צמיגי Motoz Rally במבחן ארוך טווח

צילום: יעקב שאול

גילי מלכא, רוכב קילומטרים רבים בכביש ובשטח. עם תאווה לבחון את מגבלות האפריקה טווין שלו בתנאי שונים ומגוונים. חישוקי האפריקה של גילי ידעו צמיגים רבים, רובם בעלי אופי מוטה שטח. ביום הראשון לשנה הרכיב גילי סט של צמיגי מוטוז מדגם ראלי. מאז עבר קילומטרים רבים בכביש ובשטח כדי לסכם עבורנו בלשונו את החוויה שלו במחיצתם:

דו"ח ראשון – כעבור שלושה ימים על האופנוע

התרשמות ראשונית מצמיגי מוטוז ראלי - וואו.

וואו זה לא חלק מהשם שלהם, אלא מה שיצא לי מהפה רוב הרכיבה אתמול. האמת, חייב להודות, כל הרוכבים הסכימו שהאחיזה בקרקע הייתה מעולה פלוס אתמול, אז לא פייר כל כך להשוות לצמיגים שניסיתי בקיץ, אבל עדיין.

בדרדרת האחיזה מדהימה, על הסלעים לא חוויתי החלקות מפתיעות. בבוץ הופתעתי ממש לטובה. כשחציתי 4 מטר בוץ עם הרבה גז, החבר'ה מאחורה אמרו שנראיתי כמו טרקטור- חצה בקו ישר וחדור מוטיבציה.

אין לי ספק שהיידנאו/מוטוז ג'יפיאס היה מתקשה מאד לייצר שם אחיזה בגלל הפס גומי שעובר לאורך מרכז הצמיג.

בכביש, הרעש בעיניי ברמת הסביר לחלוטין, ובטח בהשוואה למשלין אנאקי ווילד שנראה אותו דבר חיצונית אבל מחייב אטמי אוזניים בכביש.

החיסרון שלהם כרגע הוא בתחושת הפחד בהטיית האופנוע. בעיקר בכיכרות תנועה, כשהפנייה איטית. יש הרגשה שכאילו האופנוע "נופל" אל תוך הכיכר. יכול להיות שצריך להתרגל, ויכול להיות שעם הזמן הצמיג יתעגל.

כפי שנראית התחזית לסוף השבוע, אני מאמין שיצא לי לבדוק אותם גם על רטוב. מבטיח לעדכן בעתיד, גם לגבי רכיבה בגשם וגם לגבי אורך החיים שאצליח להוציא מהם.

דו"ח שני – כעבור חודש על האופנוע

בכביש, הרעש בעיניי עדיין ברמת הסביר. יותר נוח לרכוב עם אטמים אך אפשר גם בלי. הצמיגים נבדקו בחיוב גם על כביש רטוב, גם בעיקולים, ובמגוון רחב של מהירויות.

במהירות שסביב 140 קמ"ש, חשתי מדי פעם נדנודים בכידון, אך בד"כ הקדמי אפשר בבטחה גם 150 ויותר.

בשטח, טבלתי את הצמיגים בדשדש, חול, בוץ מסוגים שונים, סלעים ודרדרות. בכל אחת מהקטגוריות הצמיג הבריק. ברכיבת בוץ הופתעתי לטובה, שהצמיג הקדמי לא נעצר ע"י הבוץ תחת הכנף הקדמית הנמוכה. המרווח בין הקוביות מצליח לפנות טוב יותר את הבוץ והאופנוע מצליח להתקדם עד סוף הקטע הבוצי.

נכון לכתיבת שורות אלה, הצמיגים עברו כ- 2000 ק"מ. אם האחורי ייתן K8 במצב סביר, אני מתחתן אתו.

דו"ח שלישי – כעבור שלושה חודשים על האופנוע

לאחר שעברתי קצת יותר ממחצית חייו של המוטוז בחורף הזה, אין לי ספק איזה צמיג יורכב על האופנוע שלי לפני החורף הבא.

כל עוד הכנף הנמוכה מדי של האפריקה, לא נדבקה לגלגל הקדמי בגלל הבוץ, האחורי הצליח לייצר מספיק אחיזה כדי לדחוף את הרבע טון שלי אפילו כשהבוץ היה עמוק.

ואם בדרדרת הקיץ הצמיג יתפקד באותו סטנדרט, מצאתי את הנעליים שמתאימות לקרנף שלי. מה שכן, לאחרונה אני רוכב עם אטמים בכביש, לדעתי, שווה את זה.
הצמיגים עברו עד כה 9 אלף ק"מ. חצי מהם בשטח וחצי מהשטח, קשוח. לדעתי יש עוד אלף ק"מ שאפשר להוציא מהאחורי. הקדמי כמובן יכול להמשיך עוד.

דו"ח אישי – צביקה כהן
לאור הרשמים שצבר, יצאנו יחד לרכוב עם אפריקה טווין זהה, על צמיגיו המקוריים, גב אל גב עם הדגם הנעול בצמיגי המוטוז ראלי.
עוד לפני שעולים על האופנוע, קשה שלא להתרשם מהאופי החזק שמקבל האופנוע מנעלי הקוביות שלו. המראה משווה לאופנוע לוק סופר קרבי, שממש גורם לדגם הנעול במקוריים להחוויר.
האחיזה בכביש טובה בישורת ובפניות. התחושה בפניות הייתה כאילו הכתף של הצמיג תלול ויש תחושה קלה של נפילה לתוך הסיבוב. לא משהו שהוציא את האפריקה משלווה, אבל משהו ששווה לצפות לו כדי לא להיבהל. ניתן להתרגל די מהר לתחושה, אך צריך כנראה פרק הסתגלות גדול יותר כדי לקבל ביטחון להטות חזק את האופנוע. לא התרשמתי שאמורה להיות כל בעיה בכך בכביש.

עם הכניסה לשטח, החיוך בקסדה מתרחב. הסקס אפיל פורט מיד את החוב. האופנוע מושך קדימה טוב יותר, ללא איבודי אחיזה מיותרים.
רכבתי גב אל גב עם האפריקה, על צמיגיו המקוריים, וההבדל היה ניכר. בנקודה מסוימת, השביל הראשי נחסם במעבר מים עמוק. האפריקה השני, שהיה לפניי, ניסה לעלות על הגדה הימנית, שהייתה בגובה של כחצי גלגל. הגלגל הקדמי עלה, אך האחורי התקשה לעקוב אחריו ונגרר על הגדה למשך כשלושה מטרים מפחידים. החלטתי לנסות לעלות בדיוק באותה נקודה והצמיג האחורי טיפס מיד ובדיוק בנקודה שבה הקדמי עלה, ללא כל הִשְׁתַּהוּת, או היסוס. ברגעים קטנים כאלו ניתן לעמוד על טיבם של הקוביות.

אחרי מעברי המים, החצץ הקטן וחלוקי הנחל הגדולים, בהם הפגינו הצמיגים אחיזה מעולה וביטחון לרוכב, עברנו למבחן האש האחרון. בחולות.
ההתנהלות עם אופנוע כבד בחולות, דורשת המון טכניקה וכל עזרה מצד הצמיגים קריטית להצלחה. הצמיג האחורי הצליח לחפור את דרכו של האופנוע קדימה, למרות המשקל העודף. אחרי תאוצה של חמישים מטר הצליח האופנוע להעפיל אפילו אל גבעה גבוהה. כל עוד שומרים על מומנטום ולא נעצרים במגמת עלייה, האופנוע מצליח לזרום אפילו בחולות. זה עדין מעייף יותר, אבל היי - זה לפחות אפשרי.

לסיכום
רכבנו על שני דגמי הונדה אפריקה טווין אוטומטיים. האחד עם צמיגי ברידג'סטון מקוריים והשני עם צמיגי מוטוז ראלי. הצמיגים אינם ברי השוואה לצמיגים המקוריים, אלא לצמיגים המציעים יכולת משופרת בשטח. הצמיגים המקוריים מצויינים בכביש ומקנים יכולת שטח סבירה עד בינונית בשטח.
ביחס לצמיגים בעלי נטייה לשטח, היטיבו לתפקד המוטוז בכביש. הרעש מהקוביות סביר יחסית, אך עדיין לא נעים. האחיזה בתאוצה טובה, והתחושה ההתחלתית של נפילה לתוך הפנייה פחתה וכיום כמעט ולא מורגשת. בשטח מדובר בזוג הצמיגים הטוב ביותר שרכבנו עליהם עם דו"ש גדול. היכולת שלהם מעולה בייצור אחיזה על מצעי שטח שונים והענקת ביטחון לרוכב. אז אם אתם רוכבים הרבה בשטח, אנחנו ממליצים בחום.

דרוג מהירות
כלי רכב משנת דגם 2006 ומעלה מחויבים בארץ לציון קוד מהירות ברישיון הרכב.
דרוג המהירות ברישיון של האפריקה טווין, כמו גם אדוונצ'רים גדולים אחרים הוא גבוה מאוד. בשוק יש לא מעט צמיגים קרביים, בעלי מידות מתאימות, אך עם קוד המהירות נמוך יותר, לרוב סביב 160 קמ"ש. מאחר ומגבלת המהירות בכבישי ישראל אינה עולה על 120 קמ"ש, הרי שהמגבלה של 160 קמ"ש לא אמורה לכאורה להפריע לנו חוקית להרכיב צמיגים כאלו. למרבה הצער, החוק בארץ עדיין מקשה בעניין.
הפתרון החוקי, שנעשה באופנוע עליו נבחנו צמיגי המוטוז, הוא לפנות מראש ליבואן האופנוע, הונדה, שדאגו לאישור ספציפי עבור צמיגים בקוד מהירות נמוך יותר.
להלן צילומי האישורים לקוד מהירות נמוך מהמצוין ברישון המקורי:

יבואן צמיגי מוטוז בישראל: אופנועית בע"מ

דגמי מוטוז

מבחן למוטוז ראלי

גלריית תמונות:

לעוד כתבות על צמיגים לרכב / ג'יפים