סיכום הדרכת נהיגה פרטית בשברולט טראוורס - 6/7/20

ג'יפונים וקרוסאוברים הם להיט המכירות התורן לא רק בארץ אלא בכל העולם, הולכים וכובשים ומוחקים קטגוריות שלמות בזו אחר זו. יש קטנים וגדולים, גם בין כפולי ההנעה יש את המתאימים יותר לשטח וכאלה שהרבה פחות. רוב הכלים בהחלט נטולי כל יומרה לרדת מהאספלט – הם בעלי הנעה קדמית בלבד, מרווחי גחון נמוכים ביותר, פלטפורמת פרייבט/כביש מובהקת וגם בעליהם בחרו בהם לא כדי לטייל אלא בזכות העיצוב והניראות - או לכל היותר כי הם כלי רכב פרקטיים ונוחים שקל להיכנס אליהם ולצאת מהם.

מבין הג'יפונים/קרוסאובר/"רכבי פנאי" (איזו הגדרה מוזרה, מישהו מוכן להסביר לי אותה?...) עם הנעה כפולה, יש כאלה בעלי מרווח גחון סביר ומערכות הנעה כפולה 4X4 יעילות יחסית, שמאפשרים להם יכולות טובות על שבילים ושטח קל-בינוני. מספיק טובות על מנת שיוכלו לשמש כרכב טיולים משפחתי לא רע בכלל, שיכול להגיע רחוק מאוד על רובם המוחלט של שבילי ישראל, כל עוד לא נאתגר אותם במעלות התלולים, בציריים טכניים מסולעים ואכזריים, בוץ עמוק וכו'.

הבעיות של הג'יפונים הן בדרך כלל גחון חשוף ופגיע עם מרווח קטן מדי מהקרקע, זויות מרכב בעייתיות (פגושים בולטים ונמוכים), צמיגי חתך נמוך בעלי דופן פגיעה מאוד, מתלים מצומצמי מהלך והעיקר - היעדרו של הילוך כוח. שברולט טראוורס הוא קרוסאובר אמריקאי גדול שמקצין עוד יותר את כל החסרונות הללו.... אז לפני שנתחיל, נערוך היכרות קצרה עם גיבורינו – האנשים והאוטו.

שרון, טל ועידן הם בעלי שברולט טראוורס חדשים מהניילון. הצטרפו אליהם גם עמית ואלעד. כולם חברים טובים מהעבודה. חלקם גם בעלי נסיון מסוים עם פולריס RZR. אחד מהחבורה (אלעד) הוא מוטור-הד רציני מאוד, עוסק פעיל בספורט מוטורי, עם שתי מכוניות-חלום בחנייה הפרטית שלו (לא כאן המקום לפרט, נרמוז רק שאחת נחשבת למכונת-הנהיגה-המוחלטת והשנייה מקלפת את הכביש באמצעות הספק מנוע שנמדד בארבע ספרות. זו לא טעות, הרבה מעל 1,000 סוסים.... קפיש?.....) כך שלחבורה הרעשנית והעליזה הזו, בהחלט יש מושג כלשהו במכוניות ואפילו קצת בשטח.

והטראוורס דור II? לפני ההדרכה, טרחתי לנבור ולחקור בחומרים הטכניים כדי להתוודע לרכב המעניין הזה. במולדתו הוא נחשב ל-"Fullsize Crossover", שימו לב להגדרה – האמריקאים לא מתבלבלים ולא מכנים את הטראוורס "SUV" אלא "קרוסאובר" וזו נקודה שצריך לזכור. משהו שרומז על הייעוד, וזה לא שטח.... שם באמריקה, קרוסאובר כפול הנעה גדול הוא בחירה טבעית של אמהות שצריכות להוביל בנוחות מירבית קניות מהסופר ופלוגת ילדים מצווחים לבית הספר. אם כל חיי האוטו עוברים עליו בעיר ופרבריה, אז בשביל מה הנעה כפולה?.... ברוב שטחי ארה"ב וקנדה החורפים קרים ומושלגים והכבישים חלקלקים – הנעהAWD היא הכרח בטיחותי. אצלנו כביש מושלג הוא אירוע נדיר ביותר והנעה כפולה נדרשת יותר בהקשר של נהיגה בשטח.

כמי שמוגדר "פולסייז", שברולט טראוורס הוא הקרוסאובר הגדול ביותר בשוק ואנחנו מדברים כאן על פלטפורמה שמשותפת לו ולכמה דגמים מקבילים של GM בגודל וסגנון דומים – ביואיק אנקלייב (Enclave), קדילאק XT6 וסאטורן אאוטלוק (Outlook, כמו תוכנת הדוא"ל הידועה). בדור הראשון של הטראוורס נמכר גם תחת לוגו GMC ואז שם הדגם היה "אכדיה"... כן,כמו מלון דן-אכדיה בהרצליה....

הטראוורס הוא ג'אמוס רציני שהכל בו ענקי והוא גם נראה ככה: 5.2 מטרים באורך, 2 מטרים ברוחב, 307 ס"מ של בסיס גלגלים, 1.80 בגובה, גלגלים גדולים עם חישוקים ("ג'נטים") עצומים בקוטר 20 אינץ', כמעט 2 טון של משקל עצמי יבש (האמת? הוא נראה הרבה יותר כבד. בפועל הוא קל יותר גם מהטראוורס דור ראשון). המנוע? לוגם בנזין גדל-נפח כמו שמקובל באמריקה - 6 צילינדרים במבנה "V" רוחבי ובנפח 3.6 ליטרים, 310 כוחות סוס ומעל 36 קג"מ. לתיבת ההילוכים האוטומטית יש 9 הילוכים, החלל הפנימי העצום, המפואר והמאובזר לעייפה מאכלס בנוחות 7-8 נוסעים בנוחות מירבית בכורסאות מפנקות... העיצוב הוא מין שעטנז של מיניוואן אמריקאי ענקי עם קרוסאובר, וההנעה כפולה AWD, או - למי שתקציבו מעט יותר מוגבל ולא זקוק להנעה כפולה, יש גם דגם עם הנעה קדמית בלבד.

זה לא יפתיע אף אחד שאם יש לכם מקום חניה פרטי בגודל מתאים, הטראוורס הוא רכב משפחתי מושלם – מרווח ונוח, ממוזג להפליא, כל עוד לא מגרזנים אותו בנהיגה ספורטיבית הוא גם נפלא על הכביש. הוא שקט, חזק, מאיץ ומהיר בטירוף, בולע מרחקים במהירות ללא כל מאמץ ולמרות שכנראה לא יזכה באף תחרות חסכון בדלק, הוא לא שתיין נוראי כמו שמקובל לחשוב. אבל רק דבר אחד אין לטראוורס.... וזה כמובן, שום יומרה לנסוע בשטח.

רשימת האזהרות כאן ארוכה: סרחי עודף גדולים, פגוש קדמי נמוך עם "חצאית" מגומי גמיש שממש מלחך את האספלט, מרווח גחון מוגבל, זויות מרכב בעייתיות וצמיגי חתך נמוך שלא מומלץ לרוקן מהם אוויר ולצד סכנת הפנצ'רים, גם להפסיד עוד סנטימטרים יקרים של מרווח גחון.... כמובן שהילוך כוח אין. זו רשימת מגבלות קריטית שהופכת את התנועה עם הטראוורס בשטח לאתגר של ממש. רגע אחד, מי אמר אתגר?... סחבק אוהב אתגרים! אתגרים רק מעירים אותי. הסימפטיה המולדת שלי לאנדר-דוגים והצורך להוכיח משהו למישהו, מזריק בי מוטיבציה ורוח קרב. אתם הבנתם את זה? היום נהפוך את הלימון הזה ללימונדה מרעננת. וזה כי העולם שלנו מבוסס על איזון. אחרי כל עליה יש ירידה ולהיפך. ומול רשימת המגבלות של הטראוורס שאי אפשר להתעלם ממנה, הוא מציג גם כמה יתרונות משמעותיים ואותם צריך ללמוד ולנצל היטב. אז מה יש לנו כאן?

