נקודה בשטח: תל קדש

טיול בהרי נפתלי מספק לנו שפע של ריגושים: דרכי יער יפות, נקודות תצפית מדהימות (דוגמת קרן נפתלי), אתרי מורשת וסיפורי גבורה (כמו כיבוש מצודת ישע), נקודות טבע מקסימות (חניון האלות וסדקי יפתח למשל), אך יש גם כמה אתרים ארכיאולוגיים עם שרידים מימים עברו, שהמרשים ביותר ביניהם הוא תל קדש.

התל נמצא בשוליה המערביים של בקעת קדש, צמוד לכביש הצפון (899) העולה מצומת כח לכיוון קיבוץ מלכיה. האתר, שהוכרז כגן לאומי, משתרע משני צדי הכביש, כשהחלק המעניין יותר הוא זה הנמצא מצפון.

בחפירות שנערכו במקום במהלך השנים, התגלו שכבות התיישבות שראשיתן בתקופת הברונזה הקדומה (3800-2400 לפני הספירה). בשכבות מאוחרות בהרבה נחשפו שרידים של מבנים מהתקופה הפרסית ומהתקופה ההלניסטית, עם השפעות פיניקיות. בכניסה לחלק הצפוני של התל, הנקרא "תל קדש המזרחי", מונחים מספר סרקופגים ענקיים. שביל מעגלי מונגש, מוביל מהם אל הממצא המפואר ביותר באתר: שרידים של מקדש מהתקופה הרומאית, שנבנה ככל הנראה במאה הראשונה לספירה ונהרס ברעידת אדמה במאה הרביעית.

חלק מהקיר שבו היתה כנראה הכניסה למקדש נותר על תילו, והוא מתנשא לגובה של כשבעה מטרים. מסביבו מוטלים חלק מהעמודים שנשאו את הגג, עם כותרות אבן מעוטרות. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל שמין, שהיה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי־פיניקי בתקופה הרומאית.

למרבה הצער, לאחר שקבוצות של יהודים חרדים זיהו את האתר כמקום קבורתן של דבורה הנביאה ושל יעל אשת חבר הקיני, החלו מעשי ונדליזם הכוללים קידוחים בסרקופגים וצביעתם בצבע תכלת, השחתת השילוט שעליו כתוב "גן לאומי" ו"מקדש" והיה גם ניסיון לנפץ את הסרקופגים. על פי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, נגרם לעתיקות באתר נזק בלתי הפיך.

איך מגיעים: כאמור, בצומת כח פונים מכביש 90 אל כביש 899, חולפים על פני מצודת ישע (ששווה להיכנס אליה ולהתרשם מהמוזיאון שבמקום), חולפים גם על הפנייה לכיוון קיבוץ יפתח וצוק מנרה (צומת ישע), החנייה לגן הלאומי נמצאת מימין, כשני ק"מ אחרי הצומת.

ניתן לשלב את הביקור במקום בתחילתו או בסיומו של אחד ממסלולי הטיול בחלק הצפוני של רמת הגולן (קישור למסלול).