כעץ שתול על פלגי מים – טריומף טייגר 900 ראלי במבחן דרכים

ספר תהילים נפתח במזמור העוסק בדרך החיים הרצויה לאדם והגדרת הטוב והרע. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם מתאר את הישר והטוב. העץ הנטוע מסמל יציבות, השורשים את האחיזה בקרקע ופלגי המים כמקור החיים. אני מאוד מתחבר לאנלוגיה כרוכב המבקש ביטחון ומנוחה לגוף ולנפש.

טריומף מסתערת על השוק הישראלי עם לא פחות מחמישה דגמי טייגר 900. שלושה דגמי תיור GT, עם חישוקי טיובלס יצוקים (בקוטר של "17 מאחור ו- "19 מלפנים) ובולמי מרזוקי, שנועדו בעיקר לכביש. דגם רגיל, דגם מונמך, לו מתלים קצרים ומושב נמוך (בגובה 760) - שניהם במחיר של 110 אלף שקלים. דגם GT פרו, שעולה 125 אלף שקלים עבור תוספות, בהם ממשק לטלפון החכם עם צג האופנוע, רגלית אמצע כפולה, פנסי ערפל ומושבים מחוממים.

בנוסף, שני דגמי ראלי עם אותו מנוע ואותה שלדה. הפעם עם חישוקי טיובלס שפיצים (בקוטר של "17 מאחור ו- "21 מלפנים) ובולמי Showa. דגם הראלי, נשוא מבחן זה, במחיר 115 אלף שקלים, כאשר דגם הראלי פרו נמכר עבור 130 אלף שקלים בעבור תוספות של חמישה ק"ג הכוללים: מפת רכיבה נוספת (Off-Road PRO) עם יותר שחרור לבקרות, פנסי ערפל, קוויקשיפטר, ממשק לטלפון החכם עם צג האופנוע, ניטור ל"א בגלגלים, שסתומי הגלגלים בזווית החוצה לנוחות במילוי אוויר, מגני צד למנוע, מגן גחון מאלומיניום, רגלית אמצע כפולה וחימום למושבים.

טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם
לא ניתן להישאר אדיש למפגש הראשון עם הטריומף טייגר ראלי. כבר באולם התצוגה התרשמתי לטובה מהמראה שלו. קווים נקיים, שלדת צינורות חשופה ועיצוב שמשדר עוצמה ועדינות כאחד. בהתאם להתרשמות מהאח הגדול, הטייגר 1200, גם כאן רמת הגימור מאוד איכותית. הידיות והמפסקים נעימים למגע, המושב נוח ומחומרים איכותיים, המתגים ממוקמים בנוחות ומגע התפעול שלהם ללא רבב. מבעד לגימור האיכותי, התרשמתי פה ושם מאזורים שאינם ממוגנים די, כגון המנוע החשוף בצדדים. קיים מגן גחון מפלסטיק, אך לרכיבות שטח נראה לי שחשוב למגן גם את צידי המנוע ומשאבת המים. בנוסף אזור הגנת המצננים וזרועות הפלסטיק המחברות בין מכל הדלק למסכה הקדמית נראים לי קצת עדינים לנפילות. מושב האופנוע מתכוונן לשני מצבי גובה בקלות יחסית. על זנב האופנוע מותקן סבל חזק ונוח לנשיאת ציוד או התקנה של ארגז אחורי.

דֶּ֤רֶךְ הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ
כדי להניע את הטייגר, חובה ללחוץ את ידית המצמד, גם אם האופנוע עם רגלית צד מקופלת ובהילוך סרק. המושב נוח לישיבה, המסך הגדול עשיר במידע ונעים למראה. ברכיבה עירונית בישיבה, עם ציוד לרכיבת כביש, הרגשתי באזור הברכיים את פסי העיצוב, שבין השלדה למכל הדלק. לא מכאיב, אבל מורגש בעת חביקת המכל. עם ציוד לרכיבת שטח, לא מורגש כלל. בהורדה של רגל ימין לקרקע, קרה לי לא אחת, שבד מכנסיי משך את מגן הפלסטיק שמעל מנוף המצמד התחתון. קצה רגלית הבלם מתקפל, ברגלית ההילוכים לא. צג המחוונים TFT בגודל 7 אינץ, צבעוני ועשיר עם ספידומטר דיגיטלי, שני מדי מרחק מתאפסים, מד סל"ד דיגיטלי ברור למחצה, חיווי הילוך, מד דלק, מד טמפ' חיצונית, חום מנוע, שעון ומפות מצבי רכיבה.
לאופנוע שני שקעי מצת (קטנים כמו של ב.מ.וו), האחד לרוכב והשני לצד המושב האחורי. ההילוכים עוברים מצוין, קצת נוקשה אבל מדויק, חבל שלא ניתן להוסיף קווקשיפטר, כפי שיש לדגם הפרו.
כבר מתנועת הגלגלים הראשונה של האופנוע, ניכר משקלו הנמוך לטובה. קל לתמרן עם האופנוע בעיר, הוא מרגיש קליל וזריז. מנוע שלושת הצילינדרים נעים ואין כמעט רטט תוך כדי תנועה. במפגש של ימים חמים ותנועה עירונית צפופה ניכר חום המנוע. בסיום המבחן, ציינו אלבר (יבואני טריומף) בהקשר, שבכוונתם להתקין כנפונים לתיעול האוויר החם היוצא מאזור המצנן, כדי שלא יגיע לרגלי הרוכב. תוך כדי רכיבה ניתן לבחור מצב רכיבה, למעט מצב שטח, אותו ניתן לבחור רק כשהאופנוע אינו בתנועה. בתנועה עירונית, הכל עובד חלק ונעים. צידוד הכידון, תגובת המצערת ופעולת המצמד. הבולמים מתמודדים היטב עם תלאות הדרך וחבילת האלקטרוניקה טובה מאוד וכוללת בקרות בטיחות ופינוקים כמו חימום ידיות כבר בידיות המקוריות.

פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה
ביציאה אל הכביש המהיר ניתן, תוך כדי רכיבה, להרים ביד שמאל את מגן הרוח למצב גבוה יותר. מיגון הרוח משתפר, בעיקר בזכות היכולת להשתופף קדימה במקרים של ענני חרקים או חול ממשאית. מד האוץ מזייף מעלה בעשרה אחוז. במהירות שמעל 140 קמ"ש (130 אמיתי) מתחילים לחוש בכידון רעידות שהולכות ומחריפות. אמנם אין משקולות איזון לכידון, אך צמיגי הבריג'סטון באטאלקס אדוונצ'ר הם בחתך של לפחות 80 אחוז כביש, לכן הרטט לא הרגיש לי סביר. המצב מחריף עד כאב במהירות גבוהה מאוד. האופנוע נותר יציב וללא נדנודי כידון גם במהירות גבוהה. ואם דיברנו על מהירות, שווה לציין שבלמי הטייגר מצוינים, כולל תפקוד ה- ABS. מפלט האופנוע נשמע שקט וטוב. לא כמו האפריקה של הונדה, אבל בהחלט יותר מחשק משל KTM.
לפנס בחזית שני מצבי תאורה יום עם תאורת לד ברורה, או לילה כשפנס ימין מאיר ופנס שמאל לאור גבוה. תנוחת הרכיבה נוחה והמתלים נוחים ונעימים.
לפי מפרט היצרן מכל הדלק כולל 20 ליטר. בפועל, לאחר שמד הדלק התריע על 20 ק"מ אחרונים בהחלט, הצלחתי למלא רק 13 ליטרים של דלק. בכל אופן, צריכת הדלק נעה סביב 12 ק"מ לליטר בשטח ל- 17 ק"מ לליטר בכביש.

דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְקֻבִּיּוֹת בְּגַלְגַּלִּים
הדגם נקרא ראלי עם קריצה ברורה לשטח. רפידות הגומי של הרגליות נשלפות ללא צורך בכלי עבודה וחושפות רגליות משוננות, המעניקות אחיזה טובה יותר למגפי הרכיבה. בחלק התחתון של קצה הרגליות קיימים גששים לשוחרי ההשכבות בכביש, אני ממליץ לרוכבי השטח להסיר אותם.
תנוחת הרכיבה בעמידה נוחה, מותני האופנוע צרים במידה שנוחה לחבוק עם הרגליים את האופנוע, הכידון נוח ורוכבים גבוהים ישמחו להגבהה קלה. הרגליות האחוריות רחוקות ולא מפריעות לתנועה גם אם מגפי הרוכב במידה 13. נדיר לטובה. נראה שהמנוע מעט רחב ובולט לצד ימין, אך זה לא הפריע לי ברכיבה.
למערכת בקרת האחיזה אין מצבי ביניים הניתנים לשליטת הרוכב. ניתן לבטל את הבקרה לגמרי, או לבחור במצב שטח (Off Road), שאמור להפחית את מידת ההתערבות של בקרת האחיזה. בפועל זה לא הספיק כדי לעלות עלייה עם דרדרת קלה. נתון נוסף שהיה חסר לי, הוא היכולת לעבור למפת השטח תוך כדי תנועה - ככל הנראה בגלל ביטול של בקרת הבלימה (ABS). ניתן לבטל לגמרי את בקרת אחיזה תוך כדי רכיבה, אך הדבר דורש ניווט בתפריט. תוך כדי רכיבה בשטח, אחרי כיבוי מנוע, מצב השטח חוזר אוטומטית למצב כביש. כך יוצא, שבטיול שטח צריך לחזור אחרי כל דימום מנוע למצב שטח מחדש. כנ"ל לגבי ביטול בקרת אחיזה.

לטייגר כנף קטנה וגבוהה בלבן, למראה הקרבי. וכנף נמוכה בשחור, ליציבות במהירות גבוהה. במקרה של הצטברות בוץ נדרש לשחרר 6 ברגים, אבל יש לא מעט כבלים שמחוברים לחבילה, לכן נראה לי שמראש לא כדאי להכניס אותו לבוץ, תרתי משמע.
המראות נוטות לאחור ומספקות שדה ראיה טוב בכביש. בשטח, הפריעה לי הזווית שלהם לאחור, כאשר בעת רכיבה בעמידה פגשו אמות ידיי את המראות.
מרווח הגחון אינו מוצהר. במדידה אישית, כשהאופנוע ניצב לבדו (משקל עצמי בלבד) על הקרקע, נמדד מרווח גחון של 230 מ"מ. במהלך המבחן לא נרשמו אירועים בהם ליטף הגחון את הקרקע.
ברכיבת שטח זורמת הטייגר משתף פעולה בצורה טובה ונינוחה. מדרגות, מעברי מים, ירידה תלולה ועליית דרדרת. הטייגר הצליח להתמודד עם הכול. בשלב מסוים, אולי מפאת משקלו הקל, התגבר בי החשק לקחת אותו קצת מעבר למגבלות, אך אז הגיעה תזכורת על כך שעדיין מדובר באופנוע אדוונצ'ר ולא צרצר אנדורו מקצועי. ועדיין, יכולת השטח של הטייגר בהחלט טובה עבור אדוונצ'ר בקטגוריה שלו.
ואם לא די בכך, הרי שגם בשטח הצביעה הלבנה יפה. ובכלל לדעתי מדובר באחד מאופנועי האדוונצ'ר היפים.

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ
הטריומף טייגר עושה הכל טוב. הוא לא אופנוע האדוונצ'ר הכי טוב בכביש וגם לא הכי טוב בשטח, אבל זו אולי בעצם המהות של אופנוע דו שימושי, להיות גם וגם.
הוא קל משקל וגם קל לרכיבה, ושם הכיף והקסם שלו. איכות החומרים והגימור ברמה גבוהה. הבלמים טובים מאוד, הבולמים נוחים ויש לי תחושה שרוכבים רבים יאהבו אותו, בעיקר כי אין לו אף ציון שלילי בתעודה.
בכביש הוא לא הכי נעים לרכיבה במהירות גבוהה ונוטה להעדפת החורף. כדאי למגן אותו לפני רכיבה מאתגרת בשטח וצריך לזכור שמצב שטח מתאפס בכל כיבוי. בכל יצירה, אם לוקחים יכולת אחת לקצה, זה לרוב בא על חשבון תכונות אחרות. טריומף יצרו אופנוע שאני מהמר כי רוכבים רבים יאהבו. אני יודע שאני אהבתי וכולי ציפייה לעמת אותו במבחן השוואתי.
ספר תהילים נפתח במזמור על טוב ורע. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.

בוחן אורח - גיל מלכה

מפרט טכני - Triumph Motorcycles - Tiger 900 Rally