ראשית – יש לנו מנוע חזק. 310 כ"ס. על היעדרו של הילוך הכוח יחפו ערימות הקג"מ ועדר הסוסים המשתוללים. אני חסיד גדול של מנועים אמריקאיים גדולים וחזקים, עד כדי הכרזה ש"אין דבר כזה מנוע חזק מדי".... אלעד, שחי עם מנוע אמריקאי בעל 1,200 סוסים במכונית כביש ומכיר טוב ממני מנועים חזקים באמת, הרגיע קצת את התלהבותי...

שנית – יתרון משמעותי ביותר בצורת גלגלים גדולים. וזו עובדה שאין עליה עוררין. נכון שחתך הצמיגים נמוך ואנחנו מנועים מלהוציא אוויר (למעט בחולות) והחישוק גדול ופגיע מדי, אבל היי, קוטר הצמיגים האלה הוא 32 אינץ' אמיתיים! זה גדול באינץ' שלם מצמיגי השטח-מלא שנועלת הסופה שלי!.....כמאמר הכרזות שעל הקירות בכל מיני בתי ספר לנהיגה מבצעית/שטח בצה"ל ובעולם –גלגל גדול = מקטין מכשול! זו אינה סיסמה שחצנית סתם אלא עובדה מוגמרת, האמת לאמיתה. הא'-ב' של ג'-ד' ברכבי שטח זה קוטר גלגלים. "הגודל כן קובע והקוטן כן מפריע". "יותר גדול, יותר טוב". "כשהגלגלים גדולים, המכשולים קטנים" וכו' וכו'. אתם צריכים עוד סיסמה מתחכמת בעניין הזה?....

שלישית – מערכת ההנעה הכפולה של הטראוורס מצויידת בחוגה עגולה שמאפשרת בחירה בין כמה מצבי נהיגה. הנעה לשני גלגלים בכביש יבש, מצב אוטומטי עם חלוקת מומנט משתנה בין 100% לגלגלים הקדמיים לבין חלוקה של 50% לפנים ולאחור ומיועד בעיקר לכביש חלקלק, ומצב "שטח" שמחלק את המומנט באופן שווה – חצי לאחור וחצי לפנים. בנוסף – יש כאן גם מצב לגרירה (שכן בארה"ב מקובל מאוד להשתמש בנגררים למיניהם ורכב גדול וחזק שכזה הוא "גורר טבעי" ומצויד בוו גרירה נשלף מקורי מהיצרן). וכמובן, לגיבוי מצב ה"שטח", יש כאן מערכת בקרת משיכה אלקטרונית שמיד נבדוק עד כמה היא יעילה.

אז כל מה שנשאר זה לשנן באוזני החבר'ה את רשימת החסרונות, כדי שיקפידו להיזהר ולא לנגוף את הפגוש הקדמי בכל מיני מכשולים. זה בדיוק ההבדל בין רכב שמתאים לשטח לכזה שלא – מה שיאלץ אותם לנהוג בשטח כמו שקיפודים עושים אהבה - כלומר לאט ובזהירות.... אבל מצד שני גם לערוך להם היכרות עם היתרונות – אותם הם ילמדו לנצל היטב וגם לעשות להם כל מיני מניפולציות.

מונחים מקצועים מתוך הויקישטח וכתבות על הדיפרנציאל:

דיפרנציאל, ירידה, עלייה, שיפוע, שיפוע צד, בקרת אחיזה, בקרת יציבות, ABS, ESP, מנוע

הדיפרנציאל - אי אפשר בלעדיו אך צריך לדעת לחיות איתו

שימוש בנעילת דיפרנציאל

מהר מאוד אנחנו מגלים שהטראוורס אולי גדול וגם נמוך, אבל מחביא בשרוול כמה וכמה קלפים מנצחים. אנחנו זוכרים להקפיד לכבות את בקרת היציבות (ESP) בכל נסיעה בשטח. לומדים לנצל היטב את העברות המשקל קדימה ואחורה בזמן טיפוס בעליה או גלישה במדרון. לומדים להניח גלגל על אלמנטים גבוהים על מנת להרים את כל החרטום מעל למכשולים, לומדים להקדים תרופה למכה בפגוש הקדמי הנמוך להחריד, באמצעות הפניית הגה מלאה ו"משחק מקדים" בין המכשול לפינת הצמיג, שפשוט מציל את הפגוש. לומדים שהמימדים הכבירים יכולים להוות דווקא יתרון במצבים מסויימים – למשל נסיעה מעל לחריץ בקרקע. כי הטראוורס כל כך רחב, שנורא קל להעביר מתחתיו חריצי אורך בשביל, עמוקים ורחבים מאוד, שעלולים להפיל בפח רכבי שטח אחרים. כאן הם חולפים מתחת לגחון בבטחון מלא הודות למפשק הגלגלים הגדול. בסיס גלגלים ארוך? זה נפלא בטיפוסים! עד שהגלגלים האחוריים מגיעים למכשול, הקדמיים כבר מזמן סיימו אותו ואוחזים היטב בקרקע מוצקה, מסייעים למשוך את הטראוורס מעל למכשול. הגלגלים גדולי הקוטר פשוט "הולכים" על פני אבנים, מדרגות ומפגעי שביל בלי להתרגש, בלי לעצור ובלי לפרפר. מגובים על ידי בקרת משיכה שמתגלית כיעילה ומהירת תגובה. ואם וכאשר צריך קצת כוח?.... ליטוף קל על הדוושה, 310 סוסים עצבנים כבר ישגרו אתכם קדימה כאילו אין מחר.

טיפים לנהיגה בשטח:

טיפ לטיפוס עלייה

טיפ לירידה תלולה

טיפ לשבילים המהירים

טיפ שיפוע צד

טיפ ציוד בשטח

אני מודה שהגעתי להדרכה עם ציפיות נמוכות וחששות גדולים אבל רק הופתעתי לטובה. גם שרון, טל, עידן, אלעד ועמית הופתעו מהביצועים והיכולות שהטראוורס מפגין תחת ידיים מיומנות. הבטחון שלנו עלה והרשינו לעצמנו להתעמת עם חריצים ובורות מרושעים, לטפס בעליה דרדרתית עם מדרגות סלע ולהתנסות בשיפוע צד חריף מאוד ומפחיד, שגם בו – שלא במפתיע, הטראוורס לא התרגש כלל כי הוא כל כך רחב וארוך ומרכז הכובד שלו נמוך ועדיף בהרבה על זה של ג'יפים קשוחים וגבוהים ממנו.....

לסיכום יום ההדרכה השונה והמיוחד הזה – אני מאמין באמרה "אנחנו לעולם לא מפסיקים ללמוד". שרון, טל, עידן, עמית ואלעד למדו משהו היום. בעיקר קיבלו בטחון ביכולותיהם וביכולות הרכב - אבל גם אני למדתי לא מעט. ראשית – לא להיות שיפוטי ולהכריז "כן מתאים/לא מתאים". צריך לבחון את המגבלות מול היתרונות. לדעת להיזהר מהמגבלות, ובמקביל לנצל עד תום את היתרונות. צריך לפתוח את הראש, לתכנן היטב, לא למהר, לא להתבייש להיעזר ב"עבודות מע"צ" וכמובן בהכוונה מבחוץ, ואז מגלים שגם קרוסאובר מגודל שכזה, עם מעט מאוד יומרות, מצליח לעבור בנונשלנטיות במקומות שלא הייתם מאמינים והכי חשוב – למעט שכבת אבק דקיקה, ללא נזקים בכלל! אפילו לא שריטונת אחת קטנה.

האם מכאן ניתן להבין ששברולט טראוורס AWDהוא רכב שמתאים לטיולים?... במידה מסויימת של זהירות, התשובה היא כן! בהחלט! כמובן במגבלות מרווח הגחון, בנהיגה זהירה ומודעת, אפשר לצאת איתו לטיולי שבילים ואפילו מעט מעבר, גם בשבילי מדבר, בבטחון מלא ובנוחות מפנקת שמעט מאוד מכוניות אחרות יודעות לתת.

אתם הבנתם את זה, בעלי שברולט טראוורס? יש לכם אוטו אדיר עם המון אפשרויות שאולי לא חשבתם עליהן. נצלו אותן!

מערכות הבטיחות ברכב:

הפתרון הטכנולוגי – בטיחות פאסיבית ו- ABS

הפתרון הטכנולוגי – בקרת אחיזה ובקרת יציבות

טיפ נהיגה: לנתק או לא לנתק

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן