פעמיים קפה WAY - מבחן דרכים ל-WEY COFFEE 02

לא מזמן בחנתי את סיני גדול שעלה ארצה שנקרא 01 COFFEE - קישור למבחן דרכים

התרשמתי עמוקות ממכלול היתרונות של הקופי הגדול, אבל כעת מוצג לפני האח הקטן יותר בכל פרמטר, ששמו כמתחייב קופי 02.

החברה הסינית Great Wall Motors היא בעלת שם סמלי במיוחד, היא נקראת כך על שם החומה הגדולה של סין. בסיסה בעיר אודינג בסין, היא נוסדה ב-1984 ושם נמצאים עד היום משרדיה הראשיים שלה.

בתחילת דרכה הרכיבה החברה רכבים לפי אישורים של יצרניות רכב שונות, ובעיקר רכבים מסחריים. לאחר מכן הוקמה מחלקת הנדסת רכבים, אשר התפתחה עם השנים למרכז הנדסה ובקרה גדול. כיום GWM מייצרת רכבי נוסעים, כולל מכוניות חשמליות, קרוסאוברים, טנדרים וגם מנועים וחלקי חילוף לרכב.

מפעלי ומרכזי המחקר והפיתוח של החברה, מעסיקים יותר מ-59,000 עובדים, על פני שלוש יבשות, וממוקמים בסין, ביפן, בארצות הברית, בגרמניה, בהודו, באוסטריה ובקוריאה הדרומית.

מ-2016 הפך WEY, למותג הסיני הראשון של רכבי שטח יוקרתיים, אשר הוקם במטרה “לאפשר ליותר אנשים להרשות לעצמם רכב שטח יוקרתי” (כפי שמפורסם באתר היצרן).

קופי 02 החדש יושב בלב סגמנט ה-SUV והוא מהווה גרסה נגישה יותר של דגם ה-Coffee01, המתאימה לנתח שוק רחב יותר, גם מבחינת הגודל וגם מבחינת המחיר. הדגם החדש משווק בשתי רמות גימור, Premium החל מ-239,900 ש״ח, Luxury החל מ-269,900 ש״ח.

למרות רמות הגימור השונות הרכבים זהים מבחינה טכנית.

הרכב מצויד במערכות בטיחות מתקדמות (ציון 8 המקסימלי), במבט חיצוני ניכר כי הושקעה מחשבה בעיצוב מודרני, בחומרים יוקרתיים, בהרכבה איכותית ובממדים נדיבים.

מבט על סביבת נהג מגלה רמה מתקדמת וטכנולוגית. כל המידע ואפשרויות התפעול מרוכזים בשני מסכים במרכז הדשבורד ובתחתיתו, בתפריט דובר עברית.

מערכת ההנעה של ה-WEY מורכבת מ-2 מנועים - מנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר (מיכל דלק 55 ליטרים) ומנוע חשמלי קדמי, המייצר הספק משולב של 362 כ''ס, ומומנט משולב של 51.0 קג''מ.

ע"פ מחקרים שנעשו התברר כי כ-65% מהנהגים רואים את מגבלת טווח הנסיעה כחסם משמעותי ברכישת רכב חשמלי, לכן הטווח הארוך של ה-coffee02, הן החשמלי והן המשולב, מאפשר להוריד את סף החרדה.

מבחינת היבואן הקופי 02 הינו מוצר שישלים כניסה של מותג wey לישראל. שמתי לב כי ברכב המבחן נפקד מקומה של אפליקציית שיקוף הטלפון (אנדרואיד אוטו/אפל קאר), אך נמסר לי כי הרכבים הבאים לישראל בקרוב, יצוידו באפליקציות אלו.

התייצבתי בבוקר באולם התצוגה המרשים ברחוב קרמניצקי בתל אביב, ולהפתעתי הרבה, רכב המבחן המגיע בדיוק עם אותו צבע יפהפה של האח הגדול שבחנתי (אני מקווה מאוד כי לא יחשדו בי שעשיתי העתק הדבק לצילומים).

על לוח המכוונים מול עיני הנהג נשקפים נתוני הפתיחה - 116 ק"מ חשמליים ועוד 467 עם מנוע בנזין.

דור שמוסר לי את הרכב, מסביר לי כי ברגע שהחשמל בסוללה נגמר, משמש מנוע הבנזין כגנרטור להטענת הסוללה לשימוש ההיברידי וכמובן ניתן לשלוט על רמת ההטענה.

במידה ונשתמש בהטענה מקסימלית - טווח הנסיעה יתקצר משמעותית, שכן המנוע יצרוך הרבה יותר דלק, לכן ניתן לווסת את רמת הטעינה (עוד אופציה במסך הגדול).

כזכור, היצרן מבטיח טווח משולב של שני המנועים למרחק של כ-600 ק"מ, שכאמור 124 מתוכם יהיו חשמליים, והשאר ילך על בנזין.

אני לא יודע מי וכמה נסעו לפניי ברכב ההדגמה, אבל אני מעריך כי צריכת האנרגיה לא תהיה כזו שתשאיר אותי פעור פה מתדהמה.

בתוך העיר המרחק האמיתי הוא לא זה שיורד בטווח, ונכון הוא כי מרבית האנשים נוסעים מידי יום 50-70 ק"מ בלבד, ועל כן 124 ק"מ חשמליים, הוא טווח שיספיק למרבית האנשים למרבית צרכיהם היומיומיים. השאלה הגדולה אם כן, איך השילוב בין שני המנועים ישפיע הן על צריכה והן על טווח הנסיעה.

עם עוצמת מנוע של 362 כ"ס ומומנט משולב של 51 קג"מ ה-02 ממריאה מהר יותר ממה שאתה עשוי לחשוב, אבל על דברים טובים משלמים במזומן והרבה, ולכן צריכת האנרגיה החשמלית והבנזינאית עלולה להתברר כגבוהה עקב מעשי שובבות.

יום שוטטות עם הרכב מפה לשם רוקן את הסוללה עד תומה ומתברר כי נדרשות יותר משמונה שעות כדי להטעין 34 קווט"ש עד הפקק, בשקע הביתי. לכן בבוקר מצאתי 92 ק"מ חשמליים ו-383 על הבנזין לפני שנצא לדרך.

הכנתי תכנית בסיס ליום טיול ארוך ברחבי הגליל העליון, ועל פיה נערוך שינויים על הדרך.

על הכביש המהיר אני מקבע את המהירות החוקית באמצעות מנוף קטן הנמצא בצד שמאל מתחת להגה, וליד מנוף האיתות לו אני חייב התייחסות נפרדת.

אני לא יודע למה, אבל למוצרים הבאים מבית GWM יש דפקט קטן ומעצבן - ידית איתות וידית בקרת שיוט.

לידית הפעלת האיתות (הוינקר) אין שלושה מצבים כמקובל של ימינה-ניוטרל-שמאלה, אלא, האיתות לאחר פניה ממשיך עד שמפעילים איתות נגדי, וחוזר חלילה, עד שמוצאים את נקודת האמצע. זה מטריד בעיקר במעבר בין נתיבים.

נתקלתי בזה באורה הקטנה, בקופי 01 והנה גם כאן. כל כך מסובך לפתור את זה??

אלו דברים קטנים שיכולים להעיב על שמחה גדולה, על כן פתחתי את הגג שנפתח לכל אורכו וחושף גג פנורמי עצום מידות שמכניס הרבה אור ושמחה ללב. יחד עם הסאונד המצוין הבוקע מ-12 רמקולים של אינפינטי המפוזרים בחלל הרכב המייצרים חוויה דינמית. בשעות החשיכה אורות האווירה הצבעוניים מרקדים לפי המקצב המוזיקלי ונותנים לנסיעה סתמית להפוך למסיבה.

מי שגר במרכז הארץ צריך לנסוע לפעמים בערך שעתיים צפונה או דרומה (ויותר), על מנת להתחיל יום טיול, ואף יומנו כזה, כי מה לא נעשה על מנת להכניס עניין ותוכן לטיול גדול?

"...כביש 899, הידוע גם ככביש הצפון, הוא אחד הכבישים הצפוניים ביותר בארץ. הכביש עובר ברובו לאורך קו הגבול בין ישראל ולבנון. הכביש עובר בין צומת כ"ח וצומת בצת ואורכו 63 ק"מ.

הכביש נסלל בימי המרד הערבי, בשנת 1937, וכאן נקבע גבול ישראל-לבנון (שאז הפריד בין המנדט הבריטי בארץ לבין המנדט הצרפתי בלבנון). בשנות ה-50 היה הכביש במצב ירוד, בשנת 1960 הוחל בתיקונו באזור מושב גורן. בינואר 1964 נפתח הכביש מחדש לתנועה לאחר ששופץ באופן שאפשר לשוב ולהשתמש בו. במהלך מלחמת לבנון השנייה נגרמו נזקים לקטעים שונים בכביש, עקב נסיעת טנקים וכלים כבדים של צה"ל על תוואי הכביש. לאחר המלחמה נעשה ריבוד ותיקון הכביש, ונסלל ברובו מחדש.

תוואי הכביש כיום מקביל ברובו לתוואי הכביש המנדטורי, אך הוא סוטה ממנו במספר קטעים.

נסיעה לאורך כביש הצפון היא מסע בין נופים מרהיבים, כפרים אותנטים, מושבים חקלאיים, אתרי ארכיאולוגיה מרשים וטבע משגע..."

למידע נוסף באתר check-in-out

זהו אחד הכבישים האהובים עלי בישראל, שכן נופיו יפים ומשתנים בהתאם לעונות השנה, הוא כיפי לנהיגה (בעיקר ספורטיבית) בשל פיתוליו, עיקוליו והיותו משתנה לכל אורכו, ומספר כלי הרכב הנוסעים בו מועט יחסית.

ניתן למצא בו מספר מוקדי עניין עליהם כבר התעכבתי במבחנים קודמים, וכנראה תמיד אמצא משהו שטרם הכרתי קודם לכן, על כן רבות ההפתעות שמזמן כביש זה.

בכדי להגיע אל הכביש, צריך להתחיל בכביש 90 העולה צפונה. בגשר אל"מ אברהם חידו פונים שמאלה לכיוון צפת על כביש 89, נוסעים איתו עד לפניה לכביש 886, בדרכנו אנו חולפים על פני ישובים כמו עין זיתים, אזור תעשיה דלתון ושלל יקביו, כרם בן זמרה. בצומת ריחניה פונים שמאלה אל מקטע כביש 8966, זהו כביש יפהפה שחוצה ערוץ עמוק שמגיע בסופו אל 889.

אבל בטרם נגיע אל הקצה נזכרתי כי כאן בריחנייה יש מספיק סיבות לעצור לביקור.

"... הכפר הצ`רקסי ריחניה ממוקם במרום הגליל, על גבול הלבנון. הכפר נוסד בשנת 1880 הגיעו אליו משפחות צ`רקסיות משבט אבזח מצפון הקווקז. הכפר נבנה בשיטה צ`רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה "כפר חומה". בכפר מסגד מיוחד שצורתו כמסגדים הצ`רקסים בקווקז... כפר ריחניה הוקם בסיוע האימפריה העותומאנית בכדי להשתמש בכישורי הצ`רקסיים בלחימה ואומץ הלב. ביישוב יש מגוון רחב של אטרקציות תיירותיות, ביקור בבית המורשת הצ`רקסית והחוויה הצ`רקסית לצד מאכלים אותנטיים במסעדה, ביקור במחלבה ליצור גבינה צ`רקסית, קפה בוטיק, בתי מאפה, מוזיאון סיור בגרעין הכפר ובריכת החורף. במעיין ריחאן ובריכת החורף עם מערכת אקולוגית עונתית,.."

למידע נוסף באתר "כפר ביקרתם?"

בריכת החורף-ריחניה

ובדיוק בשביל בריכת החורף הגענו. בזכות הגוגל מצאנו את האתר בקלות, אבל מכיוון שאנו עומדים בשלהי הקיץ הבריכה הטבעית התייבשה ואיננה, אבל במקומה זכינו לחוויה אנושית שכולה טוב לב והכנסת אורחים נדיבה.

רזי, לב זהב ובית מדהים

רזי, שמתגורר בבית מהמם מול בריכת החורף בריחניה, פותח עבורנו את כל המזרקות המרהיבות שבנה בחצר, מספר לנו על הווי הכפר ומצייד אותנו בטונות ענבים מתוקים, תאנים דבש, ושלל צמחי תבלין שגדלים אצלו בחצר.

הבטחנו והתחייבנו לשוב הנה בחורף לאחר הגשמים, כאשר הבריכה תתמלא.

דילגנו על ביקור מתחייב במאפייה המקומית (יש מי שהעיד כי פספסנו ובגדול), והמשכנו הלאה אל היעד הראשון שתוכנן וצריך לשים לב איך לא לפספס אותו (כי קל מאוד).

סמוך לכניסה ליער ברעם בצד השמאלי של הכביש העולה, יש לפנות שמאלה ובמזלג לרדת ימינה כ-50 מטר.

עין ערבות - מקום קסום של זרם מים צוננים הפורצים מתוך צינור לאגן היקוות רדוד וקטן. המקום נמצא תחת מעביר מים מבוטן העובר מתחת לכביש 889.

המקום ונמצא בנתיב הצעידה של שביל ישראל (ופגשנו בהמשך היום מספר צועדי שביל). הוא שקט ונקי ורצוי לשמור עליו ככזה.

לאחר התרעננות קצרה, חזרנו אל הכביש ופנינו לכיוון ממנו הגענו, עד אשר ראינו שלט המפנה אל ציון קבר הנביא ישעיה בן אמוץ.

יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו הוא אחד הנביאים המרכזיים והמשפיעים בתקופת מלכי יהודה, והוא אף נמנה עם משפחת המלוכה בהיותו הנכד של המלך יהואש. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו עוסקות בתמורות מדיניות אלו.

רוב נבואותיו של ישעיהו עוסקות בעם ישראל, אך הוא התנבא רבות גם על עמי האזור וחורבנם העתידי.

לרגע עלה בליבי החשש כי ביקורנו כאן לא מנבא את חורבננו העתידי. אזור הגליל מרובה בקברים עתיקים, ומידי פעם ציינתי לעצמי להגיע אליהם ולבדוק משמעותם.

המשכה של הדרך מוביל אותנו אל קיבוץ יראון. שמתי לב שכאשר מטיילים בימות החול, מרבית השערים של הישובים מוקפי גדר פתוחים בניגוד לסופי שבוע.

אז מה יש כאן שראוי להיכנס?

ראשית בכניסה לקיבוץ, על חורבות דיר כבשים ישן בנו מוזיאון קטן - "ואהבת" שמו, לזיכרון המורשת החקלאית של הקיבוץ.

השלט המסקרן ביותר המפנה להיכנס לקיבוץ מכוון ל"אגם חי" שזה מתחם בעלי חיים ואגם קטן לשיט, שמיועד למשפחות עם ילדים קטנים, אך היות ואנחנו לא שם, פנינו לחפש את טיילת הפסלים.

את הקיבוץ ייסדו חיילים שהיו שייכים לפלמ"ח לפני מלחמת העצמאות, והוכשרו בתור חקלאים בקיבוץ דפנה. 16 מתוך החקלאים נהרגו במלחמה, רובם בקרבות הקשים במצודת כ"ח. אתר הכשרת דפנה – יד לנופלים, המוקדש ל-16 חברי ההכשרה, הפך לטיילת לזכרם.

בקצה אחד של שביל הטיילת הצופה אל נופי הגליל והלבנון, מוצב פסל הרעות, ובקצהו השני מצפה בשם גן איילת.

למרות השקט, ציוץ הציפורים והרוח הקלילה, ניכר שאין יד שדואגת לתחזוקה של המקום, שדורש רק קצת התייחסות מידי פעם.

גן איילת

ומדוע אני מציין זאת? כי משם פנינו, ונסענו לקיבוץ מלכיה הסמוך. כאן יש מצפור ומצפה.

מצפה מלכיה המטופח והיפהפה פונה אל הרי הלבנון הסמוכים, ועל מפה באתר מופיעים שמות רבים המוכרים מקרבות שהיו שם.

מצפה מלכיה

מצפור מלכיה, שניצב על גבעה בכניסה לקיבוץ, הוא אתר זיכרון לקרבות תש"ח שהיו במקום, ובמצפור המוקם אף הוא בקצה שביל צופה אל עמק החולה והרי הגולן.

מצפור מלכיה

לצערנו האוויר היום אפור, חם ודחוס, ולכן הראות פחות יפה, ומן הסתם בימי החורף כאשר האוויר צלול, המקום מומלץ להגעה.

אי אפשר לסיים יום מקיף כל כך וחם כפי שציינתי בלי לתת לו סיומת משובחת, על כן, ועל מנת להפתיע את האורחת שלי הסקרנית, הוריתי לצוענייה שעל הניווט (הג'יפסית), להוביל אותנו אל רחוב דוד שמעוני בקרית שמונה.

רחוב זה שאינו שונה מרחובות אחרים בקריה מוביל לממתק ייחודי.

בקצה הרחוב, יש רחבת כורכר, שם מחנים את הרכב ויורדים ישר אל ערוץ מים זכים ומגיעים למקום מטופח בלב שכונת מגורים שנקרא המעיין הכורדי. כאן המים צוננים במיוחד, וגדול הפער בין חום היום לקרירות המים. רדידות המים וגודל הבריכה שמאפשרים שהייה של רבים במקום כפי שנוכחנו לראות בעבר, אבל היום, ובשעה הזאת אנחנו כאן לבדנו והעונג מושלם.

בשבתות הומה המעיין מדרי השכונה שמוציאים שולחנות וכסאות למים ומעבירים את היום בסבבה.

עברתי עם הקופי 02 במהלך היומיים הללו 650 ק"מ, ומה שהערכתי מראש התברר כנכון.

הקופי 02 הוא בן לוויה מושלם לעיר, שכן עם הטווח החשמלי שלו נגיע לכל יעד עירוני כמעט ללא שימוש במנוע הבנזין. גם אם נגיע למצב בו הסוללה מתרוקנת יש לנו מספיק אנרגיה חלופית להמשיך בנסיעה.

הקופי 02 הוא חזק ומהיר וקל מאוד להגיע איתו מאפס עד איבוד רישיון הנהיגה, וכל זאת תחת מערכות בטיחות מקיפות שישמרו על שלום הנוסעים.

הרכב נוח מאוד למרחקים ארוכים ובזכות המפרט העשיר שלו מקבלים ערך מוסף לרכישתו. 270,000 ₪ זה לא מעט כסף, אך מנגד ישנה תחושה כי מתקבלת תמורה מלאה עבור כל שקל.

מי הזמין קפה?

WEY COFFEE 02

רמת גימור LUXURY

מנוע טורבו בנזין 2 ליטר.

הספק משולב 362 כ"ס.

מומנט 50 קג"מ.

טווח חשמלי עד 124 ק"מ, טווח משולב עד 600 ק"מ.

קיבולת סוללה 34 קווט"ש.

מחיר (דגם מבחן כולל אגרה): 273,494 ש"ח.