יצאנו למסע מעורר חושים אל הרי האטלס הגבוה, נאות מדבר הסהרה, קניוני הענק ושווקי הערים הגדולות. תרנו אחר הרפתקאות והן הגיעו לפתחנו בקצב פעימות הלב
מאת: צביקה כהן
11/02/22
דרך נופית מפותלת עולה אל הרי האטלס. מזג האוויר קריר במידה נעימה ופיתולי הכביש קוסמים לנו להגביר קצב עד אשר אנו נכנסים אט-אט לתוך ענן. הורדתי מהירות עד שמצאתי מקום בטוח לעצור ואופנוע אחר אופנוע מגיע ופורק התרגשות שהצטברה לה מסיבוב לסיבוב בנוף הדרמטי הזה.
כל מסע, הוא סך המשתתפים המרכיבים אותו. כל רוכב מביא את הצבע שלו, את הניסיון האישי, כל נוסעת מביאה את עולמה העשיר והחוויה שלה על האופנוע. יחד נרקם לו שתי וערב אנושי שמקדם את המסע כמו מרבד קסמים בו כולם שזורים יחדיו. במסע האחרון קיבצה יד הגורל שורה של מטיילים, שהפכו את כל החוויות למושלמות. אני רוצה לשתף אתכם בכמה תמונות מתוך המסע.
שינויים בהרגלי הרכיבה
עם הידוק הקשרים הדיפלומטים בין מרוקו לישראל, נחנכו נתיבי טיסה ישירים - שיפור מאוד יעיל ונוח. רכב הליווי והאופנועים כבר חיכו לנו בשדה התעופה של מרקש. עלינו על בגדי הרכיבה ויצאנו צפונה, לכיוון קזבלנקה.
בזכות הטיסה הישירה, החלטתי להחליף את הנסיעה המשותפת במיניבוס לטובת יום רכיבה נוסף. יום קל יחסית, שמקנה זמן התאקלמות לאופנועים ולסביבת הרכיבה החדשה. זה היה אחד מתוך השינויים במסע. בכל מסע אני מסמן לעצמי מטרות לשדרוג בפעם הבאה. משתדל לחקור דרכים חדשות, מגלה על מעברי הרים שנסללו לאחרונה ומתעדכן בחוויות הקולינריות העדכניות.
עוגיות מזל
הדרך העולה מהכביש לחופו של האוקיינוס האטלנטי, מעפילה מזרחה אל רכס א-ריף בפיתולים המעוררים התפעמות מהרכיבה והנופים. הדרך אינה רומסת את הטבע אלא זורמת עם התוואי המרהיב והמאתגר. מדרום לכביש נפרש אגם מגדל אוד אל מחדין. מאגר מים מלאכותי אדיר בו משתקפות הגבעות שסביב והעננים המרהיבים שהיו מעל ראשינו.
עצרנו לתצפית מרהיבה על האגם ובין תמונה לתמונה שולף איברהים את הגזייה מרכב הליווי ומכינים קפה. קורין שולפת עוגיות מדהימות, שחיכו לרגע המושלם הזה כדי להמתיק עוד יותר את האווירה. אנחנו כבר ביום השני למסע ואני מתחיל לחוש בקליק החברתי. בחיבורים החדשים, בצחקוקים ובהחלפת חוויות מהמסלול שעשינו. הדרך שעשינו נוגעת בקבוצה ומתוך החוויה נרקמים החיבורים כמו הקוקוס לעוגיות.
גשם כחול
אל העיר הכחולה, שפשוואן, הגענו עם אור אחרון וטפטוף ראשון. על פי התחזית, ידענו שזה אמור להיות היום הגשום שלנו בטיול. ואכן, טפטוף עדין ליווה אותנו בדרך לבית המלון האותנטי. מבואה חמימה עם כוסות תה מרוקאי חם ומתוק קיבלו את פנינו, לפני שהתפזרנו לחדרים החמימים והמעוצבים בקפידה. בבוקר ירדה עננה על העיר הצבעונית ויצאנו להליכת בוקר בסמטאות הכחולות של העיירה הציורית.
ממרוקו באהבה
העיר פס מרשימה במבנה העתיק שנשמרה המָדינה, העיר העתיקה המוקפת חומה ושערים מפוארים. השווקים רוחשים והתנועה לפתע צפופה. הגענו בסמטה צרה לבית המלון, אך מסתבר שבשל תקלה במים החמים, לא נוכל לישון שם. מלון אחר כבר ערוך ומוכן לבואנו. את הדרך לשם עשינו בסמטאות הליכה צרות, שבקושי אופנוע יכול לעבור בהן. רכיבה חפוזה בנתיב צר, פניות חדות ועליית מדרגות. הרגשנו לכמה רגעים כוכבים בסרט של ג'ימס בונד.
מסע אחר
הדרך חולפת בכביש עקלקל, כשמשני צידי הדרך סבך של ארזים ועצי מייפל ענקיים. אנו מבחינים בתנועה מהירה מתוך היער, אך תחילה לא ממש ברור במה מדובר. אני מוריד מהירות ולפתע נגלים לעיננו קופי מקוק רבים, שחיים ביער. ובמעבר חד מאסיה המזרחית למערב אירופה, בעלייה להרי האטלס התיכון נראים בתים לבנים ומטופחים, עם גגות רעפים אדומים. אתר נופש חורפי אשר נבנה על ידי הצרפתים בתקופת האימפריאליזם שלהם כאן, בצפון אפריקה. מרוקו לא מפסיקה להפתיע.
ים החולות
הירידה מהאטלס הגבוה אל מדבר הסהרה היא חוויה של שינויי נוף עוצרי נשימה. המדבר הוא ים של חולות והדיונות שבאופק נראות כמו גלי ים עצומים, הזורמים ומעוצבים ברוח המדבר.
אחרי מנוחה קצרה לצד הבריכה, מוזמן כל מי שרוצה לרכיבת חולות בסהרה. גבעות חול רכות ואנחנו מטפסים עליהן ביראת כבוד. לומדים את התגובה של האופנוע בקטנות ומאיצים בעוצמה בגדולות. הרכיבה קצת מעייפת, אבל מאוד כיפית. גלי החול רכים וכל עוד שומרים על קצב תנועה האופנוע ממריא ונוחת ברכּות של מרשמלו ורוד.
חלליות או לא להיות
שעת בוקר קרירה בפתחו של מדבר הסהרה, דרך מראת הצד, אני מרגיש את הצורך לעצירה קצרה. אנו עוברים קרוב לכפר נידח ובעצה אחת עם המלווה המקומי אני מחליט לבדוק את הכנסת האורחים. רוכבים לאיטנו בסמטת כורכר, תרנגול מבוהל בורח אל אחד הבתים ואנו עוצרים ליד עצי דקל גבוהים. כמו חללית שנחתה בכדור הארץ, מתגודדים סביבנו ילדי הכפר בחשש, שרק הסקרנות עולה עליו.
בני המקום שמחו לקראתנו, פרסו בין הדקלים מחצלת גדולה והוציאו קנקן תה וכיבודים. אט-אט, כבשו ילדי הכפר את מושבי האופנועים וריחפו על גבם לגלקסיות רחוקות. ללא משקפי מציאות מדומה ומבלי לזוז מהמקום הם הצליחו לרכוב רחוק על כנפי הדמיון.
נאות מדבר
רוכבים בנוף מדברי חשוף ומלא הוד של גווני מדבר לעבר אחד מאתרי הטבע היפים של מרוקו. אני נרגש בתוכי לקראת הבאות. המסלול והמראות שחברי הקבוצה עתידים לחוות מדהימים ושונים מכל מה שעברנו עד עתה. אני מלא ציפייה ותוך כדי רכיבה מחייך לעצמי בקסדה ומדמיין איך כל אחד ואחת יגיבו בהתפעמות.
עמק הטודרה הוא נווה מדבר רחב בגוונים של ירוק על רקע שמיים תכולים. לאורכו עצי דקל רבים המקשטים את בתי הבוץ בכפרים, נוף שקשה לתאר את יופיו ועוצמתו. על הרי האטלס הגבוה, באזור המזרחי המבודד, יצר נהר הטודרה קניון ענק של נווה מדבר. הנהר זורם לאיטו ובסמוך לו נתיב צר בין מצוקי קירות הקניון התלולים.
ביציאה מהקניון עולה ומתעקלת דרך עזובה, העולה אל הרי האטלס. בדרך חתחתים גבוהה עברנו על פני שוכני ההרים והמערות, עד שהתחברנו לקניון היפה ביותר במרוקו, קניון הדאדס. הטבע פיסל בנוף הקניון האדום. הבלייה בסלע הגיר ואבן החול הותירו עקבות אומנותיות, שהותירו בנו רושם עז.
גם כאן הדרך מפותלת ומובילה מבעד לכל עקומה אל מראות בלתי נשכחים. בדרך "עמק אלף הקסבות" צפינו בכפרים העתיקים עד הכפר הקטן בו לנו בטירה שנבנתה בהקפדה אוטנטית לתרבות הברברית.
רוק בקסבה
במעלה גבעה מבוצרת, בתי אדמה בנויים בצפיפות, מוקפים חומות גבוהות שבפינותיהן מגדלי שמירה. את הדרך למרקש בחרתי לעבור בסמוך לאפיק נחל וארזאזאת, לאורך נתיב השיירות העתיק בין הסהרה לעיר מרקש וחופי האוקיינוס האטלנטי. קסבות מבוצרות היו לאורח החיים שסיגלו הברברים, כאשר ויתרו על חיי הנדודים.
רוח חזקה מקבלת את פנינו במעבר האטלס הגבוה. הכביש העקלקל צופה ממעל על קניונים תהומיים ואנו מתחילים לרדת בגובה ולהתחמם, לקראת הגעתנו אל פריז של מרוקו, מרקש. הדרך הארוכה באה לסיומה עם השקיעה, כדי לחזות באורות והקצב שוקק החיים של מרקש. שיירת אופנועים מאובקת חוצה את שדרת מוחמד השישי, היישר לתוך ליבה של העיר, לאחד ממלונות היוקרה היפה באזור. וואו, כמה צבעים וטעמים שונים מציעה מרוקו למטייל בה.
אחרי כל הנופים המגוונים, הריחות הרחוקים, הצלילים והטעמים הנעלמים, עדיין, כל מסע הוא פסיפס אנושי של סך המשתתפים בו. הצבע, הניסיון והעולם שכל אחד מחברי הקבוצה הביא אתו על האופנוע הם אלו שרקמו עבור כל אחד מאיתנו את המסע הנפלא הזה שלעד אנצור בליבי.
מסע האופנועים הבא למרוקו יערך בתאריכים 9 עד 18 במאי 2022
קישור ליומן המסע הקודם
קישור: הזמנה למפגש הכנה ופרטים מלאים אודות המסע אופנועים למרוקו
גלריית תמונות מהמסע
2 תגובות
1
אורח/ת - חגי
12 בפברואר 2022 ב 21:16
איזה חלום, הכתיבה תמיד מצליחה להכניס אותי לרגע שהיה כאורח רצוי ושותף לחוויה.
בקרוב אולי נגיע גם
2
אורח/ת - מיכל
13 במרץ 2022 ב 21:11
מדהים !
תגובות