קשה לתאר במילים את החוויה של שיירת רוביקונים - ג'יפים מהמשודרגים והמושקעים שיש בארץ, כשהם שועטים במרחבים העצומים של הדיונות סביב ואדי ראם.
מסלול ג'יפים מיוחד שנתפר למידותיהם של המפלצות, חצה את ואדי ראם כמעט לכל אורכו.
חוויה בלתי רגילה שלצערי אפילו התמונות יתקשו להעביר
הדריכו : עדי וייזל וקובי בצלאל
מאת: עדי וייזל
26/11/21
רחבת החנייה במעבר הגבול נהר הירדן החלה להתמלא בג'יפי רנגלר רוביקון שנעמדו אחד ליד השני בזמן הבירוקרטיה בישראל לפני המעבר לירדן.
גם וותיקי אנשי המעבר, הגיעו לגעת ולצלם את הדבר המיוחד הזה - 9 רוביקונים כשהאחד מרשים יותר מהשני.
שיירת הג'יפים עולה על הכביש הירדני דרומה, חוצה את כפרי הבקעה של ירדן, נוסעת במקביל לים המלח וזוכה למראה השקיעה בצד הישראלי - המצלמות נשלפות והמראות מיוחדים.
השיירה מתעקשת, ובצדק, לעצור לקפה ונכנסים לאחת מפינות החמד הסמוכות לכביש - אחד מהנחלים בדרך.
הרוביקונים עוזבים את הנחל, עולים על הכביש החשוך שממשיך דרומה, כיוון כללי עקבה, ואחרי לא מעט זמן פונים מזרחה לכיוון פטרה.
הדרך לפטרה דרך ואדי נאמלה, דרך שגם בחושך רואים כמה שהיא יפה. דרך מפותלת שמטפסת לגובה של כ-1,600 מטר עד לאיזור פטרה הקטנה littel petra.
החלטה של הג'יפאים - לא מבקרים בפטרה - "רוצים כמה שיותר שטח".
אז את היום השני התחלנו בנסיעה קצרה של כשעה וחצי לראש ההר המתצפת על הדיונות. הנוף מראש ההר פשוט בלתי ניתן לתיאור - מרחבים עצומים, דיונות בלי סוף. ירידה של כמה מאות מטרים בציר טרשי, מעט מדרגות והשיירה מגיעה לראשונה לדיונות. ההתרגשות בשיאה, מורידים לחץ אוויר בצמיגים ושועטים במרחב.
קשה לתאר את ההתרגשות ואת החיבור בין הרכב, לשטח ולנהג כשמגיעים למקום כ"כ גדול ורחב עם דיונות ע נ ק י ו ת כמו שפגשנו.
החל משעה 11:00 עד אור אחרון - לא יצאנו מהשטח ויש המוןןןן שטח.
דיונות בשלל גוונים, בגדלים שונים. הרים המורכבים מאבן חול נובית בצורות מהפנטות.
היום השלישי של המסע יוחד לואדי ראם.
שיירת הרוביקונים נכנסה לשטח בשעה 10:00 והגיעה לעומק ואדי ראם, לאורך הגבול עם ערב הסעודית.
מרחבים בלתי ניתנים לעיכול, דיונות ענקיות, אין מפגש עם אנשים למשך 5 שעות רצופות (טוב מי מגיע לשם...) ובקיצור, היום שהוא גולת הכותרת של הטיול.
ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו נופי אבן חול וסלעי גרניט. מקור שמו של הוואדי בארמית ופירושו: גבוה. הוואדי מכונה "בקעת הירח", וככל הנראה נקרא כך על ידי הבדואים שדימו את השטח המחורץ לפני הירח. ואדי רם ממוקם בדרום-מערב ירדן, מזרחית לערבה, כ-60 ק"מ צפונית-מזרחית לעקבה וכ-370 ק"מ דרומית לעמאן. הר רם בשוליו מתנשא לגובה של 1,754 מטרים, והוא ההר השני בגובהו בירדן. הוואדי מהווה אחד מאתרי התיירות החשובים בירדן. (ההר הגבוה ביותר בירדן נמצא בעומקו של ואדי ראם ושמו אום א-דאמי, בגובה 1,854 מ') בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על שטח של 720 קמ"ר הכולל את הוואדי וסביבתו כ"אזור מוגן", ופיתחה תוכנית שימור שמטרתה הגנת ערכי הטבע מפני מטיילים וציידים ושמירת האיזון האקולוגי המדברי העדין. האזור המוגן של ואדי רם הוכרז בשנת 2011 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות. הסיבות הטבעיות כוללות נוף מדברי הכולל מגוון של ערוצים צרים, קשתות טבעיות, צוקים גבוהים, מפולות ענק ומערות טבעיות. הסיבות התרבותיות כוללות כ-25,000 פטרוגליפים, כ-20,000 כתובות וממצאים ארכאולוגיים רבים המעידים על 12,000 שנים של אינטראקציה אנושית עם הסביבה הטבעית באמצעות חקלאות ועיור. בכתובות קיימת עדות לרצף של המחשבה האנושית ולהתפתחות כתב אלפביתי קדום.
ארוחת בוקר במאהל, ממהרים לשטח על מנת לנצל כמה שיותר שעות שטח, חייבים להגיע למעבר הגבול עד השעה 13:00.
נכנסים לשטח לאיזור הרבה פחות מתוייר ומוכר, נוסעים מערבה לכיוון עקבה דרך השטח ושוב מגלים איזורים שוממים, מרחבים עצומים ודיונות שאי אפשר לנסוע לצידם בלי לטפס.
הגענו לסיומו של המסע במעבר הגבול, חצינו לצד הישראלי ונפרדנו לשלום.
תודה רבה לכל המשתתפים, ניפגש במסעות הבאים.
תגובות