יומן מסע חנוכה אתגרי בנחלי הר הנגב - דצמבר 2022

טיול אתגרי של יומיים הוא סיבה להתרגשות. אין מדובר בעוד טיול, זהו מסע. כאשר קובעים שטיול הוא אתגרי דבר אחד בטוח - ששום דבר אינו בטוח ותהינה הפתעות. ומאחר ואני חי ומטייל על פי כלל שקבעתי לעצמי - היעד הוא הדרך, אז אין בעיה עם זה. בניגוד למשימה צבאית או עסקית שאין חשיבות למסע אלא רק ליעד, במסעות החוויה מורכבת מנופים, אתגרים ובראש ובראשנה האנשים וקיבלנו את זה בגדול בטיול הזה.

נפגשנו בשבטה 13 כלי רכב ועוד אחד - אלון רגב, שהוא לא עוזר מדריך, אם כי אכן נושא גם בתואר זה, אלא מוסך, מטבח, נווט ,חבר ואח.

יציאה דרומה לכיוון באר רסיסים כאשר בדרך בולטים לעין שרידי הישובים הנבטים. צריך מעט דמיון, לא יותר מידי, בכדי להבין שהיה מדובר באימפריה, כזו שהגיעה להישגים ואף שינתה את הנוף.

ליד באר רסיסים עוצרים לארוחה קלה וממשיכים. הציר לא קשה, אם כי מזמן הצלבות מידי פעם. היציאה מנחל רסיסים דרומה לעומת זאת מתגלה כאתגר. עליה חדה וחולית שמצריכה גובה ונסיעה רציפה ונכונה. כמה מכלי הרכב נזקקים למשיכה ראשית עם הכננת שנקרעת לאור מסת האיסוזו די מקס, אבל כנראה שגם עשתה את שלה, היתר עולים בגרירה, עולים וממשיכים.

לאחר זמן מה באזור באר חפיר מעדכן נהג הסוזוקי ויטארה על תקלה - מיכל דלק דולף וגיר שמסרב לצאת ממצב LOW. נשכבים מתחת לרכב ואכן חור נאה במיכל הדלק מאפשר נזילת בנזין משמעותית (חלק שאינו ממוגן). ניסיון להאט את הזרימה עם חומר וקפיץ עץ אכן מאט את הדליפה אבל בעיית הגיר נשארה. ההחלטה - להוציא אותו אל הכביש ורגב מוביל אותו בדרך הקצרה ביותר האפשרית וממתין עם נוסעי הרכב עד להגעת הגרר. אנו ממשיכים אל האתגר הבא והוא אתגר לא פשוט -מעלה חמרן. ראשיתו בצד הצפוני אליו אנו עולים לאט ומתגברים על הצלבות ובולדרים במעלה. לאחר המעלה בואכה "האמבטיה" של החמרן, קטע המחייב כיוון וזהירות רבה, לאחריו יש להמשיך לנקודת הירידה אל מה שמכונה "האמבטיה". לאחר הקטע הקשה הזה אחד מכלי הרכב "מפספס" את הציר הברור והנוח ונתקע במצב בו סלע מחזיק אותו נגיעה מגלגול הצידה למדרון. לצורך חילוץ בטוח עיגנו את הרכב לשני רכבים - אחד לפנים ואחד מאחור, ובמשיכה מתואמת השבנו אותו לחיקו הבטוח של הציר.
אני חושב שנהג הרכב לא מבין כמה גדול היה מזלו. בתום החילוץ אנו נעמדים לפני המורד ואני מזהה שלושה כלי רכב למטה ואחד נוסף קרוב אלי. מסתבר שאחד מהם נתקע ביום הקודם בעומק האמבטיה ולקח להם 24 שעות להתארגן על חילוצו. בנקודה זו אני מבין שלאור העיקובים ובהינתן שנסיעת לילה היא לא הדבר הנכון לציר לפנינו, אני מודיע לחברים על שינוי תכנית וכיוון - כלומר לרדת חזרה ולהגיע ללינת לילה באזור כמהין. וכך עשינו. בדרכנו חזרה ממתין לנו המעלה הבעייתי שקודם לכן היה מורד והוא לא ממתין לשווא, חלק מכלי הרכב מתקשים בעליה הדרדרתית על שפת המצוק ונדרשת הכוונה ואגרסיביות. לשמחתי רוני נועם שנוהג על טויוטה FJ אימתנית חלק איתי את ההכוונה, הוא בעליון ואני בתחתון, ועשה זאת במקצוענות ממש.

גם נהג הגרנד שירוקי היה זקוק למאמץ נוסף הכולל גרירה, בהעדר נקודות עיגון - דבר לא פשוט, אבל במאמץ משותף גם הוא המשיך. היום הקצר בשנה (21/12) מביא לכך שכבר בשעה ארבע וחצי השמש שוקעת ואת המקטע האחרון אנחנו נוסעים עם אורות דלוקים ובכדי לתת ליום הקצר אבל עבה עוד טיפה כיף, גם אצלי הולך צמיג בדרך אבותיו...שיהיה. חוברים לרגב שחזר ממשימת החילוץ של הויטארה ומגיעים לחניון הלילה.
המנגלים נדלקים התאורה נפרשת והאוהלים עומדים. אין כמו סטיק טוב לסגור יום מאתגר ומלמד כמו זה שעברנו. אני מופתע לטובה מהאנרגיות החיוביות של הקבוצה והולך לישון שבע ומרוצה בעיקר מרוח הקבוצה.

היום השני למסע

ליום השני הוחלט לשנות מסלול בשל ריחוקנו מהמקום בו היינו אמורים לסיים אמש ובמשאל קצר הקבוצה מגלה התלהבות לעשות את נחל נקרות, מה שהתברר כהחלטה נהדרת.

התחלנו בנחל ארדן בכדי לצפות בתופעת הדייק - תופעה גאולוגית ייחודית ומרשימה שבה סילון לבה חתך בשכבות סלעי המשקע באופן אנכי כמו סכין חמה בחמאה.

מיד לאחר מכן אנו ממשיכים למדרגות הנקרות - צמד מדרגות עוקבות שעלולות להיות מקור לצרה. אבל הפעם כמעט רק אנחנו בנחל ורגב ואני נפרסים כל אחד על מדרגה ומורידים בזהירות רכב אחר רכב במהירות ובבטיחות. בתום המדרגות אנחנו מוכנים להמשך הדרך, אני מזהיר את החבר'ה מירידת המטח האופיינית לקטע שלאחר אתגר, אז פריקת מתח ושאננות גורמים להתלבשות על סלע בולט או כל מקרה אחר של חוסר זהירות. נחל נקרות שלאחר שטפון נקי ומרהיב, מלא הוד ומיעוט המטיילים מזמן את היעלים להתקרב לציר. קירותיו המרשימים של הנחל פשוט מרחיבי לב. נסיעה זהירה תוך עצירת צהריים נעימה מושכת את השיירה מזרחה. מידי פעם יש לעצור ולכוון ואפילו לבנות מעבר לרכב מתקשה. אבל הנוף פשוט גורם להרגשת אושר אמיתית.

ליד מצד הנקרות חותכים דרומה לקטע מרהיב על נחל חדב המוליך אל כביש 40, אליו מגיעים עדיין באור יום בכדי להיפרד מקבוצה נהדרת שהפכה את המסע האתגרי לכיף ממש. לא פספסנו הזדמנות לאתגר את עצמנו, והחברות והאנושיות כמו שאנחנו יודעים מחלצת מכל מצב, גם הפעם.
אני אישית מוסיף לעצמי נקודות לשיפור לפעמים הבאות שתגענה בקרוב וכבר מתכונן לאתגרים הבאים.

תודה לכל אחת ואחד מהחבר'ה על היותם אלופים של ממש ותודה לרגב על היותו רגב (וזה הרבה).

באהבה,

גיא זילברמן.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן