טיול בוטיק ל 3 ימים מהערבה למדבר יהודה - סוכות 2024

הטיול הזה נולד מתוך בקשה של קבוצת מטיילים שמטיילים איתי כבר כמה שנים, שאקח אותם למסלול של 3 ימים, בעבירות בינונית לרכבי שטח קשוחים, אבל שלא כמו במסעות חוצי נגב וישראל שבהם יש אחריי שיירה של כ- 15 ג'יפים, הם מעוניינים להיות קבוצה קטנה ומצומצמת של 6-7 רכבים בלבד, כמובן בתוספת תשלום כדי שגם אנחנו באתר השטח נהיה מרוצים.

יחד ובמקביל לכל התיכונונים, הקבוצה כולה ידעה שאני עדיין במילואים ולא בטוח אם אהיה פנוי כך שהחזקנו כולנו אצבעות (ידיים ורגליים) וקיווינו לטוב. והטוב אכן הגיע, בשבת מאוחר בלילה יצאתי מהצפון הרחוק, נכנסתי למיטה ב 5 בבוקר וקמתי כעבור כמה שעות ספורות כדי לעשות קניות ולארגן את הג'יפ. התיכנון הוא לצאת לנקודת המפגש המתוכננת למחר בבוקר, לצמצם טווח ולעשות לילה בונוס בשטח, רגע לפני שהטיול מתחיל. הילדים שלי שחזרו מחופשה באילת פגשו אותי בתחנת הדלק בצוקים, עוד קפה קטן, כמה שקיות קרח ואנחנו ממשיכים בנהיגה קצרה לחניון הלילה באר אשלים שלשמחתנו, אינו שומם אבל מספיק פנוי כדי לקבל את 3 הרכבים שנכנסו אליו.

יום 1 - מהערבה למדבר יהודה

אין כמו לקום במדבר מוקדם בבוקר, הרבה לפני שהשמש מחממת את האוהל, ולהנות מהנוף שלא דומה לכלום מהחיים הרגילים שלנו ומהשקט שהפך למצרך כה נדיר. אין קליטה בסלולר אז השקט אמיתי והדבר היחיד שמעניין כרגע זה מי אחראי על הקפה הראשון שלי הבוקר.
כולם מתעוררים לאט לאט, המאהל מתקפל תוך כדי הכנת חביתות אצל המשקיענים וקורנפלקס משובח אצל המקצוענים.. לאט לאט מגיעים כל שאר המשתתפים, המפה כבר תלויה על הטויוטה שלי וכולם נאספים לתדריך. חלוקת מספרי ברזל ומכשירי קשר ואנחנו יוצאים לדרך עם מזג אוויר מהחלומות.

באר אשלים יושבת על נחל פארן ואיתו אנחנו מתחילים את המסלול שלנו להיום לכיוון מזרח. כעבור רגע חולפים על מפגש הנחלים הגדולים פארן וציחור וממשיכים מזרחה עם הפארן, כשגבעת דממה מדרום לנו, עד לפניה לציר המכשפות.

ציר המכשפות מופיע כמסלול בעבירות בינונית קשה, אמנם יש קצת מדרגות ומסלעות אבל הוא הרבה יותר עדין ורגוע מזה, צמיגים במקומות הנכונים ונהגים שיודעים מה הם עושים והכל עובר כמו שצריך.

במפגש עם נחל עשת אנחנו פונים ימינה ומתחילים לטפס, חולפים על פני כמה מדרגות ולקראת סוף הטיפוס אנחנו סוטים רגע מהמסלול ושוברים הגה ימינה וחזק למעלה על הסכין של הרי רובד שלוקחת אותנו לכיפת עשת ממנה תצפית 360 מעלות לכל כיוון. שווה לעצור לקפה.. אלא אם כן יש לכם קבוצה ממש רעבה ואז יותר עדיף לרדת חזרה את מעלה רבד ובהמשך השביל להתמקם במסעף העץ הזקן והענק לארוחת בוקר מאוחרת.

עם בטן מלאה בדברים טובים אנחנו ממשיכים עם נחל שברים, חולפים על פני גבעות מנוחה ומישור בוהר ובמפגש השבילים פונים שמאלה וצפונה לכיוון מעבר עשת אותו נעשה בירידה.

מעבר עשת בעליה מאתגר קצת יותר אבל בירידה, כמו רוב המעלות, הוא יפהפה הרבה יותר, שתי מדרגות לא סימטריות באמצע המעבר מאפשרות הצלבות פוטוגניות והנפות גלגלים באוויר.

בתיכנון המקורי חשבתי להכנס ולבקר במפלי יהושע אבל אחד היתרונות של קבוצת בוטיק קטנה היא שאני מאד פתוח לכל בקשה שלהם ובמקרה הפעם, הבקשה היא להגיע לחניון הלילה מוקדם ובאופן כללי, לקחת את הזמן. אז ויתרנו על מפלי יהושע והמשכנו צפונה מאחורי החממות של מושב פארן. טיפסנו את מעלה צופר והגענו למעלה עשוש מצידו הדרומי, ואז ירדנו אותו.

אני יודע שיש כאן לא מעט קוראים שמחשיבים את עצמם כנהגים על גבול ה"גיבורי-על" וממלמלים לעצמם משהו בסגנון "יאללה.. כולה מעלה עשוש ועוד בירידה..!" אבל רוצה לומר, בטח כמדריך נהיגת שטח, שזו חוויה לראות לכוון ולהעביר נהגים שאינם בעלי ניסיון רב, בירידה הזו של עשוש, מעבר לתמונות המקסימות, זו ההתרגשות שאופפת את כולם. אחד הנהגים צעק לי מתוך הרכב (בקול פלצט גבוה של ילדה בת 5..) שהמדיד בתוך האוטו מראה לו שהוא בזווית של 47 מעלות.. כולם מסביב התגלגלו מצחוק והרכב המשיך לרדת כמו שצריך עד למטה.

המשכנו צפונה עם שלוחת עומר עוד כמה ק"מ ספורים ובחאן העתיק מואה פנינו ימינה ונכנסנו לחניון הלילה נחל עומר. אני עם קבוצת מטיילים שיודעים מה הם רוצים ואוהבים, הילדים מתפזרים לכל עבר, הקליטה גרועה אז הם נשארים ילדים ופחות זומבים, תוך דקות המאהל עומד וכולם מתפנים להכנת ארוחת הערב, מדורה, מוסיקה ואלכוהול.
לילה טוב.

יום 2 - מהערבה למדבר יהודה

החניון שלנו די פתוח וללא צל כך שמוקדם יחסית אנחנו מתארגנים במהירות בקיפול המאהל תוך כדי ויתור על ארוחת בוקר, תדריך קצר ואנחנו יוצאים מהשטח לנסיעת כביש קצרה לתחנת הדלק בצוקים לטובת תדלוק, קפה, חידוש מלאי מים קרח ואחרים.


כולם זריזים ומיומנים ותוך פחות מחצי שעה כולנו חזרה על כביש 90 לכיוון צפון וכעבור עוד כמה דקות בצמוד לעין יהב, ירדנו עם הסמ"ש האדום ונחל נקרות מערבה לתוך השטח והמשכנו צפונה על ציר המעיינות, עד לעץ גדול תחתיו עצרנו לארוחת בוקר מאוחרת.

פרק הנסיעה על ציר המעיינות ארוך יחסית ועל שביל נוח ונעים, שניים מהילדים איתי, החלונות פתוחים וברקע אפשר לשמוע רק את רעש הצמיגים ואת השקט של המדבר היפהפה מסביב. ניקוי ראש ומילוי מצברים זה בדיוק זה.

מול חצבה אנחנו עולים על כביש 227 ויורדים שוב ימינה וצפונה עם הסמ"ש האדום ונכנסים לנחל צין. המסלול מקסים, יש בו מים וצמחייה לפרקים גדולים הרבה יותר מכל נחל אחר כאן בסביבה ומידי פעם יש איזה מעבר שדורש תשומת לב מהנהגים. באחת המדרגות בקרבת גבי שיש שמלאים מים, נוצר פקק של מספר שיירות ארוכות של רכבים, אנחנו לקחנו מעט הצידה מהשביל, פרשנו צילייה ועצרנו לארוחת צהריים.

חזרנו לשביל שהתפנה לאיטו והמשכנו בדרך עד למעלה אשמדאי. המעלה ארוך יחסית ועמוס בדרדרת, שיפועי צד שתי מדרגות והצלבות אבל שום דבר מיוחד ומאתגר יותר מאחרים שכבר עברנו.

ובכל זאת, מיד בתחילת המעלה, רכב מספר 2 שנמצא מיד אחריי, ג'יפ רנגלר משופר עם אחלה נהג, סטה מעט מהנתיב ומיד נשמעה הודעה בקשר מרכב מספר 3 - "קובי תגיע מהר...!". כשהגעתי לרכב שעמד כמה עשרות מטרים אחריי, מצאתי אותו בשיפוע צד ימינה, על סף מדרגה של כ-8 מטרים מצידו הימני, שני הגלגלים הימניים על הקצה, כשהרבה אבני חצץ קטנות מפרידות בין הסלע לצמיגים עצמם. איבטחנו את הרכב עם רצועה סביב קורה B וחבורת גברברים לעיגון משמאל, ולאחר ניסיון קצר, לקדם מעט את הרכב שלא צלח, הבנתי שאני חייב כננת (שאין לנו כאן בקבוצה) והחלטתי להקפיא את המצב ולקרוא לעזרה. שלפנו בזהירות את ארבעת נוסעי הרכב וסף הלחץ ירד פלאים.

לחבורה שאיתי ברור, כמו לכל קבוצה אחרת שמטיילת איתנו, שישנם עוד כמה מדריכים של אתר השטח הישראלי שמסתובבים כאן עם קבוצות אחרות ושאין שום צורך לקחת סיכון מיותר, תמיד יהיה מי שיגיע לעזור עם הידע והאמצעים הדרושים. ביקשתי משאר הרכבים לרדת למטה לתחילת המעלה, להתמקם בצד השביל ולהרים מאהל וארוחת ערב שכן למרות שזה לא חניון לילה מסודר, כבר מחשיך והנסיעה בשמורה אסורה. אני יצאתי עם הבן שלי לטפס את המעלה ולחפש נקודה עם קליטה כדי לקרוא לחילוץ. כעבור כחצי שעה מצאנו קליטה וטלפון ראשון לחבר ולאח נמרוד וידר, מדריך באתר השטח הישראלי ואחד הטובים והמקצוענים שאני מכיר, ידעתי שהוא מוביל מסע חוצה ישראל עם שיירה ענקית וצריך להיות אי שם פה בסביבה.
אני - "אחי אני במעלה אשמדאי וצריך עזרה דחופה עם כננת".
נמרוד - "אין בעיה, אני 45 דקות ממך ויוצא לדרך".
כעבור 45 דקות אנחנו רואים שבראש המעלה מגיחים להם פנסי רכב בדרכו מטה במעלה לכיווננו. קריאה בקשר ונמרוד עונה "זה אני".

מיקומו של הרנגלר התקוע לא משאיר הרבה ספקות לאופי החילוץ.. כננת וכננת בלבד. ליפפנו רצועה ארוכה סביב קורה B מצד ימין ומעל גג הרכב וכ-10 גברים שאוחזים בה ונותנים משיכה חזקה לשמאל, הורדנו לחץ אוויר מהגלגלים השמאליים כדי להקטין את השפ"צ ובמשיכות קטנות ומבוקרות עם הכננת הרחקנו את הג'יפ משפת המדרגה. כולם נושמים לרווחה ותודה ענקית שוב לנמרוד שניהל את החילוץ בקור רוח ובמקצוענות. תודה גדולה גם לחבר מהקבוצה של נמרוד, שהגיע עם הרוביקון האדום והכננת.

ארוחת הערב מתנהלת כרגיל ועכשיו כשאני פנוי בראש, אני קולט שהמאהל נמצא בנקודת עיקול חזק של הנחל, בקניון צר בין שני קירות גבוהים של כ-40 מטר ובשל החושך וזיהום אורי נמוך כי אפילו הירח עוד לא עלה, יש מעלינו שמיכת כוכבים מדהימה ולא הגיונית.

יום 3 - מהערבה למדבר יהודה

מאחר ואנחנו ישנים שלא בחניון מוסדר ביקשתי מהקבוצה קיפול מהיר של המאהל בבוקר וללא ארוחה, כדי שלא נפריע לקבוצות נוספות שיעברו כאן ואכן מהר ומוקדם יחסית אנחנו כבר בתנועה. מאחר ואירועי אתמול יושבים לכולם בראש אנחנו מסדרים קצת את המדרגה הסוררת ועולים את המעלה ללא כל קושי.

חלפנו על פני הפניה לשער אשמדאי והתחברנו לנחל חצרה, שם תחת עץ שיטה נדיב עצרנו לארוחת בוקר. בהמשך עלינו על קטע הדרך שמחבר בין נחל חצרה לנחל צין והבונוס שהוא מספק זה מעבר חצרה הצר ובו שתי מדרגות נחמדות ויופי של תמונות.

2 ק"מ נוספים על הסמ"ש הכחול ואנחנו במרפסת המרהיבה של צין לקפה קטן.

העיכוב אתמול במעלה אשמדאי חתך לנו קצת מהמסלול המתוכנן ובמסגרת הסתלבט ו"הלקחת את הזמן" של קבוצת בוטיק קטנה, אנחנו מחליטים לוותר על נחל אביה ונחל אמציהו ובהמשך מעלה עזגד, ובמקום עולים על הכביש 25 ובצומת צפית לוקחים ימינה וצפונה על 258 כשבקעת צבאים מימין לנו. במפגש הכביש עם הסמ"ש הכחול אנחנו פונים ימינה ונכנסים למסלול שמלווה את נחל חמר.

המסלול בכיוון מערב בדרך נוחה מאד, מידי פעם מדרגות קטנות ונוף מקסים מסביב. חצינו את מעבר חתר, לאורך הדרך מלא תצפיות נחמדות בצמוד להר חמר המשכנו צפונה עם השביל, חצינו את נחל חלמיש ועלינו לראות את בקתות זרון מקרוב.. תכל'ס הבקתות הן לא העניין אלא הנוף המרהיב שנשקף מהתצפית שם.

הגענו לכביש 31 ובו קו לבן רצוף. פנינו ימינה ובתצפית העליונה על ים המלח עשינו פרסה וחזרנו את אותה הדרך כדי להכנס שוב ימינה עם הסמ"ש השחור המוביל לצוק תמרור. חצינו את נחל מורג ועוד קצת צפונה לנחל יעלים ובעץ השיטה הגדול שבו עצרנו לארוחת צהריים אחרונה בטיול.

אנחנו ממשיכים צפונה, השביל נוח ברובו ומידי פעם יש איזו מדרגה שצריך לעלות או לרדת, חולפים את נחל קנאים, עוד קצת מסלעות וזהו, הגענו למפגש עם הכביש בין ערד למצדה וזוהי נקודת הסיום של הטיול שלנו.

תודה רבה לכולם, חגית ואלון, רוית ואבישי, ג'יין וסלאבה, איילה ואוהד, משה עמיר רן וכמובן לכל הילדים החמודים שהיו איתנו. הייתם נהדרים, הילדים שלי ואני נהנו מטיול רגוע ומקסים עם אחלה חבורה.

גלריית תמונות