך הצפויה להיות מסע של יום שלם במדבר.
בשעות הבוקר המוקדמות כיסו עננים את ראשי הרי אדום. אנו מטפסים לגובה 1,700 מטר בנקודה הגבוהה ביותר והטמפ' נפלה ל-2 מעלות צלסיוס. לאחר כשעה קלה יצאנו מהענן ומולנו נפרס בכל הדרו המדבר הדרומי של ירדן. גלשנו עוד כ-24 ק"מ במורד הכביש הראשי המקשר את עקבה עם מען ועם עמאן, ונחתנו ברכות בחולות של שולי הדיונות שליד ישוב קטן על הדרך בשם חמיימה. ללא עיכובים מיותרים, הסתדרנו בשיירה והתחלנו את המסע ל"ארץ הקשתות" חלקת ארץ מדברית ששימשה מפיקי סרטים רבים כשטח הצילומים. ביניהם הסרט "לורנס איש ערב", "אינדיאנה ג'ונס", הפרק התשיעי בסאגה "מלחמת הכוכבים" - "עלייתו של סקייווקר", לרבות אתר צילומים בנוי של חברת הפקות צרפתית. וזה לא הכל. חלק זה של המדבר מזמן לנוהג בו אתגרי נהיגה בחולות ובדיונות ומכך שעמד לרשותנו מספיק זמן עד שעות החשיכה (אפילו בימים קצרים אלו של החורף), החבר'ה השתעשעו לרוב בדיונות ושחררו הרבה מרץ ואנרגיה חיובית. לקראת ערב, עוד הספקנו לעבור במרכז המבקרים של השמורה על מנת להסדיר את אגרת הכניסה לשמורה לקראת יום המחרת. ומכך שעוד עמדה לרשותנו שעה ארוכה של אור הערביים שמנו פעמינו אל ימת מלח גדולה ביותר שבה החבר'ה שעטו במעגלים ובקוים ישרים והפליאו את נהיגתם על משטח המלח הישר כמו זכוכית.
לקראת אור אחרון נחתנו במאהל הבדואי "קראוון" שם בילינו את הלילה. במאהל חיכתה לנו ארוחה בדואית אוטנטית ולאחריה הרצאה שניה, הפעם סיפור המרד הערבי הגדול והרפתקאותיו של לורנס איש ערב, קצין המודיעין הבריטי שחבר למנהיגי המרד וביחד איתם הפליאו מכותיהם בצבא העותומני הנסוג והמובס. הלילה ירד והיה קרררררררררררר מאוד.
הנ.צ. הראשון במדבר היה אזור הנקרא "ארץ הקשתות" על שום שהרוח, הפרשי טמפרטורות ומבנה קרקע של שכבות אבן חול מתחת לשכבת סלע קשה יצרו צורות של קשת במספר מקומות. נסענו לבקר בכולן.
מעט דרומה ולכיוון מזרח, ארכיטקט הטבע פיסל את הקשת הגדולה. אתר מוצף מבקרים ששימש אתר צילום לסרט "רוג אחת" שגם הוא מסדרת מלחמת הכוכבים. בדרך חולפים ליד עוד "פסל" מבית היוצר של הרוחות והמים - הפטריה הקטנה (גם כאן נערכו צילומים של הסרט "עלייתו של סקייווקר"). משם קצרה הדרך אל הקשת ולאחר שעה קלה הסבנו לשולחנם של בדואים מסבירי פנים לתה מרווה מעולה.
לקראת אמצע היום עזבנו את הקשתות (תוך שאנו חולפים על פני הקשת הבינונית הדרומית מכולם), עוצרים שם כדי לאפשר לילדים הכי נחמדים בקבוצה לעשות סיבוב קטן על גמל אמיתי... וממשיכים לעבר "המצודה" שהיא אתר הסרטים הצרפתי. בדרך מצאנו נקיק באחד מגושי ההרים - קניון מרהיב בצבעיו האדומים, שם היה מסתור מהרוח כדי לאפשר לנו לתקוע יתד בקרקע ולהכין את ארוחת הצהרים.
שבעים וטובי לב עלינו על הרכבים בדרך ל"מצודה",. במקום, - השגרה הרגילה - כמה מילים, הרבה תמונות וממשיכים אל הדיונות. או אז מגיעה אלינו סופת חול עזה שאילצה אותנו להתנהל באיטיות רבה עד שחלפה והותירה את הרכבים מאובקים ומתחננים שבבואנו הביתה נחליף את פילטר האויר במנועים. הדיונה הגדולה, האטרקציה של החולות, העסיקה אותנו במשך זמן לא מועט.
בעת שנחלצנו מעמוד החול ונותרו רק ענני האבק, הגענו אל הדיונה הגדולה. לפני שהתחיל הקרנבל נאספנו לתדריך מפורט ומחייב על נסיעה בדיונות, מעלה שנכשל - כיצד לנהוג ומה לא לעשות. רק אחרי התדריך המפורט החבר'ה קיבלו רשות להתמודד עם האתגר. בקטעי הווידאו ניתן לראות את הביצועים של הקבוצה שהיו בהחלט מרשימים.
לאחר ששבענו מלעלות ולרדת בדיונה, שמנו פעמינו אל מרכז המבקרים שבכניסה לשמורה. הדרך לשם חוצה "ים" של דיונות חוליות טובעניות, שדורשות נהיגה נכונה בעקבות המוביל.
לאחר חציית ים הדיונות נכנסנו לשמורת וואדי רם. שילמנו את האגרה הנדרשת ושמנו פעמינו אל ימת המלח הגדולה שמזרחית למאהל שבה גם נמצא מסלול מרוצי גמלים. היה זמן לכל מי שרצה לעשות "דריפטינג" (כמובן לא הצליח עד שנותק ה-ESP)
הגענו למאהל באור אחרון. התארגנו בחדרים והתקבצנו לשתיית תה חם לקראת ארוחת הערב.
ארוחה בדואית אוטנטית שערבה לחיכם של המטיילים. לאחר הארוחה הרצאה בנושא המרד הערבי והשתלבותו של לורנס איש ערב. לילה קר מאוד ירד על המחנה.
היום השלישי למסענו במדבר הוקדש כולו לסיור בנחלי וקניוני וואדי רם.
שמורת וואדי רם משתרעת על שטח של כ-700 קמ"ר והיא כוללת את תוואי וואדי רם עצמו (הוואדי הארוך ביותר בירדן), ובסביבתו עשרות רבות של ערוצים, קניונים, שכבות סלע שבורות, סלעי אבן חול שעברו "פיסול" ע"י הטבע שייצר מבנים כמו "קשתות" "מגדלים" "פטריות" "פורטרטים" ועוד.
בשנת 2011 הוכרז וואדי רם ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית. החזות המדהימה של המקום היא הודות למבנה הגיאולוגי של תשתיות סלע קשה, בעיקר גרניט וריוליט ועליה משקע של אבן חול צבעונית מתקופות משקע שונות (חום כהה, אדום, סגול, אפור וצהוב).
כל הנוף עוצר הנשימה של וואדי רם נוצר כתוצאה מ-
1. תנועה טקטונית של לוחות התשתית - קימוט כיפתי ושבירה.
2. תנאים אקלימיים - זרימות מים חזקות - חריצת קניונים.
3.רעידות אדמה - מפולות סלעים.
4. שטפונות עוצמתיים - סחיפה והסעה של משטחים.
5. רוחות עזות הנושאות גרגרי חול - "פיסול" בסלע הרך והיווצרות דיונות.
ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על וואדי רם כאזור שבו עברו ונדדו בני אדם החל מהתקופה הפרה-היסטורית ועד העת החדשה. ביניהם הנבטים, החל במאות הרביעית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה, שבטים בדואים לאורך כל העת החדשה. כובשים כמו היוונים, הרומאים, העותומאנים, והבריטים.
נופיו הייחודיים של המקום שדומים במשהו לנוף של כוכב הלכת מאדים, סיפקו את התשתית הנאותה להרבה מאוד סרטי קולנוע מביניהם:
1. "לורנס איש ערב" משנת 1962.
2. "הכוכב האדום" (מאדים) משנת 2000.
3. "להציל את מרק ווטני" משנת 2015.
4. "רוג אחת" (סיפור ממלחמת הכוכבים) משנת 2015.
5. "עלייתו של סקייווקר" הסיום של סאגת מלחמת הכוכבים משנת 2019.
המסלול שבחרנו הוביל אותנו לחזות בכל אלו ורק תמונות יכולות להביע מעט ממה שחזו עינינו.
לקראת הצהרים פתחנו שולחנות בצל עץ השיטה שליד מעיין לורנס.
המקום צופה על המישור הגדול שלמרגלות החזאלי ולידו, ברומו של ההר, מעיין שכבתי שניגר אל השקתות שבתחתית המצוק. המקום שימש במשך מאות רבות של שנים את שבט החוויטאט, - שבט בדואי ששוכן במקום שבו חברו ללורנס איש ערב מספר שבטים נוספים בהתקפותיו על הצבא העותומני, במיוחד המבצע לכיבוש עקבה ששטח כינוס הכוחות היה במישור שלרגלינו.
לאחר שסעדנו את ליבנו שמנו פעמינו (גלגלינו) לעבר תוואי ההתקפה על עקבה. בערוב היום הגענו אל הכביש הראשי היורד לערבה מהלך 30 ק"מ עד מעבר הגבול. כעבור שעה קלה שוב התרוצצנו בין הלשכות של מעבר הגבול הירדני והישראלי ובשעה 18:00, כמובטח, עמדנו בצד הדרך ביציאה מהמעבר הישראלי לסיכום קצר והביתה. החבר'ה סיכמו - טיול מדהים.
2 תגובות
1
ettyshv527
31 בדצמבר 2019 ב 17:30
סיכום מקסים לטיול נפלא.
2
אורח/ת - יאיר איתי כהן
01 בינואר 2020 ב 15:40
נהיננו מכל רגע. טיול מוצלח ומדריך מעולה. בשמי ובשם איתי תודה לך אמיר
תגובות