נמר מנצח - טריומף טייגר 1200 במבחן דרכים

שער הניצחון
טריומף היה שמו של טקס ברומא העתיקה, שבמהלכו ערך מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא. טריומף הוא גם שמם של דגמי האופניים, שייצרו זיגפריד בטמן ומוריס שולט, כאשר הקימו בשנת 1885 את חברת "בטמן ושות'" בלונדון. הדגם המוביל היה מודל H בן 550 סמ"ק ששימש את הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918 הייתה טריומף ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר בבריטניה.
השפל הכלכלי, שלאחר מלחמת העולם הראשונה, פגע קשות במכירות ובעקבות הקשיים הכלכליים נמכרו עסקי האופנועים בשנת 1936 לאיש עסקים בשם ווארד, אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצר הייצור. לאחר מלחמת העולם השנייה נקנתה טריומף על ידי "סטנדרד מוטור קומפני". בדצמבר 1960 נרכשה החברה על ידי "ליילנד מוטורס בע"מ", מיזוגים נוספים יצרו את "בריטיש ליילנד מוטור קורפוריישן" (BMC) ב-1968.

הקשר הישראלי
מנועי טריומף הניעו בשנות השבעים גם את הסוסיתא הישראלית, ונחשבו מוצלחים. בשנת 1983 החליט יזם בשם ג'ון בלור לקדם את ייצור אופנועי טריומף מחדש. הוא רכש את הזכויות על השם לייצור אופנועים והמפעל החל לייצר מגוון דגמי אופנועים חדשים ב-1991. בשנת 2006 ייצר המפעל כבר מעל 37,000 אופנועים.

קטיפה מנומרת
טריומף מייצרת דגמי אופנועים שונים, בהם דגמי כביש, רודסטר שריריים, קלאסיים וקאסטום. בשנת 2010 השיקה החברה את דגם האדוונצ'ר הראשון בנפח 800, שנועד להתמודד עם רב המכר של ב.מ.וו, GS800F. כיום מכיל סגמנט האדוונצ'ר של טריומף, המכונה טייגר, קשת רחבה של דגמים בנפחים: 800, 850, 900, 1050 ונפח בכיר של 1200 סמ"ק, שלבדו מכיל שמונה דגמים. דגמי הטייגר מיועדים לכבוש כבישים ארוכים ומפותלים, כמו גם לרדת לשבילי שטח קסומים. הפערים בין הדגמים נוגעים ליכולות יותר טובות בכיוון הכביש, השטח או התיור. בין היתר על ידי מגוון שונה של מפות ניהול מנוע ומצערת, תוספות שונות, שיפורים, מיגונים ומכלולים יעודיים. הייחוד של כל מנועי טריומף הוא התצורה של שלושה צילינדרים, המקנה יכולת להגיע להספק גבוה ועדיין לייצר מומנט מעולה.

טריומף - בטוחה, חופשיה ונחשקת
עם הנחיתה שלי בפריז, מיהרתי לסוכנות טריומף כדי לפגוש את הטייגר הגדול. הסתובבתי סביבו מלא התרשמות לנוכח הקווים המיוחדים, המבנה החזק והגימור שגרם לי שוב ושוב ללטף גם את מכלוליו המוצנעים. כדי להתרגל אליו, יצאתי לרכיבה לאורך השדרה הרחבה של השאנז אליזה עד כיכר שארל דה גול, שם נגלה לפניי במלוא תפארתו שער הניצחון. התחושה הראשונה שהאופנוע מעניק לי נעימה מאוד מהמנוע. הגרגור שלו נשמע אחר ורטט כמעט שלא קיים. זאת בזכות מנוע הטריפל המסורתי של טריומף עם שלושה צילינדרים רוחביים, המשלבים בין ביצועים וגמישות. חזק ומעודן ללא הרטט הכה מוכר של מנוע בוקסר בסל"ד סרק. המושב נוח, הארגונומיה נעימה ומעל כל זה, ניכרת תחושת האיכות והגימור היוקרתי.

המנוע, למרות שהוא כבד, הוא התכונה הבולטת לטובה של הטייגר. הצליל היוצא ממפלט הארו (ARROW) מעורר את בלוטות החשק והחיבור בין המצערת לצמיגים מרגיש בלתי אמצעי. עקומת הכוח מרגישה אחידה מלמטה עד למעלה. הבולמים נשלטים אלקטרונית, ודרך מסך ה- TFT אני לומד להכיר את הפונקציות תוך כדי רכיבה ומתרשם מהשינוי בתחושה בהתאם.

על הרצפה
לרכוב בעיר האורות זו חוויה מדהימה, גם לשוחר טבע כמוני. חששתי תחילה מעירוניות זרה – לא לדעת היכן מותר או אסור לרכוב, קנסות ממצלמות בנתיבים אסורים או חוקים מקומיים. אבל שמחתי לגלות שוטרים אדיבים ויחס אוהד לדו גלגליים. ניתן לרכוב בנתיבים ציבוריים ללא מפריע. עצים גדולים מסודרים על המדרכות, והרחובות העתיקים מרוצפים באבנים חלקות שעליהן עברו כרכרות החיילים הצרפתים, שבכל הציורים והצילומים נראות חלקות ומבריקות מהגשם. אני מעביר את תצורת הבולמים למצב רך ונהנה בלחיצת כפתור, תוך כדי תנועה, מהשיכוך. רק רחש הדילוג של הצמיגים נשמע.

מעבר ליוקרה, אני מגלה אופנוע מאוד עדכני. נורות לד, מסך TFT עשיר, קוויק-שיפטר, מפתח אלחוטי (קילס), משקף חשמלי, פנסי ערפל, בקרת שיוט, מערכת זינוק בעליה וחימום ידיות ומושבים. כדי לספק בלימה בטיחותית, חלקה ומתקדמת, הנמר נעזר במערכת בלימה משולבת, המפעילה באופן אוטומטי גם את הבלם האחורי בעת השימוש בקדמי. המערכת שימושית מאוד. לשמחתי היא מבוטלת במהירות נמוכה או במעבר למצב שטח.

טיק טוק
בעודי נלהב ממראה הטייגר הגדול, עצרתי בכיכרות העיר, כמו אחרון התיירים, כדי לצלם את הטריומף על רקע המונומנטים המרשימים של העיר. היה משעשע לגלות בכל עצירה כזו, עד כמה מהר הופך הטריומף למלכודת תיירים שהופכת אותו לכוכב טיק-טוק גלובאלי.

ברכיבה מאוד איטית מורגש שהטייגר כבד בכעשרים ק"ג מהמתחרים שלו. בעיקר כאשר צריך לתמרן במהירות אפס, או למשוך אותו צעד לאחור. אבל כאשר רוכבים אל מחוץ לתנועה הצפופה וככל שהמהירות עולה המשקל העודף של הטייגר מתפוגג בין רגליי. הכפתורים נוחים ונעימים לשימוש, פחות אהבתי את שקע המצת הקטן (כמו של ב.מ.וו). התצוגה ברורה ועשירה, והמאותתים כבים אחרי הפנייה מעצמם.

דוח רווח והפסד
בורר מצבי רכיבה משנה את תגובת המנוע, הבקרות וכיוון הבולמים. מצבי כביש, שטח, שטח מקצועי, ספורט, מסלול מפותל או מצב לעריכה אישית. הגיר עובד חלק ומצוין, כמו כן תפעול המצמד. הבלמים חזקים ומשובחים, היגוי טוב וזווית צידוד מצוינת.

החנייה לאופנועים אינה חופשית על מדרכות פריז, אבל בכל קרן רחוב הומה מוקצים כשלושים מטרים של חניה לאופנועים בלבד, אם המקום מלא, חונים פשוט קרוב לשם על המדרכה או צמוד לקירות הבתים, כדי לא להפריע להולכי הרגל. רוכבים מקומיים מספרים שנדיר לקבל דוח חניה לאופנוע.

חימום הידיות והמושב כולל דרגות חום שונות שעזרו לנו לנצח את החורף בפריז. בטייגר קיימת התראה על קור קרוב לאפס, מסכנה להחלקה. למקרה שלא הרגשת מרוב חימומים. רוכבי קטנועים רבים יש בפריז וכולם מצוידים בשמיכי – בד עבה שעוטף את חזית הקטנוע עד רגלי הרוכב. לאופנועים לא ראיתי משהו דומה. גם כאן האופנועים במיעוט דו גלגלי. וכן, גם כאן השליחים רוכבים כמו משוגעים :)

סוס מנצח
ביום המחרת יצאתי אל מחוץ לעיר. החימום עובד והרכיבה נעימה ונוחה. אני מושך מצערת בישורת, או לוחץ את האופנוע לתוך הפניות והוא ממש לא מתרגש. לוקח כל כמה שאני מוכן לתת. מפתיע עבור אופנוע במשקל רב. גל ההינע נעים ומעביר את הכוח לגלגל האחורי בעוצמה החלטית וללא שהייה. האופנוע שועט אל מהיריות גבוהות בקלות ותוך כדי שמירה על יציבות מרשימה. משקף הרוח ניתן לכיוון באמצעות מפסק חשמלי והוא, לעניות דעתי, מיגון הרוח היעיל ביותר שרכבתי מאחוריו.

נמר בג'ונגל
בדרך לגני טיוולי אני חולף על פני כפר ציורי ונכנס למעבה היער. ברכיבת שטח ניכר תחילה כובד משקלו של הטייגר. בולמי הוואיט פאוור עוברים למצב שטח ומעניקים יכולת גיהוץ טובה מאוד. ניתן לבחור את התאמת הבולמים לפי סוג הקרקע, ועדיין לא הייתי מכוון אותו לקפיצות גבוהות באוויר. הכידון היה לי (190 ס"מ) קצת נמוך. לרגליות בסיס רחב ומבחינה זו נוח לרכוב גם במצב עמידה. קשה להימנע מהשוואה לדגם ה-GS הגדול של ב.מ.וו, אלא שכאן הבולם הקדמי קונבנציונלי ונוח יותר בשטח והמנוע אינו בולט לצדדים ומפריע לתמרונים בהם נדרשת רגל בקרקע. גם בכל דגמי הטייגר 1200 מידות הגלגלים הן 19 ו- 17, שפחות מתאימים לשטח. לדגם המבחן, XR-T, חישוקים יצוקים, אך לשלושה מבין שמונת דגמי הטייגר 1200 יש גלגלי 32 שפיצים, המתאימים יותר לשטח.

גם כאן, בתנועה איטית או תמרון מקומי המשקל יותר מורגש, אך תוך כדי תנועה בולמי הוואייט פאוור עושים עבודה מעולה והאופנוע זורם בשטח בנינוחות ויציבות. מרווח הגחון היה מספק בתנאים בהם רכבתי, שלא היו קיצוניים. הצמיגים דו שימושיים עם העדפה לכביש והצליחו לתת מענה סביר, אך לבד בשטח לא מוכר בחרתי לא להפליג עם הטייגר למחוזות מאתגרים מדי.

זוג מנצח
עיר הרומנטיקה חיבקה אותנו על אוכפו של הטייגר. כל גילוי חדש על שיפור חיי הזוגיות מקדם אותך בחיים. בפריז היה זה מפסק הקסם לחימום המושב האחורי. אופנוע בגודלו של הטייגר ועוצמת מנוע כשלו, גרמה לי לא להרגיש בכלל שאני בהרכבה.

ואל תשכחו, חימום ישבן עושה טוב לזוגיות (אין, הזדקנתי)

הנוחות בשניים על האופנוע מפנקת ונעימה. מיגון הרוח מעולה, גם הרגליות האחוריות עוטות שכבת גומי נוחה וידיות האחיזה נוחות. מהמושב האחורי דווח על נוחות רכיבה ויציבות נוסכת ביטחון. תוך כדי תנועה ברחוב צר ויפה, צדה עינה של הלוקטת פטיסרי מתוק בפינת רחוב ציורי. הקלות בה ניתן פשוט לחנות קרוב, להיכנס ולצלול לטעמים של שוקולד לבן, קרם פיסטוק וסיידר חם. פרייסלס.

לא עוזב את העיר
בפאריז ניתן לרכוב בנת"צ חופשי. חובה לרכוב עם כפפות, בגלל שהיו מקרים בהם מרוב קור נתפסו לרוכבים האצבעות על הגז ונגרמו תאונות. קסדות לא מלאות מותרות אך כמובן שלא מומלצות.
יש אכיפת מהירות ע"י מצלמות תנועה, יש גם מצלמות של מהירות ממוצעת. כדי לוודא שבקטע אכיפה מסוים לא רכבת מהר מדי. על המדרכות קל לעלות, אין תעלות בשוליים והמדרכות נמוכות, בגובה של 12 ס"מ בלבד.

העיר יודעת מעולה לנקז משקעים וגם אחרי גשם רציני לא נראות הצפות. היבואן הנחה אותי שמספיק לנעול את הכידון של האופנוע ואכן לא ראיתי יותר מדי מנעולים על האופנועים החונים. אופנועים חשמליים ראיתי מעט, בערך כמו בארץ.

סיכום
הייתה זו רכיבה ראשונה על אחד מהאופנועים היותר אקזוטיים בעולם. אופנוע עם גימור מאוד איכותי המשדר יוקרה מכל פינה. בצביעה, בשלדה ובפרטים הקטנים.
המראה שלו יפה בעיניי. שלדת צינורות החושפת קרביים, זרוע חד צידית עם גל הינע, קווים זורמים שמשדרים נוחות והרפתקה. פשטות יפה שלא מנסה להתחכם או לחכות.

הטריומף 1200 אופנוע כבד, אבל מאוד נעים לרכיבה. כובד משקלו מורגש בעיקר בתמרונים עירוניים במהירות נמוכה או בקטעים מאתגרים בשטח. כאשר הקצב גובר, הקילוגרמים כאילו נעלמים תחת מיגון הרוח הנהדר שלו.
התחרות הישירה של הטייגר היא מכיוונו של הב.מ.וו. 1250 GS. הן בהיבט הנוחות, הגימור והמנוע חזק. מנוע הטריפל נעים יותר והמבנה שלו אינו בולט לצדדים. מתחרה צמוד נוסף הוא המולטיסטרדה שנחשב ליותר ספורטיבי, אך לא באותה רמת גימור. יהיה מעניין לעמת את השלושה. במדינות בהם משווק הטריומף מדווחים על כך שמדובר באופנועים אמינים ושביעות הרצון של הלקוחות גבוהה. את דגמי טריומף מייבאת לארץ חברת אלבר-מוטו, יבואנית הארלי-דיווידסון ודיאלים. טקס הטריומף הרומאי צועד לעבר ישראל, כדי להוביל תהלוכה עם לא מעט דגמים של ניצחון. בהצלחה.

מפרט טכני