חודשי הקיץ החמים מזמינים מסלולים המשלבים טיול ג'יפים עם נופים ומעיינות.
איתור גבים מדבר/נגב, מעט מסובך עד בלתי אפשרי ועל כן נוסעים למקום קרוב, מקום רווי במעיינות שכבה - הרי ירושלים.
שיירת ג'יפים עמוסה במשפחות אוהבי טבע ונופים הגיעו ליום כיף.
הדריך והוביל : עדי וייזל
שבת חמימה, נקודת מפגש באחד מיערות קקל הסמוכות למושב אשתאול - תדריך קצר, מפה טופוגרפית של 1:25,000, חלוקת מכשירי קשר ויוצאים לדרך.
היעד "יער בני ברית" - יער הקדושים
הרעיון להנציח את הנספים בשואה בסדרת יערות הועלה מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה שהצליחו להגיע לארץ פנו לקק"ל בבקשות לנטוע עצים לזכר יקיריהם שנספו וקהילותיהם שנכחדו. ההכנות לנטיעת יער הקדושים החלו בשנת 1946 והנטיעות זכו לתאוצה רבה אחרי הקמת המדינה בזכות העלייה הגדולה לארץ, שסיפקה אלפי ידיים עובדות ואפשרה להרחיב את היער. קרן קימת לישראל בסיוע ארגון "בני ברית" החלה לטעת את יער הקדושים בתחילת שנות החמישים. את היער נטעו נציגי קהילות יהודיות מרחבי העולם, עולים חדשים ששרדו את התופת ועולים חדשים שהקימו את המושבים בסביבה. ביער 6 מיליון עצים, נרות נשמה חיים לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה ובחלקות היער הוצבו אנדרטאות לזכר קהילות שאבדו ואינן. בשעתו, היה זה מבצע הייעור הגדול ביותר במדינת ישראל הצעירה.
שיירת הגיפים עורת ומגיעים למעיין הראשון - עין כלסון. מעיין קטן יחסית, מכיל כ 6-8 אנשים, עומקו כ 1.6 מטר ומימיו צלולים גם אם קירותיו מכוסים בירוקת שצבעה מקרין על המים ונותן תחושה של עכירות.
עין כסלון הוא אחד ממאות מעיינות הפזורים במרחבי הרי יהודה והמשותף לכולם זה בין השאר, העובדה כי המדובר במעיין שכבה. מים שמחלחלים בסלע, גשמים וכד', מגיעים לשכבה אטומה - היא שכבת האקוויפר, ומחפשים מקום לפרוץ החוצה - כי זרימה של מים אי אפשר לעצור! - הם מוצאים פתח ומזם זורמים החוצה וכל שנותר זה לבנות בריכת אגירה לניצול מירבי - אם בעבר זה היה ממש לצרכי שתייה, היום זה יותר לצאן ומטיילים. יש מעיינות, בדומה לעין כסלון ורבים אחרים, שזכו להיות "מאומצים" עי מושב כזה או אחר, או סתם אוהבי טבע, והמקום זוכה לניקוי אחת ל, להתקנת ספסלים ועוד...
הג'יפאים ממשיכים לתור במרחבי הרי ירושלים, מעל נחל כסלון וכגולשים לנחל כסלון לביקור בעין לימון.
עין לימון (מכונה גם עין לימור או עין למור) שוכן סמוך לכפר עין ראפה, למרגלותיו של הר צובה. במקום נחצבה בריכה שקירותיה חופו בבטון בצורת ריבוע. אל הבריכה כל העת זורמים מים, הממלאים אותה ללא הרף. המקומיים נתנו לו את השם " מעיין האהבה " מסיפורים בהם סיפרו להם אבותיהם על זוגות שהיו נוהגים להגיע למעיין הנסתר והמרוחק על מנת להתבודד. המים מגיעים להריכה הבנויה מנקבה גדולה של מספר מטרים בה ניתן גם ללכת, עם כי מעט מכופפים. חוויה ללא ספק.
מסיימים בעין לימון, עולים את מעלה צובה, וגולשים לאיזור הר טייסים, הר איתן ומפגש הנחלים שורק ורפאים, חוצים את הכביש ונוסעים לאורך נחל רפאים ולאורך פסי הרכבת המובילה לירושלים , ארוחת צהרים טובה באחד היערות ומשם לעין איתמר.
לא רחוק מגן החיות התנכ"י, ומעין איתמר וממעיין מוכר אחר בשם "עין לבן" וקם לאחרונה מעיין גדול ומתחם גדול במרכזו מספר בריכות.
עין חניה הוא פינת חמד המשלבת מעיין ובריכה עתיקה מלאה מים, אתר ארכיאולוגי ונוף תרבות של חקלאות מסורתית. אמות משוחזרות מוליכות את המים לבריכת השקיה עתיקה, המשמשת לרחצה. בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות נחשפו מערכת מים מהמרשימות בישראל, שתי בריכות מים מהתקופה הביזנטית ונימפיאון (מזרקת מים) מהתקופה הרומית. מערכת המים מזינה את הבריכות שבמקום כבימים עברו. רשות הטבע והגנים, המנהלת את האתר, שיקמה את הטרסות הישנות שבמקום, נטעה בהן עצי בוסתן ומתכננת לשחזר טרסה של חקלאות מסורתית. עין חניה הוא מקום קדוש ואתר עלייה לרגל למאמיני הכנסייה הארמנית והכנסייה האתיופית. האזור שמסביב לבריכה ולנימפיאון הוא רכושה של הכנסייה הארמנית. אנא כבדו את המקום.
תגובות