יומן מסע ג'יפים בירדן - 5/7/23 עד 8/7/23

הקיץ בישראל מאתגר אותנו בטמפרטורות גבוהות ולחות מעיקה, שביחד יוצרים ומפמפמים את המונח הידוע לשמצה "עומס חום". אנחנו בורחים מהחום, מתחבאים בחדרים ממוזגים, במכוניות ממוזגות. יציאה מהבית לטיול? מוכרחה לכלול טבילה באיזה מעיין או בריכה או ים כלשהו. אז מי ייסע בסוף השבוע הראשון של יולי לירדן, מדינה מדברית חמה לא פחות מישראל?

מסתבר שיש כמה אמיצים שכאלה, שחשבו מחוץ לקופסא, ראו את היתרונות ואת חצי הכוס המלאה, ולקראת תחילת חודש יולי התבשרתי שיש גרעין רציני לקבוצה והיציאה לטיול מובטחת. במפגש ההיכרות וההכנה דיברנו לא רק על הפרטים הדרושים לפני טיול בירדן, אלא גם על החום. אנחנו בישראל מורגלים בחום הקיץ, אבל כשאנחנו יוצאים למדינה זרה עם הרכב שלנו, זה המקום לתת דגשים ולדרוש בדיקה מקדימה של תקינות הרכב על מנת שלא יהיו לנו הפתעות לא נעימות.

לפרטי המסע הקרוב לירדן - ספטמבר 2023: הקליקו כאן

היום הראשון - מסע ג'יפים ירדן

היום הראשון שלנו בירדן מתחיל בשבע וחצי בבוקר בתחנת הדלק הסמוכה למעבר הגבול הצפוני "נהר הירדן" (שייח' חוסיין) הסמוך לבית שאן. כולם מתאספים בזמן, בדיקת נוכחות ותדריך ראשוני לגבי הנהלים במעבר הגבול, ואנו נוסעים אל תוך מסוף הגבול הישראלי. להבדיל מתקופות החגים העמוסות, בקיץ רגוע מאוד כאן ואין שמץ של זכר לתורי הענק שהתרגלנו אליהם.... וכך, תוך שעה קלה כולנו מסיימים את תהליך קבלת רשיון הרכב המתורגם, הנפקת ביטוח מקיף, החלפת שקלים לדינרים וביקורת דרכונים, ואפשר לחצות את גשר שייח' חוסיין לצד הירדני.

אצל הירדנים פוגשים את מאמון, המדריך הירדני שלנו ליום הטיול הראשון ולביקור בפטרה ביום השני. מתחילים מביקורת דרכונים ולאחר מכן בדיקת כלי הרכב במסלול שמזכיר קצת מכון-רישוי, שיקוף לכבודה האישית ומעבר בשלוש תחנות – הנפקת ביטוח חובה ירדני, תשלום עבור לוחיות רישוי וקבלת אישור יציאה מהמסוף. אחרי שסיימנו את שלוש התחנות אפשר לשלוף מברגה, להתקין את הלוחיות הירדניות וזהו – אנחנו רשמית בירדן וחופשיים לצאת לדרכנו! מאמון והשוטר שלנו מוחמד (בחור חביב שכבר הצטרף אלי בטיול קודם לפני שנתיים) מצטרפים, אני מעביר תדריך על הנהיגה בירדן ואנו יוצאים לדרכנו על כביש 65 – כביש הבקעה הירדני, בדרכנו דרומה, והשעה רק עשר וחצי בבוקר! המשמעות היא שכל היום עדיין לפנינו. יש לנו המון זמן ולא צריך למהר, וגם נוכל לטפס לפטרה באור יום בכביש ואדי נמלא המפורסם ולהתפעם מהנוף הדרמטי.

עברנו את מקבץ היישובים הפלסטיניים שלאורך הכביש, כפרים קטנים שעם השנים גדלו והתרחבו והתאחדו להם לעיירות – פלה, משארה, קוריימה, בלאווינה, מעאדי, העיר כראמה (שהתפרסמה במבצע הגדול של צה"ל ב-1968 שלא בדיוק צלח). המראות כאן לא מתחנפים לעינו של תייר – העזובה וההזנחה פושים בכל, ניכר שהממשלה לא משקיעה כאן יותר מדי... כי שלא כמו בפטרה או ואדי רם, כאן לא מדובר ב"כרטיס ביקור" של הממלכה. מצד שני זו ירדן האמיתית, האותנטית, החיה והצבעונית. כביש 65 באיזור הזה הוא צר, משובש, מוכה בפסי האטה (במפרים) עמוס בתנועה ואיטי. גם החום של הבקעה בקיץ לא מקל על המקומיים שרובם מתנהלים בכלי רכב מיושנים ונטולי מזגנים, ואנו נעים די בעצלתיים. רק אחרי שיוצאים מכראמה באיזור צפון ים המלח, האספלט משתפר והמהירות עולה, אבל כאן גם מתחילות האטרקציות.

נחל ארנון (ואדי מוג'יב) הוא הבולטת שבאטרקציות הללו. זהו אתר תיירות מפורסם עם מסלול הליכה ארוך, רטוב ומרהיב עין, שמהווה רענון משיב-נפש ביום חם שכזה. גם "אשת לוט" המפורסמת ונסיעה אל תוך ואדי נומיירה היפהפה וכמובן, איך לא, גם ואדי חסה (נחל זרד), שהכניסה אליו נחסמה בתעלת נ"ט וסוללה אימתנית, שאמנם ניתנות איכשהו למעקף תלול – אלא שג'יפונים נטולי הילוך כוח יתקשו לצאת דרכו בחזרה ועל כן ויתרנו הפעם, במיוחד אחרי שרוב הקבוצה באה על סיפוקה הרטוב בטבילה בארנון....

לאחר האטרקציות של ים המלח ותדלוק בא-סאפי לג'ימנים בעלי מיכל הבנזין הקטן, אנו שועטים דרומה על כביש 65 אל הערבה הירדנית ופונים שמאלה לכיוון פטרה. 55 ק"מ של כביש משני שבתחילה הוא סתם צר, נטול שוליים ומציג שינויי גובה חריפים, אבל זהו רק המתאבן לפני הדבר האמיתי – ואדי נמלא, הכביש המפורסם שהיה פעם נאקב-גמלים היסטורי והפך לדרך עפר משובשת שנסללה באספלט, על תוואי "דרך הבשמים" הנבטית שמחבר את פטרה עם הערבה. מדובר בכביש-נהיגה מהתובעניים ביותר שקיימים, אוסף בלתי נגמר של פיתולים חדים בשיפועים תלולים, שדורש מהנהגים כאן עירנות שיא. השוס של טיול קיץ בירדן הוא שמגיעים לכאן באור יום ואז מגלים שהנוף שמסביב מעלף לא פחות מהכביש עצמו, וכנראה אפילו יותר! כאן כבר ממש לא חם כי עולים בגובה, והטמפרטורות ממש נעימות.

לעיירה ואדי מוסא שמעל לאתר פטרה כבר נכנסנו עם רדת החשיכה אבל למי אכפת? הספקנו לראות את הנופים! עוד כברת דרך קצרה למלון שלנו (RN HOTEL) שממוקם בחלק הגבוה של ואדי מוסא וצופה אל נוף מרהיב, התארגנות על חדרים וארוחת ערב, וזה הזמן למקלחת ושינה עמוקה אחרי יום גדוש ומתיש. לילה טוב!

היום השני - מסע ג'יפים ירדן

היום השני שלנו בירדן מתחיל בביקור בפטרה, בירתם העתיקה של הנבטים, החצובה בסלעי אבן חול נובית אדמדמים. מאמון מוביל את הקבוצה אל תוך אתר פטרה ולאחר הביקור כשכולם מותשים מהחום וההליכה הממושכת, ארוחת צהריים דשנה ב"אל-קנטארה". המדריכים שלנו מתחלפים כאן – למרבה הצער, מאמון לא יוכל להישאר איתנו ואת מקומו תופס עבד-אל-האדי, ואנו יוצאים לנסיעה דרומה על "דרך המלך" החוצה את הכפרים היפים טייבה וא-רג'ף לכיוון הכביש המהיר עמאן-עקבה, שלשמחתנו סוף-סוף נסלל מחדש (בכיוון דרום) והנסיעה עליו כבר לא מפרקת כלי רכב ומשחררת סתימות בשיניים... תדלוק אחרון בחומיימה, וזהו – נכנסים לשטחי החולות הנרחבים של ואדי רם.

גם ואדי רם הוא איזור גבוה למדי (600-800 מטרים) ולפנות ערב לא חם כאן כמו בבקעה או בעקבה. עד שקיעת השמש יש לנו כמה שעות טובות, אותן אנו מנצלים לביקור באיזור חרז'ה, "ארץ הקשתות" עם הקשת הקטנה (שאפשר לטפס עליה עם הרכב) ועוד אחת גדולה יותר, ועוד אחת גדולה ממש, ויש גם פטריות אבן, וחמוקי דיונות לדהור עליהם, ו"ג'בל אבו-בזאז" שמהווה רפרנס ועזר התמצאות חשוב... בכל עצירה נשלף פק"ל הקפה, וכך עובר הזמן בנעימים עד שצריך לנסוע שוב כדי להספיק להגיע לחאן שלנו – "מג'יק-ראם" לפני החושך. התארגנות בחדרים, מקלחת וארוחת ערב מצויינת, בהתחלה חשבנו לרבוץ קצת בזולות, לשתות משהו, אבל האלכוהול כאן יקר יותר מאשר בבר תל-אביבי (!!!) וגם העייפות הכריעה די מהר.... לילה טוב!

היום השלישי - מסע ג'יפים ירדן

היום השלישי מוקדש כולו לואדי רם. אנו מתחילים אותו ב"פשיטה" מוקדמת על סופרמרקט, מאפיה וחנות ירקות בא-דיסה, העיירה המרכזית של איזור ואדי רם, לצורך הצטיידות לארוחת צהרים. משם דוהרים בשבילי החולות לכיוון מרכז המבקרים של שמורת ואדי רם – בזמן שעבד-אל-האדי ומוחמד הולכים להצטייד בכרטיסים, זה הזמן לסקירה היסטורית של ירדן וסיפורי לורנס איש ערב, שהוא דמות מיתולוגית כאן, ועל שמו אתרים ואטרקציות רבים בואדי רם – מעיין לורנס, המערה של לורנס, הבית של לורנס, הקניון של לורנס.... הבנתם את הפרינציפ.

לאחר מכן נעבור באטרקציות הרבות הפזורות בואדי רם – עין לורנס ועצירה לקפה מתחת "העץ של דרור" (עץ שיטה גדול ומצל שניכסתי לעצמי לטובת מנוחות וקפה וגם חלק מהמקומיים כבר מכירים אותו ככזה...), ביקור ב"חאז-עלי" (קניון צר ומרהיב עם כתובות וציורי סלע ת'מודיים ונבטיים עתיקים) ונסיעה ארוכה לדרום הרחוק של שמורת ואדי רם - ואדי סאבט, בואכה ג'בל אום-א-דאמי (ההר הגבוה ביותר בואדי רם) שמאחוריו הגבול הסעודי.
את ארוחת הצהריים ערכנו בצל מצוק, מסביב חם. מה זה חם? חם מאוד! מד הטמפרטורה בסובארו התעקש על 50 מעלות.... יכול להיות שמוגזם, אבל בהחלט ייתכן שמדובר ב"כיס" של מיקרו אקלים. כך או כך, היה חם.... משם טיפסנו צפון-מזרחה לקשת בורדה, גלישה במדרונות חוליים וחציית שבילי דיונות טובעניים ומאתגרים בדרך לקניון סיק אל-בארה עם ה"ציפור" המפורסמת, הלורנס-סיק שבעונה הזו (חופשת הקיץ) תפגשו בו מאות רבות של מבקרים מקומיים, ואיך לא, צפייה בשקיעת השמש מנקודה אסטרטגית בראש דיונה שממש סמוכה לחאן שלנו. אחרי ארוחת הערב, "קבלת שבת" על ויסקי וגרעינים, ושוב העייפות מכריעה די מהר.... לילה טוב!

היום הרביעי - מסע ג'יפים ירדן

היום הרביעי והאחרון בירדן – לבקשת הקבוצה יוקדש כולו לביקור בעקבה. את הבוקר פתחנו בניפוח אוויר בצמיגים, ויצאנו דרך א-דיסה לכיוון הכביש המהיר. מכאן לעקבה מתגלגלים במהירות בירידה ארוכה, עוברים את תחנת המכס הגדולה שעל גבול איזור הסחר החופשי בואדי אל-יאתום, ואחרי כעשרים דקות מתגלגלים אל תוך העיר הדרומית. עקבה, שכנתה ותאומתה של אילת אבל גדולה בהרבה. אנו נוסעים למגרש החנייה הגדול הסמוך לכיכר איילה שעל מפגש השדרה הראשית (שדרת חוסיין בן עלי שהופכת לשדרת אל-חמאמאת אל-טוניסיה) עם שדרת המלך חוסיין שלאורך הטיילת שעל חוף הים. זמן חופשי לטיול רגלי ברחובות העיר, בשוק ולקניות, או לישיבה במסעדה כלשהי, או לאלה שמעדיפים לנסוע דרומה כ-15 ק"מ לחוף הים באיזור הריזורטים היוקרתיים של טאלה-ביי.

קבענו שעת מפגש, וכשכולם חזרו, נפרדנו ממוחמד השוטר ונסענו למעבר הגבול – כי לכל טיול טוב יש סוף. כמו בכניסה במעבר שיח' חוסיין, גם היציאה מירדן במסוף מעבר ואדי-ערבה (רבין) היתה קלה ומהירה וכמוה גם הפרוצדורה בצד הישראלי והנה גלגלינו עומדים על כביש ישראלי, עם לוחית צהובה – מי ללילה במלון באילת ומי לנסיעה הארוכה צפונה, הביתה...

לסיכום - היה לנו יופי של טיול בירדן. "משעמם" במובן הטוב של מילה – ללא תקלות, תקיעות, פנצ'רים או דרמות. אף אחד לא איבד לוחית רישוי או דרכון, אף אחד לא נתפס על מהירות מופרזת או לא הרגיש טוב, הכל זרם ותיקתק לפי תכנית סדורה ובכל מקום בו נדרשו שינויים ואילתורים, הרוח הטובה והגמישות בקבוצה סייעו לי מאוד וכמעט לא הרגשתי שבאתי לעבוד ופשוט הרשיתי לעצמי להינות – ובאמת היה לנו כיף גדול. זה המקום להודות לכולם – לירון וליאת, בועז ודפנה, שלמה ונעמי, משה ואראל, מוטי וניסים – כולכם נעמתם לי. איזה יופי של קבוצה! אנחנו עוד ניפגש בטיולים נוספים!

ירדן בקיץ - לטיול בירדן בעונת הקיץ יש יתרונות מובהקים בדמות מעבר קל ומהיר בגבול הן בהלוך והן בחזרה + שעות אור מרובות וארוכות אל תוך הערב והמשמעות המיידית היא ניצול טוב הרבה יותר של הזמן. בנוסף, הרבה פחות עומס של תיירים באתרי התיירות כמו ואדי רם ופטרה. אז נכון שחם מאוד, אבל יש מזגנים – במכוניות, במלון ובחדרים בחאנים, ובסה"כ, כל עוד לא מדובר בגל חום קיצוני, הטמפרטורות הפריעו הרבה פחות משחששנו. כל מי שמתכנן טיול לירדן, שישקול לנסוע דווקא בקיץ!

לפרטי המסע הקרוב לירדן - ספטמבר 2023: הקליקו כאן