אתר השטח הישראלי מוציא טיול ג'יפים נוסף לממלכה האשמית - ירדן, והפעם אני מוביל קבוצת חברים שמטיילת למעלה מ-20 שנה יחד, בארץ ובעולם כולו. מזג האוויר הנהדר רק הוסיף לכל היתרונות שיש גם ככה בקבוצה סגורה והומוגנית, כך שעברו עלינו 4 ימים של תענוג מתמשך.
סיכום טיול ג'יפים ירדן 1-4/3/2023
מעט לפני 08:00 בבוקר ואנחנו הראשונים בתור לעבור את מעבר הגבול שליד מעוז חיים בצפון הבקעה. מצב הרוח טוב וכולנו חדורי מטרה להיות יעילים עד כמה שנוכל אל מול הבירוקרטיה האיטית שמאפיינת את המקום. כחלק מהיעילות הזו, אמיר אוגש האלוף שמנהל לנו את המשרד, דואג לכל המסמכים הנכונים שיכולים לקצר לנו את התהליך כך שכשאנחנו מגיעים למעבר, מחכים לכל המשתתפים רישיונות מתורגמים, ביטוח חובה וביטוח מקיף למי שרוצה, החלפת כסף ויאללה לצד הירדני של המעבר. בצד הירדני אנחנו עוברים מחדר לחדר, מידי פעם חוזרים אחורה אם צריך, אבל זה מתקדם. כולם יודעים את העבודה אבל כל אחד אחראי על חלק קטן מאוד ממנה ובסופו של דבר, חייבים לעבור אצל כולם.
כעבור שעתיים וחצי כולנו היינו אחרי המעבר, המדריך המקומי והשוטר כבר איתנו ברכבים ואנחנו פונים ימינה ודרומה על כביש הבקעה הירדני. אנחנו נכנסים קודם כל לתחנת דלק מהסוג הטוב ומתדלקים את כל הרכבים מיכל מלא (מחיר ליטר סולר בירדן הוא מעט יותר מחצי מזה שאנחנו מכירים בארץ) ובאותה הזדמנות נכנסים לחנות נוחות ענקית ומעמיסים מים וחטיפים מכל הבא ליד. הכביש עמוס בכפרים פלסטינים קטנים ועובר ממש באמצע השוק שבכל אחת מהן. ים המלח מצידו המזרחי נראה טוב יותר והמבט המלווה את ארצנו היפה, לאורך כ-200 ק"מ, מזכיר לנו עד כמה שהיא קטנטונת.
הדרך דרומה על כביש 65 הירדני, זה המקביל לכביש 90 שלנו, ארוכה ויפה. אחרי כמה עצירות קצרות בדרך, נכנסנו לואדי נומיירה להפסקת קפה עם תפאורה טבעית יפהפיה. המשכנו הלאה דרומה ובערך מול הישוב פארן אצלנו, פנינו מזרחה לכיוון הכפר ואדי מוסא בו מתגוררים כ-35,000 איש וכמעט כולם מתעסקים בצורה כזו או אחרת, באחד משבעת פלאי תבל החדשים - העיר הנבטית הקדומה - פטרה, בה נבקר מחר. הדרך לואדי מוסא יפהפיה, מפותלת ומטפסת די מהר מגובה של 100 מטר מעל פני הים לגובה של 1600 מטר. הנוף הנשקף מהדרך מרהיב ועוצמתי ואם תגיעו לשם בשקיעה כמונו, תקבלו אותה באינספור גוונים של אדום חום וכתום.
אחרי יום ארוך ונסיעה ארוכה הגענו למלון בפטרה, ארוחת ערב, חלוקה לחדרים והחברים צללו לשינה עמוקה.
המלון שלנו קרוב מאוד לכניסה לפטרה, כך שמיד בתום ארוחת הבוקר יצאנו להליכה קצרה, נכנסנו למתחם ופתחנו בסיור מודרך בעיר האבודה - פטרה. המדריך המקומי שלנו יודע לספר כאן סיפורים מרתקים על כל אבן ועל כל מי שהיה כאן מאז חפירת והקמת העיר המדהימה הזו. יש כאן תיירים מכל העולם, מחולקים לקבוצות עם מדריך מקומי הדובר את שפתם.
תחילת הסיור יורד לאורך קניון הסיק המדהים ביופיו ועמוס בחוכמת הנבטים שבנו אותו, רוחבו כמה מטרים ספורים וגובה קירותיו כמאה מטר, הוא עשוי מאבן חול נובית ומכאן שמו - הסלע האדום. בסופו של הקניון נגלה לנו קבר מלכותי מפואר ושמו אלחזנה - אוצר פרעה, קשה לתאר את יופיו המורכב מאינספור פריטים בסגנונות מתקופות שונות.
ביציאה חזרה מקניון הסיק, בצמוד למתחם הכניסה, נמצא המוזיאון הקטן והמושקע של פטרה שהוקם כתרומה של ממשלת יפן. עשינו בו סיור קצר ונכנסנו למסעדה טובה לארוחת צהריים. עלינו על הג'יפים ויצאנו דרומה לכיוון ואדי רם.
החול הרך של הדיונות דורש הורדת לחץ אוויר ומרגע זה נשאר לנו רק ללחוץ על הגז ולטייל ברחבי הואדי, תחילה לכיוון חראז'ה, ארץ הקשתות והמשך נסיעה דרומה לעומק המדבר. עוד קפה אחרון אל מול שקיעה צבעונית ולאחריה הגענו למאהל שלנו ללילה הקרוב.
היום זה יום שכולו מדבר. התכנון הוא לרדת בואדי רם דרומה ככל שנוכל. זה תלוי בקצב של הקבוצה, ברצון וביכולת לנסוע למרחק וכמו תמיד, עם כמה שפחות תקלות בדרך. רגע לפני שירדנו מהאספלט לחולות האינסופיים, עצרנו במרכז הכפר הצמוד למאהל שלנו ליד חנות מכולת גדולה, מאפיה וחנות ירקות. החבורה קונה מצרכים לארוחת צהריים שנכין בשטח ועד כה, לאור הכרותי עם הנפשות הפועלות כאן, יהיה הרבה אוכל טעים ומושקע. עוד עצירה קטנה במרכז המבקרים של ואדי רם כדי לקנות כרטיסים לנסיעה בשמורה ויצאנו לדרך.
הדיונות עצומות בגודלן, נעימות מאוד לנסיעה ומזג האוויר נפלא, אבל ההפתעה הגדולה באמת היא עד כמה שהמדבר פורח. ולא, לא התבלבלתי, הקרקע החולית מכוסה כולה ולאורך קילומטרים, בפרחים סגולים קטנטנים ואשכרה קיבלה גוון סגלגל שמשתרע על שטחים עצומים כשמאות גמלים מאושרים, מפוזרים עליה ועסוקים כולם בארוחת גורמה שלא נגמרת.
ואדי רם נמצא בדרום ירדן והוא הארוך ביותר בממלכה ההאשמית. פירוש השם שמקורו בארמית הוא "גבוה" ולראיה, ג'בל רם הנמצא בשוליו, מגיע לגובה של 1754 מטר והוא ההר השני בגובהו בירדן כולה. בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על אזור הואדי וסביבתו כ"אזור מוגן" מבחינה אקולוגית ובשנת 2011 הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות.
לאחר כ-150 ק"מ של דיונות מכל הסוגים, הצבעים והצורות, בהם טסנו בגובה נמוך על שבילים מהירים, גלשנו על דיונות גבוהות, שקענו בהן, טיפלנו בפאנצ'רים ושתינו הרבה קפה עם עוגיות, הגענו בסוף היום למאהל ולארוחת הערב, חאפלה מקומית עם מוסיקה וריקודים.
יש בקבוצה מישהו שחוגג יומולדת 70 ותכל'ס, לפי מקורות יודעי דבר, כל הטיול הזה נעשה מלכתחילה לכבודו. כיאה לקבוצה איכותית ומפרגנת, החבר'ה דאגו בחשאי לעוגת יומולדת ירוקה (פיסטוק) וגבוהה, עם נרות, הפתיעו את הבחור ופצחו בערב מרגש ומצחיק של סיפורי פירגון לרך הנולד.
מזל טוב מיקי...!
בוקר אחרון של הטיול ובדרך כלל אני מתחיל אותו מוקדם, כדי להספיק לטייל עוד קצת, אבל אחד היתרונות בקבוצה סגורה הוא שחבריה יכולים להחליט על שינויים, מבלי לפגוע בתוכניות של משתתפים אחרים. השינוי שהוצג בפניי הוא שלא רוצים עוד דיונות אלא רוצים לשתות בירה על חוף הים של עקבה. אם אין ברירה אז אין ברירה וכולנו יוצאים בשיירה לתדלוק וניפוח אוויר בגלגלים ומשם, דוך על הכביש לעקבה.
בעקבה החנינו את הרכבים ויצאנו לסיור שמהר מאוד הפך לסיור קולינארי עמוס בכנאפה, בקלוואה, קפה ועוד. חזרנו לרכבים ולנסיעה קצרה לחוף הדרומי בהמלצת המדריך המקומי שלנו. בירה, פיצוחים וזהו, עלינו לנסיעה אחרונה למעבר הגבול וחזרה לארץ.
1 תגובות
1
אורח/ת - יוסיפוביץ אילן
20 באפריל 2023 ב 14:41
אחלה טיול!!
תגובות