ביום שישי יצאנו לטיול שני בסדרת טיול רכבים בשטח, הפעם היעד היה מנזרי מדבר יהודה – היה מושלם!
הדריך: עדי צפתי | צילמו: כולם
נפגשנו ביום שישי בתחנת הדלק של כפר אדומים, אחרי לגימת תה צמחים שבדיוק ירד מהאש, עשינו הסבר על מסלול היום, חילקנו מכשירי קשר, תדריך בטיחות ויצאנו לדרך.
עצירה ראשונה היתה בתצפית על מנזר סנט ג'ורג', הקרוי גם "דיר מאר ג'ריס", או מנזר חוזיבה הוא מנזר יווני אורתודוקסי הבנוי בצלע ערוץ נחל פרת במדבר יהודה. ראשית ההתיישבות בו נעשתה על ידי חמישה נזירים סורים שלאחריהם, במאה החמישית נזיר בשם יוחנן מהעיר תבי התיישב במקום והקים מנזר מסוג קוינוביון. המנזר הורחב במהלך המאה השישית על ידי הנזיר גיאורגיוס מכוזיבא, שעל שמו נקרא המנזר. המנזר נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. הוא נהרס במהלך הכיבוש הפרסי, שוקם ונהרס מחדש על ידי הערבים. המבנה הקיים נבנה ברובו במהלך המאה ה-19. קומתו העליונה של המנזר היא מערה עתיקה, שסביבה נבנו שלוש כנסיות. הנזירים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון מהלחם ומהמים שהביאו לו העורבים. כן מאמינים הנוצרים כי במערה זו בישר מלאך לסבו של ישו, יהויקים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה.
אחרי שחלק מהחברים רכשו כאפיות המשכנו לתוך הישוב מצפה יריחו, חצינו אותו ועצרנו בתצפית "מרפסת ים המלח" - מצפור לזכרם של אחיה חורי, איתן אורנבך, ישי קרויזר ושלמה קרויזר, אשר קיפחו את חייהם בתאונה מחרידה בכביש מס' 1 ליד השומרוני הטוב.
בתצפית עוצרת הנשימה ראינו את מדבר יהודה, יריחו וים המלח. שם דיברנו על מדבר יהודה (מדבר בצל גשם), שמענו את הסיפור על התיישבות מצפה יריחו בשנת 1977 והפירוד שהביא לבניית ורד יריחו.
המשכנו משם לבקעת הורקניה – נבי מוסא. עברנו ליד החאן ובדיוק היה שם אירוע מרשים שכלל תזמורת!
תדריך מקצועי על אופן נהיגה בשטח – תשומת לב לאבנים, וזוויות הגישה, הנטישה והבטן של הרכבים ויצאנו בזהירות לדרך.
את העליה כל הרכבים עלו בגבורה ובלי מאמץ מיוחד – במיוחד מי שהקפיד על מעט מהירות אשר עזרה לו להתגבר על אחיזה נמוכה של הגלגלים בקרקע.
הגענו לחניה ושם פגשנו את חמודי ידידנו ששמר לנו על הרכבים.
חנינו, ועלינו ברגל הליכה של כ-10 דקות עד למרפסת הצופה אל המרסבא.
המרסבא הנו מנזר נוצרי אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה בתחומי שטח C, המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה הדמות החשובה מבין נזירי המדבר של התקופה הביזנטית, והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון.
מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו - סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, כונה לעיתים טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול, ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו.
לאחר הסבר, תצפית וצילום המון תמונות חזרנו אל הרכבים, חמודי פינק אותנו בקפה טעים.
עלינו לרכבים ונסענו חזרה לכביש נבי מוסא.
נקודה מושלמת לארוחת סיום היום.
בסיום האוכל שבנו על עכבותינו, עצרנו ליד הטנק של נבי מוסא, עשינו סיכום והתפזרנו לבתים לארוחת השבת.
היה יום מושלם – מבחינת מזג אוויר אנשים ומסלול.
תודה לכולם, ניפגש בטיולים הבאים,
עדי.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות