שנת 2021, השנה השנייה של תקופת מגיפת הקורונה, אחרי שלמעלה משנה נמנענו מלצאת לחו"ל - החלטנו שהפעם דיי - ככל שקירגיזסטן פתוחה לקבל תיירים ובישראל מותר לטוס למרכז אסיה - אנחנו נבקר!
אז קירגיזסטן, יולי 2021 HERE WE COME... סיפורו של מסע ובליבו הרפתקה מיוחדת עם מפולת בוץ אימתנית.
הדריך : וייזל עדי
מאת: עדי וייזל
28/08/21
קירגיזסטן - מדינה שזכתה לכ"כ הרבה "תארים" ורק בשל מה שהטבע העניק לה ברוחב לב, מדינה הגובלת עם מדינות מיוחדות בזכות עצמן . מדינה שזכתה בתואר "שוויץ של מרכז אסיה" ולא בכדי. דרכים עתיקות ובמרכזן דרך המשי, תרבות בת אלפי שנים שהשתמרה בצורה בלתי רגילה ע"י הנוודים, מסגדים מיוחדים במינם, שווקים צבעוניים, נוודים המארחים ביד רחבה, אגמים בגבהים של 3,200 מ' ויותר הצבועים בצבעים מיוחדים וקלועים בין רכסי ההרים, עדרי סוסים, שכונות של יורטות (אוהל קירגיזי מסורתי), חלב סוסים, מאכלים מסורתיים רבים ובלתי מוכרים למערב, סוגי בשרים ובקיצור תרבות עשירה ומדהימה שנשתמרה כמו לפני 2,000 שנה ומאפשרת לנו לטייל בתוך הטבע המדהים והתרבות המיוחדת הזו.
אמצע יולי, אחד מיימי אמצע השבוע - כולנו אחרי הבירוקרטיה המתישה של בדיקות, מילוי טפסים, תצהירים, כרטיסי טיסה והנה אנחנו בשער 32 "הנכסף" שבאולם הטיסות היוצאות בנתב"ג.
שדה התעופה ריק יחסית לחודש יולי והתור מתקדם בקצב מהיר. קונקשיין משדה התעופה של טורקיה - שדה תעופה ודיוטי פרי מדהים וממשיכים לטיסת ההמשך לבישקק בירת קירגיזסטן. שעת בוקר מוקדמת והקבוצה נוחתת בשדה התעופה MANAS בבישקק - שדה תעופה קטן, מיושן והדבר בולט עוד יותר בהשוואה לשדות התעופה המתקדמים של ישראל או טורקיה, בהן אולם הנוסעים חדיש ועמוס חנויות בשפע. אולם קבלת נוסעים קטן ודלפק ויזות ובו ממתינה פקידה, שכאילו כועסת באיזו חוצפה אנחנו מטרידים אותה בשעה כ"כ מוקדמת. אז הויזות שהיו אמורות להמתין לנו בדלפק אחרי שהרשויות קיבלו את כל המידע אודותינו - לא המתינו - כמה צפוי! המקומיים חשבו שאנחנו נוחתים ביום למחרת אז לא הכינו לנו - לא נורא! ממתינים במקום והבחורה מכינה ויזה ויזה ואחרי כשעה לערך יוצאים לקבל את המזוודות מהמסוע הבודד הקיים בשדה התעופה. אוטובוס ממתין בחנייה ונוסעים לבית המלון, כשהדרך למרכז העיר ריקה מכלי רכב, בשל שעת הבוקר המוקדמת.
בישקק בירת קירגיזסטן, נמצאת במחוז צ'וי למרגלות הרי הטיין-שאן ורכס הקיריגיז אלא-טו. העיר הוקמה בשנת 1878 ובין השנים 1926 ו-1991 הייתה ידועה בשם פרונזה על שמו של מפקד כוחות הצבא האדום באזור במלחמת האזרחים הרוסית - מיכאיל פרונזה, שקבע כי היא תהיה בירת קירגיזסטן.
לאחר פירוק ברית המועצות, קירגיזסטן זכתה בעצמאות, ובשנת 1991 שמה של העיר חזר להיות בישקק. העיר מונה כ-900,000 עד מיליון תושבים, ומגוונת מבחינה אתנית כאשר 66% מהתושבים הם קירגיזים ו-20% מהתושבים הם ממוצא רוסי. עקב הקרבה לסין וקזחסטן, בישקק משמשת כמרכז סחר וידועה בשווקיה אשר מושכים קונים מכל מרכז אסיה. דורדוי באזר ושוק אוש הם שני השווקים הגדולים וניתן למצוא בהם פחות או יותר הכול ובזול. בישקק מציעה חיי לילה עשירים וסוערים, ובעיר ניתן למצוא מספר גדול של ברים, פאבים, דאנס בארים מועדוני לילה גדולים ומועדונים למבוגרים בלבד. מומלץ לבקר בכיכר המרכזית אלא-טו ולהיכנס למוזיאון הלאומי להיסטוריה. כמו כן בעיר הבירה אפשר למצוא מרכז מידע לתיירים, בתי מלון ברמת חמישה כוכבים, ומספר רב של מוזיאונים ותיאטראות.
היום הראשון לביקור במדינה היה רגוע - את הג'יפים ניקח רק למחרת ובנתיים החלטנו לאכול ארוחת בוקר וללכת לישון כמה שעות עד "שנתאפס" על עצמנו.
אוטובוס ממתין לנו בצהרים ואנו יוצאים לסייר בעיר הבירה במספר מקומות מרכזיים, מבני ממשל, "הבית הלבן", בניין הפלהרמונית ובמרכז העיר זקיפים, שמתחלפים כל שעה בטקס צבאי מרשים.
בעת הצפייה בסרטונים בחרו ב HD
כמידי מסע וביקור בבישקק לא מוותרים על ביקור בבית הכנסת המקומי.
את המקום מפעיל פעיל ושליח חב"ד לקרגזסטן מזה כ 20 שנה - אריה רייכמן. כמו תמיד, גם הפעם קיבל אותנו בזרועות פתוחות ואירח אותנו בצורה ראויה להערכה. הסביר, ענה לשאלות וסיפק את סקרנותינו.
בית הכנסת בבישקק:
בקיריגזסטן חיים פחות מ-1,000 יהודים בעיר הבירה בישקק, זאת לאחר שבשנות ה-90, עם הסרתו של מסך הברזל, עלו רוב היהודים ארצה. יהודים ראשונים התיישבו באזור קירגיזסטן במאה ה-4 והיו אלו יהודים כוזרים או יהודים מאוזבקיסטן השכנה ומאיראן שהתיישבו במקום בזכות צומת דרכי המסחר שחצה את האיזור. לאחר כיבוש מרכז אסיה על ידי הרוסים והגוש הסובייטי הגיעו לקיריגיזסטן גם יהודים אשכנזים, שכן משנת 1905 הרשו הרוסים ליהודים להגר לאזור.
בזמן מלחמת העולם הראשונה החלו גלי הגירה גדולים מאירופה לקירגיזסטן ואז גדל מספר האשכנזים בקהילה ממספר הספרדים. יהודים רבים, שחששו מפני הפגיעה בהם על ידי הרוסים במהלך המלחמה נמלטו לאפגניסטן השכנה. בתקופת מלחמת העולם השנייה ישבו בקירגיזסטן כ-20,000 יהודים שנמלטו מאזורי הכיבוש של גרמניה הנאצית. הקהילה היהודית בבישקק קיבלה הכרה אך ורק בשנת 1945 ושימש אותה בית כנסת אחד שהיה גם אשכנזי וגם ספרדי.
הציידים בקירגיזסטן ומונגוליה ידועים באילוף העיט הזהוב (Golden Eagle). הציידים במונגוליה ובקירגיזסטן משתמשים בעיטים זהובים מאולפים לציד שועלים וחיות אחרות. בתהליך ארוך ואיטי הם מסוגלים לביית ולהפוך את העוף הדורס למכונת ציד מהירה ודייקנית להפליא.
העיט הזהוב הוא עוף דורס בעל חושים מעולים ביותר. בזכות גודלו וכוחו של העיט הזהוב הוא זכה בתרבויות אירופיות שונות לכינוי "מלך העופות". תרם לכך הכתם הזהוב הגדול שעל עורפו שהקנה לו את שמו. הרומאים אף הפכו אותו לסמלם של הלגיונות הרומיים (מה שתורגם לעברית בטעות כ"נשר"). בימי הביניים ידעו על יכולות הציד של העוף הדורס הזה ובימים ההם רק למלך מותר היה לצוד בעזרת עיט זהוב מאולף. בני האצולה האחרים הורשו לצוד רק עם דורסים קטנים יותר. ציד העיטים מתחיל בלקיחתם כגוזלים מהקן ואילופם, עד שהם הופכים ליד ימינו היעילה להפליא של הצייד המונגולי. הציידים בקיאים ומנוסים באורחות העופות ויודעים לפתח את התלות של גוזלי העיטים בהם. לאחר שהרגיל את הגוזל להיות תלוי בו ולמעשה הפך להוריו, מאלף הצייד את העיט הצעיר לצוד, ממש כמו שהוריו היו עושים, עד שהוא הופך לצייד מושלם. זה תהליך ארוך ומתמשך של פיתוח התכונות והאינסטינקטים של הדורס. בסיומו מגיע העיט לביצועים מדויקים ויעילים להפליא. הוא לומד לרחף בשקט, בגובה רב, עד שהוא מאתר את הציד ועט עליו בהפתעה. בטפריו העצומים הוא מוחץ אותו למוות. רק אז ממהר אליו הצייד, שצפה בו בשקט, ושולף את הציד מטפריו וממקורו של העיט. מצפייה בציד ניתן לראות כי העיט לא מרפה מהחיה עד אשר המאלף לא מציע לו משהו אחר - בד"כ חתיכת בשר טרי אחר.
8 בבוקר, שיירת הג'יפים ממתינה בחניית המלון. בקבוקי מים, מיספור הרכבים, מטענים, מזוודות, לומדים את הכפתורים של הרכב, מכשירי קשר ויאללה יוצאים לדרך - היעד אגם איסיקול.
איסיק קול הוא אגם הנמצא במזרח קירגיזסטן, צפונית לרכס טיין שאן ודרומית להרי קונגיי אלאטאו (אנ'). האגם נמצא בגובה של 1,606 מטר מעל פני הים, שטחו 6,236 קמ"ר ועומקו המרבי 668 מטר. זהו האגם ההררי השני בגודלו בעולם לאחר אגם טיטיקקה באמריקה הדרומית וכן אגם המלח השני בגודלו בעולם לאחר הים הכספי. הוא ניזון ממעיינות ומכ-118 נהרות ונחלים המביאים את מי הפשרת השלגים והקרחונים באביב ובקיץ. פירוש שמו הוא "האגם החם". מקור השם בכך שמימיו אינם קופאים בחורף, גם כשהטמפרטורה סביבו נמוכה מנקודת הקיפאון, בשל צירוף של גורמים: מליחות נמוכה , גוף מים עמוק ופעילות גאותרמית תת-קרקעית. הדרך ליעד עוברת בעיירות קטנות וכפרים שכבר אז נראה שהזמן בהם עצר מלכת. הבנייה, כלי הרכב, החקלאות - הכל כאילו חזרנו בזמן 100 שנים ויותר...
בדרך לאיסיקול בחרנו לעצור באחד מהאתרים ההיסטורים היותר מוכרים במזרח המדינה ובכלל במדינה - מגדול בורונה, אחד מאתרי התיירות הפופולרים במדינה ואתר שהפך לאחד מסמליה המובהקים של קירגיזסטן. המגדל הינו השריד האחרון מהעיר העתיקה "בלאסגאן" שפעלה במקום לפני כ-900 שנים. המגדל שנבנה במאה ה-10, התנשא במקור לגובה של 45 מ' ולאחר רעידת אדמה, נפל חלקו העליון, מה שהוריד את גובהו לכ-25 מ'. בשנות ה-70 המקום שופץ ע"י האימפריה הרוסית ורבים מכנים אותו "פיזה של מרכז אסיה".
לא רחוק מהמגדל עצרנו לצפות במספר משחקים מסורתיים - בהם מקומיים רוכבים על סוסים ומשחקים/נלחמים - למשל "אולק טארטיש" - משחק המזכיר כדור רגל רק שבמקום כדור יש גופה של עז כרות ראש, "אודאריש" - היאבקות - בו 2 רוכבים יושבים על גב סוס ומנסים להפיל האחד את השני, "טיין אגמי" - משחק בו מפזרים מטבעות בתוך שקית צבעונית שקית אחרי שקית ורוכב על גב סוס אמור להרים כמה שיותר שקיות/מטבעות.
זכינו לארוחת צהרים במשפחה מקומית ולמופע "ציד עיטים " בו הציגו לנו איך מצליחים הנוודים לצוד חיות בשטח ולהרוויח בשר משובח לבני ביתם .
את הלילה הראשון העברנו במלון שהוא סוג של מוזיאון בכפר על גדות אגם איסיק קול.
היום השני בשטח הוא יום שלווה בהכנות נפשיות - מעט אתגרי וכלל טיפוס ונהיגה אתגרית לרום של כ 4,000 מ' לראש מעבר טוסור. מעבר טוסור נמצא בגובה 3,893 מעל פני הים על רכס טאסקיי אלא-טו במחוז איסיק-קול בקירגיזסטן, המעבר מחבר בין מחוז איסיק-קול ונארין, ועל ידו נמצאים שרידי הכפר העתיק טוסור. הציר מטפס על רכס טרסקי אלא-טו שהינו חלק מהרכס הענק "רכס הרי טיאן שאן " הנתיב המיוחד נפרץ בשנות ה – 70 ע"י הרוסים ע"מ לאפשר לנוודים לעלות ולרעות את הצאן – במרעה הקיץ המכונה " ג'יילו ".
הדרך מדהימה ביופיה, כמות הירוק שפוגשים בשטח, כמות הסוסים, הנוודים, השלג בהרים - פשוט הרגשה של נסיעה בתוך תמונה גדולה של טבע מרהיב. בסופו של יום מגיעה שיירת הגיפים לעיר נארין - עיר הבירה של מחוז נארין - עיר גדולה כ 40,000 תושבים - שם העברנו את הלילה בבית מלון חדיש ומפנק
לאורך מאות שנים היורטה שימשה כבית העתיק של השבטים הקירגיזיים הנודדים, וכיום היא מסמלת את מסורת הנוודים העתיקה, האחדות והרעות של העם הקירגיזי. כאשר הטונדוק - אותו חלק אשר מחזיק את גג היורטה מופיע על הדגל הלאומי והסימבוליקה שלו מפורשת בכך שכול העם הקירגיזי נמצא תחת גג היורטה.
היורטה היא אוהל הבנוי ממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות העשויות מצמר כבשים ומעורות של בעלי חיים, לרוב יש כיסוי חיצוני המעוטר באיורים מסורתיים על מנת לייפות את היורטה. היורטה היא מבנה פונקציונאלי כאשר במקרה של צורך או סכנה בהתקרבות שבט פולש ניתן להרכיב ולקפל יורטה בפחות משעה. ביורטה נהוג לשבת על הרצפה ולכן פרוסים בה שטיחים עבים המבודדים מן הקור. ברוב היורטות יש צד שהוא מטבח וחדר אוכל ובו נמצא שולחן נמוך אשר אוכלים מסביבו, וצד שהוא סלון וחדר שינה ובו נמצאים רוב בני המשפחה. כיום בקיריגיזיסטן, בעיקר בערים, ניתן לראות משפחות רבות אשר מציבות מספר יורטות בעיקר לאירוח תיירים כאשר בשטחים הפתוחים המדובר באורח חיים.
היום השלישי בשטח הוא היום שבו אנו ממשיכים לנוע לעומק המדינה - הפעם מעט דרומה לכיוון אגם בשם קל סו - אגם מדהים ביופיו השוכן בין ההרים ברום של כ 3,500 מ' - הגישה אליו אפשרית ברכב שטח, אך הפעם הדרך הבוצית מנעה מאיתנו להתקרב ואת המשכה עשינו רכובים על גב סוסים.
כל הדרך ליווה אותנו גשם שהלך והתגבר עד שהגענו למצב בו לא ניתן להמשיך וחזרנו על עקבותינו. החוויה של הרכיבה בשטח הפתוח - הייתה מיוחדת במינה. חלק מהקבוצה נסע וניסה להגיע לאגם באמצעות רכב רוסי ישן - אך גם הנהג המנוסה הודיע כי זה מסוכן להמשיך בשל כמויות הגשם - וחזר על עקבותיו. הדרך לאגם קל סו, עוד בטרם עלינו על הסוסים עברה בצירים מיוחדים, ביקור ביורטות של נוודים ובקיצור יופי שקשה לתאר במילים. את הלילה העברנו ביורטות - לא לפני שדאגו לחמם את חלל היורטה באמצעות קמין .
השיירה חוזרת על עקבותיה מאיזור אגם קל סו לכיוון נארין, ארוחת צהרים מפנקת במלון בנארין, מקלחת טובה וממשיכים לאגם ענק בשם song kul שבדרך אליו נעצרנו במפל מדהים וטיפסנו סרפנטינות ( 33 במספר ) במעלה המוכר בשם " 33 תוכים " .
הציר לאגם מלווה בחציית מספר נהרות, תצפיות מהממות ומרחבים ירוקים ומושלגים. עדרי סוסים, עזים וכבשים ואפילו עדר יאקים שפגשנו על גדות הנהר.
היעד - כפר פסטורלי בשם kyzyl oy. השיירה עוזבת את השטח הפראי ומתחילה להתקרב מעט לציויליזציה - הכפר קיזיל אוי. נסיעת שטח מהנה עם נופים מיוחדים במינם, חולפים על פני מכרה פחם ועשרות משאיות עמוסות פחם מעכבות את השיירה, אבל לא זה מה שייאש אותנו.
עצירה באחד הכפרים בדרך להצטיידות לקראת ארוחת צהרים מאוחרת על גדות אחד האגמים היותר יפים בדרך ונכנסים לכפר - הלילה נישן בבית של מקומיים home stay. נכנסים לכפר ושוב - כאילו הזמן עצר מלכת. הכבישים הם בעצם שבילים מלאי בורות, תרנגולות וחיות נוספות מסתובבות בשטח. הגיפאים נעצרים כל אחד ליד הבית המארח ונהנה מהאירוח המיוחד והאותנטי .
השיירה עוזבת את הכפר ומהר מאוד נכנסת לעומק השטח בדרך מאולתרת ומיוחדת המתחברת לדרך הראשית לטוקטוגול. הנציג שלי בקירגיזסטן אמר לי - אל תכנס זה חסום, זו דרך קשה - אבל "סחבק" מכיר אותה, רואה אותה על המפה ומתעקש - וזה היה כ"כ שווה!!
מלבד העובדה כי הדרך הייתה מהממת ביופיה עברנו באחד הצירים ולפתע ברקע צדה עינינו "ערימה" של 50 רוכבי סוסים דוהרים בין הגבעות ובין היורטות הפזורות בשטח. רחוק יותר שמנו לב כמות רכבים גדולה ולידם כמות עצומה של אנשים - ברמה של מאות. הסקרנות עשתה את שלה - התקרבנו לרוכבים שעשו עלינו כמה מהלכים לצורך הרושם, ופשוט דהרו בין הרכבים שלנו. התקרבנו לרכבים והתברר שאנחנו בעיצומה של חתונה שעורכת 3 ימים ואנחנו ביום החגיגי ביותר - היום ה 3 בו מתקיים "ה" טקס. אז הסבירו לנו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים - אתם לא יכולים לעזוב זה מעליב את חתן והכלה ואת ראש השבט שנוכח בקהל - כבדו אותנו בזמן תחרויות הראווה לכבוד הזוג ואחכ כנסו לאוהל הראשי לאכול משהו ורק אז תלכו - בקיצור שעה וחצי של חוויה מכל הבחינות. צפייה במשחק אולק טארטיש המסורתי עם עשרות רוכבים, היאבקות, משיכת חבל והפינאלה - הוכנסנו לאוהל - שולחן מלא בכל טוב ואחרי דקותיים - החתן והכלה נכנסים לכבד אותנו ולהודות לנו שכיבדנו אותם, על המתנה שנתנו להם ( אספנו כסף ) - חוויה מדהימה.
זהו ממש ממשיכים מערבה - השיירה נוסעת בין הכפרים ומתקרבת לשמורת הטבע. השיירה חולפת את הכפר ארקיט ומתחילה בטיפוס לאגם שנמצא בקצה הדרך .אגם הממקום בין מספר הרים , כחול שזה כואב. חלקנו נכנסו למים כי אי אפשר בלי.
היעד העיר הצפונית טאלאס - אחד הימים היותר יפים בכל 9 ימי השטח עם הג'יפים, במעלה הציר לאורך הגבול מאלא בוקה לעיר טאלאס. נחלים ונהרות לרוב, קרחונים ענקיים ועתיקים, נסיעה בגבהים, תצפיות, נסיעה באתר מכרה זהב בבעלות סינית ובקיצור יום גדוש בחוויות וארוך במיוחד. מזג אויר חורפי משהו ( יולי כן?!! ) גשמים
ואז, שעתיים לפני החיבור לכביש הראשי פקק בשטח. עוקפים את הפקק ומבינים כי נתקלנו במפולת בוץ ומספר משאיות שטח שניסו את מזלם - פשוט נתקעו בבוץ. עם הרבה מזל, הרבה גז והילוך כח של מנוע V8 - עברנו את המפולת - מאושרים , גאים בעצמינו, ממשיכים ותוך 2 דקות - פקק ארוך נוסף ומסתבר שבזמן שהתמודדנו עם המפולת הראשונה - עוד מפולת התבשלה לה כ- 2 ק"מ בהמשך - בדיקה של המקום, מספר שיחות טלפון ( מהלוויני של אתר השטח ומן הסתם הטלפון היחיד שהיה באיזור). התלבטות אם עכשיו בשעת ערב אנחנו חוזרים על עקבותינו או ללון ברכבים ולמחרת לקבל החלטות בהתאם להתקדמות הטרקטור - ואני מודיע לכולם - את הלילה נעשה ברכבים (!) אין ברירה בתקווה שבבוקר יהיו בשורות - משרד הממשלה הרלבנטי סיפר כי טרקטור גדול יצא לכיוון המפולת לשחרר את עשרות המקומיים שנתקעו בלילה בשטח בשל המפולת הגדולה.
החשיכה מתחילה וחברי הקבוצה מתארגנים וברקע מופע - 2 נהגי משאיות שחושבים שהם ינצחו את הטבע עם משאית 6X6 שלהם - פשוט נתקעים בבוץ העמוק. 22:00 נכנסים לרכבים, משכיבים כסאות ומעבירים לילה בטויוטה סאקויה מפלצתית. בבוקר הבנו כי בהמשך הדרך אירעו 2-3 מפולות נוספות ועד שיגיע אלינו - יעברו ימים!
למחרת בבוקר, שעת בוקר מוקדמת של יום חמישי בשבוע, היום ה- 8 לטיול ג'יפים, כאשר הטיסה שלנו מתוכננת לחזור בשבת בבוקר, עוד 48 שעות כשאנו במרחק נהיגה של 24 שעות, לפחות, מעיר הבירה. אחד נהגי המשאיות עבד כל הלילה עם חבריו ופינה מעט בוץ ויצא דרך הנחל החוצה - עוד מופע לקבוצה בבוקרו של יום חמישי .
כבר בערב לפני הבנתי כי הטלפון הלוויני של אתר השטח הוא המכשיר תקשורת היחיד במקום, שאיתו אפשר לדווח למשרדי הממשלה על המפולת ועל העובדה שעשרות מקומיים תקועים בשטח בלילה. 2 רכבי שטח מפוארים מסוג רנג' רובר שהובילו מספר מנהלים של מכרה הזהב שעברנו, היו תקועים איתנו - הטיסה שלהם הייתה מוקדמת משלנו ומהר מאוד הבינו כי זה אבוד.
בבוקר מוקדם התקשרנו שוב להבין מה הצפי לחילוץ, אך מהר מאוד הבנו שגם אם יגיע הטרקטור עכשיו, ייקח לו יום שלם לפנות את הכמויות העצומות של הבוץ שחוסמות את השטח - ומעבר לזה בהמשך יש מפולות נוספות. 07:30 מניעים רכבים, מצליחים לטפס את מפולת הבוץ הראשונה שעברנו לילה קודם לכן וחוזרים על עקבותינו לעיירה אלא בוקה - יום שלם של נסיעה ( 12 שעות ) אוכלים ארוחת ערב ובשעה 19:00 של יום חמישי עולים על הכביש שוב ונוסעים בדרך הקצרה ביותר לבישקק כשהצפי להגיע תוך 11-12 שעות, קרי, יום שישי 08:00. תדריך לקראת נסיעת לילה, שאינה קלה בצירים לא ממש מתוחזקים של קירגיזסטן, נהגים שבלילה נוסעים כמו משוגעים, אבל אין ברירה אחרת נפסיד את הטיסה חזרה ארצה. הוחלט שכל שעה עוצרים להחלפת נהגים - עצירה של 5-7 דקות, באותה הזדמנות , שירותים, סיגריה וכל סיבה אחרת העיקר: " עצירה אחת לשעה " ולא יותר.
וכך 8 ג'יפים שועטים בלילה בכבישים "הראשיים" של המדינה עד לעיר הבירה - נהיגה לא קלה וסה"כ 850 ק"מ בצירים לא צירים. אחרי 24 שעות של נהיגה הגענו לבישקק. כבוד גדול לכל הקבוצה על ההרתמות, על ההבנה, על התושיה, על הערבות ההדדית - פשוט מבצע מרגש ומחמם את הלב. תוך כמה שעות, יום רגוע הופך לאתגרי,כבוד גדול לחברי הקבוצה. יום שישי בבוקר, הקבוצה מקבלת חדר במלון בבישקק והולכים לישון עד הצהרים.
דרך אג:ב ביום שבת בבוקר עדכנו אותנו כי האנשים שנתקעו איתנו במקום פונו אך כלי הרכב שלהם טרם פונו והדרך חסומה. המדינה שלחה צוות גדול של טרקטורים לפנות את הציר שנחשב לראשי ביותר - ציר של 200 ק"מ שמתחילתו ועד סופו אין כל נקודת יציאה.
בין 2 המפולות נמצאו רכבים פרטיים ולא הצלחנו להבין איך רכבים פרטיים הצליחו לעבור את המפולת הראשונה ונתקעו בשנייה - הרי אין להם את היכולת לחצות מפולות ואז התברר שאנחנו הגענו מדרום לצפון, הצלחנו לחצות את המפולת הראשונה (ראו סרטונים בהמשך) ונתקענו בשנייה שהייתה צפונית יותר. יתר הרכבים שנתקעו איתנו, הגיעו מהכיוון ההפוך, מצפון לדרום נתקלו במפולת שאנחנו חצינו, הבינו שאין מנוס וחזרו על עקבותיהם ואז בדיוק אירעה המפולת השנייה שקלעה אותם באמצע - משמע כל המפולת הזו התרחשה דקות לפני שהגענו - פשוט מזל משמיים שלא עברנו שם בדיוק שזה התרחש.
שעת צהרים ,החברים מתאוששים מ 24 שעות נהיגה כשאת הלילה לפני כן ישנו בכלי הרכב - אבל לא מוותרים ויוצאים לקרוע את העיר. מסעדה טובה לארוחת צהרים, ביקור בשוק המקומי - שוק ענק, ביקור באולפן צילום סרטים מקומי ולקינוח - שופינג ב ASIA MALL .
זהו חברים נגמר והיה פשוט מושלם בזכות כל אחד מיחידי המשתתפים.
טיול ג'יפים יומיים - נחלי המדבר ודרכים קסומות
טיול ג'יפים יומיים סובב מכתש רמון - חנוכה 2024
טיול ג'יפים מדברי יומיים - חנוכה 2024
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סוזוקי SUZUKI
טיול שבילים עבור לקוחות KGM רקסטון 2WD - חנוכה 2024
טיול מועדון KGM רקסטון משמורת מצוק הצינים למכתש רמון
טיול ג'יפים לשמורת מצוק ההעתקים ומצוקי דרגות
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - הר חורשן
חוזרים לצפון - טיול מס' 2: ממפרץ חיפה לגליל התחתון
טיול ג'יפים לנחל תבור, רמת סירין ומורדות הירדן
תגובות