פסגת אררט 5,137 מטרים - טורקיה 2023

הר אררט 5,137 מטרים, הוא חלום ותיק, משלב בין אהבתנו לטיולים בטורקיה - בשנת 1999 כבר היינו עם אופנועים למרגלות האררט - קישור ובכלל מסעות הג'יפים והאופנועים שלנו בטורקיה - קישור, לבין אהבתנו למסעות טיפוס הרים לפסגות הגבוהות בעולם (קישור ליומני מסעות טיפוס ההרים) ולבין הקשר התנכ"י המיוחד להר בו התחילו החיים בעולם מחדש, לאחר המבול, לאחר שתיבת נח מצאה יבשה והיונה חזרה עם עלה של זית...

וכך יצאנו לדרך...

10 מטפסים ותיקים והח"מ, כולל בוגרי קילימנג'ארו, חלקנו מספר פעמים וכמחצית מהקבוצה בוגרי פסגות נוספות בעולם - אלברוס, אקנקגוואה ועוד... טסים מהארץ לאיסטנבול - שעתיים וכמה דקות ואז בטיסה פנימית למזרח טורקיה, במטוס סילון דומה, עוד כשעתיים טיסה. גם מסביר את הגודל של טורקיה וגם אם תסתכלו במפה תראו שאררט קרוב יותר לצפון הארץ, מאשר איסטנבול. מדהים!
נחתנו ב-AGRI שבמזרח טורקיה, שדה קטן, בקצה עיר כורדית גדולה. המזוודות הגיעו רק בטיסה שלאחר שעתיים... כך שהיה לנו זמן לגיבוש וסיפורי פסגות עוד בשדה התעופה.
עצרנו במסעדה מקומית בלב AGRI לארוחת צהרים טובה - התפריט עשיר וכולו על בסיס בשר, שלא לכתוב שווארמה...
עוד כשעה וחצי של נסיעה, קצת מחסומי צבא לאורך הכביש ואנו מגיעים ל-DOGUBAYAZIT עיירה כורדית-טורקית קטנה למרגלות האררט. עוד קצת הכנות ותדריכים לקראת הטיפוס שיתחיל מחר, ארוחת ערב, סיבוב במדרחוב ולילה טוב טורקיה.

יום ראשון לטיפוס על האררט

בוקר עם מזג אוויר יבש ונוח בדוגובאייזיט, חצי שעה נסיעה בטרנזיט לאורך כביש צר ובסופו שביל כבוש המטפס עוד 2,200 מטרים למרגלות האררט.
מתחילים לצעוד במעלה האררט, כשהפסגה נישאת לבנה וגבוהה מעלינו. השמש קופחת אבל יש רוח טובה ויבש. הסוסים עם התיקים עוקפים אותנו ומעלים אבק, עוד קבוצה גדולה של מטפסים ארמנים צועדת לפנינו ולאחר כ-4 שעות של הליכה בקצב קל, 3 עצירות למנוחה בדרך, 6.5 ק"מ הליכה עם 1,000 מטרים טיפוס בגובה, אנו מגיעים למחנה האוהלים הראשון שממוקם לצד נחל קטן זורם ובמיקום מבודד. הציוד שלנו כבר הגיע עם שיירת הסוסים, אנחנו עושים קצת מתיחות, שוטפים פנים במים הזכים, ארוחת צהרים קלה של פירות ומתוקים, חלוקת אוהלים, מנוחה, ארוחת ערב טובה וחזרה לאוהלים. מזג אוויר מצוין, שמים מלאים כוכבים וירח כמעט מלא שזורח בתחילת הלילה. לילה טוב אררט.

יום שני לטיפוס על האררט

את היום השני שלנו על ההר הקדשנו להתאקלמות לגובה. לא שחייבים... ורוב המטפסים בקבוצות האחרות שהכרנו בחרו לפסוח על היום הזה. אבל לנו גם כיף ביחד (כאמור, כולנו מטפסים ותיקים שכבר היינו יחד בכל מיני הרכבים על כל מיני פסגות אחרות), גם CAMP (מאהל) 1 הוא אחלה מקום לשהייה וגם אנחנו זהירים ומעדיפים להגיע ליום הפסגה מוכנים ככל שניתן.
טיפוס בהליכה מתונה של 500 מטרים בגובה, 2,6 ק"מ של הליכה בעלייה, פחות משעתיים תנועה, כולל עצירה למנוחה בדרך ואנו מגיעים לבדנו לכתף יפה מעל העמק האדיר של דוגובאייזיט. מסביב ועל השלוחות האחרות עדרים של כבשים, מעלינו פסגת האררט המושלגות וכיף לנו.
כשעה של הליכה איטית בירידה ואנו בחזרה במחנה הראשון. שוב ארוחת צהרים קלה, ארוחת ערב טובה ולילה טוב. מחר גם ט"ו באב (חג האוהבים העברי) וגם יום הטיפוס למחנה 2 ובהמשך לפסגת אררט.

יום שלישי לטיפוס על האררט

בוקר טוב מחנה 1. מקפלים הכול, שיירת הסוסים מגיעה ומתחילים לטפס מעלה לכיוון מחנה 2 הנמצא ממש למרגלות הפסגה.
5 שעות של טיפוס בעלייה, 4,5 ק"מ הליכה ו-950 מטרים בגובה עד לגובה של 4,125 מטרים. ממש 1,000 מטרים למרגלות פסגת האררט.
תחילת הדרך עוברת לצד מאהלים נוספים שנבנו על הדרך הכבושה שנפרצה לא מזמן עד לגובה של 3,200 מטרים על האררט. עוד קצת הליכה נוחה במעלה ההר ואז זה מגיע! שלוחה צרה ומאוד תלולה במעלה האררט. יש להיזהר מסוסים שעולים ויורדים על אותה הדרך במעלה ההר ובמקביל יש להתאמץ ולשמור על שיווי משקל בדרדרת של העלייה. מזג האוויר סגרירי והענן נח על ההר, כך שנהיה קריר, אבל לפחות לא מזיעים בטיפוס. אחר הצהרים העננים מתפנים ונחשף נוף מדהים של מדרונות האררט והעמק הפורה למרגלותיו, בתצפית קסומה עד הגבול האיראני מעבר.
מגיעים למחנה 2. שלנו הממוקם בראש המאהלים. המאהל צפוף, ממוקם על שטח מאוד טרשי ולא נוח לתנועה, להליכה ואף לא לשינה ולזה מתווסף גם הגובה... אבל המטרה מעלינו - פסגת האררט המושלגת, לבנה ומחכה לנו למחר מוקדם בבוקר.
עושים הכנות אחרונות ללילה,לטיפוס לפסגה. מכינים תיקים, את הלבוש ללילה שהולך להיות קפוא, מתאימים את הקרמפונס לנעליים ואורזים בתיק (המסמרים לנעלים המאפשרים ללכת בנוחות ובבטיחות בשלג ועל הקרח).
פורשים לישון מוקדם לאחר ארוחת הערב עם המון התרגשות באוויר.

פסגת האררט - 5,137 מטרים

בחצות הלילה ניפגשים באוהל המרכזי לארוחת לילה קלה ולאחר כחצי שעה יוצאים לדרך.
חושך מצרים כי הענן מכסה את ההר ולא רואים את הירח, רוח קלה ושיפוע חד ודרדרתי שבלילה החשוך ובאור פנס הראש נראה הרבה יותר מאיים. קר מאוד, אנחנו מטפסים מאוד לאט, כדי להישאר כל הקבוצה יחד, ההתחלה קשה מאוד! ולאחר כשעה נכנסים לקצב האיטי וגם לא מאוד קר (לפחות לא לי...). צעד אחרי צעד, לאט לאט, עם המון עזרה הדדית בקבוצה והזמן לא עוצר! (זכרו את הנאמר בחטיבה אחת (גולני!): "עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן!!). וכך עם אור ראשון ובגובה של 4,900 מטרים אנו מגיעים לקצה של השלג שצריך ללכת עליו. מרכיבים קרמפונס, עכשיו כבר ממש קר ויוצאים לקטע הדרך האחרון. עוד כ-250 מטרים (בגובה) עד לפסגה!
צעד אחרי צעד, עוזרים אחד לשני, לא מוותרים לרגע, בולנט ויונס המקומיים עוזרים ומשקיעים ואנחנו כולנו מטפסים לעבר הפסגה הנשגבת! כמעט אחרונים מבין הקבוצות המטפסות (אבל בכל שאר הקבוצות ממוצע הגיל 25 לערך ואצלנו הצעיר ביותר נושק לחמישים...). עוד כמה צעדים, מושכים ודוחפים את מי שקשה לו במעלה ההר המושלג ולקראת השעה 07:00, לאחר כ-6 שעות ועשרים דקות, בסך הכול 4 ק"מ הליכה ו-1,000 מטרים בעלייה אנחנו מגיעים כל הקבוצה יחד! לפסגת האררט!! 5,137 מטרים, הפסגה הגבוהה ביותר בטורקיה והמקום שעל פי ספר בראשית (בו מאמינות שלוש הדתות המונטואיסטית) התיישבה תיבה נח, בסיום השיטפון הגדול שהתחיל את האנושות מחדש. כבוד לנו, סיפוק וכיף אדיר לכולנו.

על פסגת אררט 5,137 מטרים - כל הקבוצה יחד! הישג אישי וקבוצתי מרשים

תיבת נח

ע"פ ספר בראשית, בו מאמינים כאמור שלושת הדתות - יהדות, נצרות ואיסלם, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים. בתיבה מילט נח את עצמו ואת משפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים מהמבול האדיר שהציף את כל פני הארץ וחיסל את כל האוכלוסייה החיה על הארץ, למעט הניצולים בתיבה (סוג של ריסטרט לעולם...). בתום המבול ולאחר שירדו המים תיבת נח נעצרה ועגנה על הר אררט.
וכך נכתב בפרק ו' של ספר בראשית: " עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. "

בסיום המבול נכרתה ברית בין אלוהים ובין בניו של נח ששרדו את המבול בזכות התיבה. בני האדם התחייבו בברית כי לא ימיתו אדם, ומנגד התחייב אלוהים שלא יבוא מבול נוסף על העולם.
האות שנתן אלוהים לקיום חלקו בברית הוא הופעת קשת בענן, בזמן שהעננים ממטירים גשם על הארץ. וכך רשום בפרק ט' בספר בראשית: " וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם: וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ ".

הירידה למטה

מה שלא מספרים, אבל ידוע היטב לקבוצת המטפסים הזו: העלייה קשה, כמעט סיזיפית על אף שבסוף מגיעים לפסגה. אבל הירידה קשה עד מאוד!
לאחר צילומים, התרוממות רוח אדירה והתרגשות של עוד פסגה יוצאים לדרך למטה. וכאן הדרך לא פחות קשה. יש מי שסיים כוחותיו בדרך לפסגה ונמצא עכשיו במצב של אפיסת כוחות ויש לסחוב אותו כי הרגליים שלו כבר אינן סוחבות. אבל הקבוצה הזו חזקה ואיתנה וכולנו יחד במאמץ קבוצתי אדיר של כמעט 6 שעות, עד שהאחרון בקבוצה חוזר למחנה CAMP 2. ואוו!
קצת מנוחה באוהלים וההחלטה נופלת - אנחנו לא יורדים למחנה CAMP 1 אלא רוצים לרדת עד העיר למקלחת. לטורקים המקומיים זה הלם אדיר של שינוי בתוכנית, אבל לאחר שהם מבינים את הייתרונות ומעכלים את התוכנית הם פועלים במרץ להגשימה. טנדר גדול יגיע עד או קרוב לקצה השביל שנפרץ על ההר, הסוסים יפרקו את הציוד בנקודה הזו, רכב אחר יחכה בקצה הכביש למטה ולמלון (ולא אכפת לנו איזה) יוזמן בעיירה דוגובאייזיט. קדימה לדרך!
5 ק"מ של ירידה, בהתחלה על דרדרת ואחר כך בעמק עד לרכב, כמעט 4 שעות של תנועה בירידה, לא קל! אבל המיטה ומהקלחת בלילה קוסמים לכולם!
פוגשים את הטנדר ומעמיסים עצמנו עליו. מסתבר שהנסיעה במורד ההר אינה קצרה ולאחר למעלה משעה מגיעים לקצה הכביש ועוברים לרכב שייקח אותנו לעיירה. עוברים אליו והוא יוצא לדרך. כבר חושך אז יש מחסומי צבא שצריך לעקוף ולאחר עוד כשעה מגיעים לעיירה. מלון קטן, ארוחת ערב במסעדה היחידה שעוד פתוחה במדרחוב, מקלחת טובה ולילה טוב - מגיע לנו! לאחר כ-20 שעות על הרגליים כשבאמצע עוד העפלנו לפסגת האררט - 5,137 מטרים!

דוגובאייזיט - בירת העמק

טיפסנו לפסגת האררט (5,137 מ׳) ולא מצאנו את תיבת נח, אז יצאנו ליום המשלב התאוששות מטיפוס ההרים יחד עם קצת היסטוריה וגיאוגרפיה. התחלנו בחמאם - בטיפול אישי של מסז' וקרצוף לעור, המשכנו בסיור מודרך - תחילה למרגלות האררט וממש קרוב לגבול האירני (רואים את הגדר, שביל הפטרול ומגדלי השמירה) שם קיים אתר טבעי ובו תבליט מתלכיד (קונגלומרט) המזכיר את המבנה של תיבת נח. יש סברה כי התלכיד התגבש סביב שרידי הסירה של נוח כי הוא מזכיר מבנה של סירה... אולי, אשרי המאמין! המשכנו בסיור לארמון של יצחק פאשה - אחד משליטי האזור בתקופה העותמנית, שבנה לעצמו ארמון, מרובה חדרים ומותאם לארבע נשותיו.
סיימנו במסעדה טובה ולמחרת בבוקר התפנקנו אצל הגלב בגילוח, תספורת וטיפול פנים מעמיק - שפע של פינוקים שרק טורקיה יודעת לספק לתייר, ואנחנו התיירים הישראלים גם יודעים ליהנות ולהעריך את החיים הטובים שלנו! אין כמו להיות ישראלי בחו"ל!!

איסטנבול - העיר הקסומה, לסיום...

מסע מיוחד צריך שיהיה בו גם סיום מיוחד ולכן לא טסנו ישירות הביתה, אלא עצרנו ללילה במרכז איסטנבול. העיר הגדולה בטורקיה (והיא לא בירת טורקיה, זו אנקרה) מונה כ-15 מיליון תושבים, העיר היחידה בעולם הפרוסה על שתי יבשות - אירופה ואסיה ובאמצע עובר הבוספורוס וים המרמרה. עיר עם היסטוריה עשירה ועתיקה של מרכז העולם וכיום מקום שמרכז אליו את תרבות המערב והמזרח השלובות יחד במארג קסום.
אנחנו התחלנו את הביקור שלנו באיסטנבול במסע רגלי לא קצר בין 3 תחנות מטרו, כאילו שיומיים לפי כן לא צעדנו מספיק לפסגת האררט... אבל בסוף התמקמו במלון טוב ליד כיכר טקסים, במרכז איסטנבול ובלב החיים הטובים!
בבוקר למחרת נהנינו מזמן חופשי - מי לחדר כושר ולבריכה, מי לרחוב איסטיקלאל עד מגדל גלאטה ומי לחצי הדרומי של איסטנבול מעבר לבוספורוס - למסגד הכחול, לבזאר הגדול, לאיה סופיה ולטופ קאפי. חיים משוגעים.
אחר הצהרים בהסעה לשדה התעופה וקדימה ארצה.

היה לנו מסע משוגע! תודה לבולנט וליונס - המדריכים המקומיים, ושוב תודה לכל המשתתפים על הסבלנות, הסובלנות והעזרה ההדדית - בלעדיכם לא היינו יוכלים לקבל 100% הצלחה!


קישור למסעות ההליכה וטיפוס ההרים הבאים

הסיכום של דניאל מורגנשטיין - ותיק המטפסים:

בשתיים לפנות בוקר של יום שלישי, פעמיים כי טוב, ה-1 לחודש אוגוסט שנת 2023 למיניינם התכנסנו 9 רבי טיילים, רעיה אחת וצ'יף עופר אוגש באולם הבידוק של נתב"ג לטיסת טרקיש....... שהמריאה לאיסטנבול ונחתה קרוב ל-07:00 בבוקר בעיר הגדולה. השדה החדש ענק בענקים, מכאן עוד טיסה ל-Agri שבמזרח המדינה. התורכים מחייבים בידוק ושיקוף של כל המטען המגיע מחו"ל, אפילו יעדו לטיסות פנים. כך מצאנו עצמנו דוהרים למסועי המזוודות, אוספים את הכבודה, מעבירים אותה שיקוף וממשיכים לעמדות הבידוק, בטרמינל לטיסות פנים. עד שמצאנו את הדלפק ושני דיילים שפרסו עלינו חסותם, בעזרת הניידים שלהם נקפו הדקות והתקרבנו לזמן סגירת הטיסה. ביקשו-דרשו שנרוץ בדהרה לשער היציאה תוך הבטחה שהכבודה תגיע בטיסה הבאה..... עוד היום.
הטיסה ל-Agri חצתה את תת היבשת האנטולית ממערב למזרח, בחולפה על אנקרה, בירת טורקיה. בנין השדה באגרי נראה כיעד מבוצר יצוק בטון, וכאן נבלה את השעות הבאות. כאשר ראינו את הציפור המתקרבת עם הכבודה רווח לנו. בחוץ כבר המתין המיניבוס אותו העמסנו מלא מלא ויצאנו לעיר עצמה, לארוחת צהרים מפנקת. Agri נמצאת בעמק רחב ידיים שנוצר ע"י הנהר הגדול שחוצה אותה והוא נמשך הלאה מזרחה עם שיפוע מתון עטור בכפרים חקלאיים לרוב. כעבור כ- 100 ק"מ נסיעה הגענו לעיר Dugubayazit ממנה נצא למחרץ למסע העלום באררט.
אמרנו Dugubayazyt אמרנו מכה לעולי רגל מוסלמים. זו עיר של 115,000 תושבים בגובה 1,650 מ' מעל פני הים, מספר רחובות בדפוס גריד במעלה מתון של ההר. בתי מידות, מדרחוב סביבו מספר בתי מלון, המון כספומטים וסניפי בנקים, בתי קפה וחנויות. בקיצור עיר עיר. עוד נשוב אליה בערגה רבה לאחר הירידה מההר. מלוננו Dogus הוא מפגש נאה לקבוצות מטפסים לאררט.

מתחילים לטפס

יום רביעי 2.8 אחרי ארוחת הבוקר והורדת הציוד, מגיע פולחן ה"שקים" - מחלקים שקי פלסטיק שחורים בעלי דופן חזק במיוחד(פאר תעשית תורכיה), אליהם תוחבים את כל הכבודה אשר תתנייע בימים הקרובים במעלה ההר על גב הסוסים. אין בנמצא פרדות שמתאימות יותר למשימה. עוד אנו אורזים, נתקלנו בשתי קבוצות של ארמנים החיים ב"גלות" שנקבצו לכאן כדי לעלות להר שרוחשים לו קדושה בשל מיודענו נח.
עלינו לטרנזיט ושמנו פעמינו לחצות את העמק שדי חרב, למעט כפרים קטנים של חקלאים, ורועי צאן ועיזים. תוך כדי טיפוס מגיע המיניבוס ל-2,200 מ' ונהגו פורק אותנו לאנחות. מנערים כתף, משנסים מותן ומתחילים לטפס. בשלב מסויים חולפת על פנינו שיירת הסוסים, ומותירה אחריה "עקבות" בצורת גללים ופרש, שלא מומלץ לדרוך עליהם. קצב ההליכה מוכתב ע"י המדריך הראשי בולנט, אחריו הצ'יף ובעקבותיו הח"מ ושאר חברי הכנופייה. בניגוד לרוח הצוות, במשלחתו הליכה בצד השביל, עקיפה, או ריצה קדימה - קיים אישור בלעדי לד"ר חסן העושה התמחות נוספת צילומי וידיאו, בימוי והפקה.
50 דקות עצירה ברחבה נוחה. "שתו הרבה מים, פיפי ותנוחו" - כמאמר צ'יף אוגש. ממשיכים בטיפוס, והוא נעשה פחות מתון. בדרך חולפות על פנינו קבוצות בחתך גילי צעיר משלנו (ממוצע 50). עוד עצירה ועוד אחת, ואנו במחנה הבסיס ABC 3,200.

Ararat Base Camp

השטח סלעי, מגודר ע"י גדר מאבני-לקט עם שער כניסה, מחוצה לו שטח העמסה ופריקת הסוסים. 3 אוהלי קבע גדולים המשמשים למטבח וחדרי אוכל, בתווך פזורים אוהלים בצבעים שונים כ"א ל-2 מטפסים בבחינת "מה טובו אהליך יעקב ..." הרבה צינורות מים. בקצה הנמוך של המאהל שני מבני שירותים עם מים זורמים לשטיפה.
... רק הגענו למחנה הבסיס, חיכו לנו השקים השחורים עם הציוד וב"אולם" חטיפים, שתיה קלה וחמה ופלחי אבטיח קר ומרענן. קיבלנו אוהלים והפריבילגים (חיים והח"מ), אוהל ירקרק חבוי מעט עם מזרנים דקים.
18:00 ארוחת ערב המתחילה במרק עדשים נפלא, המזמין תוספת, בשר גולש ואורז בהמשך. אחרי הארוחה עוד שעה ארוכה של בדיחות, שיחות, ואיך אפשר בלי פוליטיקה ולישון.
ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי 3.8 "יום התאקלמות" בנוהל זהה, רק שמטפסים 500 מטרים תוך חציית הנחל שמימיו הצוננים הם מי הפשרת שלגים. בדרך עוד מעט פיסות דשא ואט אט השיפוע הופך תלול יותר. כל העת מלווה אותנו כלב ענק סמי-לברדור. הגענו לגובה 3,700 , ירדנו מהצד הנגדי. מכאן ואילך נוהל ABC. או כן, לא שכחנו את חברנו כדור ה-Uromox המסדיר את ויסות הדם. ליתר בטחון הצטיידנו מראש גם בד"ר יריב, נפרולוג ילדים.



ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי 4.8 הפעם פנינו מזרחה ואנו מטפסים בשביל שהולך ונהיה צר, מתפתל בין סלעים, והתנועה בו ממש סואנת: סוסים עמוסים עולים, שיירות אחרות יורדות, ובין לבין זוכים לברכות הצלחה מעמיתים שכבר בדרכם חזרה מהפסגה למחנה הבסיס. על אף שנזהרנו מפני שעטות הסוסים היורדים, אחד כזה דווקא בחר להצמיד רגלו השמאלית לברכי הימנית, (תוך כיפוף ושבירה של מקל ההליכה), דבר שהדאיג מאוד את הסייס שהעניק לברכי מישוש מלטף. השביל שכאמור עולה ומתפתל רצוף אבנים וחול שנטחנו ע"י פרסות הסוסים. אחרי טיפוס מייגע אנו נוחתים בצהרי היום במחנה העליון - 4,200 מטרים. השטח משופע ביותר, אין שרותים, ארוחת נשנושים קלה ופורשים לאוהלים לשנת צהריים לקראת ה-D Night.
18:00 סעודת שבת חמה. אפי אשר על הקב"ה פוצח בזמרה "שלום עליכם מלאכי השלום, מלאכי....".
תוך זמן קצר כולנו באוהלים לשינה קצרה עד 23:30. הפעם חייבים להתלבש לתנאי הקרחון שבפסגה, בהגנה מפני רוח חזקה, ומי יודע מה לא. עוד סעודת חטיפים, שתיה חמה, בדיקה אחרונה של פנסי הראש.
בשעה 00:15 שבת קוידש 5.8.23 ניתן האות. יצאנו לקטע הטיפוס הקשה מכל - הטיפוס לפסגת האררט. השביל תלול רצח, צריך לעקוף בולדרים... חלקם רטובים. לעיתים להשתמש בידיים וברגליים כאחד. אירית נשענה על זרועו של בן זוגה עומר אשר הוחלף לעיתים ע"י יונס המדריך העוזר.
לחשיכה השפעה שלילית על תפישת המרחב והמרחק. מכאן גם חרדות המתגנבים ללב המטפס. כל אלה מקשים פסיכולוגית על הטיפוס, יוצרים מרווחים בטור, קשיי-שליטה ומצריכים הפסקות תכופות, אירית הפכה לנגמ"ש בעזרת רוני וגיא, ככל שמתקרבים לקרחון.
עם אור ראשון, סביב 04:20 כיבינו פנסי הראש, השביל נעשה נוח ומתון וחשנו באדמה, אך בעיקר.... רואים!!
עוד קטע ואנו בקצה הקרחון 4,750 מטרים, קרררררר, רוח וחייבים להתקין את הקרמפונים, האצבעות קפואות.
מכאן משתנה סגנון הטיפוס: אין לגרור רגליים, להשתדל לדרוך בשלג רך וחדש, לא ליפול לבורות קודמינו וללכת בזיגזג לפי תלילות השיפוע.
השמש הפציעה לכבודנו ובכוחות מי-יודע-מהיכן, בשעה 07:20 אנו בפסגה 5,137 מ'. שמחה אדירה! תחושת השג אישי לכל אחת ואחד. מצטלמים בחטף למען ההיסטוריה לפני שהרוח יעיפנו לזרועות נוח.

הירידה בקרחון פשוטה יותר, חולצים הקרמפונים ושועטים מטה... עד לקטע המצוקי. למותשים הירידה קשה מהעליה. כאן מתגייסים חסן, בולנט המדריך וגידי ומושיטים זרוע תומכת.
זהו, כולנו בבסיס העליון (4,200 מטרים). שינוי לו"ז. בשעה 15:00 הציוד מוכן להעמסה לסוסים. יוצאים לדרך עד שנפגוש דרך עפר בגובה 3,100 מטרים, שם תמתין משאית פתוחה שתיטול אותנו, עם הציוד, עד למפגש עם מיניבוס עבור המטען הנבול שעדיין מגלה סימני חיים... ירידה בת 4 שעות נוספות אינה עניין של מה בכך. הגענו למשאית, ולדרך האבק... ולמלון איזק פאשה בשעה 22:00.
יום ראשון 6.8 מתעוררים לבוקר חדש. דובר 4X4 מודיע: המשימה הושלמה. אין נפגעים לכוחותינו. ארוחת הבוקר במסעדה, שיחת סיכום ופרידה מבולנט ויונס. ממנו זכיתי לחיבוק חם: You are my hero מרגש.
החבר'ה הולכים לטיפול 10,000 בחמאם תוך קרצוף יבש ורטוב.
אחר הצהרים מפליגים בטרנזיט מזרחה לעבר הגבול האירני לאתר תיבת נוח, חוזרים לדוגובאייזיט ועולים לארמון איזק פאשה, ששווה בהחלט ביקור יסודי יותר. קינוח בארוחת ערב במסעדה מחוץ לעיר.
יום שני 7.8 ארוחת בוקר עשירה במלון Dogus החביב, מי שזקוק הולך לגלב ובצהרים נפרדים מהעיר, בדרך לנמל התעופה Agri ולעוד יום ולילה באיסטנבול הגדולה.

קישור למסעות ההליכה וטיפוס ההרים הבאים

דניאל מורגנשטרן בתוכנית הבוקר של 12: