הארלי דייווידסון מרחיבים את קשת דגמי הקרוזר והצ'ופר שלהם לטובת דגם אדוונצ'ר חדיש. מרתק לגלות מה הצליח ליצור, יצרן האופנועים הגדול בארצות הברית, מי קהל היעד ואיך הוא מתחרה באדוונצ'רים הגדולים
חתונה ממבט ראשון
הפאן אמריקה של הארלי נשען במלוא כובד נוכחותו המרשימה על רגלית הצד, לצדו של עץ שקד גדול. על העץ שקדים בודדים, שׁשֹרדו את הסתיו, ושני פרחים לבנים שרק הנצו. בעוד שבועיים העץ יהיה מלא בעלווה לבנה, כמו כלה ביום חתונתה. נועם, הצלם שאיתי, מכוון אותי ואת ההארלי אל קדמת העץ, תחת הענפים הסבוכים. מבעד לענפים הדקים וסביבם נפרשים שמיים תכולים ומריחות עננים לבנים וגבוהים של יום חורף נעים. שקט מושלם, הוא כזה שמצליחים לשמוע בו את רחש הרוח בענפים. וכך זה היה.
זו התמונה הראשונה של המבחן. מבחן לאופנוע חדש. אדוונצ'ר מפתיע מבית הארלי דייווידסון, שכמו כל דגמי החברה, בעל מנוע V2יפהפה, שחושף את שורשי ההרלי שלו. המנוע בגוונים מתכתיים והאופנוע בצביעה שחורה בוהקת ומכובדת כחתן ביום חתונתו.
אמריקה
האופנוע משדר טעם אמריקאי, שאוהב הכל בגדול. עם נוכחות חזקה ועיצוב מקורי. אני מאוד אהבתי. הפאן אמריקה אופנוע חכם בעל טכנולוגיה מתקדמת. עם מתגי שליטה רבים, מפות ניהול למצב כביש, גשם, ספורט, שטח, שטח פלוס (מקצועי - שם הבקרות פחות מתערבות). בנוסף מצב אישי בו ניתן לערוך את המאפיינים לפי העדפה אישית - בקרת בלימה, בקרת אחיזה, מידת בלימת המנוע, תגובת מצערת ומצב שיכוך הבולמים.
הרכיבה שלי נראית טובה יותר, דרך העדשה של נועם. הוא בכלל טוען שזה משהו בשילוב של שנינו, אחרי שנים שאנו עובדים יחד (כי אתם שניכם אלופים - ע.א.). כשאנחנו מגיעים לנקודת צילום, אני מבצע תמרון ושולח אליו מבט. הוא בוחן את התוצאה במסך המצלמה הקטנטן וכבר לפי הזווית הקטנה שבפיו, אני יודע שאני צריך להסתובב ולעשות את זה שוב. בלי שאלות. יש לנו תקשורת שכבר לא צריכה מילים.
לטיול יצאנו
לפני הצילומים, אני רוכב על האופנוע כדי להתרשם. טיילתי על הפאן אמריקה לעמק יזרעאל, בקעת הירדן, הרי השומרון והרי ירושלים. שילבתי כביש ושטח, לבד ובהרכבה, ביום ובלילה.
אך הדובדבן שבמבחן הוא יום הצילומים. לאחר שאופיו של האופנוע נחשף בין גפיי, יש לי יותר מושג על היעוד שלו. מכאן נועם ואני בוחרים היכן נצלם אותו.
מומנט התמד
הרכיבה בכביש זורמת בנינוחות. משקל האופנוע ועוצמת המנוע הגדול משרה בי ביטחון. מנוע בנפח גדול יודע לייצר מומנט חזק מסל"ד נמוך. בכביש צדדי, עם נוף מרהיב, אני בעלייה ומחליט לא לגעת במצערת. האופנוע מגרגר באדישות ומושך אותנו מעלה ללא גיהוק או שיהוק. חזק.
תוך כדי רכיבה, בכניסה לפניות האופנוע מרגיש קצת ארוך, אך עדיין עושה זאת ברוגע ויציבות. מגן הרוח שקוף וחף מעיוותים, כך שנוח להביט דרכו גם כאשר בוחרים לרכוב מהר ולהתחבא מאחוריו. ניתן לשנות את גובה המשקף ביד שמאל תוך כדי רכיבה. בקצה המצב הגבוה שלו מקבל המשקף זווית חדה לכיוון הרוכב. אווירודינמי, אבל מכוון את הרוח ישר לקסדתי. הורדתי אותו מעט ומצאתי לי נקודה סבירה ויותר ניצבת.
מיפוי לב
לוח תצוגה צבעוני TFT (מגע) בגודל 173 מ"מ ברור ויפה מול עיניי. עוצמת ההארה של המסך מושפעת מכמות האור שבחוץ. תכונה זו רגישה מדי ועלולה להציק ברכיבות לילה, כאשר חולפים לצד עמודי תאורה המסך מעמעם קלות בקצב העמודים. ברכיבה לאור יום המסך ברור לחלוטין ויציב. למסך יש חיבור לניווט דרך אפליקציה. הורדתי את האפליקציה של הרלי ובת"א קיבלתי פירוט נחמד של המפה. הכל בשליטה מהמתגים על הכידון. כאשר הרחקתי אל הגלבוע, המפה הייתה חסרה בפרטים ונראו רק כבישים ראשיים. בטוחני שיש לכך תוספת או עדכון להורדה.
נועם ואני משוחחים על החיים ועל האופנוע שאיתנו. כן, זה משתלב יופי. בונים לעצמנו כיוון כללי לצילומים, תוך כדי ניתוח והעמקה בייעודו של האופנוע. שנינו חשים את האופנוע ויש לנו דו שיח שלם איתו, דרך ומחוץ לעדשה.
פינוק זוגי
העיצוב המרשים מושך תשומת לב של משתמשי הדרך, שלא אחת מנסים לחבר בין מראה המנוע המוכר לבין החבילה הכללית. עבודת הבולמים נוחה בכביש. ניתן לשנות תוך כדי רכיבה את מידת השיכוך, לטובת קטעים ספורטיביים מחד או משובשים מאידך. הבלמים מתפקדים היטב, כך גם בקרת השיוט. ידיות הבלם והמצמד ניתנות לכיוון. המצמד קצת נוקשה, אך מנוף הידית ארוך ונוח לתפעול. דגם המבחן היוקרתי מגיע עם שלל פינוקים, בהם חימום ידיות, מיגוני צד, בולמים אלקטרונים והנמכה אוטומטית. המתנע האמריקני פועל למיקום הבוכנה האופטימלי להנעה, לכן בחלק מניסיונות ההנעה (בעיקר כשמשולבים להילוך) נשמע קול קצר וחנוק, של קידום הבוכנה לנקודת שחרור הדחיסה, ורק לאחריו האופנוע מניע. מין קטע כזה של מתנעים אמריקאים.
לפאן אם משכך היגוי לשיפור היציבות. אין שקע מצת, יש שקע USB-C, שטוען את הנייד וגם מחבר אותו למחשב האופנוע. תחת מושב הנוסע יש מקום קטן למנעול דיסק או רשת מטען. בזנב האופנוע קיים משטח אחורי (סבל) והעיצוב סביבו עשיר בנקודות עיגון, שמאפשרות בנוחות להדק אליו מטען.
אני נהנה להתייעץ עם נועם לגבי בחירת התמונות לכתבה מתוך רבות. יש לו חוש אסטטי מצוין ועין טובה משלי. באופן די חריג, ביקש הפעם נועם מראש, שהתמונה הבאה תהיה בכתבה. תמונה שכבר בצילום הרגשתי כמה הוא התחבר אליה. עכשיו מאוד ברור לי למה.
טווח התדלוק נאה בזכות מכל דלק גדול וצריכה שסביב 18 ק"מ לליטר (במהלך המבחן). חישוקי גלגלי הטיובלס שחורים ויפים, גם הם נושאים בחובם את שם המותג. ברכיבת לילה, הפנס הנמוך משמש כאור הראשי. מעליו קבוצת פנסים נוספת, שהן בעצם תאורות צד הנדלקות במהלך פנייה, לכיוון אליו האופנוע נוטה. זאת כדי לספק תאורה מקדימה לכיוון אליו פונים. תוספת יעילה ובטיחותית.
טבע הדברים
נועם ואני אוהבים את הטבע ומאוד מתחברים לפרק השטח של הצילומים. נועם שונא פוטושופ, כמעט כמו שהוא שונא את עמודי החשמל שנתקעים לו בצילומים. בניגוד לאחרים, אם יש גוש בטון שמפריע או לכלוך על הדרך, הוא לא מתעצל ופשוט מפנה אותו. התמונות שלו משתדלות להיות הכי קרובות למצבן הטבעי.
מעבר לשני מצבי הניהול הייעודיים לשטח, מצאתי מספר תכונות נוספות המכוונות לשטח. הרגליות יחסית צרות, אך תושבת הגומי שלהן ניתנות לשליפה וחושפת את התבנית המשוננת של הרגלית. ניתן בקלות לסובב את קצה רגלית הבלם ב- 180 מעלות, בין מצב רגלית לכביש (נמוכה) או לשטח (גבוהה). פשוט חכם ויעיל.
מגני הידיים נשלפים בקצה החיבור לכידון. בנפילות זה עשוי למנוע שבירה של המגנים, אך כנראה לא של ידית הבלם או המצמד. המגנים מספקים כאן הגנה בעיקר מפני מז"א וענפים בשטח.
האופנוע מגיע עם צמיגי מישלין סקורצ'ר, ביחס של 80% כביש. בכביש הם נוחים ושקטים. בשטח האחיזה שלהם בהחלט סבירה, כל עוד לא מדובר בבוץ או חול.
כובד ראש
כמו בכביש, כשרוכבים לאט האופנוע מדגיש את כובד משקלו ותמרון בתנועה איטית דורש שימת לב לשליטה בו. כשהקצב גובר, האופנוע יותר נשלט ונוח, אך מומלץ לא להיכנס במהירות גבוהה לבורות עמוקים או שטח קשוח. הפאן אמריקה מצליח לעבור גם במקומות מאתגרים, אך התרשמתי שמראש הוא לא מיועד לכך. מרווח הגחון אינו גבוה ומידות הגלגלים שלו דומות למתחריו הישירים: הטייגר 1200 והבימר הגדול, שגם אלו לא נועדו לצליחת שטחים קשוחים.
מספר ניסיונות חוזרים לדלג מעל סלע, תוך כדי עלייה, הבהירו לי עד כמה הפרונט כבד וממש לא בעניין. הזנב מצידו קליל יחסית ובעל מראה יותר מינימליסטי לעומת שאר האופנוע.
תוך כדי צילומים, יוצא שאני חוזר על קטע רכיבה שוב ושוב. התירוץ הוא, שזה בשביל תמונה טובה יותר. אך בפועל, התמרונים החוזרים חושפים אותי לנדבכים מעמיקים יותר של הכרת האופנוע. יש תחושות שלא ברור לנו אם הן קשורות לאופנוע או לתוואי, אך כאשר חוזרים על אותו קטע מדויק עם אותו אופנוע, קל יותר לזקק את התחושות.
התאמות פיזיולוגיות
זווית הכידון של הפאן אמריקה נמוכה מאוד. בשטח שחררתי את תושבת הכידון ושיניתי את הזווית מעלה. השינוי הקל מאוד על רכיבה בעמידה ולא הטריד כלל את הרכיבה בישיבה. תוך כדי עמידה נוח לחבוק את האופנוע בין הרגלים. צידוד הכידון מעולה וניתן לתמרן פניות ברדיוס מאוד נמוך.
רגלית הצד, ממוקמת בחוכמה קצת יותר קרוב לאזור המנוע ולכן בשעת רכיבה אין חשש שעקב המגף יוריד את הרגלית וידומם מנוע, כפי שקורה למידת ה- 47 שלי עם רבים מהאדוונצ'רים. בסיס הרגלית רחב ומוארך לטובת תמיכה ראויה לכל רבע הטון היפה הזה בקרקע.
סיכום
אחרי הצילומים, נועם מעדיף לקחת פסק זמן מהתוצאות. משהו בניתוק הזה מכין אותו טוב יותר לרגע בו "ישב" על התמונות. אומן יודע מהי השעה הנכונה שלו, ואני זורם עם הרוח האומנותית שלו. אגב, לא בטוח שהוא יודע, אך פרק הזמן שעובר מהצילומים עד שאני מדפדף בתמונות, תמיד מרגיש לי כנצח.
התמונות מעניקות לי השראה לכתיבה. רגעים שהונצחו עוזרים לי להעמיק בפרטים ולהיות מוצף בחוויות שעברו עליי ברכיבה.
הרלי דייווידסון הביאו לתוך האדוונצ'ר המתקדם הראשון שלהם הרבה מתוך המורשת שלהם. הם שימרו את תצורת המנוע והמראה העוצמתי והמרהיב שלו. הארלי לא כיוונו לאדוונצ'ר קרבי שיתחרה בחיות השטח הקשוחות. הרלי יצרו אופנוע נוח שקל יהיה לרכוב אתו למרחקים ארוכים, מבלי לחשוש לרדת אתו לשטח כדי להגיע לנקודת תצפית מרהיבה.
להערכתי, קהל היעד כרגע הוא רוכבים המכירים ואוהבים את המותג הרלי, שרוצים לעבור לאופנוע פונקציונאלי ונוח עם מראה מיוחד וקשת שימוש רחבה יותר. רוכבי ה- GS האדוקים פחות על הכוונת כרגע, אבל אחרי הרכיבה על הפאן אם אני מאמין שבהרלי יכולים לעשות את הצעד לדגם קרבי יותר שיפתה רוכבים נוספים המחפשים חלופה חדשה.
אני כל פעם נרגש לקראת רכיבת צילומים, גם בגלל ההכרות עם אופנוע חדש, אך לא פחות בזכות הבילוי עם נועם עופרן הצלם, שגורם לי להיראות רוכב טוב יותר. אני מחכה כבר למבחן הבא. מקווה שגם אתם.
מפרט טכני
מידות
אורך: 2,270 מ"מ
גובה מושב: 850 או 875 מ"מ
מרווח גחון: 210 מ"מ
בסיס גלגלים: 1,580 מ"מ
צמיג קדמי: 120/70 בקוטר 19
צמיג אחורי: 170/60 בקוטר 17
מכל דלק: 21.2 ליטר
שמן: 4.5 ליטר
משקל רטוב: 258 ק"ג
מנוע
נפח: 1,252 סמ"ק קרור נוזל
קדח X מהלך: 105X72.3 מ"מ
יחס דחיסה: 13:1
מפלט: שניים לאחד
הזרקת דלק: אלקטרונית
מומנט: 128 ניוטון למטר
הספק: 150 כוחות סוס / 112 קילוואט ב- 8750 סל"ד
שלדה
בולם קדמי: מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 47 מ"מ עם כיוון עומס קפיץ, שיכוך והחזרה – נשלט אלקטרונית
בולם אחורי: מונושוק עם כיוון אלקטרוני
גלגלים: חישוקי אלומיניום טיובלס שחורים
בלם קדמי: רדיאלי עם שני דיסקים, ארבע בוכנות לקליפר
בלם אחורי: דיסק צף עם בוכנה אחת לקליפר
תאורה: נורות לד
מחיר: 168,000 שקלים לדגם המבחן המאובזר ביותר (148 א' לדגם הבסיס)
9 תגובות
1
אורח/ת - נמרוד
14 בינואר 2022 ב 09:21
צביקה יא אלוף !
2
אורח/ת - כרגיל אחלה כתבה
14 בינואר 2022 ב 12:22
אחרי כל כתבה שלך אני כבר רוצה את להחליף אופנוע, מה יהיה?
3
אורח/ת - צרצר וטוב לו
14 בינואר 2022 ב 12:39
זאת משאית ולא אופנוע .איך אפשר לרדת לשטח עם 258 ק"ג ?
מה קורה לרגל של הרוכב כשהבהמה הזו נופלת ?
4
אורח/ת - מקס
14 בינואר 2022 ב 13:09
עדיף אפריקה טויין
5
אורח/ת - ירון פיזיו
14 בינואר 2022 ב 18:47
כמו תמיד, תענוג לקרא
בסוף נחזור לאופנוע.
בנתיים נישאר באופניים
6
אורח/ת - שי
15 בינואר 2022 ב 08:16
צביקה כהרגלו אלוף שמעביר את הסיפור המלא בקלילות ונעם עפרן לא רק צלם נהדר אלא גם בחור מאוד נחמד מהכרות עבר אישית, ככה שאין פלא שהתוצאה היא כתבה נהדרת. נשאר לדבר רק על המחיר. יש בשוק היצע רחב ותחרות גדולה והמתחרים לא נופלים מהכלי הזה . 170 אלף שקל לאדוונצ'ר, טוב ככל שיהיה זה טו מאצ' בעיני
7
אורח/ת - אסי
16 בינואר 2022 ב 06:23
תמונות וכתיבה שעושים חשק לצאת ולרכוב.
יאללה אדוונצ׳ר.
תודה
8
אורח/ת - אחד שלא יודע
18 בינואר 2022 ב 22:13
צביקה - פשוט, ברור, לא מתחנפן - ואני מרגיש שאני מכיר את האופנוע. תותח אתה
9
אורח/ת - Kangal
31 בינואר 2022 ב 06:52
וואלק, לא מסתדר לי בעין הפרונט שנראה כמו שידת מגירות של איקאה עם מנורות בפנים
תגובות