סיכום הדרכת נהיגה בשטח טרשי, הר חורשן - 16/12/22

ושוב אנו בהר חורשן להדרכת נהיגה, אמצע דצמבר, והעונה הזו היא האהובה עלי מכולן. כי עוד לא באמת חורף, אבל כבר לא חם, הווה אומר שלא מזיעים - וזיעה היא הרי שנאת חיי מימים-ימימה. וגם כי לפני כמה ימים ירדו גשמים – וזאת אומרת שאין אבק שזה כבר ממש פינוק - דמיינו לכם את הקוקטייל המתועב של זיעה ואבק.. מה יוצא מזה? בוץ מלוח!....בעעע. מצד שני בחורף אנו עלולים באמת להיתקל בבוץ אמיתי, כזה חום ודביק ושמטנף כל חלקה טובה, שואב לתוכו ג'יפים ומארגן לנו לעתים חילוצים מתישים אל תוך הלילה. וזה לא רק בוץ ושלוליות. מכשולים מסויימים עלולים להיות קצת חלקלקים – נאמן לתיאוריית "לעשות מכל לימון, לימונדה" אני טוען שזה מצוין - כי יהיה יותר קשה. קשה באימונים? קל בקרב! פשוט מאוד - ככה לומדים טוב יותר.

להדרכה של יום שישי ה-16/12/22 בהר חורשן הגיעו שלושה נהגים אמיצים ומלוויהם שלא מפחדים להיצלות בשמש הקופחת – יונתן בטרופר 2004 ארוך דיזל-אוטומטי, אמיר בג'ימני "אוקראיני" ידני חדש ("ג'ימני-אוקראיני" - ג'ימנים שהיו מיועדים להגיע לסוכנויות סוזוקי באוקראינה אך בשל המלחמה המתמשכת שם, קיבלו שינוי יעד לישראל. מדובר בדגם שונה במקצת מזה שאנחנו מכירים – המכניקה זהה, אבל רמת האבזור מעט נמוכה יותר והגיר ידני בלבד. חיצונית הם נבדלים בחישוקי ברזל צבועים בשחור מול חישוקי הסגסוגת בדגם הישראלי – סה"כ, רכב מעט פשוט וחסון יותר שמתאים יותר לשטח) ודניאל בדאסטר 4X4 ידני בנזין 1.33 חדש.... ביחד עם הסופה העתיקה שלי, זהו מדגם מייצג מגוון של אסכולות, מותגים ודגמים ומערכות הנעה שונות – עם שילדה נפרדת ובלי, ארבעה מתלים נפרדים מול סרן אחורי חי ושני סרנים חיים, קפיצי סליל מול מוטות פיתול וקפיצי עלים, דיפרנציאלים פתוח+מוגבל החלקה, בקרות משיכה, ועד שתי נעילות אמיתיות – אוטומטית ופניאומטית – וכל סלט הברזלים הזה אומר שיהיה לנו הרבה מאוד על מה לדבר.

התמקמנו בצל מול "מעלה הספסלים", בישלנו קפה ודיסקסנו מצד אחד עקרונות שמשותפים לכל רכבי ה-4X4, מערכות עזר אלקטרוניות שחלקן קיימות בחלק מהרכבים. דיברנו על המאפיינים של כל רכב בנפרד, ואז יצאנו לסיבוב הרגיל שלנו במעלה השבילים המטפסים לפסגות שמורת הר חורשן.

בחודשים האחרונים עבדו טרקטורים בשבילי הר חורשן. הרחיבו ושיטחו את שבילי ההר, על מנת להכשירם למעבר הכבאיות של קק"ל. הכוונה (יכולת הגעה מהירה יותר במקרה של שריפה) אולי טובה, אבל השביל האדום המפורסם, המדרון עם ההצלבות, כל אותם מכשולים ואטרקציות נהיגה ששימשו אותנו כל כך טוב לתרגולים בהדרכות הנהיגה במשך שנים, שוטחו והפכו והפכו ל"אוטוסטרדה" שמאפשרת מעבר גם לפרייבטים, מצד שני, ענני הפודרה המתאבכת צבעו בלבן את כל הצמחיה ומכערים את הנוף עד לבוא גשמי החורף שישטפו את הכל. הגשמים אכן הגיעו וניקו את האבק וכולנו תקווה שגם יפוררו את השיטוח וישטפו אותו ויאפשרו לטבע ולסלעים להרים את ראשם ולהחזיר את המצב לקדמותו. מנסיוננו אנו יודעים שכך יקרה תוך כך וכך חורפים....

לפחות השאירו לנו את ה"נקיק" על חריציו, הצלבותיו המלבבות ומדרגות הסלע, שלאחר הגשמים של אמצע השבוע, קיבלנו אותו חלקלק כהלכה, מה שמכניס את הנהגים לאווירת נהיגת שטח מאתגרת. בנקיק הם מתוודעים לפעולת בקרת המשיכה, לזחילה בהילוך כוח ולחשיבות קריאת השטח ותכנון קו התקדמות. התגברות על הנקיק בהצלחה נותנת בוסט של מוטיבציה ובטחון ביכולות. אלא שהפעם יש לנו בקבוצה ג'יפון נטול הילוך כוח, בעל מנוע בנזין וגיר ידני – מתכון לא פשוט לנהג שטח טירון שנקלע למכשול דוגמת ה"נקיק".

עם דאסטר דיזל זה קל יותר, כי למנוע הדיזל יתרון במומנט בסל"ד נמוך על פני אחיו לוגם הבנזין. גם גיר ידני מחייב את הנהג לרקוד סטפס על הדוושות על מנת לא לדומם מנוע. תוסיפו לזה צמיגי חתך נמוך שאנו לא רוצים לרוקן מהם אוויר פן יילכו לעולמם מהר מדי ומצע קרקע רטוב וחלקלק – וקיבלתם דאסטר שמחליק ומסרב להתקדם למרות שהוא מצוייד בבקרת משיכה שנחשבת יעילה. דני מנסה שוב ושוב, קווים שונים, גורנישט. הצמיגים מחליקים ואנו מתחילים להריח את המצמד – וזה המקום לחדול לפני שייגרם נזק לרכב החדש. עם צמיגי שטח הוא היה עובר בקלות כמו גם אם הסלעים היו יבשים, אבל כרגע עם מצע רטוב וצמיגי כביש, המוצא היחיד הוא משיכה ברצועה מהסופה. גם את זה צריך ללמוד והנה לנו הזדמנות פז "על אמת" ולא בתיאוריה.

לאחר חילוץ הדאסטר, אמיר בג'ימני הקטן והגמיש בעל מהלך מתלים אמיתי ובקרת משיכה אפקטיבית יותר, כבר לא מרגיש את הנקיק בכלל. כמוהו הטרופר של יונתן שאמנם שייך לעידן נטול בקרות אלקטרוניות, אבל לו יש מהלך מתלים, קוטר גלגלים, צמיגי שטח ודיפרנציאל אחורי שפעם היה מוגבל החלקה והיום כבר לא כל-כך, אבל גמישות המתלים והמומנט הרב של מנוע הדיזל+תיבה אוטומטית, מאפשרים שליטה קלה יותר ויונתן מצליח לעלות ללא דרמות.

עכשיו ממשיכים במעלה ההר לתרגול שיפוע צד. מעמידים רכב בזווית לא נעימה על מנת לחוות את השיפוע עם ההסברים המתבקשים על סכנת השפ"צ (כאן לג'יפון בעל מרכז כובד נמוך יותר כמו הדאסטר, יש יתרון מובנה גדול מאוד על ג'יפים) ואז מתרגלים הימלטות משיפוע צד – הגה לכיוון הירידה + גז קטן.

נוסעים לטפס לנ.ג. 186. שבילים טכניים, עתירי סלעים, בולדרים, מדרגות וטרשים משוננים שמזדקרים אל על, ממתינים ללכוד, לקרוע ולשסע את דפנותיהם העדינות של צמיגי כביש נמוכי חתך, המקובלים כיום ברוב רכבי הכביש-שטח המודרניים, אבל גם גורמים לטלטלות ולחבטות, מחייבים צפייה רחוק קדימה ו"נהיגה מתוכננת", על מנת לבצע את הטיפוס באופן זורם וללא עצירות. דני שכבר "מרגיש" טוב יותר את הדאסטר, כבר לא מתקשה כלל בטיפוס. ואז מתרגלים ירידה במדרון, כאשר עם הג'ימני והטרופר יורדים מדרגה גבוהה שמחייבת שליטה מדוייקת עקב בצד אגודל.

קבוצה קטנה וממוקדת, קשובה וממושמעת, מאפשרת דחיסת הרבה חומר לפרק זמן קצוב ולהפיק ממנו הרבה תועלת וגם לסיים בזמן, לפני שהחשיכה המוקדמת של אמצע דצמבר תרד עלינו. היתה לנו הדרכה מצויינת ונעימה, אני מקווה לפגוש את כולכם בטיולים בהמשך.

מונחים לחיזוק ההדרכה - ויקישטח:

דיפרנציאל, ירידה, עלייה, שיפוע, שיפוע צד, בקרת אחיזה, בקרת יציבות, ABS, ESP, מנוע

הדיפרנציאל - אי אפשר בלעדיו אך צריך לדעת לחיות איתו

שימוש בנעילת דיפרנציאל

טיפים לנהיגה בשטח:

טיפ לטיפוס עלייה

טיפ לירידה תלולה

טיפ לשבילים המהירים

טיפ שיפוע צד

טיפ ציוד בשטח

העמקה: מערכות הבטיחות ברכב:

הפתרון הטכנולוגי – בטיחות פאסיבית ו- ABS

הפתרון הטכנולוגי – בקרת אחיזה ובקרת יציבות

טיפ נהיגה: לנתק או לא לנתק

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן